• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משחקי האלים(5\5)- משחק המשך

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא muzar
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
OUT
אני משחק דמות- לדמות הזאת יש יותר מדי כבוד בשביל להיות מתחת למישהו.
+עשית לו אופי מוזר- שנייה אחת הוא רוצה הסכם ואוהב את התעוזה שלי, שנייה אחרי זה הוא רוצה לשחוט אוי כי יש לי יותר מדי תעוזה...
IN
"הדבר מתחת לכבודי- לא אתקוף ראשון!"
 
ספלי
IN
"תודה, ולהיתראות!" אומרת גראנה.

ג'וקר
IN
הגיע הזמן, ווי-ג'אס החליטה שעכשיו היא צריכה למצוא לעצמה מקום במישור אחר, היא מפצלת את עצמה (יש פיצול ויש התגלמות, התגלמות זה רוח שלמה באחת מצורותיה, פיצול זה כמה צורות נפרדות עם כוח מפוצל). גראנה תישאר במישור הגשמי, לדאוג שהכול בסדר, ווי-ג'אס תלך למצוא לה מקום במישור אחר. היא מכוונת למטה, למקום אפל.

IN2
גראנה מופיעה ליד סקארו "רגע, ידידי, בוא נמשיך את שיחתנו שנקטעה, איפה היינו?"
 
טסוקימארו
OUT
זה לא אופי מוזר, הוא אוהב את התעוזה שלך אבל הוא עדיין ירצה לשחוט אותך אם תנסה לקחת את מקומו או משהו בסגנון, תעוזה זה טוב יותר מידי לא טוב...

IN
"אני מבין" מרעים הגובלין הענק "אתה גאה" הגובלין משגר אליך כדור ענק של אותו מישור מיסתורי, הכדור פוגע בך ובולע אותך בתוכו. אתה מנסה להתחמק אך לשווא, לאט לאט אתה מבין שהמישור הזה הוא הנגטיב של המטה-ספייס. לבסוף אתה יוצא מהמישור המסתורי וכאשר אתה מתממש אתה רואה ששבת אל עמך. נזעם אתה מנסה לחוש את יריבך אך אתה תשוש מאוד, אתה מבין שתאלץ לשקוע בשינה, ברגעים האחרים של העירות אתה מקווה שלא יעבור זמן רב מידי כי ילדיך... מחכים...

OUT
---סוף סיבוב---
סיכום: אתה שחקן בעל תושיה הנצמד לדמות גם אם זה לא קל, זכור שאתה הוא היוצר של דמותך אתה אינך כבול אליה היא כבולה אליך. מלבד זאת אתה בהחלט אחד השחקנים החזקים במשחק. גם מבחינת כוח וגם מבחינת תיאורים טובים.
אומנם לא קיבלת את הגובלינים אבל אני צופה לעמך התפתחות טובה ב1000 שנות שנתך.

מלסמלס וספלי.
אתם לא אמורים לעשות כלום עד שאני אסגור את הפינות לכל השחקנים האחרים ואז אני אפרסם בעץ חדש את הפתיחה לפרק 2

מוזר
IN
אתה מנסה בכל כוחך להתפצל אך ללא הואיל לא נשאר לך מספיק אנרגיה.

IN
"כן אלא כבירה, מה תרצי ממני?"
 
OUT
זה לא אמור לקחת אנרגיה, אני פשוט משאיר חצי מהאנרגיה שלי אצל צורה אחת, והחצי השני אצל השנייה. אבל עזוב, זה המשחק שלך עכשיו, ובכל מקרה אני לא רוצה לעשות את זה.

IN
"אני חושבת שעצרנו בזה שלרמות אל זה כמו כפירה, לא?"
 
מוזר
OUT
זה לא קשור אם זה המשחק שלי כל אחד רשאי להגיד את דעתו ולהתווכח איתי אם הוא חושב אחרת. אני פשוט הנחתי שאתה רוצה שלפיצול הזה תהיה יכולת לפעול באופן עצמאי, במקרה כזה נלקח ממך כוח ללא קשר לכמות הכוח שאתה מעניק לדמות החדשה.

