• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פאת'פיינדר פראי צל וערפל- עץ הרשמה {פאת'יינדר פראי, 1/5}

הדרואיד הזקן ישן במערה, ראשו על פרווה כתומה. טייבה נח כך שנים, המערה האפלה שלו קרירה ונעימה, בשנתו העמוקה הוא חלם על סוף כל דבר, כי לכל עץ מגיע יומו כדי לאפשר לחדש להחליפו. במשך קרוב למאה ירחים ישן הוא במערה שלו, מאז שהצמיד אפו אל הזאב, אז שלחו ההר לישון. ארסינק רעד קלות והזיז את טייבה, שהרגיש זאת בחלומו, בין רקבון למוות הוא הרגיש מסר ברור: הגיע היום. ההר קורא לו לעור. טייבה זז קלות. במערה האפלה שלו הוא מריח ריח חדש, בנוסף לפטריות החמוצות: גופה, אבל לא הריח המתוק שלה חוזרת אל האדמה, ממשיכה את המעגל, אלא הסרחון הנורא של חילול המעגל, גופה שעומדת לא בכוחה ומדברת לא בקולה. טייבה פוקח עינייו וארסינק מתחיל לקום ובכך מכריח את טייבה להישאר על הרצפה. הנמר נוהם בקול רם אך הגופה לא זזה, כאשר טייבה מביט בה הוא רואה את אב האוב, הגופה הישנה שקמה כל פעם מחדש בשביל השליחות. "קום, שמאן." האוב אומר, קולו לא שלו, "הם מחכים לך בחוץ". בראשו ההר מדבר אל טייבה, עזור להם, דבר עם קולי ופעל בשמי. הנסיכים הללו מעסו עלי.
הדרואיד הזקן קם על רגליו, הוא נעזר בארסינק לכך, גם הנמר ראה ימים יפים יותר, שניהם כבר לא צעירים, והעולם אליו נולדו איננו עוד, זרים בעולם זר, לא רחוק היום בו ישוב טייבה אל הארץ ויספק מזון לפטריות שלו. הצעדים הראשונים אחרי שינה הם תמיד הקשים ביותר, אבל כל אחד קל יותר מהקודם, הדם זורם והשרירים מתעוררים כאשר טייבה פוסע במסדרון הארוך שלו, עד הוא מגיע לפתח, אור השמש צורב את עיניו קשות ובעיניים עצומות הוא מריח. בין העצים הוא מריח עולם שונה, אבל פיסת האלוהים שלו נותרה, תודה לשפע, הזאב עמד במילתו. בין העצים לפרחים לשלל הריחות הכה חזקים טייבה מריח שלושה אנשים, חיים, ושלל גופות. "חיכינו לך" אומר המכשף, קולו צרוד וכואב, "מלאכה רבה לפנינו". טייבה מניח את ידו על צוורו של ארסינק, אשר נמצא בגובה כתפיו, "אני לא חושב שנישן פה שנית" הוא לוחש, קולו צרוד לאחר שמונה שנות שתיקה, עשה כרצוני קורא ההר בראשו, ואעניק לך שינה כמוהה לא ראית. טייבה פוסע אל חוץ המערה.

יער-עומק, 39 שנים לספירה.

ברוכים הבאים לצל וערפל, סיפור שאשמח לספר אתכם בארכיפלג של קייקון, ארץ מיושבת לאחרונה שנלקחה בכוח מיושבייה הישנים. כאשר הגנרלים והנסיכים אשר ישבו בה מזדקנים, וכוחות עתיקים קמים, מי יעצור את העולם מלחזור למצבו הפראי? או שמה צדק יתחיל בשמיעת קריאתם של אלה שנמחצו תחת מגף הברזל?

