כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

שליחי המועצה נפגשו בביתו של לורד נורברט ריינן. זוג המשרתים שלו, ג'סלה ודרוול ביקשו את עזרתם באיתורו לאחר שלא נמצא. לאחר מכן, ג'סלה נפרדה מהם ביוצאה לבירת הממלכה, קריאת-כתר, במטרה להסדיר את עניין המיסים מול העוצר לוקרשיוס. אחרי חקירה מול מנהל נמל מרגיזה ומספר דמויות אחרות, החבורה החלה לחשוד בזוג אנשים: וירניק "הצלופח", ברוקר מידע מפורסם, ויד ימינו האלים והשאפתן קראולי.

הסתמן כי קראולי ארגן את החטיפה של הלורד נורברט ולאחר מעקב אחרי הרמזים, בסיועו של וירניק, הם הגיעו עד למערה בה הוחזק הלורד. הבסתם שודדים ולקחתם בשבי את המג דיקאר, אשר ענד טבעת ירוקה שאיגנציוס האמין שמסמלת קשר כלשהו לאחווה או קבוצת מגים. הוא חיסל את האדם השני ששבתה הקבוצה כדי למנוע "תחרות מידע" ולאחר שהגיבורים החזירו אותו ואת הלורד לארודר, הוא גילה שהיה עליו להעביר ללורד מסר חריף שאל לו להתעסק עם המלכה. בנוסף לכך, טען כי תכנן למכור את הלורד לאחד משני מנהיגי בני הענקים כאן: ברסוולה הגוליאת'תית או קושאן האורק.

הם החליטו ללכת למקום ההחלפה בניסיון לארוב לשני האויבים. אילידיה ואיגנציוס החליטו לבדוק את המחנה הקדמי של ברסוולה, שם גילו את קראנג הכבול, שסיפר כי ניסה להסתנן למחנה בניסיון לגלות את גורלו של בנו. הם מחלצים אותו ונמלטים בדיוק בזמן מהתקפה מתוזמנת של אנשיו של קושאן, אשר הובלו על ידי זאב מפלצתי בעל עין אחת. בנוסף, סייעתם לחלץ אסירים משם, אף כי רבים מהם נהרגו במהלך המנוסה. שירו-סנשאי, הקטור ווירניק המתינו בנקודה ופגשו את ברסוולה, שנראתה חסרת סבלנות לשים את ידיה על הלורד.

אחרי משא ומתן מהיר שעמד להתפתח לקרב היא נאלצה לסגת בשל ההתקפה על המחנה, ולכן החליטו לחקור את המחנה של קושאן. באוהלו הם גילו שעוות ורדים, אשר משומשת יחד עם חותם המועצה לחתימה על מכתבים. עם זאת, לא מצאו את החותם עצמו. מעבר לכך, הם גילו שקושאן יכול להטיל אשליות (בשל אשליית וורג עצום ששמר על אוהלו). לבסוף, הצליחו למצוא גוליאת' ששרד את הקרב והצילו אותו ממוות מינשודוב. לדבריו ברסוולה יודעת איפה לתקוף באמצעות מפות קרב שהיא קיבלה מגורם לא ידוע, אך לא מגלה זאת לשאר כדי להאדיר את שמה ולבלוט מעבר לשאר נכדותיו של יארל האראדיר.

המשפט האחרון שאמר הגוליאת' בטרם מת נגע לכפר ואת' ולעובדה שיש לברסוולה "תוכניות מורכבות" יותר לאזור. יתרה מכך, וירניק זיהה את המפות שלקחתם בתור עבודה אפשרית של לנגו הסאטיר, זייפן מסמכים מפורסם באזור. בשל כך הקבוצה מיהרה לכפר, שם גילתה שהאנשים רגועים לגמרי ולא חשופים לסכנה האמיתית באזור. ישבתם עם נציגת הלורד בכפר, מריטה, אשר בבירור הכירה את וירניק מלפני כן (שהיה עסוק בלגייס ילדים בכפר כמודיעים).

הקבוצה סייעה קצת להכין את הכפר, אף על פי שהוא בבירור לא מוכן להתקפה אמיתית כנגד כוח חמוש. במקביל אילידיה יצרה קשר עם סר טאלרוט, מגייס זקן של אבירי המעמקים שמנסה להוציא אנשים לטובת שירות בחזית בה מנהל ריבון הברק את מלחמתו בטרוגולדיטים. היא הצליחה לשכנע אנשים בסכנה שבה שרוי הכפר, ובמאמצים נוספים מריטה הבטיחה שהכפר ישקול פינוי אם לא יהיה מנוס אחר, זאת למרות שרצו לחגוג את פסטיבל בוא האביב. אחרים, בינתיים, דאגו לדברים כגון אימון ילדים, סיוע לנפח, טעימת עוגות וכן הלאה. בנוסף, אילידיה נכנסה לחדרו של לנגו וגילתה שנמלט על חייו מגורם לא ידוע.