IN
״אכן אלה אדירה. אך מה אעשה שאוקליל הוא בעל הכוח ולא אני.״
 
IN
"מה תעשה? אעניק לך עוצמה, ואתה תלך אל אוקליל ושאר בני עמך, ותציע להם להצטרף אליך. סיעת "המאמינים האמיתיים", כך תיקרא סיעתך. אם ינסו לחסלך, השתמש בעוצמה שאתן לך, אם אוקליל ירמה שוב את אלך, תאמר זאת לשאר בני עמך"
 
מוזר
IN
סקארו נראה מבועת. באיחור את מבינה שהוא אוהב את האל שלו, ושההצעה להקים דת אחרת מקוממת אותו.
הוא משתחווה אליך והולך ללא מילה, אדיש אם תקחי את חייו או לא.

OUT
חבל אחי! אם היית מציע לו אולי כוח להחליף את אוקליל או להצטרף אליך "עד שהאל שלו יבין" או משהו בסגנון היית זוכה במישהו שאם היית מתמיר אותו היית מקבל ליץ' עוצמתי בטירוף. אבל לצערי האופי של סקארו לא ירשה לו להצטרף כעת...
ואגב, אתה יכול להרוג אותו אם בא לך אבל אין טעם שתנסה להמיר את גופתו לליץ', ליץ' חייב להיות מומר מיצור חי בעל תודעה עוצמתית (יוצא דופן הליץ' הראשון שאיפשרתי מסיבות מובנות...)

---סוף סיבוב---
סיכום
בתור אלה שהצטרפה מאוחר אתה עוצמתי למדי.
אתה שחקן מעולה, מקורי ותיאורך מעל לכל ביקורת. טובים מפורטים ומעניינים. במשחק כמו שלי שהרול-פלי חשוב ביותר אתה צפוי למעשים כבירים.

טוסקימארו
סקארו שוטט בשממה במשך הזמן שהוקצב לו.
כששב לעמך אוקליל ניסה להגיע אליך, לזכותו יאמר שהוא ניסה במשך שלושה ימים ושלושה לילות אך לא הגבת. בצער גירש אוקליל את סקארו כי ראה בכך אות שלא מחלת. במשך שנתיים נוספות שב סקארו כמו שעון ואוקליל ניסה שוב בצום ותענית של שלושה ימים ושלושה לילות לקבל ממך סימן אך לשווא. בשנה השלישית לא שב סקארו יותר, ההנחה היא שמת אך גופתו מעולם לא נמצאה. נשלחה משלחת שאוקליל התעקש להצטרף אליה, כאב לו על סקארו שכן הוא ראה שצערו גדול ומגיע מהלב, סקארו היה מאמין אמיתי שאהב את אלו בלב שלם. אוקליל הזקן מת מקשיי הדרך ונקבר במקום בו נפל, כי התעקש על כך.

טא-טא-טדאדם!!!! :clap:

על פי מה שאני יודע, כולם סיימו את הסיבוב, אם לא כמובן לעדכן.
בכל אופן ברכותי וברוכים הבאים לסיבוב השני.
---

"רוחות הלילה נשבו בעוז והחדירו את צינת השעות החשוכות לעצמותיהם של השבט הקטן שבחר ב'מישור שאין-לו-סוף' כביתו. המולה של רעש החרידה את השלווה, הפסטורלית כמעט, ומאוהלים רבים הוציאו בני השבט את ראשיהם בסקרנות. בתחילה שמחו הסקרנים לראות את הציידים שבים מעוד מסע ציד, ומה שסחבו על גבם נראה כשלל מבטיח מאוד שיאפשר את הישרדות השבט לחודש נוסף כמעט, אך חדי העין יכלו לראות בבירור שפניהם של הציידים לא עולזים. אחד הציידים מת, וגופתו שבה על מנת שתישרף בהתאם לטקס העתיק שישחרר את נשמתו של הצייד למעלה לעבר מישוריו האין סופיים של האל הנודד.

