The Inner Sea World Guide, גולאריון העולם של פאת'פיינדר

פורסם ב01 אפריל 2016
נכתב על ידי האיש הזקן

The Inner Sea World Guide, גולאריון עולם המערכה של פאת'פיינדר

שם המוצר: The Inner Sea World Guide

שיטה: Pathfinder

כותבים: James Jacobs, Keith Baker, Wolfgang Baur

שפת המוצר: אנגלית

מספר עמודים: 322 עמודים

מוציא לאור: Paizo Publishing

מחיר מומלץ לצרכן: 50 דולר

דרוג המוצר: 2.5 מתוך 5


 גולאריון הוא עולם מערכה פנטזיה קלאסי במשחק התפקידים פאת'פיינדר, שמכיל בערך כל דבר שאתם יכולים לדמיין עליו: מדברות רחבי ידיים, אימפריה מרושעת, מישורים חיצוניים ועוד. בגולאריון יש השראה מההיסטוריה שלנו, למשל מדינה שמזכירה את ארצות הברית של המאה ה-18, או מדינה אחרת שדומה לצרפת לאחר המהפכה.

המדריך לים הפנימי הוא ספר המערכה של גולאריון, שמתמקד במדינות העיקריות בעולם. The Inner Sea World Guide אינו מכיל כמעט מכאניקה חדשה. הספר מיועד למנחים, כשלשחקנים יש את המדריך לשחקן של גולאריון (אינו מומלץ לטעמי).

העולם התפרסם בימים העליזים של מבוכים ודרקונים 3.5, כרקע להרפתקאות שפאיזו הוציאו לאור לאחר שהם הפסיקו לפרסם את המגזינים Dragon ו Dungeon.

Inner Sea World Guide, הספר עצמו

הסקירה בוצעה לספר דיגיטלי (PDF) של The Inner Sea World Guide לכן איני יכול להעיר על איכות ההדפסה שלו. עם זאת, הגרפיקה של הספר ברמה גבוהה ומהנה. איור הכריכה מגניב, הרבה יותר לטעמי מאשר האיור של ספר החוקים הבסיסי.

הספר מעוצב היטב למרות שהוא סובל מכך שיש הרבה מקום מבוזבז בתבנית הגרפית. קל למצוא את מבוקשכם בספר, גם ב PDF שיש קיצורי דרך לכל דבר שאתם מחפשים. בכל פרק הצבע של התבנית משתנה, מה שמקל על הניווט והשימוש בפסי צד וכותרות מבוצע היטב.

הספר הוא בן 322 עמודים, שזה מכובד לעולם מערכה. זהו הספר השלישי שמציג את העולם, קדמו לו רשומון בן 64 עמודים, ואחריו ספר קורות העולם. הוא הראשון שמיועד ספציפית לפאת'פיינדר, קודמיו היו למבוכים ודרקונים 3.5.

הקדמה – ברוכים הבאים לים הפנימי

הספר צולל ישר לסיפור הרקע העיקרי של גולאריון – על מותו של אל האנושות Aroden, ארוע שגרם לעידן חדש של סערות ושגעון: וזה הזמן לגיבורים. רבים מעולמות המערכה, גם עולם המערכה איי הסערה, משתמשים באירוע הרסני כזה או אחר כרקע להרפתקאות.

הפרק ממשיך עם מבוא לים הפנימי, האזור העיקרי של גולאריון. הים מוקף בשתי יבשות: אביסטן וגארונד, שבינהן נמצא הים הפנימי ובו אבסלום, העיר שבמרכז העולם שנוסדה בידיו של ארודן.

