הארגון של מרען

[גאלאן]

הארגון של מרען לא התחיל כקבוצת גלימות. בתחילת שנות התשעים, עבריין זוטר שהיה חבר במשפחת פשיעה תל אביבית רצח את ראשי המשפחה והשתלט על הארגון. אם כבר אז מרען היה גלימה, הוא ללא ספק בעל הכוחות הוותיק ביותר בתל אביב, ופעיל זמן רב יותר מכל קבוצה או גלימה אחרת בישראל.

אחת הסיבות שקשה להעריך מתי בדיוק מרען נהפך לגלימה היא שהוא לא נוטה להשתמש בכוח שלו לעיתים קרובות, לפחות לא באופן מופגן. גם תחת שליטתו, ארגון הפשיעה שלו המשיך לפעול בדרכיו הישנות. היום, מרען הוא סוחר הסמים הגדול ביותר בישראל, ואנשיו עוסקים גם בפרוטקשן ושוד מזוין. בתל אביב, הטריטוריה של מרען מרוכזת בחופים (בעיקר אלו שצפוניים ליפו), אבל הארגון לוקח פרוטקשן גם מעסקים בלב העיר ונלחם על שליטה ביפו מול קבוצות הנבלים האחרות.

לאורך השנים, וככל שסצנת הגלימות דחקה את ארגוני הפשיעה חסרי הגלימות מתל אביב, מרען גייס נבלים נוספים. גם הם משתמשים בכוחותיהם בעיקר נגד נבלים מתחרים (ולעיתים נגד הגיבורים שמנסים לעצור אותם). הארגון מעולם לא נתן לעצמו שם כקבוצת גלימות סטנדרטית, ולא מתייחס לעצמו כאחת - אבל ההבדל בינם לקבוצות נבלים אחרות חמקמק למדי, ורבים מחוץ לארגון מתעלמים ממנו לחלוטין.

נקודה אחת בה הארגון של מרען זוכה מההפקר היא חוסר התיאום בין המשטרה לגיבורים - המשטרה משתדלת להתרחק מנבלים, וקבוצות הגיבורים נזהרות שלא לחרוג לסמכות של המשטרה. התוצאה היא שכל ניסיון לחקור או לפעול נגד הקבוצה של מרען הוא מבולבל, מסורבל ואיטי. גם לפני מעורבות הגלימות בפשיעה המאורגנת בעיר, רשויות אכיפת החוק העדיפו שקט ממיגור הפשיעה לגמרי, ומעורבות הגלימות רק החמירה את המצב.

מצד שני, מרבית הזמן מי שנלחם במרען הם בכלל לא הגיבורים, אלא נבלים אחרים שמתחרים מולם על טריטוריה (ובעיקר אבירי פלורנטין והאגרונומים). בקרב מולם, מרבית הזמן שני הצדדים שומרים פחות-או-יותר על הכללים הלא כתובים של הגלימות, עם יוצא דופן בוטה אחד - מרען ואנשיו נושאים נשק חם. לא ידוע בציבור על מקרה שבו הם ירו בגלימה, אבל אם תרחיש כזה יתפרסם סביר להניח שמרבית הגלימות בעיר, נבלים וגיבורים כאחד, יהיו מעוניינים לעצור את הקבוצה. גלימות נהרגות מפעם לפעם במהלך קרבות, אבל נבל שרוצח בכוונה תחילה את יריביו מסכן את סצנת הגלימות כולה, שלא תסכים לסבול את נוכחותו.

מרען
שליט\נוכרי
הדמות המוכרת ביותר בגוף הפשיעה. גם אזרחים מהשורה שלא מתעניינים במיוחד בסצנת הגלימות כנראה לפחות שמעו את השם שלו.

הקול של מרען יכול לגרום להזיות בקרב מי ששומעים אותו. לרוב ההזיות מתחילות כויזואליות בלבד, אך לאורך זמן הן יכולות להשפיע על השמיעה, ריח, מגע.. לא כל השומעים יחוו בהכרח את אותן ההזיות, מה שהוביל להשערה שהן תלויות במידה כזו או אחרת בקורבן עצמו. הפרטים המדויקים לא ידועים, ולקבוצות שונות עשויות להיות ספוקלציות סותרות.