הגיבורים עמדו בפני בחירה אם להגן במאת האחוזים על הכפר או לנסות ולמצוא את הסאטיר לפני שרודפיו יגיעו אליו, ולבסוף בחרו לתעדף הגנה על הכפר; מיד לאחר מכך, פנו לחסל חוליית גישוש של קושאן כדי למנוע ממנה לגלות על מצבו ההגנתי העלוב של הכפר החקלאי. הם המשיכו משם לבית בו לנגו התגורר, אך גילו את גופתו מצויה בארובה. הם עקבו אחרי העקבות וגילו בן אנוש גוסס תחת עץ גדול. בן האנוש מלמל דברים לא ברורים על חובה לחסל את לנגו. אילידיה מסיקה שמישהו איים עליו, וחושדת שיש זרע שחיתות באבירי המעמקים. במקביל, וירניק ושירו-סנשאי סייעו אף יותר להכין את הגנות הכפר, גם אם הדבר עוד רחוק ממקום מלחמתי ראוי לכוחות המגנים.

הקבוצה החליטה להתפצל: קראנג ושירו-סנשאי יצאו לעבר "ממטירי התופת", שכירי חרב שדם הדרקון הכיר ורצה לשכנע לבוא לעזרת כפר ואת', והשאר חזרו אל נורברט. הקבוצה אצל נורברט דנה במצב ובדרכים להתקדם עם החקירה, בשעה שהחבורה השנייה גילתה מכשול משמעותי בדמות הגיוס המאסיבי של ריבון הברק וההוראה שהוציא האוסרת על גיוס שכירי חרב לחוזים אחרים שאינם קשורים בחזית הדרומית נגד הטרוגולדיטים.

תחילה, התגלה שריבון הברק שריין לעצמו את כלל שכירי החרב באזור ודורש מהם לבוא ולסייע בחזית הטרוגולדיטים. לאחר ששיח מול השליחה שלו נכשל, על אף כוונות טובות, שירו נאלץ לצאת בידיים ריקות, לאחר שדאג בטעות שהריבון יכיר שדם דרקון משמש כשליח המועצה. עם זאת, גם לאחר שלא הייתה הסכמה עם שליחת הריבון, שירו וקראנג הצליחו לסגור עם ממטירי התופת ששכירי החרב יסייעו לכפר ואת' אם נורברט יספק את ההגנה הפוליטית לזה. הם נפרדו לבסוף ופנו לחזור לארודר.

החבורה שוחחה עם נורברט ומגלה שזמן קצר לפני החקירה ניהל שיח ישיר עם לוקרשיוס (על המיסים), עם המלכה אנאבל (על הזמנה לנשף קרוב) ועם ריבון הברק (על המצב הקשה בחזית מול הטרוגולדיטים). בנוסף, קיבל מכתב אישוש שמאשרר שהוא מחזיק בכל נכסיו, ואפילו טורח להקנות לו עוד - דוגמת כפרים קטנים באדמות החוף שביקשו עד כה עצמאות. המכתב נשא את חותם המועצה, אף כי לא צוין שם מי כתב אותו, והועלו מספר אפשרויות בנוגע למועד שליחת המכתב (ניסיון לגרום לכאוס עם מות הלורד, לחזק או לשחד אותו וכד') לאחר מכן התייעץ איתם נורברט על הדרישות הפוליטיות שהתקבלו ממספר גורמים לצד הצורך לבטל חלק מהם. בתום דיון סוכם לדחות את דרישותיה של המלכה (לבגדי משי), היירוזאוג (ללחוץ שלא יתגייסו אליו אלא למשמר ואת') ושל אודסיה (למכור עשבים שהובטחו לה מראש), תמורת יין למגית.

הקטור גילה שאדם בשם הקברן מטיראנובה ביקר במקדש ושוחח עם הכוהן הראשי. הוא מצא שם את נסי, אותה אישה גבוהה שאילידיה חשדה בה שהיא הגברת של קראולי, אך לא הצליח לגרום לה להודות בדבר.

אילידיה הצטרפה לוירניק כדי לנסות וללמוד איפה קראולי מתחבא, או לחילופין מי זאת הגברת הזאת, ואף שהם לא הצליחו לעשות זאת, הם כן הבינו שהוא (ורבים אחרים בארגון של וירניק) מאוהבים בגברת הזאת, דבר שהביא את וירניק לנקודת תסכול חדשה אליה הייתה עדה חצי האלפית.

איגנציוס ניסה למצוא את מנהלת הנמל כדי לבחון את הספינות האחרונות שהגיעו העירה, אך גילה שמשרדה ריק. הוא גילה רמז שהוביל לבית נטוש ושם גילה ישות מוזרה עשויית אש בשם ניפימיה, אשר שוחחה איתו ארוכות בטרם העניקה לו את רשימת הספינות.