דגש מיוחד ניתן לאגודת מגלי הארצות, לא מדובר רק בארגון המשחקים המאורגנים של פאת'פיינדר, אלא למעשה בארגון הרפתקנים, שמזכיר מעט את ההרפרים של ממלכות נשכחות, שהוא חלק מהעולם, ואליו משתייכים מרבית מהגיבורים. אם מביטים היסטורית, זה מזכיר את ה Royal Geographical Society, שגם היווה ארגון של חוקרים בריטיים ברחבי העולם במאה ה-18 וה-19 רק הרבה יותר גדול וגלובאלי. אישית אני לא אוהב הקונספט, אבל חלק מהמנחים יכולים למצוא אותו שימושי.

הפרק מקנח במפה של הים הפנימי, שמעלה את אחת ההסתייגויות שלי מהעולם: יש כ-35 מדינות ומיקומים מרכזיים, וזה רק בים הפנימי. העולם של גולאריון סובל מעודף מדינות ואפשרויות, לפעמים Less is More. המפה של הים הפנימי היא באיכות גבוהה, אך המפות של המדינות השונות לוקות בחסר לטעמי: הן שימושיות אבל לא מרשימות. סך הכל הקרטוגרפיה היא בינונית.

פרק ראשון גזעים

הגזעים הבסיסים של גולאריון הם החשודים הרגילים – בני-אנוש, גמדים, אלפים ננסים ובני-מחצית, וכמובן הגזעים למחצה השונים. אבל בעולם נמצא גם כל גזע נוסף שחלמתם עליו. הפרק גם מציג תרבויות שונות של בני-אנוש, כשכל אחד זוכה לעמוד אחד. הפלאף הוא מגניב, אם כי עמוס מדי. כאן תפגשו את ה Taldans, שהם למעשה אנגליה של גולאריון בעוד הטיאנים הם האסייתים של העולם. יש יותר פרטים לטעמי על התרבויות, כשהייתי מעדיף לקבל כמה בולטים ממוקדים לכל תרבות.

בעוד בני האנוש זוכים לתרבויות נפרדות, יתר הגזעים הם מונוליתיים. כל גזע מקבל עמוד בודד ואין פירוט בספר לגבי תרבויות שונות בקרב הגזעים.

הפרק מכיל המון מידע על הגזעים, אבל הרבה מהמידע לא באמת נחוץ אלא אם אתם ממש אוהבים לדעת כל פרט. עודף המידע גרם לי לרפרף לעתים ולדלג על קטעים שלמים...

פרק שני – The Inner Sea

זהו הפרק העיקרי בספר שמכיל 180 עמודים. בפרק תמצאו תיאור מפורט של השלושים ומשהו ארצות ומקומות שבעולם, כשכל אחד מהם זוכה לארבעה עד שישה עמודים של תיאור.

הפרק מתחיל בהיסטוריה מקוצרת של Golarion, והעידנים השונים, השנה הנוכחית בספר היא 4711AR. הערה חשובה היא שהשנים בגולאריון מתקדמות לפי השנים שלנו, כלומר 2011 היא 4711AR ו-2016 היא 4716AR, כך שזה מסדר את ההרפתקאות וספרי ההרחבה על ציר הזמן. גולאריון הוא עולם של פליטים ממקומות שעברו מלחמה והשמדה וגם הוא בעצמו חווה לא מעט מאלה. נראה שהרבה מהאירועים גם מושפעים מההרפתקאות השונות שיצאו לעולם.

הפרק פותח באבסולם עצמה, העיר במרכז העולם. כל תיאור של מיקום או מדינה מחולק לפס צד המכיל מידע יבש על המדינה (ערים, שליט, ממשל שפות ודת) וממשיך לתיאור של המקום הכולל רקע, היסטוריה, ממשל, ורשומון המתאר את המיקומים העיקריים.

אז חזרה לאבסולם, הרקע וההיסטוריה הם יבשים למדי, על דברים שקרו מזמן, אך לא משהו שבאמת מעניין ואפשר להפוך אותו להרפתקה. זה ממשיך לתיאור קצת משמים על המועצה השולטת בעיר ואז הגיאוגרפיה של האי. חסר לי דב"שים ורעיונות להרפתקאות. זה פשוט תיאור של מקומות. גם שיש את ה Spire של Nex שזה כאילו המקום המגניב, הוא לא באמת מיוחד או מפורט.