מרען לא רואה את עצמו כחלק מסצנת הגלימות, ואין לו תלבושת ייחודית. מכיוון שהוא בעל הכוחות המבוגר ביותר בתל אביב, ניתן לרוב יהיה לזהות אותו בכל מקרה.

ספקטרום: להכניע 3, להתמקח 4
תגיות: גיבוי-מבריונים
> איומים \ >> השלכות:
> מדבר בקול רם ובטוח
>> מי ששומע אותו מתחיל להזות (הוזה-2 לקבוצה)
>> הוא נואם בתאטרליות, מרתק את שומעיו (מקבל תג הזיות-מוגברות)
>> הוא מתמקד במטרה מסוימת, מדבר אליה, מנסה לשכנע אותה להיכנע בפניו (הוזה-3 למטרה מסוימת)

> מקשיב בסבלנות לאדם שמולו
>> מציע הצעה שהוא לא יכולים לסרב לה (מאוים-3)

> שולף אקדח
>> מנפנף בו באיום (מאוים-2 לקבוצה)
>> יורה במטרה (פצוע-4)


רועץ
קשת
רועץ הצטרף למרען לפני כמה שנים, והוא נוכח יותר ממנו בפעילות היומיומית של הארגון. רועץ לעיתים משגיח ומסייע לעובדים בארגון לבצע את העבודה שלהם, ונותן להם גיבוי מאיים.

כאשר רועץ מצייר באוויר עם האצבע, הוא משאיר שובל רגעי אחריה. סימן דומה אך גדול יותר מצויר על הקרקע או הרצפה בטווח הראייה שלו. לאחר כמה רגעים, הבהוב סגול "חד" עולה מהציור וחותך כל דבר חי שנמצא ישירות מעליו. כל חפץ, אפילו בגדים, מסוגלים לעצור את החתך, אבל גם מי שחושבים שהם מוגנים עלולים לגלות שהם נחתכים באצבעות, בפנים, ובכל חלק אחר שהם לא שמו לב שחשוף.

רועץ מנצל היטב את העובדה שהכוח שלו לא קטלני מספיק כדי לגרום לנזק בלתי הפיך (במקרים רגילים), אבל כן מכאיב ומפחיד. חלק מהנבלים יעדיפו לסגת מאשר להילחם בו, גם אם הם מאמינים שהם ינצחו.

ספקטרום: להכניע 3
> איומים \ >> השלכות:
> מצייר באוויר
>> הבזק חד חותך את כל מי שעומד במקום הלא נכון (חתכים-2 לקבוצה)
>> הבזקים חדים מכוונים לידיים ולאצבעות, גורם למטרה להפיל את מה שהיא מחזיקה (שורף תג של חפץ)

> שולף אקדח
>> מנפנף בו באיום (מאוים-2 לקבוצה)
>> יורה במטרה (פצוע-4)


קיקיון
נוכרי\מסיט
קיקיון גויס מאוחר יותר, ונמצא פחות משנה בארגון. הוא לא לוקח חלק פעיל בפעילות השגרתית, אלא מתמקד כמעט ורק בהרתעה והרחקה של גלימות.

קיקיון מסוגל לייצר דמויות שנראות פחות-או-יותר כמו אדם לבוש בבגדים שחורים וכבדים. אם מסתכלים על הדמויות בזהירות או נוגעים בהן, הן נעלמות מיד. לעומת זאת אם מישהו מתקרב אל אחת הדמויות ורואה אותה רק בזווית העין (או לא שם לב אליה בכלל), הן מסוגלות לדקור ולפצוע אותו לפני שיעלמו. גם מבלי שיעלימו אותן אקטיבית, הדמויות של קיקיון נעלמות מעצמן תוך זמן קצר, לא יותר מכמה דקות (ההנחייה הרשמית של הגילדה לאזרחים היא להתרחק למשך חצי שעה לפחות מכל מקום שבו נחשד שקיקיון עבר או פעל).

