זהו הצד השני של הסיפור שסופר ב-'מסע בין גאלאקסיות: המגדל' המתרחש בארצות הקוואנטום.
מיומנה של ארמאיה סטאסקובה, 6 ביולי 2443
האדמירליות המיוננת צריכה לשנות את הדירוג של הציביליזציה המקומית מגמא לאפסילון.
ואני חשבתי שלמצוא ננס שחור בגילו הנוכחי של היקום היה משונה. משנה משנה, אני מקבלת את ההרגשה שהאדמירליות יודעת יותר מאיתנו על האיומים שטומנת ענן מגלן הקטן – המשימה אשר לשמה היא שלחה את הווקונג לשם מכלתחילה. מובן מאליו שהם שלחו אותנו כדי לבדוק אם האיומים המיוננים עדיין שם. לפחות אחד מהם עדיין במלוא תפארתו. אינטלגנציות מלאכותיות קוונטיות בתחת שלי. עכשיו אנחנו חייבים טובה שלא נוכל להשיב.
שהחייזרים המיוננים הללו יתאיידו בקרן מחדר.
עיירת השוק, שאליה שודר צוות שש, נראתה מבעד למסנני התמונה של ארמאיה כאילו בוססה על קניון מתוכנית הולו על המאה העשרים ושתיים. המקום היה בנוי טבעות על גבי טבעות שבכל אחת מהם הסתובבה אחת הצורות של החייזרים המקומיים שנראו לה אנושיים – בפועל, היא ידעה שמסנני התמונה פשוט הפכו רצף של שישה אטומים למשהו דמוי אנוש. היא עצמה התגשמה באחד מהגופים החייזריים הללו עם תואמים מדויקים לטכנולוגיית הפדרציה. היא יכלה כמעט להעריך את המחשבה שהושקעה בנאמנות לפרטים במחדריהם. עדיין היה להם הרבה עבודה לעשות כדי להפוך את שטף הנתונים שהם חוו לשפוי יחסית. מסנני התמונה בחרו להציג את טבעת השוק כחנויות עם זכוכיות שבתוכן ריחפו המוצגים. המוכרים לבשו גלימות שעליהן, בעיכוב של שנייה, הופיעו המחירים. נראה שהעיכוב נבע מהמוכרים, כמה אנושי מצדם, התאימו את המחיר לכמה שהלקוח רצה את המוצר ברשותם. מכל מקום, רק אחת מגופותיה היה מהפדרציה התיכונה. ארמאיה קינאה מעט בז'וליי ביהאן. לא הייתה לה כפילה עם מחשבות מבעיתות מהח'ליפות המוסלמית שהסתובבה בטבעת אחת. לא שהייתה לה באמת הסתייגות מערבים.
רק מהח'ליפות שייצגה את הגרוע ביותר בהם.
"יהלום עין." קרא המפקד מירוצ'נקו, עוצר את כל הצוות, "איך החפץ המיונן הגיע לכאן?"
המפקד הרים חפץ בעל שש פיאות, בעל גימור ירוק על הצלעות הלבנות שלו, שניתן היה לזהות רק במבט מקרוב כחפץ אגריקי. לארמאיה לא הייתה דעה על החייזרים דמויי-הינשוף. הם היו עוד אחד מהמינים הללו שהסתכלו על המין האנושי מלמעלה רק משום שהיו בחלל יותר זמן ממנו. לעומת זאת, טכנולוגיה אגריקית בעיירת שוק בגאלאקסיה רחוקה רחוקה נמצאה רק בדרגה אחת של מוזרות מעל ננס שחור. למה שהאגריקים יסחרו עם פראים אלו? הם לא היו מוכנים למכור לאנושות שכבר הייתה ציביליזציה מטיפוס דלתא מכובדת ביותר.
"האם עינו של אדוני נחה על החפץ הזה?" שאל המוכר, שראשו הזדחל מתוך הזכוכית מולם, מסנני התמונה בטח לקחו חירות יצירתית בנוגע לתנועה האמתית שהחייזר עשה מולם עתה. הרוק התייבש בפיו של המפקד מירוצ'נקו. לא היו להם יחידות תשלום כדי לשלם על כלום. הם היו אמורים רק לרשום ולדווח במקום.
"מאיפה הגיע אליך החפץ הזה?" שאל המפקד מירוצ'נקו, שוכח את נימוסיו כלפי המקומיים.
החייזר הרים את עיניו כאילו מוקמו בקצוות גבעולים וענה: "האם אדוני עובד עבור המיטיב? אני מבקש בהכנעה את כבודו להבין שהחפץ הגיע אליי באמצעים חוקיים לחלוטין, אדוני."
מיטיב? מה הם, ציביליזציה מיוננת מטיפוס בטא? ציביליזציות מטיפוס גמא היו כבר מעבר. המורכבות שלהן חרגה מעבר ליכולתו של אדם אחד לקבל את כל ההחלטות. מצד שני, ארמאיה הופתעה שמעבד הדייסון התאים מושג שבו החייזר השתמש למושג מיטיב שאותו הכירה רק מהיצירה 'אנחנו' שהסיבה היחידה שארמאיה קראה אותו הייתה בגלל הצנזורה. היא תמיד האמינה שאחד הדברים שהפדרציה התיכונה תמחוק, פרט לנטייתה המינית, יהיה כל זכרון של היצירה המשעממת הזאת. אפילו אחרי עשורים, היא לא הצליחה לשכוח מזה.
"אני עובד עבור המסדר האדום." ענה המפקד מירוצ'נקו בחוסר יצירתיות האופייני לכמותו.
החיוורון שעל פניו של הסוחר אמר הכל. מסד הנתונים של ארמאיה היה ריק בנוגע אליהם. מצוין. מסנני התרגום פשוט בחרו את המושג הקרוב ביותר לצי הפדרציה שהצליחו לאתר. למרות זאת, עלה מהבעת פניו של החייזר, עד כמה שמסנני התמונה היו מהימנים בעיניה, שהמסדר האדום היה יותר קרוב למשטרה חשאית מלגוף צבאי. היא חששה שהם הסתבכו.
"יהלומי העין שלי חוקיים לחלוטין!" הצטווח החייזר והקרין את התעודות שלו נגד עיניהם. המחירים שעל גלימתו השתנו בפראות. לרגע נראה שהם עולים ואז הם פתאום הם ירדו. ארמאיה לא הצליחה להבין את מגמת השוק הנוכחית.
התעודות היו בועות מיוננות חסרות צורה של תוכן. המפקד מירוצ'נקו הרים את מבטו כפי שעשה המוכר ואמר: "כל מה שהמסדר האדום רוצה לדעת הוא מאיפה השגת אותם, אזרח."
המוכר, שהפך מעצבני לתוקפני, שאל: "האם אתה באמת מהמסדר האדום, אדוני הנכבד?" כרומז בתקיפות שהשאלה שנשאלה הייתה מתחת לכבודו של מבקר שמן המסדר האדום. המחירים שעל גלימתו עלו בתלילות. ייתכן שמה שפירשה כמחירים לא היה בדיוק מחירים. לפני שארמאיה עלתה על העניין, ז'יליי ביהאן לחשה: "יהלומי העין הללו הם קריסת תבנית, מירוצ'נקו. הארגיקים פשוט צפו במקום והשאירו למקומיים תזכורת בצורת יהלומי העין."
איזה אישה מושכת להחריד!
המפקד מירוצ'נקו קימט את מצחו כמו הטיפש שהוא היה והבין מה המוכר תבע לראות עתה. ארמאיה יכלה לשמוע אותו מקלל את האדמירליות המיוננת בכמה ביטויים צבעוניים שהיא הופתעה לדעת שהוא מכיר והיא התכוונה לשמור לשימוש מאוחר יותר. הוא אמר, בנוקשות, "המסדר האדום איננו צריך להצדיק את עצמו בפני הנחותים ממנו."
איכשהוא, המוכר השתכנע ועזב אותם לנפשם. הצוות התרחק מייד מהדוכן וניסה להתקשר.
"כאן צוות שש לווקונג. כאן צוות שש לווקונג." קרא המפקד מירוצ'נקו "אנחנו צריכים... תעודות של המסדר האדום."
"צוות שש, יש לנו משבר בני ערובה על הווקונג." ענה להם המהנדס לי ,שפיקח על המשימה, "האם אתם צריכים חילוץ או שתוכלו לחכות עד שהמשבר יסתיים?"
המפקד מירוצ'נקו לא הספיק להשיב בטרם הקיפו אותם סוכנים אמיתיים של המסדר האדום. מסנן המציאות בחר להציג אותם כליצנים בלבוש משבצות כחול-ולבן. אלות הלם משטרתיות ריחפו מסביבם, טעונות לחלוטין. הן היו כנראה נשק מבוסס השראה חשמלית. אף אחד מהנחתים לא הצליח לתקשר עם הווקונג. החייזרים שלטו בטכנולוגיה המתאימה. הם היו צריכים חילוץ.
והם לא יקבלו אותו עד שיסירו את החסימה שהניחו החייזרים על קו התקשורת שלהם. ציביליזציה מטיפוס גאמא בתחת שלה! ולחשוב שהם דנו איך הם לא יזהמו את המקומיים. אם הם יכלו להשאיר אותם בלי מערכות התמיכה שלהם, החייזרים צריכים לערוך את הדיון.
