עצה למנחה: להנחות לשחקנים מתחילים

עצה למנחה: להנחות לשחקנים מתחילים

Information
פורסם ב26 יוני 2016
נכתב על ידי Ido Tamir

dm advice new playerלאחרונה יצא לי להנחות שלוש פגישות לשחקנים מתחילים, בהן הנחתי את המהדורה החמישית של מבוכים ודרקונים. לחלקם זו הייתה הפעם הראשונה שבה שיחקו, ולחלקם הייתה זו חזרה לתחביב אותו שיחקו לפני שנים.

הרעיון היה לחשוף כמה שיותר שחקנים למשחק, בצורה שאיננה מחייבת אותם (ואותי) למערכה או משחק ארוך טווח. כל פגישה נערכה דרך Roll20, עם שחקנים שונים. בכל הפגישות הרצתי את הפתיחה של ההרפתקה The Lost Mines of Phandelver מהערכה למתחיל של מבוכים ודרקונים 5.

הרקע למשחקים

הרעיון המרכזי של הפגישה היה לחשוף את השחקנים למשחק, אבל עניינו אותי גם הדברים הבאים:

  1. על מה נתעכב במשחק: חוקים? משחק תפקידים? טקטיקה?
  2. איך תתפקד חבורה של שחקנים שלא שיחקו מעולם? האם יבינו מה מצופה מהם? כמה אצטרך "לדחוף" אותם לכיוון הנכון?
  3. כמה באמת אני שולט בשיטה? עד עכשיו הנחתי בעיקר לשחקנים בעלי נסיון, שלרוב ידעו את החוקים יותר טוב ממני. האם יש פרטים בסיסיים בשיטה שאני מזניח, והאם זה בכלל חשוב?

בקיצור - עניין אותי לדעת עד כמה מבוכים ודרקונים (מה' 5), נגישה וברורה לשחקנים מתחילים, והאם יש משהו שהייתי ממליץ למנחה המתחילה לעשות כאשר היא ניגשת להרצה הראשונה שלה.

כהערה, אין פה כוונה לדון בשאלה: האם מבוכים ודרקונים מתאימה לשחקנים מתחילים. ההנחה שלי היא שזו השיטה בה בחרת, ומכאן הדיון מתחיל.

ההרפתקה התחילה בכך שהסברתי לשחקנים מה המטרה (ללוות עגלה עמוסה ציוד לעיירה), והסברתי שאני הולך לתאר סצנה, ולאחר מכן אתן להם הזדמנות לתאר מה הדמויות שלהן עושות. לפעמים נצטרך לגלגל קובייה כדי לקבוע מה קרה. זהו. מתחילים.

הרצת מבוכים ודרקונים לשחקנים מתחילים

הדבר הראשון שאפיין את השחקנים הוא שלכולם היה ברור מאוד מה הם רוצים שהדמויות שלהם יעשו. כולם ראו את הסרטים הנכונים וקראו את הספרים הנכונים, והיה להם קל לתאר מה הדמויות שלהן עושות.

בנוסף, רוב השחקנים "ידעו" את המוסכמות של הז'אנר: שעל הלוחם ללכת קדימה, על הגנב להתקדם אבל לשמור מרחק, ועל הקוסם להשאר מאחור. כלומר, תפקידי הדמויות (לפי השיטה) היו ברורים להם. תיארתי סצנה - ההרפתקנים מתקרבים לעיקול בדרך ורואים שני סוסים מתים, חיצים מזדקרים מהפגרים - והשחקנים ידעו להגיד לי בדיוק מה הם רוצים שיקרה.
אך ברגע שביקשתי מהשחקנים לגלגל קוביות, הפתיע אותי הזמן שלקח לחלק מהשחקנים לאתר מידע על דף הדמות. חילקתי להם את הדפים המוכנים מראש שהגיעו עם ההרפתקה, שיועדו לשחקנים מתחילים. כל המידע היה מרוכז בדף אחד, שלטעמי היה קל לקריאה. אבל לא מעט שחקנים הסתבכו עם מציאת הנתונים, או פירושם.