קיקיון משאיר "מלכודות" מאחורי פינות או בנקודות עם ראות מצומצמת. עצם החשד שהוא נוכח גורם לאויביו להאט ולסרוק ביסודיות כל חלל שהן נכנסות אליו, מה שמקל מאוד על שאר חברי הארגון בהתמודדות מולם.

התלבושת של קיקיון מורכבת מגלימה שחורה וכבדה, שמזכירה את הדמויות שהוא יוצר.

ספקטרום: למצוא 3, להכניע 2
תגיות: תחת-חשכה, מאחורי-פינות
> איומים \ >> השלכות:
> חדר חשוך ושקט
>> דמות לבושה בבגדים שחורים דוקרת את מי שמתקרב ונעלמת (פצוע-3)

> פינת בניין ברחוב
>> דמות לבושה בבגדים שחורים דוקרת את מי שמתקרב ונעלמת (פצוע-3)

> צללים נעים בין השיחים, בקצה שדה הקרב
>> דמות לבושה בבגדים שחורים דוקרת את מי שמתקרב ונעלמת (פצוע-3)

> שולף אקדח
>> מנפנף בו באיום (מאוים-2 לקבוצה)
>> יורה במטרה (פצוע-4)


יושבת מדוכות
חושבת
בתור המגויסת הטרייה ביותר של מרען, הגיבורים עוד לא בטוחים אם יושבת מדוכות חלק מהארגון שלו או שהיא פשוט ביצעה עבודות במסגרת פרילנסרית כזו או אחרת.

הכוח של יושבת מדוכות הוא פסיכוסכופיה - היא לומדת עובדות על חפצים רק מלהיות לידם, ולומדת יותר אם היא נוגעת או משתמשת בהם. היא נזהרת מאוד שלא לגעת בשום דבר לא בכוונה, ואפילו לא נוגעת בידיות של דלתות. יושבת מדוכות הראתה בעבר שהיא מצליחה לפתוח מנעולים (פיזיים ואלקטרוניים כאחד) בתוך שניות בודדות, מה שיצר לארגון של מרען כיוון פשיעה נוסף שלא היה נגיש לו לפני כן. הגיבורים חוששים שהיא גם יכולה ללמוד פרטים על הכוחות שלהם דרך חפצים בהם הם נגעו, והם עוד לא בטוחים מה המגבלות שלה.

ההתנהגות הכללית של יושבת מדוכות, ובעיקר הרתיעה שלה ממגע בכל דבר, הופכת אותה לאקסצנטרית אפילו יחסית לגלימה. אפילו אם היא לא רואה את עצמה כמחויבת לארגון של מרען, היא בהחלט לא קנתה לעצמה חברים בסצנת הנבלים התל אביבית.

בפעמים האחרונות שהיא נצפתה, יושבת מדוכות לבשה שמלה יקרה אך מרופטת, כפפות אדומות ארוכות, ומגפי עקב גבוהות ולא פרקטיות במיוחד.

ספקטרום: להכניע 1, להפחיד 2
תגיות: נמנעת-ממגע
> איומים \ >> השלכות:
> בזהירות ובאיטיות, מורידה את אחת הכפפות
>> פותחת כל מנעול שעומד בדרכה (הסלמה של הסיטואציה)
>> חושפת פרט על אויב ממגע בתלבושת או בחפץ המזוהה איתו (תג מתאים או הסלמה של הסיטואציה)

----
קבוצה לפני אחרונה (לא כולל השלמות ותיקונים)! נשארה רק קבוצת הגיבורים התאגידית, שאני קורא לה בינתיים "קבוצת סלין" אלא אם אצליח לחשוב על שם מוצלח יותר עד שאסיים לכתוב אותה.