העולם

כאשר שפע וסער, אם האדמה ואב הסופה, הורי הדרקונים ובעלי הקודש בראו את העולם, הם בראו ארצות רבות, יבשות וימים, קטבים ג'ונגלים ומדברים. אבל קרוב למרכז עולמם הם בראו אוסף איים בינוני בגודלו ויוצא דופן בכל צורה. כל אשר יכול לחוש בקסם מרגיש את הכוח בהם, את אהבת שפע ושנאת סער. במשך שנים רבות אף אביר, רוזן נסיך או קיסר, נביא או גאון לא יכל להתיישב בהם, מלבד מספר כפרים בודדים בדרום מזרח האי של הקריוקה. מלבדם שרץ האי בשלל מפלצות ואויבים, יהיו הם ציקלופים ואורקים, ייטים וסהגין, קנטוראים ואלפי פרא על חדי קרנם, דם דרקון, נולים ושלל צרות שונות. ומעל כולם הדרקון השחור הנורא אלב-אר, אשר שלט באיים האלה בכנף רמה. הארכיפלג מתחלק, בצורה רחבה, לארבעה אזורים: איו הגדול המערבי איבריה, אזור פתוח ברובו עם גבעות, יערות ורכס הרים, יחד עם אי יעראל, המקום הקדוש באריפלג. איי המגן והדוב בדרום, אזור מוכה סופות אשר סופג את חימתו של סער עם מאה מכות בשנה, יערפרא במערב, ג'ונגל סבוך עצום בו חיים יצורים אשר לא ראו מלידתם ומפלצות אפלות, שאפילו הגדולים בגיבורים ינוסו מפניהם, ליד יערפרא היננו אי לסמוס, אשר בו הקנטאורים וההידרות לחמו זה בזה מאות. שליש הדרום של איבריה נקרא זרוע דורן, המקום היחיד בו חיו בני אדם לפני הנחיתה, דורן כוללת את מפרץ קייקון, ובה אי האמרלד.
לפני מעט יותר מ40 שנה העולם השתנה מעבר לכל דמיון, זה התחיל כמו שמתחילים שלל סיפורים- הרפתקנים אשר מחפשים תהילה, כוח וזהב. בזרוע דורן נחתו ארבעה גיבורים, מלווים בשלל חברים, מאמינים, שכירי חרב ויותר טרובדרים מבמשתה המלך. הרביעייה הזאת- הנסיכים כמו שקוראים להם היום, רג'יניוס, נסיך זאב, אביר גבה קומה, לרניס, נסיך אייל, לוחם, דיפלומט ומנהיג הקבוצה, אדוורן, נסיך עיט, מכשף רב עוצמה ואב לאלפי גלמים וטאמראט, נסיך שועל, דרואיד חכם בדרכי הטבע הם אגדות הארכיפלג. הנסיכים היו שונים מכל מה שהאיים ראו עד אז. בנויים לתלפיות ושאפתנים לאל קץ הם יצאו לשלל מלחמות ארוכות ברחבי האיים, גברו וניצחו כל אשר עמדו בדרכם. במקום שבו שרצו אורקים צמאי דם אשר חיפשו ברוע האנוש בנו הם עיירות וכפרים, באי האמרלד של הארכיפלג לחמו והכחידו את הציקלופים אשר רצו לאכולם, נאבקו במלך הייטים וגירשם רק לפסגות הלבנות כל השנה. במשך תשע שנים ניהלו את הלחימה הארוכה על הארכיפלג, לבסוף ניצחו קרב אגדי נגד הדרקון אלב-אור וערבו.
הארכיפלג השתנה לאין קץ לאחר השנים האלה, במקום אבן יבשה ושבטים נודדים נבנו ערים ומבצרים, טירות, מצודות, כפרים וחוות. אי האמרלד- קייקון, כמו שנקרא הוא היום, הוא ביתו של עיר עצומה באותה שם, היכן שעד ימינו נמצאת הגולגלת של אלב-אור, מתחת לרגלי הנסיכים. הארכיפלג כמו שאנו מכירים אותו היום הוא עולם ביניים משתנה, הערים עוד הינן נבנות והכפרים מתמלאים, אבל הסכנות והסופות לא חדלו. בשלושים השנים לאחר היישוב יכלו הנסיכים עוד לרדוף את הטרולים כאשר יצאו מהמעמקים, או לדבר עם הקנטאורים בשביל שיסתפקו בבשר עז ולא בשר אדם, אבל מה שערב אורקים, אלפי אלפים, נהר סהגין ודרקון לא יכלו לעשות, הזמן יעשה. הנסיכים של ימנו אינם גיבורי האגדה אשר היו, הם לא הזדקנו בגופם ארבעים שנה, אבל כן הזדקנו ברוחם, עייפים, מתבודדים, שקועים בדרכם, אלא אשר נושאים את כובד הכתר והתמודדו עם אתגרי העבר לא מצליחים להתמודד כה טוב עם אתגרי ההווה. מפלצות וצרות אשר ישנו במשך שנים רבות ערות בשנית, מתחת לאדמה המכרות מלאים בקול פטישים ובאי יעראל הפרחים נבלים.
הארכיפלג דורש גיבורים.

Screenshot_1.jpg

בארכיפלג של קייקון ישנם שני אלים- שפע, אם האדמה, וסער, אב הסופה. הם משלימים אחת את השני, שפע נותנת לכל לגדול, מהדשא לצמח ומהצמח לעץ, מהעץ אל היער היא נמצאת בכל מובן של העולם. הרחמים של שפע הם אגדיים וכל ילד לומד לבקשם, אך תמיד מרחמת היא על שני הצדדים כי בזה היא לקרב. כהניה נשבעים לעיתים קרובות לא להרים נשק אם זוהי לא האפשרות האחרונה, ועוקבים אחרי מילותיה לריפוי וגדילה. בעולם בו רק שפע קיימת כי פיסת אדמה תמלא בבצמח וגדילה, בחיות ואנשי מערות ויחסר האתגר לו אנו זקוקים כדי לגדול.
לעומתה ישנו סער, אשר כעסו אינו מכיר קץ, סער הוא קשוח ואפל, אין בו אהבה אבל יש בו הערכה. סער מאמין שרק מי שיכול לשרוד את הגלים ראוי לגדולה, הוא מטיח בעולם אתגר אחר אתגר בדמות סופות, מחלות ומלחמות כדי שרק החזק ישרוד. איש אינו מתפלל לסער, כי חסר רחמים הוא, אבל עוקביו מקללים את שמו ודורשים סכנות גדולות יותר על מנת שיוכיחו את עצמם. אבירי סער הם לוחמים קשוחים הנשבעים לצדק, מתוך הידיעה שהצנוע אינו חלש וגם הוא בנוי לתלפיות. בעולם בו רק סער קיים כל פיסת אדמה תהיה מוכת סופה ורעם, כל החיי יהיה חסר רחמים ואכזר, אף חברה לא תוכל להחזיק ככה.
לשפע וסער ישנם אחד עשר ילדים, יצורים עצומים מכוסי קשקשים עם כנפיים המסתירות את השמש, כי כל דרקון מכיל דם קודש, וזקני הדרקונים הם אלים בכוחם וגם להם מאמינים רבים.