אם ביקשתי לדעת מה דירוג השריון של דמות מסויימת, או ביקשתי לבצע בדיקת Perception ("גלגל קוביית 20 והוסף את הבונוס שרשום ליד תכונת חוכמה"), היו כאלו שהשתמשו במידע לא נכון, או שפשוט לקח להם הרבה זמן להתמצא.

הקרב שהחל מייד לאחר מכן גילה עוד דבר מעניין: דמויות הכוהן והקוסם אינן פשוטות לתפעול. השחקנים ששיחקו לוחם או גנב הסתדרו מצויין עם המכניקה (לנוע ולתקוף בעקרון, להתחבא במקרה של הגנב). אבל לשחקנים של מטילי הלחשים היה קצת יותר קשה להסתדר.
ההבדל בין לחשון (Cantrip) ללחש רגיל לא היה ברור, וריבוי האפשרויות קצת בלבל. כמו כן מכניקת ה-Proficiency הייתה קצת לא ברורה להם. מתי מוסיפים את הבונוס, מתי משמיטים? למרות שהבונוסים חושבו מראש והיו מצוינים על הדף, לחלק מהשחקנים היה קשה "לחשב בראש" את הבונוס ("רגע, כוח ועוד Proficiency, אה ויש לי עוד איזה בונוס מהמקצוע..רגע, יש לי בונוס מהמקצוע?"). 

עם סצנת משחק התפקידים שהגיעה אחרי הקרב כולם הסתדרו מצויין. הגובלין שהדמויות שבו סיפק קצת בידור גם כאן הסרטים שראינו והספרים שקראנו הופכים סצנות שכאלה למשהו נוח שקל יחסית להסתדר איתו.

dm advice inner1

אחרי הסצנה הראשונה (מארב, קרב ומשחק תפקידים עם השבוי) ועם הכניסה למערת הגובלינים, היה כבר לכולם יותר קל. עדיין היו כאלה שהתקשו עם מציאת נתונים או חישוב בונוסים, אבל באופן עקרוני המשחק זרם יותר בקלות. המנחה מתאר סצנה, שחקנים בוחרים מה לעשות, לפעמים מגלגלים קצת קוביות, והעניין חוזר חלילה. קל!

בכל מפגש הכנסתי סצנה "מורכבת" אחת. הדמויות חוצות גשר תלוי במערה מעל נחל קטן, ואז תוקפים משני כיווני הגשר גובלינים יחד עם מנהיג הגובלינים, שמנסה לזרוק דמויות מהגשר, תוך כדי איומים והקנטות. שילוב של משחק תפקידים עם קרב בסיטואציה קצת יותר מורכבת מבחינה טקטית.
פה לקוביות היה הרבה מה להגיד. כל השחקנים הבינו את הסצנה ואת תיאור פני השטח והמערה (שיחקנו ללא מפות) וידעו מה הם רוצים לעשות ובאיזה סדר פעולות, אבל הקוביות לפעמים טרפו את הקלפים. אם לא הצלחת בגלגול נגדי מול מנהיג הגובלינים, נזרקת מהגשר...והותרת את חבריך לבד להתמודד מול התפלץ ועוזריו (כמו שקרה ללוחם באחד מהמפגשים).
הרבה חוקים "נקראו לדגל" בסצנה הזו. תאורה וראות, בדיקות תכונה נגדיות, טווחים, נפילה, ריפוי, גלגולי הצלה, השפעות לחשים ועוד. שוב מטילי הלחשים נדרשו לבקיאות בחומר, בעוד שלשחקנים שהריצו דמויות פשוטות היה יותר קל להתמודד עם המצבים השונים שדמותם נקלעה אליהם.

המלצות למנחה המתחילה

בתום שלושת המפגשים האלו, ובעזרת ההערות שרשמתי לעצמי לאחר כל מפגש, הגעתי למספר תובנות שיכולות לעזור למנחה מתחילה שמתכוננת למפגש הראשון שלה.