אני מרגיש שאולי יותר מידי מהחושבים בתל אביב לא יעילים בכלל בקרב. לפחות במקרה של יושבת מדוכות זה נראה יותר כמו תופעת לוואי של הכוח שלה - היא אולי הייתה יכולה להיות אפקטיבית יותר אם היא לא הייתה סובלת כל כך מהשימוש בו. הפתרון הקלאסי יהיה לתת לחלקם "כוח משני" שקשור או לא קשור ישירות לכוח העיקרי שלהם, אבל אני לא אהבתי את הפתרון הזה גם בספר המקורי (מסתכל עליך, crystalclear)

הארגון של מרען כנראה יהיו אנטגוניסטיים כלפי כל קבוצת שחקנים, נבלים או גיבורים. הם אלימים, לא משחקים (לגמרי) ע"פ הכללים, ומסתכלים על רוב הגלימות בבוז.

 

[הלדין]

עדכון מעניין. כח העל של מרען נשמע מאד מפחיד. מה הטווח שלו? האם הוא יכול להגדיל את הטווח שלו באמצעות טכנולוגיה?

המחשבה שעולה בראשי מהדמות של קיקיון הוא כל הנבלים האלה שמתמחים ביצירת מפלצות כמו חיילי הרגל של שרדר שמשמשות כחיל הרגלים של הרעים. הוא נשמע כמו גרסה מוגבלת שלהם כלומר אפילו לא נתת למפלצות תיאור של מהלכי לחימה. אם זה אמור להיות גלימה ברמה גבוהה, הוא בטח יכול ליצור יצירות יותר מושקעות והרסניות למרות שיכול להיות שזה נובע מהבנות שקטות בין מרען לגיבורי העל שנלחמות בהם שנועדו למנוע הרס של תל אביב שבה לטוב ולרע כל הדמויות גרות.

לגבי יושבת מדוכות, כל צוות גיבורי-על או נבלי-על צריך אנליסטית נתונים. הכח של כאלה הוא בניתוח מצבים ומציאת פתרונות לפי הנתונים שהם מצליחים לאסוף. אם הם שורדים, הם מסיימים כמו מאדאם ווב. מעט מזכירה את רוג מהאקס-מן בתיאורה. גם אני גלגלתי את העיניים שקראתי שפסיכומטריה באנגלית משמעותה קריאת חפצים (זה כבר פתח להרמת בדיחה על זה ובחינות הפסיכומטרי). לפסיכוסופיה יש משמעות אחרת והיא יותר הייתה מתבקשת אם יושבת מדוכות הייתה מסוגלת להקרין את נשמתה או בעלת כוחות אחרים שקשורים לנשמתה כמו מאדאם ווב.

 

[גאלאן]

תודה על התגובה!

מה הטווח שלו? האם הוא יכול להגדיל את הטווח שלו באמצעות טכנולוגיה?

למרחק ששומעים את הקול שלו, עובד טוב יותר כששומעים אותו באופן ברור. ככל הנראה לא ניתן להרחבה עם טכנולוגיה.
באופן כללי שליטים-נוכרים כמו מרען הם מסוג האויבים השנואים ביותר להלחם נגדם, בין השאר כי לא תמיד אפשר לדעת האם (ועד כמה) אתה מושפע מהם. יכול להיות שההמנעות היחסית של מרען משימוש בכוח שלו מונעת ממנו לשלוט בסצנת הגלימות לחלוטין, או לחלופין אולי היא אפשרה לו לשרוד כל כך הרבה זמן.