למרבה הפתעתה, המסדר האדום לקח אותם אל מתחם מרובע , שקירותיו היו צהובים-לבנים, עם שש פתחים שהתנשא מעל עיירת השוק. היא ידעה שהמקום הזה קטן אך לא עד כדי כך קטן. היא לא חשבה שלעיירת שוק הייתה מצודת כלא משל עצמה. רק כשנכנסה, הבינה את גודל טעותה.
המקום היה זירת קרב.
"על התחזות למסדר האדום, אתם תילחמו לחיים ולמוות מול יריב שייבחר לכם." האיר אחד מקבוצת המסדר האדום שליוותה אותם את מצבם. ז'רמיה לודין אמר שאין לו בעיה למות כמו הקדושים הנוצרים הראשונים. כל שאר הצוות, שלא היה בקיא בהיסטוריה כמוהו, לטש מבט לעבר האיש שהיה חבר בקבוצה נוצרית מחתרתית שנסבלה רק בקושי בעולם מולדתו. מירוצ'נקו, שהצליח לשמור על קור רוח, ניסה לומר: "אני מבקש בהכנעה להודיע למיטיב שפשוט לא הייתה לי ברירה. הציביליזציה שלכם טרם נפתחה למסחר. חשבתי שזוהמתם."
"נסה לא להסתבך עוד יותר, זר. הייתם צריכים להעלות מס למיטיב מרגע שנחתתם אצלנו. האם נדמה לכם שמעולם לא שמענו בנניאור על הפדרציה התיכונה? אנחנו מרכז העולם!"
"לא, אתם לא. שכנותיכם יותר גדולות ממכם." התריס המפקד מירוצ'ננקו בטפשות גלויה.
אחת האלות צרבה את מדיו וגרמה לשיער הקצוץ, הזהוב, שעל קרקפתו להסתמר בכאב. הוא לא הוציא מילה כפי שהוכשר לעמוד בעינויים. ארמאיה יכלה לזקוף לזכותו לפחות את זה. גם המסדר האדום התפעלו מהעובדה שהוא לא צרח לרחמיהם על המקום בעודם מובילים אותם אל חלל קטן ומתוחם היטב בירכתי החלל הגדול יותר. הם כיבו זכוכית שעמדה בדרכם.
"אף אחד לא האשים את הפדרציה התיכונה בעודף אינטלגנציה." לגלג אחד מהם בעודם דוחפים אותם לתוך החלל המתוחם. מירוצ'נקו ניסה ניסיון אחרון ואמר: "אני תובע שתביאו אותי אל המיטיב שלכם. אני מפקד צוות נחתים בצי הפדרציה התיכונה כפי שהכרתם בנו."
"אתם עומדים בפני המיטיב."
ארמאיה הזכירה לעצמה שמה שהמסנן הציג כקבוצה של ליצנים היו ישויות מרוחות על פני מספר לא מבוטל של אפשרויות. זאת תהיה הנחה יהירה שהמיטיב הוא פשוט אחת הישויות. בטרם נדחפו סופית אל החלל המתוחם, המפקד מירוצ'נקו פשוט אמר שהוא לא מאמין להם.
"כל אזרח נותן חלק מעצמו כדי להיות המיטיב. כך כל תושבי נניאור הם המיטיב והם לא." הסביר המסדר האדום בטרם חתם אותם סופית בקיר מזכוכית בוהקת. ארמאיה בחרה כבר לא לתייחס אליהם כפרטים. ייתכן שהם מסתכלים על ישות אחת, מרוחה, שפורשה כקבוצה. מימד הקוונטום הזה כל כך מבלבל.
"אם מדברים על חלק מעצמנו," הציעה ז'יליי ביהאן, כשנותרו לבדם, "אולי נפנה לחלק מעצמנו שבא ממימד אחר ונשכנע אותם לחלץ אותנו." והיא עמדה להמשיך בטרם נקטעה. המפקד מירוצ'נקו פרע את הצעיף הירוק שכיסה את ראשה ואמר: "אני עדיין מפקד הצוות. ז'רמיה ינסה לגייס את המוג'הידין מהח'ליפות. את תדברי עם שליחי הח'אנות הסילוביקית. ארמאיה תדבר עם הברית המשולשת."
ז'ולי סידרה בנוקשות את הצעיף הירוק מסביב לראשה. ארמאיה החליטה שמה שעובד לז'ולי אולי יעבוד גם עבורה שכן היא לא רצתה לדבר עם הקנאים הדתיים של הברית המשולשת. בטרם הספיקה לומר מילה, המפקד מירוצ'נקו איזן את משקלו על רגל אחת וחזר: "סטאסקובה, את תדברי עם הברית המשולשת. אני אנסה בינתיים להשיג שוב את הווקונג."
ארמאיה בלעה את לשונה והזכירה לעצמה שהיא צריכה להרוויח את הזכות להתחצף אליו.
היא גלגלה את עיניה ופנתה במחשבתה לעבר האחות ג'ינובזה. היא יכלה לטעום בלשונה את הטעם העבש של אמונה יוקדת מדי באלוהות בשם אתא. הפדרציה התיכונה, על כל פגמיה, לא הייתה חברה דתית. גזענית כן אבל לפחות לא סבלה מהפגע הרע הזה שקראו לו אמונה.
"בדיוק שמעתי שהמסדר האדום עצר אותכם." השיבה האחות ג'ינובזה ברוגע מפחיד כמעט "האם זו הפעם הראשונה שלכם בנניאור?"
"האם משתמע מדבריך שלא תחלצו אותנו?" שאלה ארמאיה בקוצר רוח מהנימה המתחכמת. לא נעלם מעיניה שהייתה זו בדיוק הנימה המתחכמת שאחרים סבלו לא פעם מנחת לשונה. ג'ינוביזה אכן הייתה בת דמותה בברית המשולשת לפחות במובן הזה.
"מה את רוצה לשמוע? את ההסבר הקצר או את ההסבר הארוך?" שאלה ג'נוביזה בעוקצנות.
ארמאיה חשדה שההסבר הקצר הוא שהם רוצים לעשות עסקים עם נניאור. היא ענתה: "ההסבר הארוך, בבקשה." וקיוותה שיעלה לה רעיון איך לשכנע אותם לחלץ אותם משם. כך היא תוכל לומר כשהם ישובו לווקונג שהיא חילצה את הצוות מהמוות שחיכה להם שם.
"היקום שלנו הוא רק הירח של יקום אחר עתיק יותר. כשהיקומים מסתובבים זה מול זה, הסיבוב גורם לגיאויות במרחב-זמן של היקום שלנו היות והיקום האחר גדול יותר משלנו. הגיאויות שוברות את האחידות של היקום ויוצרות ואז משמידות מימדים שלמים. לדוגמא, המימד ממנו הגיעה הח'אנות הושמד מזמן אם מאמינים למילה אחת ממה שהם טוענים לו."
ארמאיה זכרה את שבריר השניה שלה ביקום העתיק. האחות ג'ינוביזה, מן הסתם, יותר חשובה ממנה אם הברית המשולשת לא הסתירה ממנה את הידע כמו שהידע הוסתר מפניה. היא הזכירה לעצמה שעליה להתרכז ולחשוב על דרך לשכנע את האחות ג'ינובזה בצדקתה.
"המימד שלכם, לעומת זאת, חדש יחסית. הוא לא היה קיים עד לפני כמאה ושמונים שנה. כמובן יש לכם היסטוריה ארוכה מאד אבל באופן יחסי לא חלף הרבה זמן מאז שנבראתם. עכשיו בכל פעם שמימד חדש נברא, מיטיב נניאור פולש לתוכו ושולח את הצורות שלו לשם. למרות שהוא רק כלי בידיו של האל אתא, הוא הכלי שדרכו נבראת האנושות כל פעם מחדש. נניאור היא לא קצה היקום."
אז הסיבה לכך שהברית המשולשת באה הוא ללמד את מיטיב נניאור שהוא כלי בידי אתא. לצערה, בעוד שארמאיה הבינה בגזענות ובחולשות דומות לה, היא לא הבינה דבר באמונה. היא מצאה שעליה להתייעץ עם ז'רמיה לודין בעניין.
הוא היה עסוק בצעקות מחרישות אוזן על בן דמותו מהח'ליפות. לבסוף הוא נרגע ואמר: "הח'ליפות אומרים שחיינו ומותנו הם מידי אללה הטוב והמבין. הם לא ינקפו אצבע לעזרתנו. איך מתקדם המשא ומתן עם הברית המשולשת?"
לאחר שסיימה להסביר לז'רמיה את מה ששמעה מהברית המשולשת, הוא שאל, בנועם, "וז'וליי, איך מתקדם המשא-ומתן עם הח'אנות הסילוביקית?"
ארמאיה יכלה לדמיין עיגולים שחורים נוצרים מתחת לעיניה החומות של הנחחת. היא לא טרחה לענות להם כאומרת שהמשא ומתן עם הח'אנות טרם הסתיים לטוב ולרע. הוא אמר: "לדעתי, עלייך לומר שעליהם להשאיר לשיקול דעתו של אתא אם הם יצילו אותנו, ארמאיה. הם לא יידעו אם אתא לצידם עד שהם לא ינסו."