Andoran היא סוג של דמוקרטיה, שמזכירה קצת את ארצות הברית. הרקע וההיסטוריה שלה קצת יותר מעניינים, אבל עדיין לא שימושי. שוב הפרק של הממשל מפרט בדיוק כמה נושאי משרה יש ומה התארים שלהם, אבל לא מי הם. יש מיקום שנשמע מגניב בשם DarkMoon Vale אבל כמו יתר המיקומים לא באמת מכיל מידע או דברים מעניינים.

מדינת האורקים Hold of Belkzen קצת הפיחה בי רוח של תקווה, זה בהחלט מקום מגניב שאני רואה איך להריץ בו הרפתקאות (ומכיוון שזו ארץ של אורקים שצריך לחסל, לא צריך דב"שים). המדינה הבאה, Brevoy מחזירה אותי לקרקע המציאות, פשוט מדינה של קרח יבש.

Chelix היא המדינה עם הקונספט הכי מגניב לטעמי בעולם, של אימפריה אדירה (מזכירה קצת את רומא) שפנתה לרוע לאחר שהייתה אחת מהמדינות שהובילו את כוחות הטוב. זה קרה כש Aroden מת, בית אצולה כרת ברית עם בני שטן והשתלט עליה. אבל אז אני קורא את הטקסט עצמו שבספר, וזה פשוט לא מעורר השראה.

Galt מזכירה את צרפת בתקופת המהפכה, רק שבמקום מהפכה אחת, יש אינספור מהפכות. יום אחד אתה יכול להיות גיבור העם ולמחרת אתה יכול להיות בוגד שעולה לגרדום. ואם זה נשמע לכם משעמם, גם יש מדינה שלמה של אל-מתים, זכויות שוות לכולם!

יש גם את Katapesh שהיא סוג של מדינה סיפורי אלף לילה ולילה, ואת Verdun שהיא הודו של גולאריון. אפילו יש מלך קינג-קונג (בערך) במקום שנקרא Mwangi Expanse... דווקא בחלק מהמיקומים הפחות מוכרים, למשל Nidal, יש מידע יותר מפורט על ארגונים ועל דב"שים מעניינים. אבל הם החריגים. אבל אז מגיע מקום כמו Numeria, האדמה הפראית של מדע-על, שם יש לנו סוג של רובוטים ענקיים יורקי להבה. ארג.

אם זה לא עדיין לא הספיק לכם, אז גם יש מערכת שמש שלמה עם עוד כוכבי-לכת עם תושבים, וגם עוד יבשות...

וכך הפרק סוקר את הארצות והמקומות של גולאריון. אם מגרדים את כל הטקסט היבש האינסופי נראה שיש עולם מערכה עם המון רעיונות. אבל הפרק (והספר) סובל משתי חסרונות: יש יותר מדי דברים שהופכים לגיבוב שמאבד קוהרנטיות. והחסרון העיקרי שדגש הוא לא על איך לבנות דמויות מגניבות מהמקומות האלו או כיצד להריץ בהן הרפתקאות, אלא על מידע "יבש" שמטרתו לשמש כחומר עזר להרפתקאות של פאת'פיינדר.

הפרק הזה גרם לי לגעגועים לאדמות המצולקות (Scarred Lands), שהוא אחד מעולמות המערכה האהובים עליי.

פרק שלישי – הדתות של גולאריון

בעולם המערכה של גולאריון יש כ-20 אלים עיקריים, והם לוקחים חלק פעיל של ממש בעולם, ואפילו (כמו ארודן) יש אלים חיים שקיימים על פני האדמה. אך הפרק פותח ברקע עשיר על מאבק אלים קדמונים, שמספק השראה לתכנן מערכות שחושפות סודות מהעבר הקדום. כקוריוז רבים מהאלים של גולאריון החלו את חייהם כבני תמותה והפכו לאלים באמצעות עתק ייחודי.