למחרת התאסף השבט כולו סביב מדורת הקבורה הלא דולקת עדיין, ועורב-מרוט-נוצות, שומר המסורת של השבט, פסע קדימה, שוליתו, הנער שיקרא לאחר סוף התמחותו לוריא-מן-העמקים, ליווה את סיפורו בנגינת חליל:
"כאשר אנו מאבדים חבר, הרוחות הטובות השומרות עלינו זוכות באחד. זהו מעגל החיים, כל הפסד מסמל רווח, כל סוף מסמל התחלה." ואז התיישב העורב הזקן על הקרקע החשופה והיה זה סימן לכל השבט להתיישב גם הוא לחלק השני של טקס הגבורה. הסיפור.
"העידן (=2000 שנה) הראשון חלף לו. במשך 1000 שנים הראשונות, המישור הגשמי חזה בשינויים הרי גורל- אלים חדשים קמו, האלים החדשים הקימו לעצמם מעוזי שליטה ואחיזה במישור הגשמי והמישורים החופפים לו. ואז פרצו להם מלחמות הירושה, מלחמות נוראיות לכל רחבי מישור האלים, אסגרד. המלחמות השפיעו על כל המישורים ואפילו במישור הגשמי הדבר גרם לתנאי מזג אוויר קיצוני, במשך שנה שלמה השתולל מזג האוויר כאילו הוא גירית עצבנית שבעטו בה. הוריקנים וטייפונים וסערות ברק לוו בבצורות קשות וחום קטלני. ואז קם סדר חדש. האלים החדשים שחלקם רק צפו וחלקם נטלו חלק פעיל במלחמות הירושה שבו כל אחד למקומו, שיקמו את עמם והרחיבו מעט את יכולת שליטתם. אך אז נאלצו להפסיק את התערבותם בעולם ל1000 שנים שהגיעו לאחר מכן.
העידן השני עמד אז לפתחנו, 2000 שנים חדשות שכיום אנו יודעים שהיו רבי שינויים והתערבות אלוהית, האלים שבו לאחר 1000 שנים של שתיקה והובילו את העולם לעבר שחר חדש..."
כאשר סיים עורב-מרוט-נוצות את סיפורו והתרומם מהקרקע, מיהר השבט הנפעם לעמוד אף הוא. מנגינתו של השוליה השתנתה והפכה דרמטית והלפיד נזרק לעבר המוקד.

מה היה סיפורו של המספר הסיפורים הזקן? אתם שואלים, ובכן לצערי זהו כבר סיפור אחר..."
הטרובדור הסתובב לעבר המוזג וקרא "מוזג, גרוני ניחר! עוד בירה כדי שאוכל לשיר!

---

אז זהו. העידן הבא יפתח בעץ חדש.
מבקש מראש את סבלנותכם. יש לי הרבה לכתוב ולהרבה אנשים והשבוע הקרוב יהיה עמוס מאוד. אבל זה יגיע. (ואני מקווה שתהינו!)

אז נצלו את העץ הזה ואת הזמן עד שאפרסם את העץ החדש וספרו לי: ממה נהניתם במיוחד? ממה לא נהניתם בכלל? מה יש לשפר ומה יש לשמר? תגובות על המשחק וכו'.
ובכלל כל תגובה, הערה, הארה, בקשה, סיפור, קובלנה או כל דבר אחר שעולה על דעתכם- אשמח לשמוע!
 