ארכיפלג קייקון

המשחק מתרחש בממלכת איים בשם קקון (שנקראת גם על שם עיר הבירה, האי שבו היא שוכנת והמפרץ סביבה), ממלכה פאודלית הנשלטת על ידי ארבעה נסיכים- לרניס נסיך אייל, אדוורן נסיך עיט, רג'יניוס נסיך זאב וטאמראט נסיך שועל. הארכיפלג רחב ידיים ומגוון באקלימו, בחברתו ובצמחייה, מהכפרים והערים השקטות במזרח, הערים המבוצרות ביערות הצפוניים, מפרצי המסחר בדרום ובחופים הסוערים ועד ליער-פרא המסתורי במערב. האיים הם ביתם של כ-100,000 תושבים, רובם לא נולדו בארכיפלג עצמו. אופי התושבים הוא של אנשים מהסְפָר- מטבעם נדיבים ועוזרים, אך חשדנים ויודעים כיצד להגן על עצמם. התוצר של האי כולל יין, עץ אלון, אבני מחצבה, ברזל ומגוון פריטים קסומים מיצורים, מבנים וצמחים.

היסטוריה

הארכיפלג יושב לאחרונה, לאחר שהיה קיים מאז ומתמיד, אך היה מקום מלא בסכנות וזוועות, החל מאורקים וייטים ועד לדרקון שחור ששלט ביער-פרא. לפני 40 שנה, הנסיכים פלשו לאיים עם הפמליות והחיילים שלהם הביסו את רוב המפלצות והיצורים, והרגו את הדרקון השחור. הנסיכים בנו ממלכה מרשימה. לאחר הכיבוש הראשי, קקון הייתה ממלכה שוקקת במשך עשרות שנים, עם טירות, ערים, עיירות וכפרים שהוקמו בכל המפה ככל שהחברה התרגלה למציאות החדשה. סיפורן של עשרים השנים האחרונות הוא הסיפור של חברה שלאחר שינוי אשר נרגעת ומאטה את קצב ההתרחבות שלה, כאשר האדונים חיים עשירים מפירות עמלם והרבה מהגרים נכנסים לאחר שרוב הסכנה עברה.

חברה וכלכלה

החברה הקקונית היא צעירה ודינמית. המתיישבים הראשונים היו בעיקר גברים קשוחים שהשתתפו במלחמות ומערכות ארוכות, וכך הפכו לקהילות צמודות שהתיישבו ביישובים חדשים, בעיקר מאותן יחידות ופלוגות. הבעיה הברורה ביותר עם החברה הראשונית הייתה חוסר בנשים: יותר מארבע חמישיות מהצבא השורד והעתודה היו גברים. הפתרון הגיע כפתרון לבעיה נוספת: שבטי האורקים הנותרים היו מעטים וחלשים, אך לא הושמדו. הנסיכונים לא טבחו בחפים מפשע והשאירו את השבטים הנותרים מותשים ממלחמה עם בעיות דמוגרפיות רציניות. כדי למצוא פתרון הוגן היה צריך לשכוח שנאה ישנה בין בני האדם לאורקים: האנשים חסרו נשים והרבה מהאורקים חסרו גברים בגלל הפסדים בקרב, וכך נוצרה המצב שבו נשים אורקיות התחתנו מרצונן עם המתיישבים וכמה שבטי אורקים שולבו כחקלאים, בעיקר בחוף היבש. באזורים מסוימים שבהם השנאה עדיין רוחשת כמו ברנז ואיי מגן ודוב, כמעט ואין אורקים, אך באזור מפרץ קקון רוב הילדים כיום הם חצי-אורקים חצי-בני אדם. כמה גזעים אחרים שחיו באי - בעיקר גמדים ואלפים פראיים, השתלבו לאחרונה בחברה הקקונית. הגמדים התארגנו באופן טבעי בכרום, והצטרפו למעגלי הקוסמים והאשפים של אדוורן. בנוסף, בשנים האחרונות הגיעו לארכיפלג הרבה מהגרים חדשים, ששמעו על עושר, תהילה וקסם, גל של הרפתקנים, סוחרים, מגורשים, בנים שניים ומחפשי הזדמנויות הציפו את האי. המהגרים הגיעו לאי קקון, אזור המפרץ, הים הפנימי ובינגטאון, מהגרים אלה לא ראו את המלחמות והכיבוש ולעיתים הם שנואים על ידי הדור הישן. המהגרים כוללים גם גמדים המחפשים מערות כרייה. האי מתמלא לאט כאשר אנשים עוברים מהערים המרכזיות לאזורים חקלאיים עשירים, רוב היערות חוץ מיער-פראט הבלתי מיושב ויער-עומק נכרתו, בנוסף דרכים וגשרים חדשים נמצאים בבנייה מתמדת. אף על פי שהארכיפלג פורה, ומייצר יותר מזון, יין וגידולי מזומן ממה שצריך כדי לקיים את עצמו, העושר של הארכיפלג טמון בקסמיו, באבני חן ובמסחר. הרבה קוסמים גדולים קיבלו את כוחם וחוכמתם מהאיים וסודותיהם ועכשיו מייצרים מגוון חפצים, גלמים וספרים נדירים ברחבי העולם. המסחר נובע מהעובדה שממלכת קקון מחברת את ערי המדינה המזרחיות של אוונדרה וקליאופטרה לאימפריה הדרומית דיקלודיאן. החברה הימית הקקונית מפותחת וחזקה בגלל הצורך לגשת לאזורים רחוקים כשהדרכים מסוכנות או לא קיימות עדיין. הצי הקקוני הוא כוח שאין לשכוחו. בנוסף, מסעות ליער-פרא ולרכס ההרים המושלגים מביאים קסם ושלל רב למסחר, כולל אבן האודם המיוחדת שהיא מנשא קסם חזק.

