כתבה זו מיועדת למנחי משחקים חדשים ומנוסים אשר רוצים להכניס יותר "חיים" למשחק שלהם (אבל גם לשחקנים מומלץ להציץ), בין אם מדובר במשחק מבוכים ודרקונים, או כל משחק תפקידים אחר. 
ראשית אסביר מהם "מעצמי חוויה" -מעצים חוויה יכול להיות כל דבר אשר יכול להמחיש לשחקנים בדרך כזאת או אחרת את המתרחש בכל רגע נתון בסיפור שאנחנו המנחים מנסים להעביר להם.
עוד דוגמא לשימוש של עזרים אלו, היא בסיטואציה שאני בטוח שכל מנחה נתקל בה ומכיר היטב - קבעתם משחק בשעות הערב, וכל השבוע עמלתם על ההרפתקה שלכם. לקראת השעה המיועדת, כולם הגיעו, יש חטיפים ושתייה על השולחן, המפה פרוסה, המיניאטורות במקום, ואתם להוטים להעביר את הסשן. אבל, משהו משתבש, כולם עייפים ולא מרוכזים אחרי עבודה\צבא\לימודים ואתה מרגיש שהם הגיעו רק כי הם התחייבו לכך ובכדי לא לאכזב את האחרים!

בכתבה זו אסקור דרכים להחזיר את העניין למשחק במצב כזה, וגם כיצד להעצים את החוויה של כל הרפתקה שאתם מריצים:

עזרים וויזואלים 

כמו שהוזכר למעלה, אפשרות טובה הינה מיניאטורות ,אין כמו מיניאטורה של אורק או גובלין בשביל להכניס עניין על מפת הקרב.
מנחים המשתמשים בלפטופ/טאבלט לניהול המשחק יכולים להציג תמונות במהלכו. מניסיוני האישי זה עובד בצורה לא רעה. לדוגמא, הקבוצה הגיעה לכניסה של מצודת "בלוהאמר". הם מבקשים מקלט מהגמדים שחיים שם מפני שבט אורקים שרודף אחריהם. חיפוש פשוט בגוגל, "מצודה", והצגת תמונה מתאימה לשחקנים, תחזיר את הריכוז לשחקנים ותשמור את העניין במשחק.
כלי נוסף, דומה לתמונות, הוא מצגות. בתחילת המפגש אפשר (וכדאי) להעביר תדריך עם מצגת של מה שקרה במפגש הקודם. השחקנים יזכרו באירועים החשובים של המפגש הקודם, וחשוב מכך, יכנסו לאווירת המשחק.
כלי נוסף חזק בצורה מפתיעה, שיש לכם הוא ידיים. בנקודות קריטיות, תציגו את המתרחש במשחק בתנועות ידיים תאטריאליות. אם הרגע מתאים, דפיקה על השולחן תחזיר את הריכוז ואת העיניים אליכם.

עזרי קול ושמע

יש מנחים אשר משתמשים במוזיקת רקע במשחק. בזמן קרב ניתן להשמיע מוזיקה עם רעש של חרבות ושריונות משקשקים או בזמן מרדף אפשר להשמיע מוזיקה דרמטית. ניתן למצוא קטעי מוזיקה רבים כאלו ברשת, זהו סרטון יוטיוב לדוגמה.

http://www.youtube.com/watch?v=WU7SGn0MeP0
כמו הידיים, גם הקול שלנו הוא אמצעי חזק. זוהי הזדמנות להוציא את השחקן שבכם, ולשחק את הדב"שים שלכם בקול חזק ומשתנה. אף פעם אל תשתמשו באותו קול לכל המפלצות והדב"שים שלכם. המונטוניות של הקולות רק תרדים את השחקנים. תשתדלו לדבר בקול רם וברור. כמו עם הידיים, צעקה ברגע הנכון תגביר ת הדרמה ותחזיר את הריכוז (רק להימנע מלהעיר את השכנים, זה יחסוך ממכם הרבה מבטים מוזרים למחרת בחדר המדרגות).
ברשת אתרים אשר ניתן להוריד שם בחינם צלילים וקולות אשר עוזרים למנחים להמחיש קולות של מפלצות, חריקה של דלתות, וכיו"ב. קולות של מפלצות למשל ניתן למצוא בקישור הבא http://soundbible.com/tags-monster.html

אביזרים ותפאורה

כמו בהצגה או בסרט, גם במשחק שלנו אפשר להיעזר ב"פרופס" (אם מתגברים על כמה שזה עלול להיות מביך) כמו לדוגמא כובע על הראש ,זקן מלכותי, שרביט מפלסטיק, או כל פריט ששרד מפורים האחרון, דבר זה יכול להעצים את החוויה וכמובן באותה נשימה להכניס קצת הומור בקמפיין שלכם - תלוי איך תחליטו להשתמש בכלי הזה .
ועוד דבר פשוט אך יעיל הינו תאורה - מקום חשוך עם אור נרות תמיד מכניס בנו קורטוב של פחד. לאלו שבאמת רוצים להשקיע בשחקנים שלהם וליצור אווירה מפחידה, יכולים לצפות בסדרת סרטונים הבאה אשר תלמד אתכם איך אפשר ליצור "פרופס" לסרטי אימה אצלכם בבית שתביא הרבה עניין למשחק שלכם (וכמה התקפי לב לחלק מהשחקנים בדרך): http://www.youtube.com/watch?v=lKz6PvL5JFU.