האלים העיקריים כתובים מצוין ומעניין – כל אל מקבל חצי עמוד, שמתחיל בתיבת טקסט שמכילה תמצית של האל בשתי שורות (למשל קאידן קאליאן הוא הגיבור השיכר, אל האומץ השיכר, חופש ויין) מידע כללי, כמו סמל האל, תחומי השפעה, ומקומות עיקריים.

הדגש בתיאור הוא על מי מאמין באל, מבנה האמונה באלים (היררכיה ומקדשים) וכך הלאה. זה גם מעניין וגם רלוונטי למשחק. למשל גוזרה הוא אל הרוח והגלים, שלפעמים לובש דמות זכר ולעתים דמות נקבה. הסימנים לשביעות רצונו הם רוח עדינה אך פתאומית, בריזה חמימה עם ריח פרחים וחלומות על חיה ספציפית. סימנים לזעמה כוללים ציפורי פרא שזועקים ומתבוננים בך, סערות גשם פתאומיות או טעם לא נגמר של דם בפה.

בנוסף יש עוד 10 אלים פחותים שגם הם מעניינים וזוכים ל 2-3 פסקאות כל אחד. אפשר להתעלם מהם בקלות או להוסיף אחד או שניים מעניינים למערכה שלכם. ישויות נוספות שזוכות להתייחסות הם ה ArchDevils (שמועתקים למעשה ממבוכים ודרקונים ואלים עתיקים שלנו: בליעל, ממון, בעל-זבוב, ועוד). יש גם אדוני פיות, ואדוני היסודות. גם אלו זוכים לתיאור קצר, והם אופציונאליים בעיניי. אפילו ארבעת פרשי האפוקליפסה פורשים את אימתם על גולאריון..

הפרק מסתיים בפילוסופיות, שזה הזכיר לי את אברון. ההבדל בינם לבין אלים הוא שאין יצור חי שמייצג את הפילוסופיה, אלא זוהי דרך חיים. בספר מוצגות ארבע פילוסופיות: דיאבוליזם – עבודת בני השטן, האמונה הירוקה – נאמנות לטבע, הנבואות של קליסטרד, שמשלבת חי נזירות עם עושר אישי, והדרך הלוחשת שמתמקדת בהשגת אל-מוות.

פרק הדתות הוא מגניב, ופשוט מגדיל את האכזבה מפרק הארצות. אם כל ה Inner World Guide היה כתוב בצורה מעניינת ורלוונטית כזו, הייתי מאושר.

האינסוף שמעבר

הקוסומולגיה של גולאריון שבנויה מקליפות, כשהמישור החומרי הוא הכדור שבמרכז, ומסביב לו קליפות על-גבי קליפות. ב Inner World Guide לא תמצאו מכאניקה, אלא פלאף. הקוסמולוגיה הפנימית (מישור הצללים, האסטרלי וכיו"ב) די דומה לגרסה הקלאסית של מו"ד. אחריהם מגיעה הספירה החיצונית שכוללת את השאול, גן-עדן ועוד – גם זה די דומה למישורים הרגילים של מבוכים ודרקונים.

זהו חלק קצר, שזה חיובי כי הוא לא באמת שונה מהותית או מפורט מעבר לתיאור המישורים הסטנדרטי של מבוכים ודרקונים. לא באמת מעניין.

פרק רביעי – החיים

פרק בעל פונטציאל שמתאר את החיים על-גבי גולאריון – מניין הזמן, החגים והחודשים בעולם, מזג אוויר כולל תופעות ומיקומים ייחודיים בעולם. הוא ממשיך בשפות של העולם, שיש הרבה מהן אבל זה די המגוון הסטנדרטי. משם הוא ממשיך לדבר על סחר,שזה נושא שלעתים מוזנח אךחשוב. הוא מתמקד בנתיבי הסחר שזה שימושי להרפתקאות ולמנחה.

