"ברברי, כובש, מלך" הוא עולם-מערכה המיועד עבור מבוכים ודרקונים בניחוח חרב-וכשפים, מד"ב-פנטזיה וקמצוץ אימה קוסמית. כתבה זו היא הראשונה בסדרת כתבות המפרטות על העולם, תושביו וסכנותיו, כולל נתוני משחק.המשחק שואב השראה מהשיטה הרפתקן-כובש-מלך (ACKS), אך מיועדת לשימוש עם מבוכים ודרקונים מהדורה 5.
העולם פורסם במקור בפורום הפונדק, שם גם תוכלו לקרוא את רשומות המערכה שאני מריץ בעולם. גרסה מתקדמת שלו גם תפורסם בעתיד כספר הרחבה של ACKS באנגלית.
תולדות העולם בחמש פסקאות
ראשונים היו אנשי-הנחש, שסגדו לאלי תוהו איומים. מלכותם קמה ופרחה בעידנים שלפני שחר ההיסטוריה, והיא שגשגה במשך אלפי שנים. בחיפוש אחר עבדים, הם הכליאו עצמם עם לטאות-כוח והביאו לעולם את הלטאישים הקשוחים. במשך שנים אין-ספור, אנשי-הנחש שלטו ביד רמה בהמוני הלטאישים ושיפרו את הכשפים השחורים-משחור שלהם עצמם.אך לפני אלפי שנים הגיע היום בו האלה הגדולה אישצ'אלה התגלתה ללטאישה ששמה טלינה, הידועה גם כנביאה עליה השלום. בהשראתה האלוהית, הנביאה עוררה את המוני הלטאישים למרד שניתץ את כבלי שיעבודם משכבר הימים והפיל את משעבדיהם לתהום-הנשיה. החירות הושגה; מלכות-הלטאה האדירה צמחה בג'ונגלים תחת אגרוף הברזל של האם-הנאצלת היושבת בראש הפירמידה הגדולה בטולאן האגדית.
אך אז באו בני-האנוש מעבר לשמים ברוכבם על כוכב נופל, ובנופלם - ניתצו מבלי משים את מלכות הלטאה. בני האנוש בפני עצמם היו שרוים בחוסר סדר לאחר נפילתם ובתחילה הידרדרו לפראות ונוודות, ולעתים שימשו כעבדים או כשכירי חרב בידי ערי המדינה של הלטאישים שעלו מהריסות החורבן הגדול. מעט לטאישים ובני אנוש רבים שחסרו את הנחייתה של האם-הנאצלת של מלכות-הלטאה הישנה, הפנו גבם לאישצ'אלה וחזרו לאליהם המתים של אנשי-הנחש ולטקסיהם העקובים מדם.
מתוך התוהו ובוהו עלתה סקארה - קיסרות-האנוש הדגולה. היא גדלה על נהר המדבר, סגדה לאלי תוהו שמעבר לקבר, והשקיעה את משאביה במלכיה המתים-בני-האלמוות יותר מאשר בנתיניה החיים. אך אפילו סקראה הדגולה, לאחר חמש עשרה מאות, שקעה אף היא חזרה לברבריות. היא הותירה מאחוריה חצרות מקדש חרבות וקברים עתיקים המלאים בזהב וסכנה כמו גם את זרנאס - העיר הגוססת - שבה פרעה בן-האלמוות האחרון מולך באופן רשמי על מלכותו החרבה.
כאשר סקארה התמוטטה, בני חסותה שמצפון - מעבר למדבר הגדול ולנהרו - זכו בחירותם והקימו ערי-מדינה חדשות שהיו אך צל לתפארתה של סקארה. כמה מהם סוגדים לאלי הסדר האנושיים בעוד שאחרים משתחווים בפני הפסילים נוטפי הדם להם סגדו בעבר הרחוק אנשי-הנחש. באותה העת, ערי הלטאישים העתיקות בדרום הטרופי נלחמות זו בזו וזוממות זו כנגד זו. חלקן סוגדות לאלת הסדר והציביליזאציה אישקאלה, בעוד שאחרות הולכות במשעול התוהו האפל של אלי אנשי-הנחש עתיקי היומין.