הוא אמר את זה באותה נימה שארמאיה הייתה מתייחסת למעשיות אמה על האנדרואידים. הוא לא חשב שאתא קיים וזה לא הפריע לאמונתו הדתית. הוא לא טען שאלוהיו ואתא הם אותו האל וארמאיה לא התכוונה לבדוק אם זה מה שהוא חשב. כשפנתה לג'ינוביזה עם זה, היא ענתה: "גם אצלנו קיימת גזענות, ארמאיה. אני לא באה מהאיים אלא מהיבשת עצמה. וערך שבועתה של אישה מהיבשת נופל אפילו מערך שבועתה של אישה מהאיים, ארמאיה."
עכשיו לארמאיה הייתה סיבה לצעוק בכעס על בת שיחתה. היא צריכה להיות יותר דעתנית. היא החליטה לקחת צעד אחד אחורה ושאלה: "איך שמעת על היקום הגדול והעתיק ההוא? בפדרציה התיכונה הידע הזה לא נגיש לכל אחד. אני פשוט מנסה להבין את מקומך בצוות."
"המשלחת שלנו פועלת בחסותו של המסדר של ת'ימא הקדוש. הוא הקדוש הפטרון של הספנים. המידע מורד אל הצללים שלנו ברגע שאנחנו בוחרים ללכת אל החלל העמוק, ארמאיה."
הדת של אתא, כך חלחלה התובנה לבינתה של ארמאיה, הייתה דת שכלתנית שדחתה את האמונה עצמה לטובת הבנה. לא מספיק להאמין באתא, אתה צריך להבין את גדולתו של אתא. זו הסיבה שבמקום שהדת תדכא את המדע כפי שהיה בכדור הארץ, היא קידמה אותו. הסתרת מידע חשוב כזה הייתה כפירה בכל מה שהבת הטיפה לבני האדם. היא רק לא הבינה למה הם קראו לשתלי הבינה המלאכותית שלהם 'צללים'. היא לא קראה כך למעבד הדייסון. עתה עלה בדעתה שיכול להיות שאם הייתה לה בינה מלאכותית פרטית, הפנייה הכי מתבקשת אליה תהיה הצל שלה. קנאים דתיים או לא, למה לארמאיה לא יכולה להיות צל מיונן משלה? החיים פשוט לא הוגנים.
"אז הח'ליפות חושבת שאמונתה מכתיבה שהישרדותנו תהיה מבחן מידי האל שלהם ואת פשוט לא מאמינה שאת יכולה לעזור. אז על מה בזבזתי את כל הזמן הזה, האחות ג'ינוביזה?"
המפקד מירוצ'ניקו סימן לארמאיה לסיים את השיחה. הוא הצביע לעבר ז'ילי באנחה מיוסרת.
"על היכרות מעמיקה יותר עם גרסה אחרת של עצמך." השיבה האחות ג'ינוביזה בשעשוע "את פשוט לא נתת לי עם מה לעבוד איתו, ארמאיה." וארמאיה פשוט לא יכלה להשיב לה. כל תשובה תיתן למפקד מירוצ'ינקו את התירוץ שהוא מחפש כבר הרבה זמן ללמדה שיעור. הוא אמר לה מזמן שהסיבה היחידה שהוא מרשה לנחתת ביהאן לדבר אליו כך היא בגלל האסון שפקד את הצוות ואותה אישית עם מותו של מפקד הצוות הקודם. היא האשימה אותו. לארמאיה, לעומת זאת, הוא לא מתכוון להעניק חירויות מפליגות כאלו.
אז ארמאיה נתנה לג'ינוביזה את המילה האחרונה בשיחתן.
עתה כל מה שנותר היה לחכות שדווקא הברברים מהח'אנות הסילוביקית יצילו את חייהם. העובדה היחידה שארמאיה ידעה לגביהם בוודאות היה שהם לא קראו לעצמם בשם הזה, כמובן.
הפדרציה התיכונה נתנה להם את השם הזה.
"אז איך הצלחת לשכנע את הח'אנות הסילוביקית להציל אותנו?" שאל ז'רמיה בהערצה גלויה. ארמאיה הבינה משיכה מינית. האהבה שז'רמיה חש כלפי הנחתת באה כל הדרך מכתבי הקודש שלו. הוא אמר שהוא רוצה יותר מלשלם לה על כך שיהיה אמו של ילדו. הנחתת קפצה את שפתיה ואמרה: "הח'אנות הסילוביקית באה ופועלת במרחבים בעלי רמת אנרגטיות כללית יותר נמוכה משלנו. מסיבה זאת בלבד לעולם לא נסבול מהפשיטות שלהם. למרות שאני חושדת שהחלאות מהח'ליפות באו לכאן לאותה מטרה, אמרתי שהפדרציה התיכונה יכולה לפעול במרחבים שאין ביכולתם לפעול בהם ישירות. הם יודעים להתמקח, מירוצ'נקו."
"אני עדיין חושב שהמדענים של הפדרציה התיכונה מחשבים את האנרגטיות של הממד שלנו בצורה שגויה. איך הם מסבירים את הניסים שביצע המשיח, ראשוני הנצרות והקדושים?" העיר ז'רמיה בצורה שהאירה לארמאיה עובדה מאד משונה לגבי הח'אנות הסילוביקית הזאת. האם היא הבינה את זה נכון? האם הם באו ממקום בו קסם קיים?
"בכך שאנחנו לא מנהלים את הוויכוח הזה שוב, הנחת לודין." אמר המפקד מירוצ'נקו בקור.
אז במקום לנהל את הוויכוח הזה שוב, הם חלקו את מה שלמדו בעת המשא-ומתן שלהם עם מקביליהם במשלחות האחרות. ז'יליי פשוט תלתה מבטה מעל ארמאיה ואמרה: "כמובן, ג'ינוביזה לא יכולה לצאת לעזור לנו על דעת עצמה. האם לא יכולת לחשוב על –"
הפעם ארמאיה שמחה על כך שהמפקד מירוצ'נקו בא הפעם לעזרתה וקטע את הנחתת ואמר, מהרהר בקול, "אני חושד שהנתונים שקיבלנו על נניאור היו שגויים. זאת לא ציביליזציה מטיפוס גאמא. זו ציביליזציה מטיפוס אומגה –" והאחרים פשוט צעדו צעד אחד לאחור " – אם הם יכולים לתמרן את התאמת היקום לחיים בני אנוש, הם נמצאים מעבר להגדרת החיים. זוהי הגדרתה הבסיסית של ציביליזציה מטיפוס אומגה."
"אין דבר כזה ציביליזציה מטיפוס אומגה!" סינן ז'רמיה "אם היא הייתה קיימת אי פעם, הציביליזציה הייתה... הינה...תהיה... כאילו הברוא יברא את בוראו. היגיוני בדיוק כמו זה, המפקד!"
"הנקודה," ציין המפקד מירוצ'נקו "היא שעכשיו אני סקרן איזו צורה ילבש הקרב הקרב, הנחת לודין."
וכולם לטשו לעברו מבט מלא אימה כבושה.
בני נניאור שבו כשארמאיה ישבה וסיימה להרכיב את המחדר. המפקד מירוצ'נקו לא היה צריך לתת את הפקודה. הנוהלים וההיגיון תבעו שהם יבדקו את המחדרים שלהם תקינים. היא קיוותה שקרן מחדר אחת תספיק כדי לשרוד את כל מה שהשובים שלהם יטילו לעברם – ציביליזציה מטיפוס אומגה או לא.
השער למרחב המרכזי נפתח. במקום שהם יזוזו, המרחב המרכזי נכנס למרחב בו הם הוחזקו. המבנה בעצמו היה מרוח ועתה התחלפו המרחבים האפשריים כך שהם עתה היו במרחב הלחימה ולא במרחב המנוחה. הנחת לודין קילל משום שהמחדר שלו עדיין לא היה גמור. המפקד מירוצ'נקו החליף מבט עם הנחתת ביהאן. ארמאיה הבינה כבר שהח'אנות הסילוביקית תרצה לראות אם הם לוחמים ראויים לפני שהיא תופיע ותציל אותם. הם יצטרכו להילחם. בכל שנותיה בצי ארמאיה לא זכרה שירתה ולו פעם אחת במחדר בעת שירותה בצי המיונן. יכול להיות שערכו את זה מזכרונה.
התצורה שהתבטאה לתוך המרחב הייתה בעלת קווים מובהקים של תולעת כסופה, חוליות על גבי חוליות שהסתיימו בעוקצים, שמשני צדדיה היו משובצים עיניים כחולות זוהרות. סביר מאד להניח שכך החייזרים נראים באמת ולא כמו בני אנוש משונים כפי שהראו אותם מסנני המציאות שלהם. ארמאיה הורידה שאילתה למעב הדייסון רק כדי לקבל תשובה מתחמקת אם מסנני המציאות שלה עדיין עובדים. ייתכן שהיא רואה את הדבר הזה כפי שעיניה הבינו. היא חשבה שאם היה לה את השבב המלא ולא רק את מעבד הדייסון המיונן, החייזרים לא היו מצליחים לדפוק בצורה כזו את מסנני המציאות. הם לא עד כדי כך... טובים.
"היות ואתם ארבעה, יהיו לכם ארבע סיבובים מול אלוף המיטיב." נאמר בלשון הפדרציה.
שייקח אותה אתא, המסננים באמת לא עבדו. החייזרים השביתו אותם בדרך לא ברורה להם. רק באמצע המחשבה, היא הבינה שהיא נקבה בשם האל שלו סגדה ג'ינוביזה. ייתכן שהדת ההיא נשמעה לה יותר הגיונית מכל דרך החיים שלאורה גדלה. הם לפחות לא יתכנתו אותה. הם לא הכירו את הטכנולוגיה.