דמויות מוכנות מראש: אני יודע שזה נשמע משעמם ולא יצירתי, אבל עדיף לדרוך על קרקע מוצקה במפגשים הראשונים.
דמויות מוכנות מקלות, כי את יודעת בדיוק מה היכולות שלהן, ואת יכולה לחזור על החוקים הרלוונטיים ולרשום לך הערות. השחקנים לא יוכלו להפתיע אותך עם יכולת שלא צפית או מכניקת דמות שלא עברת עליה. כך גם תוכלי להנחות שחקנים חדשים ביתר קלות, במיוחד אם הדמויות שבחרו הן מהסוג הקשה יותר לתפעול (כמו מטילי הלחשים).

להתחיל עם הרפתקה מוכנה מראש: שוב, לא יצירתי אבל בטוח. מומלץ בחום למפגש ראשון ושני. אפשר לקרוא את ההרפתקה מההתחלה עד הסוף ולרשום הערות על חוקים שאולי יבואו לידי ביטוי, לתאר איך תשחקי דמות בלא שחקן מסויימת, או לחשוב על מהלך קרב שעתיד לבוא.
הרפתקה מוכנה מראש מאפשרת להתרכז בהרצה, כי העלילה כבר כתובה, והסיכוי שהשחקנים יפנו לכיוון מאוד לא צפוי הוא קטן יחסית (הרפתקאות מוכנות מראש נוטות להוליך את השחקנים במסלול מוכתב מראש).

ההרפתקה שאני הרצתי (The Lost Mines of Phandelver) מאוד מומלצת לשחקנים ומנחים מתחילים, והיא כוללת המון עצות לדרך. יחד עם זאת מצאתי את עצמי מכין רשימה של "חוקים שקל לשכוח", כמו חוקים שקשורים במוות של דמות, או איך יכולת Second Wind עובדת.

להמעיט בהסברים על חוקים, אבל להשתמש בהם: מצאתי את עצמי אומר לא פעם לשחקן שמתחיל לבדוק את דף הדמות כדי לחשוב מה לעשות: "פשוט תגיד לי מה אתה רוצה שהדמות תעשה, עזוב את דף הדמות".
אם השחקן אומר: "אה, אז אני רוצה לטפס על הגשר ולמשוך את הרגליים של הגובלין!" אפשר לענות (בתוספת התאורים המתאימים): "אוקי, תבצע בדיקת כוח לטיפוס, ועוד בדיקת כוח למשיכת הרגליים". גם אם זה לא בדיוק החוק הנכון, הרגע תרגמת את רצון השחקן למכניקה עם סיכוי הצלחה כלשהו.

לאחר המשחק אפשר לוודא את הפרטים בספרי החוקים ולרשום הערות למשחק הבא. בזמן המשחק, הניחי לשחקנים להגיד לך מה הם רוצים שהדמויות שלהם יעשו, ותרגמי את זה למכניקה המתאימה. אם את לא בטוחה, אלתרי! עדיף שהמשחק יזרום מאשר שכולם יחכו בזמן שאת מדפדפת באיזה ספר. יחד עם זאת, לפעמים יש רגעים בהם "עוצרים הכל" ובודקים בספר. אם דמות עומדת למות, או אם מהלך בודד של דמות או יריב הולך להפוך את הקרב על פיו, אפשר לעצור לרגע ולבדוק שלא שכחת משהו.

תיאורים: אם תצפו בהקלטות המשחקים שלי, תראו באופן ברור מתי השחקנים מחייכים ונהנים. אלו הסצנות בהן יש קרב מותח ומישהו מגלגל גילגול טוב במיוחד. אלו הסצנות שבהן יש משחק תפקידים עם דמות יוצאת דופן. אלו הסצנות שבהן משהו לא צפוי קורה, בקרב או מחוצה לו.
המשותף לכל הרגעים האלו? תיאורים. הרי ההרפתקה כתובה, ולא המצאתי שום דבר בעצמי. הדבר היחידי שהבאתי איתי הוא התיאורים שלי. הגובלין השבוי שטועה בספירת אנשי השבט שלו בעודו מחזיק אצבעות מול פניו, מצחו מקומט ממאמץ. הריח והאפלה במערת הגובלינים. החץ שטס בחשכת המערה והרג את הגובלין בדיוק קטלני. מנהיג הגובלינים שלועג ללוחם בזמן שהוא זורק אותו מהגשר.
התיאורים האלו מזריקים חיים לסצנות, ומושכים מהשחקנים תגובות. אם התגובה חיובית (חיוך, צחוק, קריאות "יש!", הצטרפות לתיאור) זו אינדיקציה טובה שצריכה לדרבן אותך להמשיך כך. אם השחקנים מפהקים, לא מרוכזים, או סתם יושבים בפנים משועממות, זו אינדיקציה שצריכה לדרבן אותך לשנות משהו. אפשר לצפות במנחים "מקצועיים" ולשאוב השראה מהם (חפשי Chris Perkins או Matthew Mercer באינטרנט), או להשתתף במשחק של מנחה עם נסיון ולראות מה עובד לו ומה לא.