ארכיפלג קקון מונה בסך הכל מאה אלף תושבים. ליבת האוכלוסייה היא וותיקי של המערכות ונשותיהם האלפיות, אנושיות או אורקיות, אשר ביחד מונים רבה. ילדיהם ונכדיהם מונים עוד שלושים אלף, רובם חצי-אורקים או חצי-אלפים. שאר האוכלוסייה היא דם-שאר(כ-5,000), הקריוקה (5,000) שחיו קודם לכן באיים כמו כן מהגרים או ילדיהם. מערכת המעמדות באיים קשורה לזמן הגעתך: המעמד החשוב הם וותיקי המלחמות הנקראים דם-אבן שהם הריבונים והאזרחים. כמו כן הקריוקה, בני האדם החיו באיים לפני כן שווים להם במעמדם. המהגרים לאחר המלחמות נקראים דם-חצץ כיוון שאינם השתתפו במערכות קייקון ונראים כאלה אשר מנצלים את מעצם של דם-האבן.

דת

איי קייקון סוגדים לשני אלים: שפע, אלת החיים והצמיחה, וסער, אל הסופה, הגלים והמגפות.

סיפורי הבריאה הקקונים מספרים לנו על שני האלים, בדרך כלל מיוצגים על ידי דרקון מוזהב ודרקון שחור או מפלצת ים, אשר בראו את העולם ביחד. שפע היא סמל של גדילה ופיתוח לאין קץ, התמיד שואפת ללידה, אביב, יצירה ואהבה. הרחמים של שפע לא יודעים גבול וכל אדם אשר טוב בליבו שואף אליהם. שפע היא לא נאיבית ומצווה עוקביה לעקור רוע מהשורשים, אם כי פעולה זאת מסבה לה כאב. המעלות של שפע הן חוכמה, רחמים ועמידה בעקרונות. מצד שני ישנו סער, הוא אל זועם, אשר מביא אתגר לאחר סופה לאחר מחלה כדי לוודא שרק אלו אשר יכולים ישלטו. בסער אין אהבה אך יש הערכה, הוא מעריך כוח, עקשנות ופרגמטיות, סער רוצה שילדיו יהיו החזקים ביותר שהם מסוגלים להיות. הוא אינו תוקף מכעס ולא רוצה להשמיד לשם השמדה אלא כדי לאפשר למשהו חזק יותר לגדול במקום.

מאמיניו לא מתפללים לסער, הם לא מבקשים ברחמיו ולא מתחננים שיחליש לגיו, אלא שידחוף אותם להתחזק ולגדול במקום על מנת להשיג את חיבתו. ניגודיות זו דוחפת אנשים אל הקיצון, מעט מנסים לאזן בין אהבתה של שפע לחמתו של סער, אלא נאמנים הם רק לקצה אחד. חקלאים, סוחרים, אצילים ואנשי מלחמה לעיתים קרובות סוגדים לשפע ומתפללים לשגשוג ועושר בזמן שלוחמים, מלחים, גנבים והרפתקנים סוגדים לסער ומקווים שאם יעלו על אתגריו וכוחותיו ישרדו את אתגריו.

משרתיה של שפע לעיתים קרובות נשבעים לא לשאת נשק ולעיתים רחוקות נשבעים בנקמה ושפך דם, אך לא כולם מסכימים על כך. וויכוחים ארוכים ועמוקים על מי ראוי ומי אינו ראוי לאהבת שפע הם קבועים וקטלנים. כמעט כל סוגדיה של שפע הם כהנים ומעטים אלופיה. משרתי סער מצד שני, מעטים כמו שיהיו, מתקשים לרפא. הם הינם סטויים וקרים ורק לעיתים רחוקות יושבת מחשבתם על תורת סער. משרתי סער מעריכים אחוות לוחמים ומאמינים בהחזקת החוק והגנת החלש, על מנת יגדל הוא, איך אין בהם רחם לחלשי הנשמה. כמעט כל משרתיו של סער הם אלופים.

ישנם כתות ודתות קטנות רבות, לרוחות, פיות, שדים, אלים אחרים וילדיהם של סער, שפע או שניהם, הם הדרקונים. דת האורקים לפני כיבוש האיים סגדה לדרקון השחור אלב-אור כבן סער, מותו גרם למשבר דתי עצום וכעת רבים מהאורקים סוגדים לרוחות או לסער עצמו. הציקלופים של קייקון, לפני סופם, האמינו שמלכם וׇארַקׇאי הוא בנה של שפע. כיום אין ציקלופים שיאמינו כך.