ועדיין תקוותם הייתה בח'אנות הסילובקית הפרועה ולא בברית המשולשת המתוחכמת יותר.
"הראשונה שתילחם תהיה הנחתת ז'יליי ביהאן." הוכרז בלשון הפדרציה בלי שמץ מבטא. המפקד מירוצ'נקו עיקם את שפתיו והתקדם קדימה ואמר: "אני המפקד של הצוות הזה. בגללי הם צריכים להתמודד מול האלוף שלכם. תנו לי להילחם ראשון באלוף של נניאור."
"ובגלל זה, אתה תילחם אחרון." ענה הקול "כדי שתראה את תוצאות מעשיך חסרי הכבוד."
הנחתת רק חייכה כאילו הדברים הסתדרו על פי התוכנית. ארמאיה קלטה שייתכן והדברים הסתדרו על פי התוכנית. היא רק צריכה להוכיח למציליהם מהח'אנות הסילוביקית שהם ראויים לתמיכתם בקרב. היא רק קיוותה שמציליהם לא יחליטו במקרה שהקרב מעניין מכדי להפריע לו עם פעולות פזיזות כמו להציל את הצוות שלהם כמו שהם היו אמורים לעשות. ארמאיה הבינה שהיא יכולה להתאבך עם המקבילה שלה מהח'אנות הסילוביקית ולבדוק. היא רק קיוותה שהיא אחרי ז'רמיה לודין.
המפקד מירוצ'נקו נסוג ולחש, תוך כדי נסיגתו, "אל תשכחי את שיעורי הפיסיקה, ביהאן."
"נקווה שהם פחות מורכבים ממחדר, המפקד." השיבה הנחתת בעודה מתכוננת לקרב מולו. ארמאיה יכלה לראות את הנחתת מתבוננת באלוף של נניאור בעודו מנחית עליה זרם חשמלי אחרי זרם חשמלי. היא נעה במהירות כאילו רקדה לצליל הזרמים החשמליים. הזרמים החשמליים השתקפו מבעד לגלימת החלקיקים שנפרשה מסביב לגופה. ארמאיה נשמה עמוק. שיעורים במכאניקה תת-אטומית לא היו מה שלקחה איתה מלימודיה באקדמיית הצי בקוקיין.
תבניתה קרסה עם מקבילתה בח'אנות הסילוביקית רק כדי להיזכר שמדובר היה דווקא בגבר. ארמאיה אומנם נמשכה לנשים מאז שנולדה אך עתה נותר לה להסתכל למעלה ביקום ולתהות אם הברית המשולשת צודקת ויש מישהו שהחליט לצחוק על חשבונה. המקבילה הגברית שלה ענתה, עוד בטרם ארמאיה הספיקה לנתק, "המחדר שלך הרבה יותר עלוב מהגרזן שלי, הנחתת סטאסקובה."
ארמאיה לא יכלה להתאפק ולענות: "אתם ציביליזציה חוצת ממדים ואתם נלחמים עם... גרזן?"
"והמחדר שלך? הוא סתם מקל נשיפה עלוב שבעולמנו רק ברברים היו נלחמים איתו." השיב איש הח'אנות הסילוביקית, משועשע מהצהרתה. לקח לארמאיה זמן לקלוט שאם אנשי הח'אנות יכלו לשחרר אדוות של שדה כוח מכל עצם שהוא, גרזנים היו הבחירה המתבקשת. המחדרים שלהם, עם התצורה המרובעת והמורכבת שלהם, היו פשוט הרבה יותר יעילים. הם שיחררו את אותה האנרגיה עם שטח פנים הרבה יותר קטן.
"טיעון טוב." נאלץ להסכים בן שיחה מהח'אנות הסילוביקית "עוד נזכה להשוות כלי נשק, ארמאיה."
וארמאיה החליטה להתנתק ממנו לפני שהאינטלגנציה שלה פשוט תשקע אל תהומות החלל.
הנחתת ביהאן בינתיים הצליחה לנחות על אחד המפרקים של יריבה. הזרמים החשמליים נעו מסביבה בסערה כחולה בעודה שולפת את המחדר ויורה קרן אחת כחולה שקרסה עם תבנית הסערה וגרמה לה להיעלם בתוכה. ארמאיה חשבה לרגע שהלך עליה עד שהנחתת ביהאן זינקה בעוד הסערה קורסת עם האלוף של נניאור או במילים שניתן להבין בולעת אותו חי.
"והניצחון בקרב זה הוא של הנחתת ז'יליי ביהאן. המתחרה הבאה היא ארמאיה סטאסקובה."
ז'רמיה לודין לטש לעברה מבט. אומץ לא היה חסר לאיש הזה ובמיוחד אחרי הקרב הזה. לא חמק מארמאיה העובדה שז'רמיה רצה להרשים אותה מתוך אמונתו שאהבתה אליו תגבר אם יוכיח שהוא נחת טוב יותר. ארמאיה לא הבינה את עקשנותו לדבוק בהתנהגות שלא הייתה מקובלת מחוץ לכת שלו אבל היא יכלה להעריך את העקשנות שהייתה לעתים קרובות קללתה וברכתה של ארמאיה. כך היא שרדה אחרי שאנדרואידית פשוט השאירה אותה למות.
הנחתת נחתה על המשטח וסידרה את הצעיף הירוק שכיסה את שיערה שכמעט התפזר.
מה בדיוק הסיפור עם הצעיף שלה על הראש? לאף אחד בווקונג לא היה תשובה לשאלתה.
היא לפתה את מחדרה ופשוט ירתה על הנחש. ברגע הבא היא עמדה על ארבע רגליה בתוך חדר גדול מאבן לא מזוהה כשארבעה לוחמים בגלימות ארוכות ומנצנצות התעוררו לאט מחלומם על במת אבן לבנה ומוגבהת. הכלבים האחרים הביטו אחד בשני בניסיון להבין מה בדיוק קורה פה. הכלבים התרוממו מגומחות שהיו חצובות לצד כל אחד מהלוחמים שישנו. ארמאיה פשוט לא הבינה איך היא שומרת על תבונתה בגוף שהיה בעליל לא תבוני ולא מתאים לנפש אנושית. ובבת אחת, היא הבינה שהקביעה האחרונה לא הייתה מדוייקת לחלוטין. יציבתה הרגישה לה בדיוק כפי שהייתה מרגישה אם חזה היה מונח על ארבע ולא על שתיים שלא לדבר על כך שאחד הכלבים התרומם על שתיים וחזר תוך רגעים ספורות לארבע. כנראה ז'רמיה לודין. רק הוא טיפש דיו לנסות. האם זו הייתה אחת מצורות המיטיב? אחד הלוחמים קרב לעברה, אוחז בגרזיניו, בעודו אומר בשפה שמוח הכלב שלה הבין, להפתעתה, היטב, "כפי שאת רואה, בת הפדרציה התיכונה, גרזנים שלי יותר גדולים משלך."
מנהיגם, גבר בעל פנים מסותתות ואף מעוקל חייך, חושף שן אחת מאיימת בעודו נוהם: "צ'ארמבואנה!"
צ'ארמבואנה תקע את שני גרזניו האדירים על רצפת האבן ואמר: "פשוט לא כיף איתך."
"ויהיה פחות כיף שנצטרך להסביר דברים לשר ההילה שלנו. איפה מתעל ההילה לכל הרוחות?" קרא מפקד הצוות. יחסית לכלבים, המוחות שלהם היו חכמים והבינו כל מילה שהם אמרו. לא מפתיע בהתחשב בכך שהם היו הגופים המארחים החלופיים במקרה שהמסע הרוחני שלהם למימדים האחרים ייכשל. אז ג'ינוביזה טעתה. המימד שלהם היה עדיין קיים, כמובן.
אחד הכלבים האחרים נבח נביחות ארוכות וצרודות שנדמה כי נשזרו בהן מילים מעטות.
"אל תטרחו אפילו לתקשר איתנו. היחיד שיכול לשרות עם הילות הכלבים הוא מתעל ההילה." הבהיר המפקד לארמאיה וחבריה לצוות. מתעל ההילה הופיע לבסוף, שיערו השחור פרוע, בעוד צ'ארמבואנה מדבר אליה, מרגיע אותה ואומר שאם היה להם זמן, היה מראה לה יותר מזוג.
"מעכשיו אתם ידידים של זוג." קטעו מתעל ההילה "יבוא יום שנתבע ממכם לעזור לנו מול אויב, אתם תבואו לעזרתנו. זו הסיבה שהורשיתם לגלות שזוג עדיין קיים. עתה נשלח אותכם... הביתה."
לפני שארמאיה הספיקה לחשוב על מה מתעל ההילה מדבר, היא התגשמה בחדר המשותף של הווקונג ביחד עם חברי הצוות שלה. היא הייתה כל כך שמחה להרגיש את מדי הנחתת שלה על גופה אף על פי שהם היו חדשים כביום ייצורם ולא אחרי שטרחה לעשות אותם לשלה. כשחשבה על זה, היה משהו ממתעל ההילה במבטו של המהנדס לי שהורה להם לחזור לתאיהם.
אין כמו השעיית חיים אחרי שכמעט מתת בקרב שיכל להימנע אם מפקדך לא היה כזה טיפש.