אוף! איזו טרגדיה! :(
לסקארו נערכת אזכרה מכובדת בנוכחות כל השבט בו מוזכרים שבחיו ומתואר מבחנו האחרון.
אוקיליל, מהיותו שר, מקבל במותו את הכבוד בפסל עץ בדמותו בגודל טבעי מגולף ביד אמן. מחליפתו- פיאלגרה.
מזמור קינה מחובר על הפרשה:

קינה לאוקיליל ולנפש הטועה

הפרשה עוד לא החלה, על שני קסוניטים. הפרשה עוד לא החלה, בני אל יקרים.
האל אשר הוא הבוחן שמה נעדר,
ויאספו טועי דרכים ויעש רע ומר.
כי הם הקריבו לאלם מנחה שלא רצה.
כי הם הקריבו לאלם את אחיהם למשרפה.

הפרשה הן רק החלה, על שני קסוניטים. הפרשה הן רק החלה, בני אל יקרים.
ועוד לא בא הוא הבוחן לראות את עוונם,
כי הוא נפגע מן הזורח אשר צמח מולם.
והם עשו להם אז כת- כת סקארו זה הוא שמה.
ואת הכת הנהיג סקארו פושע בן כלימה.

הפרשה עוד לא תמה, על שני קסוניטים. הפרשה עוד לא תמה, בני אל יקרים.
וישב לו הו אל דגול למשול על כלל עמו,
וירא כי מה גדול החטא אשר חטא לו בנו.
ויאמר האל דבר נא עבדי, אוקיליל שר הנבואות.
אמור נא להם לעמי את סקארו להגלות.

הפרשה כמעט ותמה, על שני קסוניטים. הפרשה כמעט ותמה, בני אל יקרים.
לכשיצא סקארו לדרך, נפשו טועה והוא שיכור,
השיב הבוחן סדר לשבטו ופערים החל לסגור.
ולאחר זמן מה חזר לו סקארו הטועה.
ויאמר סקארו כי חזר בו, חזר והשתנה.
אך מה לו כי כוחו אזל, כוחו של האל,
אוקיליל בו ביקש עצה אם להחזיר את הנוכל.
והוא לו לא ענה דבר,
כי הוא היה במעט כוחו וגם זמנו קצר.
ויבש סקארו שהוגלה ויצא שוב אל המסע,
וכשיחזור מזה שנה לבקש מחילה כראשונה,
ולא הושב ולא נענה כי במנוחתו האל שהה,
ולא השיב, ולא צפה על עמו אשר בשממה,
ולא שט ליבו של האל הבוחן הנורא,
לחון את בנו, נפש טועה, לשבת גם בנחלה.
אך כך ידע שר הנבואות,
כי רגשותיו של סקארו ראויים למחילות.

הפרשה הנה כך תמה, על שני קסוניטים. הפרשה הנה כך תמה, בני אל יקרים.
סקארו את עונשו קיבל, קיבל כפל כפליים.
אוקיליל מיוסר יצא לבקש נקי כפיים.
שניהם ברוכים, שניהם תמימים, שניהם עברו מן העולם.
רק הוא אל קסוניט הדגול, בוכה על היעדרם.

כי כך הלכו שני קסוניטים בינות שמיים והם טובים וצדיקים אין מפריד בין השניים.



תגיד- זה חופר או רגשני מדי?
 
מוזר
IN
סקארו אינו מגיב לדבריך וממשיך בהליכתו העייפה.

OUT
הסיבוב נגמר אחי לא תוכל לשנות יותר דברים. גם אם לא התכוונת זה מה שסקארו הבין מדבריך. בכל מקרה אל חשש סקארו מת מיתה טבעית (טרף בידי חיות הפרא במדבר) הוא לא מספר על קיומך לאיש.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

בבקשה בבקשה לא שוב.
בדיוק כשאנחנו חושבים שראינו הכל באימה, מגיע סשן קת'ולהו מס' 70 - אימה באוריינט אקספרס.
מתחיל בפעם הראשונה את המסע המופלא של עולם הדיסק!
הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיים הצטרפתי לפורום!
לאחר דחיות רבות, הצלחנו תחת מטר הטילים, לקיים עוד סשן מטלטל של קת'ולהו: אימה על האוריינט אקספרס.
חזרה
Top