צבא וצי

הצבא הקקוני הוא ארגון פראי והחלטי. בימי הכיבוש הוא היה מחולק לפלוגות ויחידות, אך בשנות שלום הצבא עבר לכוח משמר עם תגבור של כוחות סדירים. בשיא המערכה הצבא מנה כחמשה-עשר אלפים. היום הצבא מונה קרוב לחמשת אלפים. לכל עיירה, עיר ומבצר יש יחידות שומרים, עם 100 באזורים בטוחים או עיירות קטנים, 150-250 בערים בינוניות כמו קירסער ושמר-מפרץ, פלוגות של 251-300 בדיביטאון או דורן. בערים עצומות ומבצרים ישנם צבאות של 300 או יותר בקייקון, לסמוס, ברנז ומידווי. הנסיכים גם מחזיקים בחילות סדירים, אשר רובם יושבים בקייקון או בלסמוס, וכוללים חילות פרשים. רובם המוחלט של הכוחות והלוחמים אשר בפלוגות, משמרים ויחידות הם תחת פיקודו של נסיך זאב בתור מאמנם ומפקדם, אחריו נסיך אייל ואז נסיך עיט. לנסיך שועל אין פקודים אנושיים כמו שהוא אינו בעל אדמות. בנוסף לצבאות אלו, מטבע קייקון יש בה מאות רבות של לוחמים אשר פרשו ויוכלו לגויס בשנית בעת צורך. לפי פקודת רג'יניוס ולרניס, וותיקי מערכותיים נאלצים לשמור על נשקם ושריונים במצב המאפשר שימוש מיידי. חשוב להעיר כי רבים מחייליו של אדוורן העיט הם אינם בני אדם אלא גלמים ויצירות דומות, במיוחד במשמר עירו בכרום.

צי קייקון מונה שני תריסר ספינות גדולות לשם מלחמה במקרה של פשיטות ופיראטים. כמו כן ספינות סחר רבות יכולות להיחכר בשעת צורך, כל הנמלים הגדולים של קייקון מכילים ספינה או שתיים כמו כן נמלים חשובים כמו בקצהמגן ודורן. צי המסחר מונה חמישים ספינות למסחר בין לאומי עם אבנדרה, קליאופטרה ואימפריית דיקלודיאן. כמו כן ישנן כ40 כלי מסחר לנהרות, מפרץ קייקון, הים הפנימי ודרכי מסחר בין ערי קייקון. ישנן דרכים אחרות להתנייד, אשר כוללות במקרים נדירים כמו היפוגריפים ופגסוסים, במיוחד באזורים נידחים, אשר שמורות לאצולה.

פוליטיקה

מערכת השלטון באריפלג היא מערכת פיאודלית והיררכית. כמעט כל האוכלוסיה(כתשע עשר מכל עשרים) הינם ותמיד יהיו חקלאים או תושבי ערים פשוטים. המאות הבודדות של אצילים, מכשפים, אדוני הגילדות, סוחרים ואנשי דת הם אחוזון קטן של משפחות עשירות ורבות השפעה או אנשים פרטיים אשר הגיעו למעמד זה.

באופן כללי, כל מחוז בממלכה מנוהל על ידי אדונו הפיאודלי, אשר יהיה ברון, רוזן או דוכס. מתחתיו ישנם האבירים והברונים הקטנים אשר מנהלים כפרים וחבלי ארץ.

מעמד האצולה מורכב ממצביאים שפרשו או חבריהם הקרובים של הנסיכים, כמו כן סוחרים נאמים ואשפים אשר קנו את תאריהם. אלו אלה אשר מנהלים, אוספים מיסים ומפתחים את האזורים אשר הוענקו להם. באזורים רבים בעלי האדמה לא חיים רוב השנה בתוך גבולותיהם אלא בערים המקומיות. במפרץ קייקון כמעט כל בני האצולה הם בעלים של אחוזות, מגדלים או מבצרים בחלק היבשה אך בכלל חיים בעיר עצמה. בערים אלה האצולה מאוזנת על ידי הגילדות, הכנסיות והסוחרים, אשר לכולם ישנו עניינן בערים עצמן ובזים לאדוניהם האצילים. הגילדות הן ארגוני מלאכה אשר אוספים אנשי מלאכי של כלל סוגים ומקומות, לדוגמה גילדת הנפחים או גילדת הרובע התחתון הדרומי. ידועה בעוצמתה היא גילדת המכשפים, אשר מנהיגה הרשמי הוא אדוורן.

בערים הגדולות, כולל קייקון הבירה, מידווי, בינקטאון, כרום וקירסער, ישנן מועצות לערים אשר מייצגות את בעלי הכוח מהמעמדים האלה, אשר כולל ויכוחים עזים ואחראיות על המדיניות המקומית. לקייקון עצמה ישנו גם הסנאט אשר כולל שבעה חברים- שלושה ממעוצת העיר וארבעה אשר מייצגים אישית את הנסיכים.

בסוף היום, מעבר לחוק וחוקה, מילה של נסיך הינה החוק, וההכרזות שלהם, מפי אחד או מספר, מהוות תקדים חוקי. טאמראט השועל ואדוורן העיט לא לוקחים חלק פעיל בפוליטיקה הפנימית, כאשר לרניס האייל משתתף ורג'יניוס הזאב היה משתתף.

נהוג שבכל עת יהיה נסיך בעיר הבירה קייקון, אך בשנים האחרונות מסורת זאת לא נעשית באופן פעיל.