המחשבה שעולה בראשי מהדמות של קיקיון הוא כל הנבלים האלה שמתמחים ביצירת מפלצות

לא חשבתי על זה ככה, אבל מקבל את ההשוואה. אני חושב שהבדל משמעותי הוא שהצללים של קיקיון יחסית נייחים. הם זזים קצת, אבל בעיקר פוגעים במי שמתקרב אליהם ולא הרבה מעבר.
אני לא בטוח אם קיקיון יכול לייצר צללים מסוגים שונים, לא חשבתי על זה. גם אם כן, יש חיסרון ביצירת צללים גדולים או יוצאי דופן - הצללים נעלמים כשרואים אותם. אפילו אם הוא יכול ליצור מפלצת צללים ענקית, היא תתפוגג אחרי רגעים, לעומת צללים רגילים שהוא יכול להחביא. אני בהחלט יכול לראות מירוץ חימוש במשחק מתמשך אם הדמויות יתקלו בו כמה פעמים ושני הצדדים ינסו להערים אחד על השני.

גם אני גלגלתי את העיניים שקראתי שפסיכומטריה באנגלית משמעותה קריאת חפצים

לגמרי, המילה פסיכומטרי שרופה לשימושים אחרים. אני לצערי לא מתיימר להבין בתורת הנסתר, אבל לפחות בויקיפדיה מציינים פסיכוסכופיה בתור מילה נרדפת לפסיכומטריה.

 

[הלדין]

לגמרי, המילה פסיכומטרי שרופה לשימושים אחרים. אני לצערי לא מתיימר להבין בתורת הנסתר, אבל לפחות בויקיפדיה מציינים פסיכוסכופיה בתור מילה נרדפת לפסיכומטריה.

נראה לי שהמיסטיקן שנתן ליכולת את שמה חשב שזה מגניב לחלק שמות ביוונית וזה נותן לזה אצטלה מדעית לכאורה משום שהמדע משתמש ביוונית ולטינית כמקור לשמות מבחינתו שכן אני מנסה להבין מה הקשר בין נשמה (פסיכה) לבין קריאת חפצים. פסיכוסופיה משמעותה 'אהבת הנשמה' וזה באמת נשמע כמו יכולת שמקושרת עם טלפתיה בכל מקרה, אין לזה קשר אל ידיעת הנסתר. כשחושבים על זה, האם הגלימות תופסים את כל מה שנוגע לכוחותיהם כמדע שניתן לכמת ולמדוד, ובמידה מסוימת, לתרגם ליכולות חדשות בשטח או שהם מעדיפים לא להתעמק במופלא מהם?

 

[The Necromancer]

נראה לי שהמיסטיקן שנתן ליכולת את שמה חשב שזה מגניב לחלק שמות ביוונית וזה נותן לזה אצטלה מדעית לכאורה משום שהמדע משתמש ביוונית ולטינית כמקור לשמות מבחינתו שכן אני מנסה להבין מה הקשר בין נשמה (פסיכה) לבין קריאת חפצים. פסיכוסופיה משמעותה 'אהבת הנשמה' וזה באמת נשמע כמו יכולת שמקושרת עם טלפתיה בכל מקרה, אין לזה קשר אל ידיעת הנסתר. כשחושבים על זה, האם הגלימות תופסים את כל מה שנוגע לכוחותיהם כמדע שניתן לכמת ולמדוד, ובמידה מסוימת, לתרגם ליכולות חדשות בשטח או שהם מעדיפים לא להתעמק במופלא מהם?

עוד שאלה, מה ואיך דתות העולם/הארץ הגיבו להם? יש לי תחושה שיש כבר כמה נבלים או גלימות שחטפו תסביך משיח.

ולמה המשטרה לא מנסה לעצור את הגלימות? זה לא נראה עניין של כוח, כי רוב הנבלים בהחלט ניתן לעצור עם צוות של שוטרים חמושים.

 

[גאלאן]

פסיכוסופיה משמעותה 'אהבת הנשמה' וזה באמת נשמע כמו יכולת שמקושרת עם טלפתיה בכל מקרה

אני חושב שהבלבול פה מגיע מהתעתיק לעברית. הכוונה היא לא פסיכו + סופיה (חוכמת הנשמה, לא? בדומה לפילו + סופיה, אהבת החוכמה), אלא פסיכו + סכופיה psychoscopy, ראיית הנשמה. זה עדיין לא מתקשר ישירות לחפצים, אבל קצת יותר סביר.