כשהחבורה כולה נמצאת אצל נורברט שוב, עולה השאלה כיצד יש להגן על ואת'. כולם מסכימים שאם שני הצדדים יתקפו את הכפר האחד אחרי השני, אין סיכוי שישרוד. לכן, עולה הסכמה שיש להפריד ולמשול. וירניק מציע להשתמש בכספי המיסים כפיתיון המושלם - להגניב את המיקום שלהם לאחד הצדדים, להכין מארב בהתאם ולנצל את העובדה שהצד השני יתקוף את ואת' לבד כדי להביס אותו בקלות יחסית. זה, לצד גיוס מאסיבי של כל מי שאפשר.

לאחר מכן עולה השאלה את מי מהצדדים כדאי לשלוח לואת' ואת מי למארב - מכיוון שאין מספיק מידע על ברסוולה ציידת התהילה או קושאן הערמומי, מציע הצלופח תוכנית נוספת: תקיפת הספינה האישית של ברסוולה, "שוברת-הגלים", הן כדי לפגוע במורל שלה והן כדי לנסות וללמוד משהו נוסף עליה שיוכל לקדם החלטה לכאן או לכאן. נורברט מסכים, מספק לבני החבורה ציוד אישי ומודה להם על העבודה שהם מבצעים מעבר לחובותיהם כשליחי המועצה. במקביל, שירו-סנשאי שכנע את נורברט לשקול לקחת חסות על ממטירי התופת גם אם משמעות הדבר היא לצאת כנגד ריבון הברק. הלורד מסכים לכך אם הם יעשו עבודה טובה בקו החוף במארב שיכינו בני החבורה לשוברת-הגלים.

החבורה הגיעה לחוף וגילתה שממטירי התופת טרם הגיעו מסיבה לא ברורה. הם מתקרבים למגדלור בכוונה לקחת ממנו סירה ולצאת אל הים, אך סערה שמתרחשת במקביל מונעת אפשרות שכזו. בנוסף, הם שמים לב שהמגדלור נפרץ על ידי כוחות גוליאת'ים ולאחר קרב מבינים שהפושטים הרגו את שומר המגדלור, טוורין. לאחר שיחה עם טוורין בה התברר שנותר בעולם כרפא, הוא דרש לכבות את אור המגדלור כדי למנוע מספינות פושטים נוספות, אשר מתקדמות לצד שוברת-הגלים, מלהגיע אל קו החוף. וירניק מתנגד נחרצות ומציין שהדבר יגרום לסוחרים תמימים בים להתנפץ על הצוקים, אך קראנג מוסיף מהעבר השני שאין ברירה ואם הפושטים הללו יגיע בתגבורות משמעותיות אל אדמות החוף, הקרב על ואת' אבד - אם לא על האזור כולו... ובפרט כשריבון הברק לקח לעצמו את כל שכירי החרב בהם ניתן להיעזר.

לאחר דיון לא פשוט מתקבלת ההחלטה לכבות בלב כבד את אור המגדלור. טוורין ממשיך לעולם הבא בשלווה והשאר יוצאים בשתיקה, מכינים מארב ומתכוננים לקראת הקרב עם צוות שוברת-הגלים.

הקרב על שוברת-הגלים החל, עד שלבסוף נוצחו הפושטים בהובלתו של דאלאהאן, הסגן של ברסוולה. לאחר שריפת הספינה, תחקור על ידי אילידיה מוביל לכך שהגוליאת' מודה בהבאת קסדת זאב כמתנה לבעל הברית של ברסוולה. החבורה מחליטה להשאיר את הגוליאת' בחיים, בניגוד להבטחתם להעניק לו מוות מהולל אם ידבר, ולבסוף חוזרת על עקבותיה כדי לראות את אמאגיל וממטירי התופת, אשר יצאו ממארב. שכיר החרב עצמו חשב שהמארב נוהל על ידי הגוליאת'ים, אך החבורה חושדת בתזמון ומסיקה כי ככל הנראה קושאן אחראי לכך - ולאחר שהם צוללים ליער בחיפוש אחר התוקפים, התיאוריה מתבררת כנכונה, כשהאורק הפושט פוגש בהם בעצמו.

קושאן העלה הצעה - מידע על המחנה של ברסוולה, אשר יסייע להם להסיק מתי היא מסוגלת לתקוף את כפר ואת', בתמורה להעברת מסר ללורד על אפשרות לשלם לו ולאנשיו כדי לסגת מהאזור. בנוסף, הוא ביקש ספינה קטנה לו ולאנשיו. החבורה מסרבת להתחייב לכך, והאורק מחליט בכל זאת להביא להם את המידע על המחנה של הגוליאת'תית, מאחל להם ציד נעים.

לאחר החזרה לואת', החבורה ולורד נורברט מחליטים שבלי קשר למשחק של קושאן, יש להגן על הכפר. בנוסף, בעקבות אובדן הכספים כתוצאה ממות הסוחרים לאחר כיבוי המגדלור, מציין נורברט שמיסי החורף חשובים מדי והוא לא מוכן להעמיד אותם בסיכון.