גאוגרפיה

האיים מתחלקים, באופן כללי, לארבעה אזורים:

  1. איו הגדול המערבי איבריה, אזור פתוח ברובו עם גבעות, יערות ורכס הרים, האזור הגדול והמאוכלס ביותר באיים והראשון שכרע ברך בפני הנסיכים, ועדיין משמש במרכז הכובד של האוכלוסייה באיים. אזור זה כולל גם את אי יעראל, המקום הקדוש באריפלג, הכולל את המקדש העצום לשפע. איבריה כוללת את רכס ההרים המושלגים, יער-עומק ונהרות העצומים של פאנדורו ואידהו, כמו כן את מושבם של שני נסיכים: ברנז, ביתו ומבצרו של רג'יניוס וכרום, העיר באי של אדוורן, עם הריכוז הגבוה ביותר של קוסמים בארכיפלג.
  2. הים הפנימי אשר כולל את איי המגן והדוב בדרום ואת החופים הדרום-מערבים של איבריה, אזור מוכה סופות אשר סופג את חימתו של סער עם מאה מכות בשנה אך עם זאת כולל שפע רב ומסחר קבוע. בחבל הארץ הקטן בצפון האזור ישנה לשון אדמה אשר מחברת את איברה ויער-פרא ישנו המבצר העצום של מידווי, ביתו של לרניס. מדרום לאיי המגן ישנה את הטירה המסתורית של הקעבה, אשר בה שוכן טאמראט.
  3. יערפרא במערב, ג'ונגל סבוך עצום אשר כמעט בלתי אפשרי לשרודו, האזור היחיד באיים שהנסיכים לא יישבו באופן מלא. יערפרא הוא מקום מקולל ושורץ סכנות בו חיות מפלצות לאין מספר. ממערב ליערפרא ישנה העיר השנייה בגודלה של הארכיפלג, בינגטאון, עיר מסחר עצומה. כמו כן מצפון ליערפרא ישנו האי העצום של לסמוס, בו מעבר למספר כפרים ישנה כמות עצומה של סוסים וקנטאורים.
  4. שליש הדרום של איבריה נקרא זרוע דורן, המקום היחיד בו חיו בני אדם לפני הנחיתה, דורן כוללת את מפרץ קייקון, ובה אי האמרלד בו העיר הבירה קייקון. מפרץ קייקון הוא האזור העשיר בממלכה(כאשר כוללים את העיר קייקון) עם הצפיפות ורמת הפיתוח הגדולה ביותר


טוב, נראה לי שפה אפשר להתחיל לכתוב כמו בן אדם,
קוראים לי אמיר או ספגטיאלף, ("ספגטי? כן, כך קראו לי, ספגטיאלף, זה היה שמי"), וצל וערפל זו הרפתקה שאני רוצה לספר כבר זמן. אפשר לקרוא לארכיפלגו של קייקון עולם המערכה שלי, בעיקר בחופשיטות ובניתי אותו עם כמה חברים, בעיקר סביב סיפורים שספירנו סביב שרת המיינקראפט שלנו(כן כן). הרעיון המרכזי הוא ליצור עולם קטן אבל גדול, שבו יש הרבה סכנות וכל מקום מרגיש באמת מיוחד עם האנשים והאתגרים שלו, בזמן שיש דמויות קבועות ונעות שהשחקנים יכולים לעבוד איתן. כתבתי פה בקצרה על איך הייתי מתמצת את העולם הזה, אבל יש לי כמות יפה של עמודים(באנגלית) שמסביר בהרחבה על הכל למי שיתעניין. עדכון: רובו של הטקסט תורגם והוספתי אותו לעמוד ההרשמה. בהרפתקה שאני רוצה לספר, למי שירצה להצטרף ולראות מה ניצור ביחד, תחשקו חבורה של גיבורים, אשר הגיעו לאחרונה לאיים בחיפוש אחר תהילה או זהב או ברחו מהבעיות שלהם בעולם הגדול(המכונים פה דם-חצץ), או אולי וותיקים שבעי מלחמה שראו הרבה קרבות ועכשיו מרגישים סכנה בבית(מכונים פה דם-אבן).
כמו כן אפשר להיות אחד מיושבי האי המקוריים(אורקים או אלפי פרא, מכונים פה דם-שאר) או אחד מבני הדור השני, אלא שנולדו למהגרים או למהגרים וותיקים והארכיפלג היושב הוא כל מה שהם מכירים. בסופו של דבר ההרפתקה אמורה לקחת אתכם מגיבורים מתחילים, בקושי יותר מלוחמים שראויים לתואר הזה בעיקר בפוטנציאל למצילי ערים וארצות, או אולי למשמידם, אם כך תראו לנכון. אפשר לחלק את הסיפור לכמה חלקים שבו מתמודדים עם בעיות שונות כשלאט לאט מתבהר שאי אפשר רק להכות אותן לכניעה.

אני מחפש חמישה שחקנים עם דמויות שמתחילות בהתקדמות שתיים ונגיע בערך לעשירית. מי שמתעניין מוזמן לכתוב פה את רעיון הדמות ובילד כללי או להתייעץ איתי בפרטי, אני חדש לשיטה של פאת'יינדר פראי, אבל בתור וותיק בעולמות פראיים ואחרי קריאה, התאהבתי. זה הרבה יותר מתאים לסוג המשחק שאני רוצה לשחק(במקום פאת'יינדר מהדורה ראשונה). אני מוכן לקבל ולעבוד עם שחקנים חדשים למערכת.

כל מקצועות הבסיס מלבד נזיר. שימו לב שבמקצועות דתיים צריך לבחור אל בקפידה, כאשר שתי האפשורויות הברורות הן שפע(שאן לה אבירי קודש) וסער(שאין לו כהנים טובים). ישנם אחד עשר אלים-דרקונים שהמצאתי רק חמישה מהם, אז אם יש לכם רעיון מינורי לאל שאתם רוצים לסגוד לו, אפשר לייצר אחד.

כל גזעי הבסיס
אסימרים, זדים, אנשי חתול.
שימו לב שחצי אורקים מטבעם הם בני האי. ישנם גם אלפים שהם בני האי ופועלים בצורה אחרת, הם פחות קסומים ויותר בנויים להתמודד עם מזג האוויר, על כן הם בטעם לפי ארכיטייפ רצי מדבר.