מיומנה של ארמאיה סטאסקובה, 6 ביולי 2443
האדמירליות המיוננת צריכה לשנות את הדירוג של הציביליזציה המקומית מגמא לאפסילון.
ואני חשבתי שלמצוא ננס שחור בגילו הנוכחי של היקום היה משונה. משנה משנה, אני מקבלת את ההרגשה שהאדמירליות יודעת יותר מאיתנו על האיומים שטומנת ענן מגלן הקטן – המשימה אשר לשמה היא שלחה את הווקונג לשם מכלתחילה. מובן מאליו שהם שלחו אותנו כדי לבדוק אם האיומים המיוננים עדיין שם. לפחות אחד מהם עדיין במלוא תפארתו. אינטלגנציות מלאכותיות קוונטיות בתחת שלי. עכשיו אנחנו חייבים טובה שלא נוכל להשיב.
שהחייזרים המיוננים הללו יתאיידו בקרן מחדר.
---
עיירת השוק, שאליה שודר צוות שש, נראתה מבעד למסנני התמונה של ארמאיה כאילו בוססה על קניון מתוכנית הולו על המאה העשרים ושתיים. המקום היה בנוי טבעות על גבי טבעות שבכל אחת מהם הסתובבה אחת הצורות של החייזרים המקומיים שנראו לה אנושיים – בפועל, היא ידעה שמסנני התמונה פשוט הפכו רצף של שישה אטומים למשהו דמוי אנוש. היא עצמה התגשמה באחד מהגופים החייזריים הללו עם תואמים מדויקים לטכנולוגיית הפדרציה. היא יכלה כמעט להעריך את המחשבה שהושקעה בנאמנות לפרטים במחדריהם. עדיין היה להם הרבה עבודה לעשות כדי להפוך את שטף הנתונים שהם חוו לשפוי יחסית. מסנני התמונה בחרו להציג את טבעת השוק כחנויות עם זכוכיות שבתוכן ריחפו המוצגים. המוכרים לבשו גלימות שעליהן, בעיכוב של שנייה, הופיעו המחירים. נראה שהעיכוב נבע מהמוכרים, כמה אנושי מצדם, התאימו את המחיר לכמה שהלקוח רצה את המוצר ברשותם. מכל מקום, רק אחת מגופותיה היה מהפדרציה התיכונה. ארמאיה קינאה מעט בז'וליי ביהאן. לא הייתה לה כפילה עם מחשבות מבעיתות מהח'ליפות המוסלמית שהסתובבה בטבעת אחת. לא שהייתה לה באמת הסתייגות מערבים.
רק מהח'ליפות שייצגה את הגרוע ביותר בהם.
"יהלום עין." קרא המפקד מירוצ'נקו, עוצר את כל הצוות, "איך החפץ המיונן הגיע לכאן?"
המפקד הרים חפץ בעל שש פיאות, בעל גימור ירוק על הצלעות הלבנות שלו, שניתן היה לזהות רק במבט מקרוב כחפץ אגריקי. לארמאיה לא הייתה דעה על החייזרים דמויי-הינשוף. הם היו עוד אחד מהמינים הללו שהסתכלו על המין האנושי מלמעלה רק משום שהיו בחלל יותר זמן ממנו. לעומת זאת, טכנולוגיה אגריקית בעיירת שוק בגאלאקסיה רחוקה רחוקה נמצאה רק בדרגה אחת של מוזרות מעל ננס שחור. למה שהאגריקים יסחרו עם פראים אלו? הם לא היו מוכנים למכור לאנושות שכבר הייתה ציביליזציה מטיפוס דלתא מכובדת ביותר.
"האם עינו של אדוני נחה על החפץ הזה?" שאל המוכר, שראשו הזדחל מתוך הזכוכית מולם, מסנני התמונה בטח לקחו חירות יצירתית בנוגע לתנועה האמתית שהחייזר עשה מולם עתה. הרוק התייבש בפיו של המפקד מירוצ'נקו. לא היו להם יחידות תשלום כדי לשלם על כלום. הם היו אמורים רק לרשום ולדווח במקום.
"מאיפה הגיע אליך החפץ הזה?" שאל המפקד מירוצ'נקו, שוכח את נימוסיו כלפי המקומיים.
החייזר הרים את עיניו כאילו מוקמו בקצוות גבעולים וענה: "האם אדוני עובד עבור המיטיב? אני מבקש בהכנעה את כבודו להבין שהחפץ הגיע אליי באמצעים חוקיים לחלוטין, אדוני."
מיטיב? מה הם, ציביליזציה מיוננת מטיפוס בטא? ציביליזציות מטיפוס גמא היו כבר מעבר. המורכבות שלהן חרגה מעבר ליכולתו של אדם אחד לקבל את כל ההחלטות. מצד שני, ארמאיה הופתעה שמעבד הדייסון התאים מושג שבו החייזר השתמש למושג מיטיב שאותו הכירה רק מהיצירה 'אנחנו' שהסיבה היחידה שארמאיה קראה אותו הייתה בגלל הצנזורה. היא תמיד האמינה שאחד הדברים שהפדרציה התיכונה תמחוק, פרט לנטייתה המינית, יהיה כל זכרון של היצירה המשעממת הזאת. אפילו אחרי עשורים, היא לא הצליחה לשכוח מזה.
"אני עובד עבור המסדר האדום." ענה המפקד מירוצ'נקו בחוסר יצירתיות האופייני לכמותו.
החיוורון שעל פניו של הסוחר אמר הכל. מסד הנתונים של ארמאיה היה ריק בנוגע אליהם. מצוין. מסנני התרגום פשוט בחרו את המושג הקרוב ביותר לצי הפדרציה שהצליחו לאתר. למרות זאת, עלה מהבעת פניו של החייזר, עד כמה שמסנני התמונה היו מהימנים בעיניה, שהמסדר האדום היה יותר קרוב למשטרה חשאית מלגוף צבאי. היא חששה שהם הסתבכו.
"יהלומי העין שלי חוקיים לחלוטין!" הצטווח החייזר והקרין את התעודות שלו נגד עיניהם. המחירים שעל גלימתו השתנו בפראות. לרגע נראה שהם עולים ואז הם פתאום הם ירדו. ארמאיה לא הצליחה להבין את מגמת השוק הנוכחית.
התעודות היו בועות מיוננות חסרות צורה של תוכן. המפקד מירוצ'נקו הרים את מבטו כפי שעשה המוכר ואמר: "כל מה שהמסדר האדום רוצה לדעת הוא מאיפה השגת אותם, אזרח."
המוכר, שהפך מעצבני לתוקפני, שאל: "האם אתה באמת מהמסדר האדום, אדוני הנכבד?" כרומז בתקיפות שהשאלה שנשאלה הייתה מתחת לכבודו של מבקר שמן המסדר האדום. המחירים שעל גלימתו עלו בתלילות. ייתכן שמה שפירשה כמחירים לא היה בדיוק מחירים. לפני שארמאיה עלתה על העניין, ז'יליי ביהאן לחשה: "יהלומי העין הללו הם קריסת תבנית, מירוצ'נקו. הארגיקים פשוט צפו במקום והשאירו למקומיים תזכורת בצורת יהלומי העין."
איזה אישה מושכת להחריד!
המפקד מירוצ'נקו קימט את מצחו כמו הטיפש שהוא היה והבין מה המוכר תבע לראות עתה. ארמאיה יכלה לשמוע אותו מקלל את האדמירליות המיוננת בכמה ביטויים צבעוניים שהיא הופתעה לדעת שהוא מכיר והיא התכוונה לשמור לשימוש מאוחר יותר. הוא אמר, בנוקשות, "המסדר האדום איננו צריך להצדיק את עצמו בפני הנחותים ממנו."
איכשהוא, המוכר השתכנע ועזב אותם לנפשם. הצוות התרחק מייד מהדוכן וניסה להתקשר.
"כאן צוות שש לווקונג. כאן צוות שש לווקונג." קרא המפקד מירוצ'נקו "אנחנו צריכים... תעודות של המסדר האדום."
"צוות שש, יש לנו משבר בני ערובה על הווקונג." ענה להם המהנדס לי ,שפיקח על המשימה, "האם אתם צריכים חילוץ או שתוכלו לחכות עד שהמשבר יסתיים?"
המפקד מירוצ'נקו לא הספיק להשיב בטרם הקיפו אותם סוכנים אמיתיים של המסדר האדום. מסנן המציאות בחר להציג אותם כליצנים בלבוש משבצות כחול-ולבן. אלות הלם משטרתיות ריחפו מסביבם, טעונות לחלוטין. הן היו כנראה נשק מבוסס השראה חשמלית. אף אחד מהנחתים לא הצליח לתקשר עם הווקונג. החייזרים שלטו בטכנולוגיה המתאימה. הם היו צריכים חילוץ.
והם לא יקבלו אותו עד שיסירו את החסימה שהניחו החייזרים על קו התקשורת שלהם. ציביליזציה מטיפוס גאמא בתחת שלה! ולחשוב שהם דנו איך הם לא יזהמו את המקומיים. אם הם יכלו להשאיר אותם בלי מערכות התמיכה שלהם, החייזרים צריכים לערוך את הדיון.