כנעאהו והארצות השכנות
כנעאהו והארצות השכנות לה ממוקמות באזור שופע של ג'ונגלים אדירים, ביצות עמוקות ומדבריות לוהטים, שבהם ערי-מדינה קטנות של בני אנוש ולטאישים עומדות כנקודות אור בודדות של ציביליזאציה בתוך אזורי פרא בהם דינוזאורים, חרקי-ענק וברברים פראיים מנהלים את חייהם חסרי-הסדר. חורבותיה העתיקות של סארה והריסותיהן של תרבויות עתיקות ומתות עומדות כמזמינות את שודד הקברים החמדן בנצנוץ זהב וחפצי ערך - אך עליהן שומרים תפלצים שמעבר לקבר, חיות פרא ומשרתיו המפלצתיים של התוהו. בני אנוש ולטאישים שומרי חוק מסתתרים מאחורי חומות אבן אדירות ומתפללים לאליהם, בעוד שבצילה של הציביליזאציה ובברבריות של ארצות הפרא, כתות מנוונות ונתעבות מקריבות זבחים של בני אנוש (ולטאישים) לאלי התוהו שלהן. הציביליזאציה העירונית במקרים רבים מושחתת וחלשה ועומדת כפרי בשל העלול ליפול לידיהם של ברברים קשוחים שעוד לא הושחתו בחטאיה של הציביליזאציה והנכונים לכבוש אותה בכוח ובחרב ולבנות ממלכות חדשות מתוך חורבות העבר.זהו עולם מערכה של חרב-וכשפים עם אקלים ים-תיכוני (פרט לסקארה הצחיחה ולפונט ומאלה הטרופיות) ובמוקדו זוחלים (דינוזאורים, לטאישים ואנשי-נחש), חרקים, "אלים חיצוניים" זרים ותפלצתיים, ערי-מדינה ומפלצות משונות. הטכנולוגיה היא ברובה כשל העת העתיקה, ולעתים כשל ימי-הביניים המוקדמים - אך ישנם אוצרות טכנולוגיים מופלאים ומשוכללים בהרבה המוחבאים בקברים נשכחים תחת סאקארה המתה. דינוזאורים, זוחלים וחרקים מחליפים את היונקים - למעט האדם והחתולים שבאו איתו - הן כחיות-פרא והן כבהמות מבויתות.
העולם הנודע
מערכה זו מתרחשת באזור חוף ים השמש השוקעת (שעל פי רוב מכונה פשוט "הים הגדול") הכולל את כנעאהו, סקארה ופונט, כמו גם כמה אזורי פרא נוספים. אזור זה הוא באורך 960 מילין מצפון לדרום, ו-720 מילין ממזרח למערב. האקלים באזור חם ונע בין חום טרופי לח ביותר במאלה ובפונט, דרך להט-מדבר יבש כקבר בסקארה ובקדאר ועד לאקלים ים-תיכוני בכנעאהו עצמה. כמעט ואין שלג בעולם הנודע למעט בפסגותיהם של הגבוהים שבהרים. חלקו הנודע של העולם גובל במערב בים; בדרום ביערות הגשם הצפופים של מאלה; מדרום-מזרח ביער-עד ובצפון-מזרח במדבר ובערבה היבשה; בצפון הוא תחום ביערות ארז פראיים, שטרם נכבשו בידי הציביליזאציה האנושית. ייתכן וקיימות ארצות מיושבות אחרות על אותו כוכב-הלכת אך הקשר עימן הוא, במקרה הטוב ביותר, בלתי-סדיר וזאת עקב המכשולים הגיאוגרפיים הללו.בצפון-מערב מצויה כנעאהו. ארץ זו, שהייתה בעבר נפה של סקארה העתיקה, הינה שופעת יחסית בירק ונהנית מגשמי חורף ברוכים, אך סובלת מקיץ לוהט. הנוף בצפון כנעאהו הוא של יערות בינוניים בצפיפותם, בעוד שדרום כנעאהו היא בעיקר ערבת עשב פתוחה. בכל אופן הן האקלים והן הארץ עצמה מתאימים מאוד לעיבוד חקלאי ואכן - זו ארץ זבת חלב ודבש. ישנן ארבע ערי-מדינה חזקות בכנעאהו - אירם הענייה והמאובקת בשוליו של מדבר סקארה; כישרום העמלה על שלל מכרותיה וכבשניה; ימארה העשירה והמפוארת; והראט הנשלטת בידו הרמה והמגואלת-בדם של המלך-המכשף תחת דגל העקרב.