משכך, הם נשלחים - בליווי אנשי המשמר וממטירי התופת - לקרב קשה עד בלתי אפשרי במטרה לסיים את האיום של ברסוולה אחת ולתמיד. בנוסף, טאלרוט מצליח לקשר בין אילידיה ובין לילוואנה, שליחתו של ריבון הברק, אשר מתנדבת לעזור גם כן במאמצי ההגנה כדי לאפשר לממטירי התופת להשתחרר מהר יותר לחזית הדרומית. החבורה מגיעה לואת' ומסייעת בהכנות ההגנה, כמו גם משכנעות את מריטה ושאר אנשי הכפר לנטוש את ביתם לעבר ארודר, כיוון שהמקום עומד להפוך לשדה קרב.

הם חוגגים איתם את פסטיבל בוא האביב ומבלים איתם את הלילה בנעימים. בבוקר, מגיע שליח חדש של המועצה - קאס, מלווה בשני ינשודובים, זל ואחיה לר. השליח מסביר שהגיע במצוות המלכה, וכי הוא מצטרף לתמוך את מאמצי ההגנה. הדבר משחרר את איגנציוס, לאחר מחשבה רבה, להתנדב להגן על אנשי ואת' בעודם עורכים את המסע לארודר. בסופו של דבר, החבורה מצרפת כוחות יחד עם שאר מנהיגי ההגנה - טאלרוט אביר המעמקים, אייסן מפקד המשמר ואמאגיל שכיר החרב במטרה להביס את ברסוולה אחת ולתמיד.

לאחר קרב אכזרי וקשה, ברסוולה ואנשיה מובסים. שן-כפור, חתול הבר שלה, מתגלה כשומר ראש ששלח היארל האראדיר, מנהיג הגוליאת'ים, במטרה לשמור - ולהשגיח - על נכדתו. חתול-הבר מציע לחבורה מידע בתמורה לחייה של ברסוולה, כמו גם שיבקש מהיארל האראדיר להעניק לאדמות החוף שנתיים של שקט לבנות מחדש. אחרי משא ומתן - לצד התנגדויות מאנשי אדמות החוף - הם מסכימים גם על החזרת רוב הכסף שנבזז עד כה.

שן-כפור מספר להם שהוא וברסוולה בכלל לא היו אמורים לפשוט על אדמות החוף, כי אם על אזור דוכסות וילאס. עם זאת, לאחר שנכנסו ליער ריוורווד פגשה ברסוולה בדמות ששכנעה אותה לשנות את תוכניתה, בתואנה כי באדמות החוף ישנו יריב ראוי. שן-כפור, אשר התפצל מהגוליאת'ית בימים הראשונים ביער, הצטרף רק כשהיא כבר שוחחה עם מספר אבירי מעמקים ורקמה את התוכנית המלאה. כמו כן, הוא גילה שהסאטיר לנגו אכן הכין מפות מפורטות של האזור, אך כי אבירי המעמקים - שהחבורה מצאה מתים לפני מספר שבועות - הם אלו אשר רכשו את המפות, במטרה להעבירן לברסוולה. לאחר שהשיגו מה שהיו צריכים, הרגו את הסאטיר רק כדי להיהרג בעצמם על ידי שן-כפור, לטענתו בשל העובדה שכך הורתה ההודעה החתומה אותה הם הביאו עבור הגוליאת'ית.

מעבר לכך, הסביר שן-כפור שברסוולה צריכה להישפט על ידי סבה כיוון שהיא סירבה לפקודות הפשיטה שלו. כמו כן, אמר שהספינות שהטביעו לא היו תגבורת, אלא למעשה חוליה שגייס האראדיר במטרה להשיב את נכדתו הסוררת. הוא סיכם ואמר כי רק דאלאהאן היה התגבורת, וכי הקסדה שהביא עמו נועדה - לדעתו של חתול-הבר - לאפשר לברסוולה פגישה אישית עם אותה דמות מסתורית שעבדה עמה, אותה העריכה מאוד. כמו כן, רמז כי האראדיר יזכור את המוות של אנשיו, אשר נגרם על ידי שליחי המועצה.

לאחר מכן, סיכמה החבורה על אפשרות לחקור את ברסוולה על זהות הדמות בתמורה להבאת דאלאהאן אליו למשפט גם כן. הם נפרדים, מותירים את שארית המשמר ושכירי החרב להתאושש בכפר ואת', ונעים לעבר ארודר. עם זאת, בעודם על השביל הם מגלים כי קושאן תקף את שיירת אנשי הכפר. הוא קטל מעט וחטף את הרוב, ובנוסף השאיר את איגנציוס הגוסס לספר להם על כך, מתוך מטרה להוביל את החבורה לנקודה בה החטופים נמצאים. לדברי האורק, אם החבורה תגיעה במלואה, ישוחררו השבויים ללא קרב. עם זאת, במידה ולא יעשו כן, יורה לחסל את כולם - ילדים קודם.