אם יש גזע שאתם רוצים שאינו ברשימה אנחנו יכולים לדון בזה אבל אני לא מבטיח שאאשר אותו.

מתחילים בהתקדמות 2.
דמויות טובות או ניטרליות(ולמען משחק תפקידים, גם לרשום חוק ותוהו).
נזיר מקצוע לא זמין. מהמדריך המורחב זמינים: אביר, אורקל, אלכמאי, שופט. מכשף אינו זמין.
תחומים אפשריים לכהנים של שפע או סער:
שפע: הגנה, טבע, ידע, יסודות, מוות, מזל, מסע, שמש, תהילה, תרבות.
סער: הרס, טבע, יסודות, כוח, מוות, מלחמה, מסע, שמש, תהילה, תחבולה.
חסרונות בנוגע למוצא:
חסרון:
דם חצץ(משני): דמות שהיגרה אל האיים לאחר סיום המלחמות או נולדה למשפחה שהיגרה לאחר הסיום נחשבת למעמד החברתי של "דם חצץ", משמש כמו ניכור(משני). שירות בצבא למשך עשור הופך מהגר או בן משפחת מהגרים מאשר אזרחות ומעבר למעמד החברתי של "דם אבן"(הסרת חסרון).
בתפילה ששפע תשמע את קריאותנו לקציר, וסער המקולל ישלחו סופה קלה.
 
עריכה אחרונה:
נשמע עולם מערכה מעניין מאוד וגדוש הרפתקאות!
את הקונספט לדמות אשלח באופן פרטי (אם כי אין בו דבר סודי), אך יש לי גם מספר שאלות טכניות/ מנהלתיות, לגבי אופי ניהול המשחק עצמו:
1- אני שיחקתי בעבר במשחקי Play-by-post, (בשרת אחר) ולקח לי זמן להבין שלמרות שהם משתמשים בשיטות משחקי תפקידים שולחניים, קצב המשחק וצורת ההתקשרות יוצרת משחקים שונים לחלוטין, ומי שלא מבין זאת נוטה להתאכזב ולעזוב.

האם שיחקת או הנחית משחקים כאלו בעבר?

2- מהי תדירות הפוסטים המצופה משחקן?

3- ושאלת רקע/ התחלה: האם יש מקום התחלתי/ מצב התחלתי שהדמויות צריכות להכוונן אליו (לדוגמא: "הדמויות שלכם מתחילות במצודת גמדים תחת מצור של מפלצות"/ "אתם בעיר הנמל המטרופולית"/ "אתם בקראוון הנוסע מ X ל Y").

תודה!
 
היי, תודה על ההתעניינות, אשמח לדבר קצת על דמות בפרטי.
1) כן, זה משחק play-by-post, שבו שיחות ארוכות וקרבות יכולים להימתח על כמה הודעות. הכוונה שלי היא לנצל את המדיום כדי להיכנס לתיאורים יותר מפורטים ועלילה שדרך כתיבה יותר קל לזכור. לכן בין השאר פאת'יינדר פראי נראית שיטה כל כך נוחה לקרבות קצרים ולעניין)והרבה יותר סינמטים)
שיחקתי כמה קמפיינים בPbP, בעיקר לאורך הקורונה, והדרכתי שניים, בעיקר בלועזית אז עברית זה שינוי מרענן.

2) מבחינת הקצב, זה כמובן דבר שתלוי בשחקנים כמו בשה"מ, אני לא שווה בזמן בעצמי אבל אני מצפה ל2-3 הודעות משחקן בשבוע, עם יותר הודעות בזמן אינטנסיבי כמו קרב, אבל זו מציאות שצריך לתאם.

3) הכוונה שלי היא להתחיל ליד העיר המזרחית של שמר-מפרץ(baywatch, אני עוד חושב על איך לתרגם שמות) היא מרכז הקבלה מארצות המזרח של אזור החוף המזרחי, האזור הכי שקט בארכיפלג שכרגע מתמודד עם ייטים, סהגונים ומפלצות שעולות מן המכרות, עם כי המצב תחת שליטה, כרגע.
 
ג'ארד גרין "הדב", איש הכפר, נבחרה של שפע. (בן אדם אורקל)

Jarred Green2.jpg
צעדים כבדים מתקרבים... (רושם ראשוני)
בתחילה הדמות המתקרבת נראית כמו אורק גבוה חיוור עור, או כמו ענק גבעות קטן. הדמות המתקרבת מתקדמת אט אט, בצעדים ארוכים ומדודים, כמו קרחון קטן השט באוקיינוס. אך כשהוא מתקרב, מסתבר כי מסת השרירים המיתמרת הזאת היא... בן אדם! כמעט 2.2 מטר, ועם רוחב כתפיים כמו של שני אנשים, האדם השזוף, עם שיער בצבע קש ועינייו הירוקות נראה בתחילה כבריון מסוכן ומאיים! אך כאן נגמר הדמיון... בריון לא יתקדם בזהירות ובאדיבות דרך הקהל, יפנה דרך לילדים ולאנשים זקנים. בריון לא ינסה לעזור עם עגלה שגלגלה נשבר וחוסמת את הדרך (ע"י בקשת רשות לעזור, והרמה של כל העגלה והזזתה הצדה לבדו!). ובריון בוודאי לא ירים גוזל שנפל לקרקע חזרה אל הקן, תו"כ שהוא נראה כמדבר אל החתול הרעב ומציע לו פיצוי, ואל האם הציפור הנרגשת בקן, ומסרב לפיצוי ממנה. (כנראה משהוא לא בסדר בראש של המוזר הזה... הכל שרירים, ללא הרבה מח, אה?)