למרבה הפתעתה, המסדר האדום לקח אותם אל מתחם מרובע , שקירותיו היו צהובים-לבנים, עם שש פתחים שהתנשא מעל עיירת השוק. היא ידעה שהמקום הזה קטן אך לא עד כדי כך קטן. היא לא חשבה שלעיירת שוק הייתה מצודת כלא משל עצמה. רק כשנכנסה, הבינה את גודל טעותה.
המקום היה זירת קרב.
"על התחזות למסדר האדום, אתם תילחמו לחיים ולמוות מול יריב שייבחר לכם." האיר אחד מקבוצת המסדר האדום שליוותה אותם את מצבם. ז'רמיה לודין אמר שאין לו בעיה למות כמו הקדושים הנוצרים הראשונים. כל שאר הצוות, שלא היה בקיא בהיסטוריה כמוהו, לטש מבט לעבר האיש שהיה חבר בקבוצה נוצרית מחתרתית שנסבלה רק בקושי בעולם מולדתו. מירוצ'נקו, שהצליח לשמור על קור רוח, ניסה לומר: "אני מבקש בהכנעה להודיע למיטיב שפשוט לא הייתה לי ברירה. הציביליזציה שלכם טרם נפתחה למסחר. חשבתי שזוהמתם."
"נסה לא להסתבך עוד יותר, זר. הייתם צריכים להעלות מס למיטיב מרגע שנחתתם אצלנו. האם נדמה לכם שמעולם לא שמענו בנניאור על הפדרציה התיכונה? אנחנו מרכז העולם!"
"לא, אתם לא. שכנותיכם יותר גדולות ממכם." התריס המפקד מירוצ'ננקו בטפשות גלויה.
אחת האלות צרבה את מדיו וגרמה לשיער הקצוץ, הזהוב, שעל קרקפתו להסתמר בכאב. הוא לא הוציא מילה כפי שהוכשר לעמוד בעינויים. ארמאיה יכלה לזקוף לזכותו לפחות את זה. גם המסדר האדום התפעלו מהעובדה שהוא לא צרח לרחמיהם על המקום בעודם מובילים אותם אל חלל קטן ומתוחם היטב בירכתי החלל הגדול יותר. הם כיבו זכוכית שעמדה בדרכם.
"אף אחד לא האשים את הפדרציה התיכונה בעודף אינטלגנציה." לגלג אחד מהם בעודם דוחפים אותם לתוך החלל המתוחם. מירוצ'נקו ניסה ניסיון אחרון ואמר: "אני תובע שתביאו אותי אל המיטיב שלכם. אני מפקד צוות נחתים בצי הפדרציה התיכונה כפי שהכרתם בנו."
"אתם עומדים בפני המיטיב."
ארמאיה הזכירה לעצמה שמה שהמסנן הציג כקבוצה של ליצנים היו ישויות מרוחות על פני מספר לא מבוטל של אפשרויות. זאת תהיה הנחה יהירה שהמיטיב הוא פשוט אחת הישויות. בטרם נדחפו סופית אל החלל המתוחם, המפקד מירוצ'נקו פשוט אמר שהוא לא מאמין להם.
"כל אזרח נותן חלק מעצמו כדי להיות המיטיב. כך כל תושבי נניאור הם המיטיב והם לא." הסביר המסדר האדום בטרם חתם אותם סופית בקיר מזכוכית בוהקת. ארמאיה בחרה כבר לא לתייחס אליהם כפרטים. ייתכן שהם מסתכלים על ישות אחת, מרוחה, שפורשה כקבוצה. מימד הקוונטום הזה כל כך מבלבל.
"אם מדברים על חלק מעצמנו," הציעה ז'יליי ביהאן, כשנותרו לבדם, "אולי נפנה לחלק מעצמנו שבא ממימד אחר ונשכנע אותם לחלץ אותנו." והיא עמדה להמשיך בטרם נקטעה. המפקד מירוצ'נקו פרע את הצעיף הירוק שכיסה את ראשה ואמר: "אני עדיין מפקד הצוות. ז'רמיה ינסה לגייס את המוג'הידין מהח'ליפות. את תדברי עם שליחי הח'אנות הסילוביקית. ארמאיה תדבר עם הברית המשולשת."
ז'ולי סידרה בנוקשות את הצעיף הירוק מסביב לראשה. ארמאיה החליטה שמה שעובד לז'ולי אולי יעבוד גם עבורה שכן היא לא רצתה לדבר עם הקנאים הדתיים של הברית המשולשת. בטרם הספיקה לומר מילה, המפקד מירוצ'נקו איזן את משקלו על רגל אחת וחזר: "סטאסקובה, את תדברי עם הברית המשולשת. אני אנסה בינתיים להשיג שוב את הווקונג."
ארמאיה בלעה את לשונה והזכירה לעצמה שהיא צריכה להרוויח את הזכות להתחצף אליו.
היא גלגלה את עיניה ופנתה במחשבתה לעבר האחות ג'ינובזה. היא יכלה לטעום בלשונה את הטעם העבש של אמונה יוקדת מדי באלוהות בשם אתא. הפדרציה התיכונה, על כל פגמיה, לא הייתה חברה דתית. גזענית כן אבל לפחות לא סבלה מהפגע הרע הזה שקראו לו אמונה.
"בדיוק שמעתי שהמסדר האדום עצר אותכם." השיבה האחות ג'ינובזה ברוגע מפחיד כמעט "האם זו הפעם הראשונה שלכם בנניאור?"
"האם משתמע מדבריך שלא תחלצו אותנו?" שאלה ארמאיה בקוצר רוח מהנימה המתחכמת. לא נעלם מעיניה שהייתה זו בדיוק הנימה המתחכמת שאחרים סבלו לא פעם מנחת לשונה. ג'ינוביזה אכן הייתה בת דמותה בברית המשולשת לפחות במובן הזה.
"מה את רוצה לשמוע? את ההסבר הקצר או את ההסבר הארוך?" שאלה ג'נוביזה בעוקצנות.
ארמאיה חשדה שההסבר הקצר הוא שהם רוצים לעשות עסקים עם נניאור. היא ענתה: "ההסבר הארוך, בבקשה." וקיוותה שיעלה לה רעיון איך לשכנע אותם לחלץ אותם משם. כך היא תוכל לומר כשהם ישובו לווקונג שהיא חילצה את הצוות מהמוות שחיכה להם שם.
"היקום שלנו הוא רק הירח של יקום אחר עתיק יותר. כשהיקומים מסתובבים זה מול זה, הסיבוב גורם לגיאויות במרחב-זמן של היקום שלנו היות והיקום האחר גדול יותר משלנו. הגיאויות שוברות את האחידות של היקום ויוצרות ואז משמידות מימדים שלמים. לדוגמא, המימד ממנו הגיעה הח'אנות הושמד מזמן אם מאמינים למילה אחת ממה שהם טוענים לו."
ארמאיה זכרה את שבריר השניה שלה ביקום העתיק. האחות ג'ינוביזה, מן הסתם, יותר חשובה ממנה אם הברית המשולשת לא הסתירה ממנה את הידע כמו שהידע הוסתר מפניה. היא הזכירה לעצמה שעליה להתרכז ולחשוב על דרך לשכנע את האחות ג'ינובזה בצדקתה.
"המימד שלכם, לעומת זאת, חדש יחסית. הוא לא היה קיים עד לפני כמאה ושמונים שנה. כמובן יש לכם היסטוריה ארוכה מאד אבל באופן יחסי לא חלף הרבה זמן מאז שנבראתם. עכשיו בכל פעם שמימד חדש נברא, מיטיב נניאור פולש לתוכו ושולח את הצורות שלו לשם. למרות שהוא רק כלי בידיו של האל אתא, הוא הכלי שדרכו נבראת האנושות כל פעם מחדש. נניאור היא לא קצה היקום."
אז הסיבה לכך שהברית המשולשת באה הוא ללמד את מיטיב נניאור שהוא כלי בידי אתא. לצערה, בעוד שארמאיה הבינה בגזענות ובחולשות דומות לה, היא לא הבינה דבר באמונה. היא מצאה שעליה להתייעץ עם ז'רמיה לודין בעניין.
הוא היה עסוק בצעקות מחרישות אוזן על בן דמותו מהח'ליפות. לבסוף הוא נרגע ואמר: "הח'ליפות אומרים שחיינו ומותנו הם מידי אללה הטוב והמבין. הם לא ינקפו אצבע לעזרתנו. איך מתקדם המשא ומתן עם הברית המשולשת?"
לאחר שסיימה להסביר לז'רמיה את מה ששמעה מהברית המשולשת, הוא שאל, בנועם, "וז'וליי, איך מתקדם המשא-ומתן עם הח'אנות הסילוביקית?"
ארמאיה יכלה לדמיין עיגולים שחורים נוצרים מתחת לעיניה החומות של הנחחת. היא לא טרחה לענות להם כאומרת שהמשא ומתן עם הח'אנות טרם הסתיים לטוב ולרע. הוא אמר: "לדעתי, עלייך לומר שעליהם להשאיר לשיקול דעתו של אתא אם הם יצילו אותנו, ארמאיה. הם לא יידעו אם אתא לצידם עד שהם לא ינסו."