חלק מעניין מדבר על טכנולוגיה של העולם, ומתחיל בזה שלמעשה גולאריון עבר כבר מספר תקופות של טכנולוגיה מתקדמת יותר או פחות. כמו קודם גולאריון מכיל ערב-רב של דברים: טכנולוגיה יכולה להתקיים צד לצד עם קסם, עדיין ניתן למצוא בו רובים וכך הלאה. ואפילו יש נתיב הרפתקאות שלם The Iron Gods שעוסק בכך.

פרק קצר וחביב, למרות שאני מעדיף עולמות פנטזיה ללא טכנולוגיה. עם זאת אין ספק שגולאריון עוקף את ממלכות נשכחות בלי למצמץ – העולם מכיל כל קונספט פנטזיה שאפשר לחשוב עליו.

פרק חמישי – הסיעות

הפרק מתחיל בתיאור קצר של כתריסר סיעות משניות ואז יש לנו חמש סיעות עיקריות: כמובן אגודת מגלי הארצות, אבל גם מעריצי ה Red Mantis, אבירי העיט, אבירי השאול שהם ארגון מעניין שבעצם מזכיר אבירי קודש באקסטרים, שנאמנים לשלטון החוק בכל מחיר. ולבסוף הקונצרן של אספיס, שהוא מעיין גילדת סוחרים וגנבים שפרושה על כל גולאריון שמתחרה באגודת מגלי הארצות.

למרות שהרקע של הארגונים מעניין גם פרק זה סובל מחוסר במידע פרקטי למנחה: אין דב"שים, אין הצעות לקוי עלילה, ושוב נדמה שהרקע מתאים בעיקר לשימוש עם ההרפתקאות של פאת'פיינדר.

פרק שישי – הרפתקנות

הפרק מתחיל בתיאור קצר של התפקיד בעולם של כל מקצוע והיכן הם נפוצים, ואז יש ארבעה מקצועות יוקרה חדשים:

Harrower – קורא מזלות מיסטי, מקצוע מטיל לחשים שמעצים את הלחשים שלו.

HellKnight – אביר צדק לוחם, שחייב לחסל שד כדי להתקבל לארגון. מגניב לחובבי אבירי הקודש שלא רוצים להיות טובים.

Low Templer – גיבור שמשתתף במסע צלב של אדם אחד כנגד הרשע, שמשלב קצת אלמנטים של נוכל.

Red Mantis Assassin – מי אמר מתנקש ולא קיבל? מקצוע שמיועד בעיקר לנוכלים, או נוכלים משולבים עם לוחם. הם גם מקבלים מספר לחשים.

יש בספר משהו כמו 25-30 כשרונות חדשים, לא נתקלתי במשהו מעורר השראה. לדעתי החלק מיותר, כי יש די והותר כשרונות של פאת'פיינדר באופן כללי.

משם הוא ממשיך לציוד, יש מספר נשקים ושריונות חדשים, בעיקר וריאנטים לציוד קיים, לא מעניין באמת. מה שאולי מסקרן הוא שהפרק מכיל נתונים של נשק חם, ברמה של המאה ה-17 או ה-18.

יש גם כמה לחשים חדשים, ואז כמה חפצי-קסם חדשים. חפצי הקסם די מגניבים, אבל מועטים במספר – חבל, כי דווקא הם כתובים היטב.

לדעתי הפרק די מיותר, משתי סיבות: ראשית זה תוכן לשחקן שנמצא בספר למנחה. היה הרבה יותר הגיוני שהוא היה חלק מה Inner Sea Primer או ממדריך לשחקן לעולם ולא כאן. שנית, התוכן לא ממש ממוקד, אלא מפוזר. אפילו ההתייחסות לכלי נשק חמים היא קצרה ביותר.

פרק שביעי - מפלצות

הפרק מכיל יצורים שנתפסים כמפלצות בעיניי הגזעים התבונים, אך בפועל הם חלק מהתרבות של גולאריון, למשל נולים, אנשי-נחש, עוגים ועוד. יש פסקה שתיים לכל סוג, וזה מעניין.