המטרה של האורק היא פשוטה - הוא ניצל את עיסוק המשמר בכפר ואת' כדי לתקוף את שיירת המיסים של אדמות החוף וגנב את כולה, מתוך מטרה למצוא נקודת עגינה על החוף ולעזוב במהירות עם השלל. במידה ויעשה זאת, אין לאיש ספק שלורד נורברט ייאלץ להשלים את החסר עם מס נוסף שישבור כלכלית משפחות, בפרט לאחר חורף קשה. באופן צפוי ומכוון, המרחק בין שתי הנקודות גדול מכדי להספיק לשני המקומות.

לאחר לבטים קשים, החבורה מחליטה להתפצל. אילידיה, שירו-סנשאי, וירניק וקראנג הולכים לשחרר את אנשי הכפר, בעוד הקטור, קאס ולילוואנה דולקים אחרי קושאן. החבורה הראשונה מגיעה לאזור החטיפה ומגלה כי קושאן אפילו לא הציב אורקים לשמור, מתוך חוסר אכפתיות מוחלט לגורל אנשי הכפר. הם משחררים את האנשים ומגנים עליהם מזאבי-תופת הידועים כג'אפודים, מחלצים את כולם בהצלחה.

החבורה השנייה, לעומתם, עוצרת בואת' ומביאה עמה את שאריות המשמר. תחילה מסרב אמאגיל לכך בטענה שהסתבך מספיק עם ריבון הברק, אך לאחר שהקטור מאיים עליו, הוא משתכנע ומסייע גם כן במרדף. הם מגיעים לעבר קושאן ולאחר קרב קשה, אשר גבה גם את חייו של אייסן, מצליחים לחלץ בחזרה חצי מכספי המיסים. האורק מציע להם מידע בתמורה לכך שישחררו את הוורג שלו ללא פגע, אך הקטור וקאס מסרבים לכך. לאחר שקטלו את הוורג, עזב קושאן בכעס את אדמות החוף. כתוצאה מזוג ההחלטות הזה, לא היה איש שישלים את העסקה עם שן-כפור, אשר עלול לראות בה מילה שנשברה.

החבורה חוזרת לנורברט, לאחר שהם מוודאים שארודר יודעת להכיל את פליטי ואת' לזמן הקרוב. הלורד מברך אותם על הצלחה במשימה, ומציין כי יוכל להשלים את החצי האבוד של המיסים מכספו האישי, בזכות העובדה שגם רוב הכספים שנבזזו על ידי הגוליאת'ים הוחזרו. הוא מציין שכצפוי, המועצה הורתה לקיים תדריך על מה שאירע. על אף שנורברט עצמו הוא זה שהוזמן לתדרך את המועצה, הלורד מחליט לקחת את כולם - למעט וירניק - איתו לעיר הבירה. הוא מציין שעל שליחי המועצה לחזור לקריאת-כתר בכל מקרה, כדי לקבל שחרור רשמי ממשימתם.

וירניק עצמו מציין שיישאר בעיר במטרה לשקם את הגילדה והעסק שלו, והדבר מוביל לוויכוח למול נורברט, שמאשים אותו בפגיעה בארודר בשל הגנתו על קראולי. וירניק עוזב את המקום בכעס בטענה שהוא נלחם ומדמם עבור אדמות החוף כמו כל אחד אחר, ושהוא בחר זאת - לעומת נורברט שנישא לשליטה המקומית 'ונאלץ' לדאוג לארודר ולסביבה בשל כך. לאחר שהוא נרגע, החבורה מחליטה להיפגש לארוחת ערב על סירתו כדי להיפרד ממנו, כיוון שהוא מתכוון להישאר בעיר ולחזור לנהל את העסק שלו.

לאחר ארוחת ערב נעימה על הסירה של וירניק, מגיע קראולי בהפתעה, מגובה ביצורי פיה, במטרה לבצע הפיכה ולחסל את וירניק. החבורה מצליחה להימלט על הסירה של וירניק ולאחר שהם מתאוששים, האיש מספר להם שהפיה שמגבה את הבריון היא פמיניה, "אשתו הרווקה" של הצלופח עליה דיבר בבדיחות הדעת מעת לעת, אשר הצילה את חייו ביער הלבן אחרי קרב טיראנובה ו"נישאה לו" למשך שארית חייהם, דבר שגרם לה לכעוס כשהוא ברח בחזרה למישור החומרי.

לילוואנה משתמשת בכוחותיה ומגלה שקראולי בדרך לאחוזה של נורברט במטרה לחסל את הלורד ולהשתלט על ארודר, והחבורה נחלצת לסיוע. כשהם מגיעים ומספרים הכל ללורד, הם מחליטים לזמן את פמיניה במטרה לשוחח. על אף שהיא אוהבת את וירניק, הפיה מסרבת לקבל את העובדה שהוא לא מעוניין. עם זאת, היא טוענת שהסיבה שהובילה לחטיפת הלורד במטרה לערער את ארודר קשורה "לבת שלה", שהיא מבהירה כי וירניק הוא לא אביה.