תובנה אחרונה: למרות שאני מחשיב את עצמי כ-"בעל נסיון", המפגש השלישי היה לי הרבה יותר קל מהמפגש הראשון. זה אומר דבר פשוט מאוד - כדי להשתפר במשהו, צריך לעשות אותו שוב ושוב, ובין נסיון לנסיון, לבדוק מה עבד, לבדוק מה לא עבד, ולשנות בהתאם.

אם אחרי מפגש ראשון את מגלה שהחוקים לא ברורים לך, אפשר לחזור עליהם. אם משחק תפקידים "לא הלך טוב", אפשר לחשוב על הסיבות לכך ולתקן את מה שצריך. אם קרב מסובך יצא משליטה ולא זכרת כבר מי נלחם במי, אפשר לעדן קצת את הקרבות הבאים עד שתרגישי בנוח לנהל קרבות מסובכים. חוק עשרת אלפים השעות תקף גם כאן, אבל צריך להתחיל בצעד קטן!

(הערת עורך: לטיפים נוספים קראו גם את המדריך למנחי מו"ד מתחילים)

לסיכום

גיליתי ששחקנים "מתחילים" הם לא באמת מתחילים. רובנו גדלנו על סרטי פנטזיה והרפתקאות כמו "שר הטבעות", וקראנו ספרים כמו "הארי פוטר" או "רומח הדרקון". לכן, לרוב השחקנים היה קל לתאר מה הדמויות שלהן עושות בהינתן סצנה מסויימת. ענייני דינמיקה וטקטיקה לא היו בעיה, ולא הרגשתי צורך "לדחוף" שחקנים כדי לקדם את העלילה. 

מכניקה זה כבר עניין אחר לגמרי. אמנם השיטה איננה מורכבת ומסובכת, אבל צריך "להשתפשף" כדי להרגיש נוח עם דף הדמות ועם היכולות השונות של כל מקצוע. רצוי לשם לב לדמויות של מטילי לחשים, שם נדרשת יותר ערנות ועזרה של המנחה. יחד עם זאת, השיטה איננה נשברת אם המנחה מאלתר. בפרוש לא ידעתי את כל החוקים בצורה טובה, אבל לא הרגשתי שאני מקל / מקשה על השחקנים כתוצאה מכך. רשמתי הערות לגבי מצבים שלא ידעתי לפתור תוך כדי המשחק, ובדיקה בספרים לאחר המפגש הבהירה את העניין, כך שלמפגש השני (והשלישי) כבר הייתי יותר מוכן.

אם אתם מעוניינים לשמוע עוד טיפים על הנחיה או לצפות בי מריץ משחקים, אתם מוזמנים לבקר בערוץ היוטיוב שלי.

כתבות נוספות

פיד רסס הצטרף לרשימת הדיוור הפונדק בטוויטר הפונדק בפייסבוק

כניסה לאתר

הצטרף לצוות הפונדק

יש לך תוכן מגניב של משחקי תפקידים או משחקי לוח?
שיחקת במשחק חדש ומדגדג לך לכתוב לו סקירה?
מעוניין לפתוח בלוג בפונדק?

אתה מוזמן לפרסם בפונדק - כל מה שעליך לעשות זה ליצור משתמש, ואז תוכל לפרסם את הכתבות ישירות באתר. פנה אלינו בשאלות או הצעות.