בפרק עצמו יש שבע מפלצות, שהן כתובות אחלה, אבל שוב גורם לתמיהה – למה צריך אותן כאן? זה נראה פשוט כמו דרך למלא מקום בספר. בכלל הפרק השישי והשביעי די מיותרים בקונטקסט של הספר. לפאת'פיינדר יש כבר חמישה ספרי מפלצות של גולאריון, מה התרומה של שבע המפלצות בספר הזה?

חבל, היה אפשר לנצל את המקום להכניס יותר בשר לחצי-תריסר מדינות ולשפר את הספר משמעותית. במקום זה פרקים שש ושבע נראים דרך קלה לנפח את מספר העמודים של הספר. ואולי גם למתג אותו כספר מכאניקה, למרות שהוא לא ממש כזה.

מחשבות אחרונות על Inner World Guide ועל גולאריון

עולמות מערכה פנטסטיים מתחלקים לשני סוגים: הקלאסי (רומח הדרקון, איי הסערה, ממלכות נשכחות, גרייהוק ועוד) והייחודי (השמש השחורה, רייבנלופט, Midnight ועוד) שהם בעלי רעיון עיקרי שמייחד אותם. גולאריון הוא מהסוג הראשון אבל גם מערבב קונספטים מהסוג השני - הוא מכיל כל קונספט פופולארי יותר (וגם פחות) שקיים בעולם פנטזיה. היתרון של העולם, שאם אתה אוהב אותו, אתה באמת לא צריך שום עולם מערכה אחר. יש בו הכל, באמת, הכל!
גולאריון עצמו יכול להיות עולם מערכה מגניב בעיניי, אבל זה דורש שכתוב של העולם וזריקת חצי מהדברים שבו.

גולאריון גרם לי להעריך הרבה יותר את ממלכות נשכחות, גם כי פתאום הוא נראה ממוקד יותר, אבל ממלכות נשכחות הרבה יותר מעניין לעומתו. זה סוג של מחמאה לממלכות נשכחות, שאני עדיין לא אוהב אותו באמת, אבל בעיקר חסרון אדיר של גולאריון.

למרות שיש כמות אדירה של תוכן בספר, נדמה שמרבית התוכן הוא יותר שימושי למי שכבר מכיר את העולם ומשחק בו, בין אם בהרפתקאות הרשמיות של פאיזו או בתוכן אחר. התחושה שלי הייתה שזה פחות ספר עולם מערכה, יותר ספר עזר למי שכבר משחק בעולם.
הייתי מעדיף ש The Inner World Guide היה מתמקד בחצי תריסר מקומות ואת יתר העולם מפרט בעמוד שניים.

לסיכום, אם אתה מריץ משחק של פאת'פיינדר ובייחוד אם אתה משתמש בהרפתקאות של פאת'פיינדר, הספר ישרת אותך היטב. אבל אם אתה פשוט מחפש עולם מערכה של פנטזיה, יש עולמות טובים בהרבה – גם ברמת הקונספט וגם באיכות של ספר המערכה עצמו. הוא לא מומלץ למי שמחפש עולם מערכה חדש.

סקירות נוספות

פיד רסס הצטרף לרשימת הדיוור הפונדק בגוגל+ הפונדק בטוויטר הפונדק בפייסבוק

אירועים קרובים

אין אירועים

כניסה לאתר

הצטרף לצוות הפונדק

יש לך תוכן מגניב של משחקי תפקידים או משחקי לוח?
שיחקת במשחק חדש ומדגדג לך לכתוב לו סקירה?
מעוניין לפתוח בלוג בפונדק?

אתה מוזמן לפרסם בפונדק - כל מה שעליך לעשות זה ליצור משתמש, ואז תוכל לפרסם את הכתבות ישירות באתר. פנה אלינו בשאלות או הצעות.