הערה של קאס מובילה לקריסת המו"מ והיא משלחת בחבורה את קראולי, אותו הם מביסים. לאחר שברור לוירניק שעסקו הרוס, החבורה משכנעת את נורברט לצרפו לפמלייתו והם יוצאים יחד לעבר קריאת-כתר.

במהלך המסע עם נורברט, סוקר הלורד בקצרה את האישיות של אנשי המועצה, כפי שהשתקפה בפניו. לוקרשיוס זכה לשבחים על יכולות הניהול שלו, אך הלורד ציין שהוא לא מצליח לרקום קשרים חברתיים שיעניקו לו שקט פוליטי. המלכה אנאבל היא בדיוק ההפך, הצלחה פוליטית מטאורית שמסוגלת ליצור בריתות לא שגרתיות, אך חסרת הבנה בכל הנעשה בממלכה. תאודוריאן הוא אדם מושחת וצמא לכוח - מסקנה שגם קראנג הסכים איתה, הגם שלא הרחיב בנושא - ואודסיה היא אישה מסתורית, קרה ומחושבת - תיאור שגם אילידיה קיבלה, אחרי שחשפה בפומבי לקבוצה שמדובר באחותה המנוכרת.

הלורד שוחח גם על שני האנשים הנותרים, אשר צפה כי לא יגיעו לכינוס המועצה בשל עיסוקיהם - סר היירוזאוג, ראש מסדר אבירי המעמקים, אשר נחשב לאדם כנה - הגם אם הוא מקורב מדי לפוליטיקה ולריבון הברק לטעמם של חלק מהאנשים. אחרון הוא גנרל הכוחות המלכותיים, לורד דנקן הסאר, אשר עסוק אך ורק בשימור ביטחון הממלכה. נורברט הדגיש שחוסר העיסוק של הריבון בפוליטיקה לא מגיע מטיפשות, כי אם מחוסר סבלנות. בנוסף, שיתף וירניק על שמועה אכזרית באשר למותן של אשתו ובתו של דנקן, כתוצאה מכך שהאיש עצמו חנק אותן, אך לילוואנה קטעה זאת מיד וטענה שמדובר בדברי הבל.

לאחר מספר ימים, הגיעו לבירה ושוכנו בחדרי האורחים. הקטור ביקש להיפגש עם דודו, טירצ'יבלד דה-נפטיס, אך מצא רק את עוזרו וביקש ממנו להודיע לאדונו שהוא נמצא בעיר. אילידיה גיששה עם אחד מעמיתיה הישנים וגילתה שיש לא מעט באבירים שאכן מאמינים שהיירוזאוג מקורב מדי לריבון הברק, ושהנייטרליות של המסדר עתידה לעמוד בסכנה אם הוא ימשיך כך, בפרט עם החשש לנחשול חדש - פלישה אדירה בהיקפה של טרוגולדיטים לממלכה.

לאחר שהגיעו לבירה ושוכנו בחדרי האורחים, החבורה התכנסה כדי להיפגש עם חברי המועצה הנוכחים. בעוד שאנשי הצבא וראשת האחווה המאגית לא הגיעו, העוצר, המלכה וראש הכוהנים ישבו בחדר.

עיקר השיח התנהל בהחלטות שקיבלה החבורה - לחיוב ולשלילה. הדבר התדרדר במהירות לכדי תחרויות ומפגני כוח חצי-פומביים; לוקרשיוס ואנאבל ניסו לגרוף קרדיט על שליחת הנציג שלהם, בשעה שתאודוריאן תקף את החלטות החבורה וטען שנציג של הכנסייה היה יכול למנוע טעויות כאלו. הלורד נורברט, ברגע של תחכום פוליטי, הצליח לחמוק מעונש על כך שהסיט את שכירי החרב ששכר הריבון ממטרתם המקורית לטובת הגנה על אדמות החוף.

החבורה משתפת לבסוף את הקנונייה שחשפה ואת ההתקפה של פמיניה. החדשות מטרידות את אנשי המועצה, כמו גם הרמיזה החדה שאחד מהם בוגד באופן אקטיבי בממלכה. יתרה מכך, הוסכם שרוב הרמזים מובילים כרגע לאבירי המעמקים. משכך, הוחלט להאריך את השירות הישיר של בני החבורה למועצת הכתר במטרה להמשיך ולחקור את הקנונייה המסועפת, הפעם בחזית. במקביל, הוטל עליהם לסייע למאמצי המלחמה של הריבון והיירוזאוג ככל הניתן. נורברט עצמו אולץ להישאר בעתיד הקרוב לעין בקריאת-כתר בשל החשש לחייו והכאוס שמותו יגרום באדמות החוף.