בצפון-מזרח מצויה עיניום, ארץ יבשה וסלעית בצל הגשם של הרי הסהר. עיניום קרה בחורף וחמה בקיץ, הגשמים בה דלים ובאים רק לעתים רחוקות ומסוגלים להזין רק ערבה יבשה של עשב. זוהי ארץ ברברית שחסרות בה ערים של ממש ויושבים בה רועי עדרים שבטיים נוודים למחצה. לבני עיניום אין מלך - כל שבט הוא אומה בפני עצמה, והוא נע כרצונו בחיפוש אחר אדמות מרעה טובות שיזינו את עדרי הפרוטוצרטופס שלו המספקים לו בשר וביצים. בני עיניום הם אנשים קשוחים ופראיים הידועים כלוחמים נועזים.
מדרום לכנעאהו שוכנת סקארה העתיקה והגוססת. בימים עברו הנהר הגדול הזין ציביליזאציה שעליה מלך פרעה ביד ברזל. אך כיום נותר מעט מסקארה הישנה מלבד העיר הגוססת זרנאס ואדמות המזרע שסביבה שעליהן מולך פרעה האחרון, פילסר הרביעי, שאותו כמעט ואין רואים מחוץ לארמון-קבר הפירמידה שלו. מדבר בלע את השאר ורוחות החול שוחקות בהתמדה את פלאיה הזוהרים לשעבר של סקארה. רבים מאזורי החקלאות הישנים והנטושים הם לא יותר מביצות שורצות יתושים כיום.
מדרום לעניום וממזרח לסקארה שוכן מדבר קדאר. בארץ זו של חול ואבן מעטה הצמחיה למעט נאות המדבר הבודדים, והיא מאוכלסת בדלילות רבה בשבטי-אנוש נודדים ובקהילות מבודדות של אנשי-שממית. בקדאר, כמעט תמיד חם באופן איום ונורא בשעות היום וקר באופן מקפיא במשך הלילה. ארץ פראית זו היא מכורתם של לוחמים חזקים המצטיינים בהישרדות במדבר, בחיפוש אחר עקבות בשממה וברכיבה על דינוזאורים.
מדרום לסקארה ולקדאר, מעבר להרים האדירים, מצויה פונט העשירה והטרופית - ארצם של הלטאישים. בעבר הייתה זו מלכות אדירה שנשלטה בידי האם-הנאצלת של טולאן וכיום היא מפוצלת למספר ערי-מדינה עצמאיות. ראשונה במעלה בין הערים הללו היא ציבולה, עיר-הזהב, שהיא עשירה מעל לכל דמיון - ויעד מועדף על סוחרים רבים הבאים בדרך הים או המדבר וההר מכנעאהו הרחוקה. מצפון לה שוכנת עיר השמש החרמשית, הקטנה ממנה, ומדרום עיר-האימים של הירח השקוע שבה שולטת מכשפת-הלטאה התוהנית, מנאטשו. פונט נהנית מאקלים טרופי ורוב שטחה ביצות וג'ונגלים; הגשמים ברוכים במהלך כל השנה והחקלאות עשירה וברוכה אף היא. חרקים בכל גודל נפוצים מאוד שם ומתרבים בהמוניהם במי-הביצה של פונט; לטאישים רבים מנצלים עובדה זו לטובתם ומפארים את שוולחנותיהם בחסילונים, סרטנים וחרקי ענק.
לבסוף, בדרום הרחוק מצויה מאלה, ארץ פראית של יערות גשם בה חיים שבטי בני-אנוש ולטאישים. זהו יער עד עצום, שאף גרזן לא הפריע את מנוחתו והוא שורץ דינוזאורים מכל סוג וגודל כמו גם דברים גרועים מהם, אך המקומיים ידועים ככאלו שמוצאים את הטוב באנדרלמוסיה פראית זו וחיים בבידוד שבטי בין העצים הרבים. ארץ זו עשירה בצמחיה ובמשאבי-טבע, שאינם מנוצלים כמעט כתוצאה מהקשיים והסכנות המרובים של האיסוף בג'ונגל.
ברברי, כובש, מלך - חלק שני