מה ואיך דתות העולם/הארץ הגיבו להם

דת לא לוקחת מקום חשוב במיוחד בספר המקורי. בהחלט מצוין שיש גלימות שמקדמות אג'נדות דתיות כאלו ואחרות, חלקן כמו שאתה אומר תסביך משיח, אבל אנחנו לא רואים אותם, חוץ מכמה יוצאי דופן בודדים. כן יש ייצוג מפתיע של מילים בעברית בספר, אבל אני חושב שזה בעיקר כי הסופר חושב שהיא נשמעת מגניב (אולי דוגמה נגדית לשרשור על שימוש בעברית במשחקי תפקידים?)

בגרסה התל אביבית, חלק מהגלימות דתיות. לא שמרתי מסמך מסודר של מה הרקע האזרחי של כל אחד, אבל אצל כמה זה טיפה יותר ברור - למשל הגיבורה המתחילה כתם פז מרפררת בשם שלה לספר קבלי, והנבל אלחלים מאבירי פלורנטין מרפרר בשם שלו לאחד מ99 השמות של אללה (שטיק שגנבתי מקומיקס כוויתי בשם ה99). יש עוד כמה עם שמות בעלי ניחוח דתי, אבל שני אלו המובהקים ביותר שאני זוכר בשלוף. אין אף גלימה בתל אביב עם אג'נדה דתית של ממש בעיקר כי זה הרגיש לי נושא נפיץ שלא רציתי שיעמוד בפוקוס.

ולמה המשטרה לא מנסה לעצור את הגלימות?

הסיבה המטא-משחקית והחשובה ביותר היא שזה משחק של גיבורי על שנלחמים בזמן שהם לובשים תחפושות מטופשות. אם המשטרה הייתה עוצרת את כל הנבלים, לא היו נבלים להלחם בהם.

בתוך העולם, יש כמה הסברים פחות חשובים:

הראשון הוא שהגישה שאתה מתאר נוסתה במקומות אחרים בעולם ולא הצליחה. הדוגמה הבולטת ביותר היא ארצות הברית, שבה הוקם גוף פדרלי שנועד לטיפול בגלימות Parahuman Response Team. הוא עדיין קיים, אבל מעורבב מאוד עם ארגון הגיבורים הממסדי האמריקאי.
רמת העוצמה שכיוונתי אליה אצל רוב הגלימות זה "יותר מסוכן מאיש אחד עם אקדח, פחות מסוכן מקבוצה של אנשים חמושים", אבל יש יוצאי דופן, וגלימות שמשתפות פעולה עשויות להגיע לתוצאות מפתיעות. אז האם המשטרה יכולה לעצור את כל הנבלים? אולי, אבל זה יהיה מסוכן ולא בטוח שהם יצליחו.

הסבר שני הוא שיש לאנושות אינטרס שגלימות ימשיכו להסתובב. מידי פעם מגיעות גלימות איומות באמת, והיחידים שמסוגלים להתמודד איתן הם גלימות אחרות (ברוסיה ניסו להשתמש בצבא במקומן, ונכשלו לחלוטין). בסיפור המקורי, יש נבלים שמאמינים שחלק מההסכם הלא-כתוב הוא שהרשויות מאפשרות להם להמשיך לפעול כנבלים בדיוק בגלל זה.

הסבר שלישי הוא - מה תעשה איתם? תסתכל על הנבלים בארגון של מרען. נניח אתה עוצר אחד מהם, ואז מה? הרבה מהם לא יכולים לשבת בכלא רגיל, הם חמושים תמיד. אם תוציא אותם להורג בלי שקהילת הגלימות תאמין שהם היו גרועים מספיק בשביל להצדיק את זה, אתה עשוי לייצר הרבה יותר נבלים חדשים (או להפוך את הנבלים הקיימים להרבה יותר אלימים). לאמריקאים יש בית כלא מיוחד לנבלי על בהרי הרוקי שמתוחזק על ידי הפחחית Dragon, אז אני מניח שבמקרים חריגים הגילדה יכולה לבקש ממנה לשלוח נבלים לשם, אבל להטיס נבלים להכלא בארץ אחרת זה מורכב מאוד, לוגיסטית ובטח משפטית. לכלוא נבלים זה יקר, מסובך ומסוכן, והמשטרה מעדיפה לא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה כל עוד היא מסוגלת. וספציפית במקרה של פשע מאורגן, גם בעולם האמיתי ראשי משפחות פשע לא נעצרים לעיתים קרובות אפילו שלהם אין כוחות בכלל.