Co-dm - "עוזר מנחה"

במידה ואתם מנחים משחק לקבוצה גדולה של אנשים, מצאתי שכדאי להכתיר אחד מהם בתור "עוזר מנחה". כמובן שהעדיפות היא  לשחקן ותיק או בעל ניסיון קודם בהנחיה ואחד שכולם רואים בו כדמות נטראלית.
למה זה טוב? אני אסביר: כשאתה מכיר את המפגש הקרוב לשחקנים אתה משקיע הרבה מאמץ וחשיבה וברגע האמת בשיאו של המשחק אתה עלול לפספס פרט קטן, אבל כזה שמשנה את כל המשחק, ופה נכנס תפקידו של "עוזר המנחה". נגיד שאחד השחקנים מנסה לבצע מהלך מסוים שלא בדיוק תואם לחוקים, בעוד דעתך מוסחת עקב תכנון המהלך הבא בהרפתקה, ואתה מאשר זאת. בשלב זה קם עוזר המנחה, ומאיר את תשומת לבך ושל השחקן לחוקים. אני אדגיש שוב, שעוזר המנחה צריך להיתפס כדמות בעלת סמכות גם בקרב השחקנים, בכדי לא לעורר מרמור.
מעבר לכך, כשמדובר בקבוצה גדולה של הרפתקנים שנתקלת בעוד קבוצה גדולה של תיפלצים אתה תצטרך עזרה בניהול היוזמה והנק"פ שיורדות בקצב מטורף. לבסוף, מכיוון שאתה צריך לנהל מספר רב של דב"שים בו-זמנית, אתה יכול להאציל סמכות על חלק מהדב"שים לעוזר המנחה, שהוא ישחק אותם מול השחקנים.
שליטה במקצב 

בין אם השחקנים נמצאים בליבו של מבוך או באמצע קרב המוני הם תמיד צריכים לבצע החלטות קשות - תמיד רצוי שתשלטו במקצב של ההרפתקה, שיתן מרווח זמן לשחקנים שלכם להחליט החלטות גורליות בעצמם מצד אחד, אבל מצד שני לא יימרח את הסצנה ויגרום לשעמום בקרב חלק מהשחקנים.
לדוגמא- השחקנים נמצאים בלב המבוך, בתוך חדר ענק אשר על קירותיו תלויים ציורים של צבא שדים אשר מחריב את העולם ובמרכזו של החדר נגלה שער בין מימדי הבוהק באור כחול חזק ומתוכו בוקע קול של אישה שאומר "תצילו אותי אתם חייבים להוציא אותי מהמקום המקולל הזה" ומה אתם עושים? אתם צריכים לתת לשחקנים מספר דקות בכדי לדון בינם לבין עצמם בסיטואציה אבל להשגיח שהם לא מאבדים את הכיוון או מתחילים להיסחף לדברים אחרים - סמארטפון, שיחות חולין וכך הלאה.
במידה והשחקנים לא מצליחים להגיע להחלטה או לשיקול דעתכם (ודבר זה משתנה בין מנחה למנחה ומידת המוערבות שלו) החלטה שתפגע בשחקנים, אתם צריכים להחזיר את היוזמה לידכם ולעורר את השחקנים לפעולה באמצעות תיאור נוסף, עצה מדב"ש וכך הלאה. חשוב שזה יעשה בתוך המשחק ולא כהערה של "אז מה קורה?".

קשר עין

דבר אחרון שהוא פעולה פשוטה אבל לא פחות חשובה משאר הכלים שהצגתי למעלה הוא קשר העין עם השחקנים - שחקנים יותר נכנסים לעניין כאשר אתה מתאר להם את המתרחש ומסתכל לכל אחד בעיניים ועובר משחקן אחד לשני. באופן זה אתם מגבירים את הדרמטיות והשחקנים נשארים מרוכזים יותר מאשר אם תתארו להם מה קורה שהפנים שלכם מסתתרות מאחורי המסך של המנחה.

לסיכום, מעצמי חוויה, הם כלים מצוינים שעוזרים לנו להחזיר את המשחק לחיים. אבל מעבר לזה הם גם כלים שעוזרים לנו להיות מנחים טובים יותר המשקיעים בשחקנים שלהם, ושרוצים חווית משחק אחרת. אם אתם חושבים שאתם מעבירים את ההרפתקה בצורה משעממת, אל תרימו ידיים. אם לקחתם כבר יוזמה והחלטתם להיות מנחים, העצות שהבאתי לפניכם יעזרו לכם לייעל את המשחק שלכם.
תמיד תזכרו, מי שלא יודע לאלתר שיכין מראש ,מי שלא יודע להתכונן מראש שיאלתר ומי שלא יודע את שניהם שיקנה הרפתקה מוכנה! (רק צריך לזכור לקרוא אותה פעם פעמיים)