המועצה הסתיימה כשרופאת המלך שלחה משרת לקרוא לעוצר בשל התקף בריאותי נוסף של הוד מעלתו. נורברט סיכם ואמר שזאת הדרך הלא-מתפקדת בה פועלת המועצה, וכי הוא גאה בגיבורים על הדרך בה התנהלו. כמו כן, אמר כי בטרם החבורה תצא לדרכה, הם הוזמנו על ידי המועצה למשתה ניצחון על הפושטים, וראוי כי יגיעו.

המשתה אפשר לבני החבורה לרחרח מסביב במטרה לאסוף שמועות, וכך עשו.

ראשית, גילו יותר על הנחשול והדרך בה הוא נתפס בצבא הממלכה, בעקבות שיחה עם אחד מקציניו הפצועים של ריבון הברק. ניכר שהתחושה היא שהנחשול הנוכחי, גם עוד לא הוכרז ככזה, שונה מאוד מהתאגדויות העבר - נכון לעכשיו טרם זוהה שבט שמוביל אותו, והפראיות של הטרוגולדיטים הרקיעה הפעם שחקים. היירוזאוג ודנקן תופסים את המצב באופן שונה - הריבון נחוש להלום בעוצמה ובמהירות כנגד האויב במטרה להכריע אותו, אך מפקד האבירים רוצה להמתין יותר זמן ולהתנהל בזהירות מול האיום החדש. ישנן שמועות שתחזוק המלחמה מסייע לאבירים לשמור על רלוונטיות ולריבון לשמור על עמדת הנהגה ברורה, כך שהמצב אינו עושה חסד עמם בקרב מעגלי האצולה.

שנית, שוחחו על המצב ועל ריבון הברק והבינו כי נכון לעכשיו, דנקן הסאר מגייס את החיילים החדשים אליו באופן אישי במקום אל הכתר. הדבר מוביל לשבירת מאזן הכוחות וליצירת כוח צבאי משמעותי עצמאי בממלכה, אם כי כרגע לדברי כולם הוא עסוק בבלימת פלישה אפשרית של דוכסות וילאס. השגרירה ג'יזל מינט המייצגת את הדוכסות הציגה עצמה בפני חלק מהחבורה והותירה רושם חיובי; במקביל, ביקשה מהקטורלהרגיע את הריבון ולדאוג שלא יבצע מהלכים אגרסיביים שיכולים להוביל לעימות ארוך ומיותר.

בנוסף, פגשו את גרומינג טקרים, נציג המסחר מכס היהלום שבבולאק-רוב, אשר נתקל בקשיים בחידוש הסכמי המסחר עם כתר ארוות' - הוא לא ציין מדוע הדבר מתרחש, אך השמועות טוענות כי השיח התנהל מול לוקרשיוס עד שהחליטה אנאבל להכניס עצמה לשיחות ובכך לתקוע בהן טריז. במקביל, כשהקטור התקרב אל תאודוריאן במטרה למנוע ממנו מלאגף את קראנג לשיחה, ראה האביר שדווקא חצי-האורק מזהיר את ראש הכוהנים מלהמשיך ולדבר, ולא ההפך. הדבר נראה כמוזר, אך הוא לא הספיק לשאול על כך את קראנג בטרם התפזרו.

בין השאר, פגש שירו-סנשאי את השגריר סא-אאגה המייצג את אימפריית הדרקון. השגריר הבהיר כי המעשה שביצע שירו-סנשאי חמור ונפשע, אך רמז שהקיסר שמע עליו לפני כן וכי הוא לא פוסל אפשרות להעניק לו חנינה ולהחזיר אותו אל האימפריה - החלטה שנחה, מעשית, בידיו של סא-אאגה בלבד. בדקות האחרונות של הערב הזמין הקטור את לילוואנה לרקוד עמו, ובתום הריקוד, ניכר ששניהם חשו מבוכה חמימה על הרגע האינטימי שחלקו. אילידיה חלקה שיחה עם העוצר שבה ציין כי המשתה הנוכחי לא באמת נועד לחגוג את הצלחתם אלא להפגין את חולשת המועצה, אשר חוגגת אירוע שבימיה הטובים של הממלכה היה מעסיק אך ורק את הצבא, ולזמן קצר בלבד.

לבסוף, פגשה החבורה את הוד מעלתו בנג'מין ואת יורשו, הנסיך אדמונד. לא נדרשו יותר מכמה שניות כדי לראות שהמלך מנותק לחלוטין מהנעשה בממלכתו, כשבין השאר כינה את הפושטים האכזרים 'שודדי חורף' והאשים את נורברט בניפוח העניין. עם זאת, חברי המועצה והיורש המלכותי הודו פעם נוספת לחבורה ושחררו אותם לדרכם.