עריכה:
ושכחתי להגיב לזה

האם הגלימות תופסים את כל מה שנוגע לכוחותיהם כמדע שניתן לכמת ולמדוד

בהחלט. זה תחום שנלמד בבתי ספר ובאקדמיה. מדידות וניסויים מאוד מתסכלים, כי נראה שכוחות קשורים למצב הנפשי של הגלימה, ולכן התוצאות במעבדה ובשטח לעיתים קרובות שונות.

 

[הלדין]

בהחלט. זה תחום שנלמד בבתי ספר ובאקדמיה. מדידות וניסויים מאוד מתסכלים, כי נראה שכוחות קשורים למצב הנפשי של הגלימה, ולכן התוצאות במעבדה ובשטח לעיתים קרובות שונות.

מעניין. האם זה אומר שכוחות העל של גלימה עשויים להשתנות אם המצב הנפשי שלו משתנה? מטכנופת לפסיכוסקופ וכדומה?

הסבר שני הוא שיש לאנושות אינטרס שגלימות ימשיכו להסתובב. מידי פעם מגיעות גלימות איומות באמת, והיחידים שמסוגלים להתמודד איתן הם גלימות אחרות (ברוסיה ניסו להשתמש בצבא במקומן, ונכשלו לחלוטין). בסיפור המקורי, יש נבלים שמאמינים שחלק מההסכם הלא-כתוב הוא שהרשויות מאפשרות להם להמשיך לפעול כנבלים בדיוק בגלל זה.

במציאות מן הידוע שהמשטרה עשויה להעלים עין מפעילויות פליליות של עברייני רקק אם הם משמשים כמודיעים שמדווחים על דגים שמנים יותר. ב-'העוקץ' השתמשו ברעיון של נבל שמוגן על ידי עסקת טיעון כמה פעמים. זה גם פתח מסוכן לשחיתות אם רכז המודיעין מתהפך לצד של הפושעים מרוב שהוא חי ונושם את אותו אוויר שהם נושמים תמיד ניתן לטעון שמשטרת ישראל לא עוצרת גלימות רעות משום שהיא מנסה להגיע באמצעותם לגלימות רעות בדרג גבוה יותר. בעיקרון, מר מרען יכול גם להשתמש במשטרה כדי לחסל יריבים בתחומו. גם אם המשטרה פה מתעלמת מגלימות, היא יכולה לשמש ככלי בידיהן.

 

[גאלאן]

במקרים חריגים הכוח עצמו יכול להשתנות כתלות במצב הנפשי, כן. עבור רוב הגלימות, השינויים פחות דרמטיים - טווח אחר, עוצמה אחרת, גבולות קצת שונים. לרוב הכוחות יש מאפיינים שעובדים תמיד ומאפיינים יותר אמורפיים, למרות שהגלימה עצמה לא תמיד יודעת את הפרטים המדויקים של הכוח (המונח הרשמי בספר הוא "טווחי סצ'ן" על שם המדען שגילה את האפקט הזה).

ואני לגמרי מסכים שהמערכת עשויה להתרגל לקיומם של נבלים ולשתף איתם פעולה. יש מקרים מהעבר הלא רחוק שמזכירים את זה מאוד. עצם ההתעלמות (יחסית) של המשטרה מהגלימות נותנת להם חופש פעולה שאין לפושעים אחרים, ועשויה לאפשר להם לשגשג גם בלי שיתוף פעולה מהותי יותר.