IN
"אל תפחדו, ילדיה של גראנה, אמרתי לכם לא לשתות יום שלם כי אנחנו כאן בשביל משהו חשוב מאוד! אני צריך מתנדב, שיעביר את כוחו ונשמתו לגראנה, אל תדאגו לו! הוא יהיה בעולם שכולו טוב ויזכה בחסדיה של גראנה על הקרבתו זו, מי מסכים?" הוא בוחר וולקאן אחד, שניגש מפוחד לבימה "אני מצטער, ילדה של גראנה! זה יראה קצת מפחיד אך מייד לאחר מכן תעבור לעולם שהבטחתי לך!" הוא שולף סכין שעליו סימנים מאגיים מגלימתו "הו ווי-ג'אס, גואלת המתים, שליטת הירחים, גבירת האמת והשקר, מביאת הבצורת, מלכת הדמים ונותנת העוצמה! אני קורא לך לקבל את כוח נשמתו של היצור הזה, כדי להשפיע על העולם!" הוא משסף את הוולקאן. הוא עובר וולקאן אחר וולקאן, לכל אחד מהם הוא מצייר פנטגרם על המצח בדמו של הוולקאן המת, הוא לבסוף מגיע לווקאן זקן אחד "אני מוחה! לא תיתכן אכזריות כזאת!" אומר הוולקאן "זו אינה אכזריות, אחי, זה פשוט משהו שונה מכל מה שאתה מכיר." "לא! זה לא הגיוני שהורגים כך סתם וולקאן שמעולם לא פשע!" "אבל על הקרבתו הוא הגיע לדראת' אמארה, העולם שכולו טוב!" "מעולם לא שמעתי על המקום הזה! ומה אם אתה משקר? וסתם הרגת אותו!" "תשמע ידידי, אני שליחה של אימכם גראנה! אתה מעיז לא להסכים לבקשתה של האם האלה?" "היא לא בהכרח אימנו! אם בקשותיה גורמות למוות של חפים מפשע, למה לנו להיות ילדיה?" "אתה כופר באם האלה?!" צועק אנטפון ותופס בידו הגרומה, הלבנה, את גרונו של הוולקאן "לנסטרק אומיקאלי, גואלת המתים, קחי את חייו של וולקאן זה בנוסף, כדי שהטקס יתחיל ברגע זה!" הוולקאן מתפורר לאפר. פתאום, עובר בכל הוולקאנים דחף בלתי נשלט ליילל אל הירח, לבסוף, הם אינם עומדים בזה. יללה מצמררת, ארוכה, מטורפת וחזקה עוברת בכל האזור, כשהיא נגמרת, הוולקאנים מתחילים להשתנות... פרוותם הופכת לאפורה, ראשם נהיה צר וארוך יותר. עיניהם, שהיו קורנות פעם, עכשיו יש בהן זיק מרושע, טורף. טפריהם מתארכים, שריריהם גדלים, תגובותיהם נהיות מהירות יותר, הם הרבה פחות רעבים והרבה פחות צמאים. שניהם גדלות ולסתם מתחזקת, והפנטגרם מהדם הופך לחלק מפרוותם. החושים שלהם מתחדדים, חוש הראייה, חוש השמיעה וחוש הריח מתחזקים מאוד. הם מרגישים... שונה, הם יודעים ששמם אחר, הם כבר לא וולקאנים, הם... הח'ומארים, "הציידים". הם כבר לא רוצים להיות ילדיה של גראנה, הרי היא עצומה וחזקה וניתן רק לשרתה, הם ממש רוצים לשרתה. הם מרגישים את הדחף לריגוש שבקרב ובציד, את ההתענגות על בשר נא ודם חם. כבר לא אכפת להם מחמלה, יש בהם חמלה רק אחד כלפי השני, לא כלפי יצורים שאינם ח'ומארים, והאל מתים וגראנה, הם אינם צריכים חמלה. הם מרגישים שאנטפון ומשרתיו חסרי התבונה כבר לא מרתיעים בכלל, אנטפון הוא רק הוכחה לכוחה האדיר של גראנה. הם כבר לא אוהבים את השמש, הם נמשכים לירח, במיוחד כשהוא מלא. הם מרגישים את המקום העוצמתי ביותר בגופם, הפנטגרם על מצחם, הם מרגישים מה הם יכולים לעשות בעזרתו: הם יכולים לייבש יצורים ששותים מים ואינם ח'ומארים ובכך לגרום לנזק גופני, להשתמש במספר כשפי מאגיה שחורה חלשים (לחוש כל יצור בעל דם בטווח 9 מ', לירות קרן שמחלישה את יריבם ולגרום לפצעים קלים במגע) פעם ביום כל אחד (הם צריכים לישון כדי להיות מסוגלים לעשות את זה שוב)
עכשיו הם יודעים את מהות הטקס,
הוא
נועד
לגלות
להם
את
האמת.
עכשיו הם מבינים למה גראנה נקראת "נותנת העוצמה",
היא
נתנה
להם
עוצמה.
OUT
הנה היכולות על פי 3.5 של הח'ומארים.
4+ כוח, 4+ זרז, 2+ חכמ, 2- תבנ.
חושים חדים: ח'ומארים מקבלים תוסף 4+ לבדיקות האזנה וזיהוי.
כוחות הפנטגרם: ייבוש- פעם ביום יכול ח'ומארי לגרום במגע 1ק10+מתאם חוכמה נזק חסר סוג ליצור ששותה מים. יכולות דמויות לחש- 1\יום-חוש דם(שכחתי מה השם המקורי, הלחש הראשון של תחום ההשפעה דם שפורסם באתר התעשיה הגובלינית) קרן חולשה, גרימת פצעים קלים.
צריכת מזון ומים מופחתת: וולקאנים צריכים לאכול ולשתות רק פעם בשבוע.
מקצוע מועדף: סייר
מתאם דרגה: 2+
הערה: די פעם נולד ח'ומארי עם כוחות ריפוי, לח'ומארי כזה יש ריפוי פצעים קלים במקום גרימת פצעים קלים 3 פעמים\יום (הסיכוי שייולד אחד כזה הוא 15%, ושיוולד אחד רגיל הוא 85%).