נראה כי העוג... אני מתכוון האדם הזה, מגיע ממחוזות פשוטים: העור השזוף, כפות הידיים המכוסות עור קשה ומחוספס, החיוך הנעים למרות החום והשמש הקופחת, כולם מעידים עליו שהוא עובד אדמה המורגל לעבודה קשה. גם בגדיו, מגפיו, ושאר ציודו נראים ככאלו שעברו ידיים רבות, מלאי טלאים ותיקונים, ללא כל הוד והדר אך מאוד פונקציולניים. אם זאת, ישנם מספר פרטי ציוד שפחות מתאימים לתדמית זאת. ראשית- השריון, שנראה למעשה כמספר שריונות שהולחמו יחדיו כדי ליצור חליפה היכולה לכסות את כל הגוף הכביר. שנית- כלי הנשק הגדולים שעל גבו, שנראה שלא יהיה לו כל קושי להניף ולהשתמש בצורה לא משובבת נפש כלל... ולבסוף- כמות התיקים, שקים, בקבוקים ושאר כלי קיבול המלאים בכמות ירקות, פירות, מאפים, גבינות, בשרים משומרים ועוד, שנראה כיכולים להאכיל חווה קטנה. מדי פעם הוא שולף חופן תפוחים קטנים, מטיל אותם לפיו ומפצח אותם כמו שאנשים רגילים מפצחים גרעינים.

הוא מתקרב אליכם, ומטיל צל קטן. הוא מחכה לרגע שתשימו לב אליו (איך אפשר לא?) ואז מברך בקול בס עמוק, כמו הד מהדהד בתוך קניון עמוק. "ברכותיה של שפע לכם ולמשפחתכם! מי ייתן ויבולכם יהיה פורה, ילדיכם יהיו בריאים, וספלכם תמיד מלא!" הוא צוחק צחוק רועם למספר רגעים, כרעם ביום בהיר, לפני שהוא שולף מפה שהוא מציג לכם (נראה כי הוא מחזיק אותה... הפוך?). "אבי תמיד אומר, שהדבר הכי טוב בכל מסע, הוא האנשים שאתה פוגש בדרך. אנא אמרו לי חברים- האם אני במקום הנכון? אני לא כל כך בטוח. נראה לי שטעיתי איפשהוא בדרך..."

דף הדמות (ללא כל הציוד, רק בסיסי)

# גזע: בן אדם (דם אבן). גיל: 22.

# קשיים:
- אצילות (משמעותי)
- נבערות (משני)
- הססנות (משני)
- נאמנות (משני. לא מקבל עליו נקודות, אך מאוד מתאים לדמות).

# תכונות (טרם התקדמויות):
- כח: ק10
- חוסן: ק6
- זריזות: ק6
- פקחות: ק4
- נפש: ק6 (לאחר התקדמות ישופר ל ק8)

# מיומנויות:
- אמונה ק6 (לאחר התקדמות ישופר ל ק8)
- אתלטיקה ק10 (מקושר לתכונת כח במקום זריזות דרך יתרון כוחנות).
- הבחנה ק4
- הישרדות ק4
- התגנבות ק4
- ידע כללי ק4
- לחימה ק6
- רכיבה ק4
- רפואה ק4
- שכנוע ק6 (לאחר התקדמות ישופר ל ק8)

# יתרון מקצוע: אורקל.
- מסתורין: חיים.
- קללה: פיסחות (הייתי רוצה לסגנן זאת כמעין איטיות מגושמות כללית, מאשר בעייה של רגל ספציפית. כמו תיאורי הליכה מאוד איטית של דמויות ענק בסרטים וכו').
- כוחות: אמפתיה, ידידות עם חיות.
- כוחות מסתורין: ריפוי, הקלה.
- נקודות עוצמה: 15

# יתרונות נוספים (אחד מגזע אדם, 2 מנקודות קשיים):
- כריזמה
- כוחנות
- שרירנות.

# ציוד בסיסי:
- בגדי מסע
- שריון שרשראות לחזה ולזרועות (+3)
- שריון עור מחוזק לרגליים ולראש (+2)
- מגן בינוני (+2 להדיפה, 2- למחסה)
- חרב ממזרית (נזק: ק8+ ק10, ח"ש 1, +1 לנזק אם נאחז בשני ידיים)
- אלה כבדה (נזק: ק8+ק10, ח"ש 1)
- 8 חניתות קצרות להטלה (טווח 5/10/20 עם כוחנות, נזק: ק6+ק10)
- סמל קדוש של שפע מעץ
- שקיק רכיבי לחש
- אוכל ושתייה בשווי של כ 20-30 מטבעות, רק כשליש ממנו כמנות מסע. השאר מוצרי מזון כפריים מרובים)

# 2 התקדמויות:
-
העלאת נפש מ ק6 לק8.
- העלאת אמונה ושכנוע מ ק6 ל ק8.

# נתונים נגזרים:
-
קצב: 4 (קצב בסיסי 6, הפחתה של 2 בגלל קללת פסחות)
- הדיפה: 7 (2) עם מגן בינוני.
- קשיחות: 9 (3) כולל ה +1 משרירנות ושריון בינוני.

המידע המלא נשלח ל Spaghettielf, מה שכאן בעיקר לשחקנים פוטנציאליים אחרים.
 
חזרה
Top