יום בטרם יצאו, קראה אנאבל אל קאס לשיחה. הדיאלוג היה ידידותי יותר מהצפוי, וניכר כי על אף ההבדלים הם יכלו להסתדר יחדיו, כל אחד עובד למען מטרתו שלו. במקביל, זימן לוקרשיוס את שירו-סנשאי לעדכון מצב וביקש את סיועו במשימה למול סא-אאגה: בירור המצב הנוכחי של האימפריה בעיר סנואופיק, והאם יש אמת בדיווחים עלומים לפיהם היא מתקשה בשליטתה בעיר הכבושה.

שירו-סנשאי ניסה תחילה לברר זאת משיחה עם סא-אאגה, אך השגריר הכחיש בתוקף את הטענות. עם זאת, הוא זכה בהזדמנות נוספת בבוקר שלאחר מכן: שליח האימפריה מסנואופיק התבלבל בינו ובין סא-אאגה, וחשב שהוא השגריר שצריך לקבל עדכון מצב. שירו-סנשאי החליט לפתוח את מגילת הדיווח וגילה כי יש אמת בשמועות. המגילה נשרפה ודם הדרקון חשב שהשגריר האמיתי יגלה את אשר עשה, אך וירניק ציין כי הוא מסוגל לדאוג להחלפה, הגם שהוא מאמין ששירו-סנשאי צריך כבר להתנתק מהאימפריה. לאחר מכן, דיווח דם הדרקון לעוצר על החדשות, שקיבל אותן בחיוך לא אופייני. הוא ציין שהדבר יסייע להקשיח עמדות מול דוכסות וילאס במשא ומתן חשאי שמתנהל עמם לגבי 'שיתוף פעולה עתידי', כדבריו.

בלילה האחרון של בני החבורה בעיר, לקח אותם קאס למועדון "הנהר השקוף" היוקרתי, שם קיבלו יחס מועדף משתי הנשים שמנהלות אותו, כאות תודה על הסיוע שלהם באדמות החוף. במהלך הערב, התוודה שירו-סנשאי לגבי הסיבה שגורש מהאימפריה, ובנוסף לילוואנה הרחיבה מעט יותר לגבי עברה. בסופו, ניהלו קאס וקראנג שיחה לגבי החיים ומשפחה, וכל אחד מבני החבורה חזר לחדרו לקראת יציאה ביום למחרת.

בבוקר היציאה, לקח הקטור את אילידיה לפגישה עם דודו, טירצ'יבלד דה-נפטיס. הזקן המפוזר, שהתברר כאחד מהמורים של אודסיה באקדמיה, התגלה כגאון - גם אם אחד שקשה להבין. לאחר שיח ארוך, חלק בפני השניים את התאוריה עליה עבד שנים: תאוריית הרסיסים. בבסיסה, נטען שדווקא המישור החומרי הוא האחרון שנוצר - בניגוד לאמונה הרווחת - וכי קיימת אנרגיה המגנה עליו מפני שני המישורים האחרים - המעבר והשאול. הפעמים בהם אותם המישורים 'זולגים' למישור הנוכחי הן תוצאה של חורים ופערים באותה ההגנה, והתוצאה היא 'רסיסים' של מישורים אחרים שמפעפעים לתוך המישור החומרי הנוכחי. לדברי הפרופסור, ייתכן וכוחה של אילידיה קשור באותו כוח נוסף, עתיק יותר, וזו הסיבה שהיא כה מתקשה בקסמיה. חצי-האלפית התקשתה לקבל את דבריו, והשלושה נפרדו כשהפרופסור ביקש מאחיינו לשתול זרעים מיוחדים ביער ריוורווד, במטרה לבחון כיצד יגדלו וכיצד יגיבו.

רגע בטרם יצאו, שוחחו קאס ואילידיה עם דוקטור סאולד, רופאת המלך, אשר התבררה גם כדוניגאדה של ערש האלים, אחד המקומות הקדושים ביותר בניס-פרדי. מה שהחל כשיחה נעימה וקלה קיבל תפנית שלילית כשהתברר שהדוקטור יודעת דבר מה על עברה של אילידיה. לאחר הפצרות בנושא, שיתפה סאולד כי אביה של אילידיה, דונאקאס לשבט ריוסנה, לא שלח אותה ואת אחותה לטקס שיקשור אותן אל הארץ, אלא להקרבה לטדאייג של שבטן. לדברי סאולד, היא מניחה שהדבר נעשה בעקבות הקשיים אליהם כוחה של הארץ נקלע לאחר המעבר של אנשי טוסון החדשה לאזור, לפני שישים ושמונה שנה. השורה התחתונה ברורה בראיית הדוקטור: אילידיה מנסה לתחזק קשר שלא קיים בחיים שלא היו אמורים להמשיך. זאת הסיבה לכוחה הרב של אודסיה ולקשיים הבלתי נגמרים בהם אילידיה נתקלת. חצי האלפית יצאה משם בסערה, וקאס הבטיח לדוקטור שישוחח איתה בשנית לאחר שיחזרו לבירה.