הוא אמר את זה באותה נימה שארמאיה הייתה מתייחסת למעשיות אמה על האנדרואידים. הוא לא חשב שאתא קיים וזה לא הפריע לאמונתו הדתית. הוא לא טען שאלוהיו ואתא הם אותו האל וארמאיה לא התכוונה לבדוק אם זה מה שהוא חשב. כשפנתה לג'ינוביזה עם זה, היא ענתה: "גם אצלנו קיימת גזענות, ארמאיה. אני לא באה מהאיים אלא מהיבשת עצמה. וערך שבועתה של אישה מהיבשת נופל אפילו מערך שבועתה של אישה מהאיים, ארמאיה."
עכשיו לארמאיה הייתה סיבה לצעוק בכעס על בת שיחתה. היא צריכה להיות יותר דעתנית. היא החליטה לקחת צעד אחד אחורה ושאלה: "איך שמעת על היקום הגדול והעתיק ההוא? בפדרציה התיכונה הידע הזה לא נגיש לכל אחד. אני פשוט מנסה להבין את מקומך בצוות."
"המשלחת שלנו פועלת בחסותו של המסדר של ת'ימא הקדוש. הוא הקדוש הפטרון של הספנים. המידע מורד אל הצללים שלנו ברגע שאנחנו בוחרים ללכת אל החלל העמוק, ארמאיה."
הדת של אתא, כך חלחלה התובנה לבינתה של ארמאיה, הייתה דת שכלתנית שדחתה את האמונה עצמה לטובת הבנה. לא מספיק להאמין באתא, אתה צריך להבין את גדולתו של אתא. זו הסיבה שבמקום שהדת תדכא את המדע כפי שהיה בכדור הארץ, היא קידמה אותו. הסתרת מידע חשוב כזה הייתה כפירה בכל מה שהבת הטיפה לבני האדם. היא רק לא הבינה למה הם קראו לשתלי הבינה המלאכותית שלהם 'צללים'. היא לא קראה כך למעבד הדייסון. עתה עלה בדעתה שיכול להיות שאם הייתה לה בינה מלאכותית פרטית, הפנייה הכי מתבקשת אליה תהיה הצל שלה. קנאים דתיים או לא, למה לארמאיה לא יכולה להיות צל מיונן משלה? החיים פשוט לא הוגנים.
"אז הח'ליפות חושבת שאמונתה מכתיבה שהישרדותנו תהיה מבחן מידי האל שלהם ואת פשוט לא מאמינה שאת יכולה לעזור. אז על מה בזבזתי את כל הזמן הזה, האחות ג'ינוביזה?"
המפקד מירוצ'ניקו סימן לארמאיה לסיים את השיחה. הוא הצביע לעבר ז'ילי באנחה מיוסרת.
"על היכרות מעמיקה יותר עם גרסה אחרת של עצמך." השיבה האחות ג'ינוביזה בשעשוע "את פשוט לא נתת לי עם מה לעבוד איתו, ארמאיה." וארמאיה פשוט לא יכלה להשיב לה. כל תשובה תיתן למפקד מירוצ'ינקו את התירוץ שהוא מחפש כבר הרבה זמן ללמדה שיעור. הוא אמר לה מזמן שהסיבה היחידה שהוא מרשה לנחתת ביהאן לדבר אליו כך היא בגלל האסון שפקד את הצוות ואותה אישית עם מותו של מפקד הצוות הקודם. היא האשימה אותו. לארמאיה, לעומת זאת, הוא לא מתכוון להעניק חירויות מפליגות כאלו.
אז ארמאיה נתנה לג'ינוביזה את המילה האחרונה בשיחתן.
עתה כל מה שנותר היה לחכות שדווקא הברברים מהח'אנות הסילוביקית יצילו את חייהם. העובדה היחידה שארמאיה ידעה לגביהם בוודאות היה שהם לא קראו לעצמם בשם הזה, כמובן.
הפדרציה התיכונה נתנה להם את השם הזה.
"אז איך הצלחת לשכנע את הח'אנות הסילוביקית להציל אותנו?" שאל ז'רמיה בהערצה גלויה. ארמאיה הבינה משיכה מינית. האהבה שז'רמיה חש כלפי הנחתת באה כל הדרך מכתבי הקודש שלו. הוא אמר שהוא רוצה יותר מלשלם לה על כך שיהיה אמו של ילדו. הנחתת קפצה את שפתיה ואמרה: "הח'אנות הסילוביקית באה ופועלת במרחבים בעלי רמת אנרגטיות כללית יותר נמוכה משלנו. מסיבה זאת בלבד לעולם לא נסבול מהפשיטות שלהם. למרות שאני חושדת שהחלאות מהח'ליפות באו לכאן לאותה מטרה, אמרתי שהפדרציה התיכונה יכולה לפעול במרחבים שאין ביכולתם לפעול בהם ישירות. הם יודעים להתמקח, מירוצ'נקו."
"אני עדיין חושב שהמדענים של הפדרציה התיכונה מחשבים את האנרגטיות של הממד שלנו בצורה שגויה. איך הם מסבירים את הניסים שביצע המשיח, ראשוני הנצרות והקדושים?" העיר ז'רמיה בצורה שהאירה לארמאיה עובדה מאד משונה לגבי הח'אנות הסילוביקית הזאת. האם היא הבינה את זה נכון? האם הם באו ממקום בו קסם קיים?
"בכך שאנחנו לא מנהלים את הוויכוח הזה שוב, הנחת לודין." אמר המפקד מירוצ'נקו בקור.
אז במקום לנהל את הוויכוח הזה שוב, הם חלקו את מה שלמדו בעת המשא-ומתן שלהם עם מקביליהם במשלחות האחרות. ז'יליי פשוט תלתה מבטה מעל ארמאיה ואמרה: "כמובן, ג'ינוביזה לא יכולה לצאת לעזור לנו על דעת עצמה. האם לא יכולת לחשוב על –"
הפעם ארמאיה שמחה על כך שהמפקד מירוצ'נקו בא הפעם לעזרתה וקטע את הנחתת ואמר, מהרהר בקול, "אני חושד שהנתונים שקיבלנו על נניאור היו שגויים. זאת לא ציביליזציה מטיפוס גאמא. זו ציביליזציה מטיפוס אומגה –" והאחרים פשוט צעדו צעד אחד לאחור " – אם הם יכולים לתמרן את התאמת היקום לחיים בני אנוש, הם נמצאים מעבר להגדרת החיים. זוהי הגדרתה הבסיסית של ציביליזציה מטיפוס אומגה."
"אין דבר כזה ציביליזציה מטיפוס אומגה!" סינן ז'רמיה "אם היא הייתה קיימת אי פעם, הציביליזציה הייתה... הינה...תהיה... כאילו הברוא יברא את בוראו. היגיוני בדיוק כמו זה, המפקד!"
"הנקודה," ציין המפקד מירוצ'נקו "היא שעכשיו אני סקרן איזו צורה ילבש הקרב הקרב, הנחת לודין."
וכולם לטשו לעברו מבט מלא אימה כבושה.
בני נניאור שבו כשארמאיה ישבה וסיימה להרכיב את המחדר. המפקד מירוצ'נקו לא היה צריך לתת את הפקודה. הנוהלים וההיגיון תבעו שהם יבדקו את המחדרים שלהם תקינים. היא קיוותה שקרן מחדר אחת תספיק כדי לשרוד את כל מה שהשובים שלהם יטילו לעברם – ציביליזציה מטיפוס אומגה או לא.
השער למרחב המרכזי נפתח. במקום שהם יזוזו, המרחב המרכזי נכנס למרחב בו הם הוחזקו. המבנה בעצמו היה מרוח ועתה התחלפו המרחבים האפשריים כך שהם עתה היו במרחב הלחימה ולא במרחב המנוחה. הנחת לודין קילל משום שהמחדר שלו עדיין לא היה גמור. המפקד מירוצ'נקו החליף מבט עם הנחתת ביהאן. ארמאיה הבינה כבר שהח'אנות הסילוביקית תרצה לראות אם הם לוחמים ראויים לפני שהיא תופיע ותציל אותם. הם יצטרכו להילחם. בכל שנותיה בצי ארמאיה לא זכרה שירתה ולו פעם אחת במחדר בעת שירותה בצי המיונן. יכול להיות שערכו את זה מזכרונה.
התצורה שהתבטאה לתוך המרחב הייתה בעלת קווים מובהקים של תולעת כסופה, חוליות על גבי חוליות שהסתיימו בעוקצים, שמשני צדדיה היו משובצים עיניים כחולות זוהרות. סביר מאד להניח שכך החייזרים נראים באמת ולא כמו בני אנוש משונים כפי שהראו אותם מסנני המציאות שלהם. ארמאיה הורידה שאילתה למעב הדייסון רק כדי לקבל תשובה מתחמקת אם מסנני המציאות שלה עדיין עובדים. ייתכן שהיא רואה את הדבר הזה כפי שעיניה הבינו. היא חשבה שאם היה לה את השבב המלא ולא רק את מעבד הדייסון המיונן, החייזרים לא היו מצליחים לדפוק בצורה כזו את מסנני המציאות. הם לא עד כדי כך... טובים.
"היות ואתם ארבעה, יהיו לכם ארבע סיבובים מול אלוף המיטיב." נאמר בלשון הפדרציה.
שייקח אותה אתא, המסננים באמת לא עבדו. החייזרים השביתו אותם בדרך לא ברורה להם. רק באמצע המחשבה, היא הבינה שהיא נקבה בשם האל שלו סגדה ג'ינוביזה. ייתכן שהדת ההיא נשמעה לה יותר הגיונית מכל דרך החיים שלאורה גדלה. הם לפחות לא יתכנתו אותה. הם לא הכירו את הטכנולוגיה.
ועדיין תקוותם הייתה בח'אנות הסילובקית הפרועה ולא בברית המשולשת המתוחכמת יותר.
"הראשונה שתילחם תהיה הנחתת ז'יליי ביהאן." הוכרז בלשון הפדרציה בלי שמץ מבטא. המפקד מירוצ'נקו עיקם את שפתיו והתקדם קדימה ואמר: "אני המפקד של הצוות הזה. בגללי הם צריכים להתמודד מול האלוף שלכם. תנו לי להילחם ראשון באלוף של נניאור."
"ובגלל זה, אתה תילחם אחרון." ענה הקול "כדי שתראה את תוצאות מעשיך חסרי הכבוד."
הנחתת רק חייכה כאילו הדברים הסתדרו על פי התוכנית. ארמאיה קלטה שייתכן והדברים הסתדרו על פי התוכנית. היא רק צריכה להוכיח למציליהם מהח'אנות הסילוביקית שהם ראויים לתמיכתם בקרב. היא רק קיוותה שמציליהם לא יחליטו במקרה שהקרב מעניין מכדי להפריע לו עם פעולות פזיזות כמו להציל את הצוות שלהם כמו שהם היו אמורים לעשות. ארמאיה הבינה שהיא יכולה להתאבך עם המקבילה שלה מהח'אנות הסילוביקית ולבדוק. היא רק קיוותה שהיא אחרי ז'רמיה לודין.
המפקד מירוצ'נקו נסוג ולחש, תוך כדי נסיגתו, "אל תשכחי את שיעורי הפיסיקה, ביהאן."
"נקווה שהם פחות מורכבים ממחדר, המפקד." השיבה הנחתת בעודה מתכוננת לקרב מולו. ארמאיה יכלה לראות את הנחתת מתבוננת באלוף של נניאור בעודו מנחית עליה זרם חשמלי אחרי זרם חשמלי. היא נעה במהירות כאילו רקדה לצליל הזרמים החשמליים. הזרמים החשמליים השתקפו מבעד לגלימת החלקיקים שנפרשה מסביב לגופה. ארמאיה נשמה עמוק. שיעורים במכאניקה תת-אטומית לא היו מה שלקחה איתה מלימודיה באקדמיית הצי בקוקיין.
תבניתה קרסה עם מקבילתה בח'אנות הסילוביקית רק כדי להיזכר שמדובר היה דווקא בגבר. ארמאיה אומנם נמשכה לנשים מאז שנולדה אך עתה נותר לה להסתכל למעלה ביקום ולתהות אם הברית המשולשת צודקת ויש מישהו שהחליט לצחוק על חשבונה. המקבילה הגברית שלה ענתה, עוד בטרם ארמאיה הספיקה לנתק, "המחדר שלך הרבה יותר עלוב מהגרזן שלי, הנחתת סטאסקובה."
ארמאיה לא יכלה להתאפק ולענות: "אתם ציביליזציה חוצת ממדים ואתם נלחמים עם... גרזן?"
"והמחדר שלך? הוא סתם מקל נשיפה עלוב שבעולמנו רק ברברים היו נלחמים איתו." השיב איש הח'אנות הסילוביקית, משועשע מהצהרתה. לקח לארמאיה זמן לקלוט שאם אנשי הח'אנות יכלו לשחרר אדוות של שדה כוח מכל עצם שהוא, גרזנים היו הבחירה המתבקשת. המחדרים שלהם, עם התצורה המרובעת והמורכבת שלהם, היו פשוט הרבה יותר יעילים. הם שיחררו את אותה האנרגיה עם שטח פנים הרבה יותר קטן.
"טיעון טוב." נאלץ להסכים בן שיחה מהח'אנות הסילוביקית "עוד נזכה להשוות כלי נשק, ארמאיה."
וארמאיה החליטה להתנתק ממנו לפני שהאינטלגנציה שלה פשוט תשקע אל תהומות החלל.
הנחתת ביהאן בינתיים הצליחה לנחות על אחד המפרקים של יריבה. הזרמים החשמליים נעו מסביבה בסערה כחולה בעודה שולפת את המחדר ויורה קרן אחת כחולה שקרסה עם תבנית הסערה וגרמה לה להיעלם בתוכה. ארמאיה חשבה לרגע שהלך עליה עד שהנחתת ביהאן זינקה בעוד הסערה קורסת עם האלוף של נניאור או במילים שניתן להבין בולעת אותו חי.
"והניצחון בקרב זה הוא של הנחתת ז'יליי ביהאן. המתחרה הבאה היא ארמאיה סטאסקובה."
ז'רמיה לודין לטש לעברה מבט. אומץ לא היה חסר לאיש הזה ובמיוחד אחרי הקרב הזה. לא חמק מארמאיה העובדה שז'רמיה רצה להרשים אותה מתוך אמונתו שאהבתה אליו תגבר אם יוכיח שהוא נחת טוב יותר. ארמאיה לא הבינה את עקשנותו לדבוק בהתנהגות שלא הייתה מקובלת מחוץ לכת שלו אבל היא יכלה להעריך את העקשנות שהייתה לעתים קרובות קללתה וברכתה של ארמאיה. כך היא שרדה אחרי שאנדרואידית פשוט השאירה אותה למות.
הנחתת נחתה על המשטח וסידרה את הצעיף הירוק שכיסה את שיערה שכמעט התפזר.
מה בדיוק הסיפור עם הצעיף שלה על הראש? לאף אחד בווקונג לא היה תשובה לשאלתה.
היא לפתה את מחדרה ופשוט ירתה על הנחש. ברגע הבא היא עמדה על ארבע רגליה בתוך חדר גדול מאבן לא מזוהה כשארבעה לוחמים בגלימות ארוכות ומנצנצות התעוררו לאט מחלומם על במת אבן לבנה ומוגבהת. הכלבים האחרים הביטו אחד בשני בניסיון להבין מה בדיוק קורה פה. הכלבים התרוממו מגומחות שהיו חצובות לצד כל אחד מהלוחמים שישנו. ארמאיה פשוט לא הבינה איך היא שומרת על תבונתה בגוף שהיה בעליל לא תבוני ולא מתאים לנפש אנושית. ובבת אחת, היא הבינה שהקביעה האחרונה לא הייתה מדוייקת לחלוטין. יציבתה הרגישה לה בדיוק כפי שהייתה מרגישה אם חזה היה מונח על ארבע ולא על שתיים שלא לדבר על כך שאחד הכלבים התרומם על שתיים וחזר תוך רגעים ספורות לארבע. כנראה ז'רמיה לודין. רק הוא טיפש דיו לנסות. האם זו הייתה אחת מצורות המיטיב? אחד הלוחמים קרב לעברה, אוחז בגרזיניו, בעודו אומר בשפה שמוח הכלב שלה הבין, להפתעתה, היטב, "כפי שאת רואה, בת הפדרציה התיכונה, גרזנים שלי יותר גדולים משלך."
מנהיגם, גבר בעל פנים מסותתות ואף מעוקל חייך, חושף שן אחת מאיימת בעודו נוהם: "צ'ארמבואנה!"
צ'ארמבואנה תקע את שני גרזניו האדירים על רצפת האבן ואמר: "פשוט לא כיף איתך."
"ויהיה פחות כיף שנצטרך להסביר דברים לשר ההילה שלנו. איפה מתעל ההילה לכל הרוחות?" קרא מפקד הצוות. יחסית לכלבים, המוחות שלהם היו חכמים והבינו כל מילה שהם אמרו. לא מפתיע בהתחשב בכך שהם היו הגופים המארחים החלופיים במקרה שהמסע הרוחני שלהם למימדים האחרים ייכשל. אז ג'ינוביזה טעתה. המימד שלהם היה עדיין קיים, כמובן.
אחד הכלבים האחרים נבח נביחות ארוכות וצרודות שנדמה כי נשזרו בהן מילים מעטות.
"אל תטרחו אפילו לתקשר איתנו. היחיד שיכול לשרות עם הילות הכלבים הוא מתעל ההילה." הבהיר המפקד לארמאיה וחבריה לצוות. מתעל ההילה הופיע לבסוף, שיערו השחור פרוע, בעוד צ'ארמבואנה מדבר אליה, מרגיע אותה ואומר שאם היה להם זמן, היה מראה לה יותר מזוג.
"מעכשיו אתם ידידים של זוג." קטעו מתעל ההילה "יבוא יום שנתבע ממכם לעזור לנו מול אויב, אתם תבואו לעזרתנו. זו הסיבה שהורשיתם לגלות שזוג עדיין קיים. עתה נשלח אותכם... הביתה."
לפני שארמאיה הספיקה לחשוב על מה מתעל ההילה מדבר, היא התגשמה בחדר המשותף של הווקונג ביחד עם חברי הצוות שלה. היא הייתה כל כך שמחה להרגיש את מדי הנחתת שלה על גופה אף על פי שהם היו חדשים כביום ייצורם ולא אחרי שטרחה לעשות אותם לשלה. כשחשבה על זה, היה משהו ממתעל ההילה במבטו של המהנדס לי שהורה להם לחזור לתאיהם.
אין כמו השעיית חיים אחרי שכמעט מתת בקרב שיכל להימנע אם מפקדך לא היה כזה טיפש.
עריכה אחרונה:
