נפתחה הגשת המשחקים לדרקוניקון 2020
עוד שלושה חודשים לדרקוניקון, ומערכת הרישום להגשת משחקים לכנס נפתחה! הריצו את משחקי התפקידים האהובים עליכם, ארגנו אירועי משחקי לוח, תגישו משחק תפקידים חי וכל משחק אחר. https://www.dragoncon.co.il/dm-login.aspx

(ס) (PG13) נקודת האפס

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס אותו היום

שליחה על ידי הלדין » 18 מרץ 2020, 14:20

תודה על התגובה. :D

הקשר העיקרי הוא תמטי. למען האמת, התמונה שעלתה בראשי כשכתבתי את הפרק, ובעקבותיה הכללתי את הרעיון, היה של דביבונים אבל חולדות יותר מתאימות כאן. בני אדם ממילא מרכיבים כיום עליהם מכל הבא ליד - גנים אנושיים, תאים אנושיים. אולי יבוא יום ובני אדם יתחבו לתוכן מח אנושי בניסיון להבין את המח האנושי מפרספקטיבה אחרת במקום לערוך ניתוחים השוואתיים בין המח האנושי לבין מח החולדה. אם בני אדם שינו יצורים חיים למטרותיהם, למה הם מתלוננים כשעושים להם את אותו הדבר?
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) אחת-עשרה ימים אחרי התפרצות

שליחה על ידי הלדין » 18 מרץ 2020, 14:48

שלושה ימים אחרי ההתפרצות
"מאמציו של הקסנו-זיאולוג ד"ר דריל למען זכויות האזרח של הנבחניות הקלאמניטיות עלה שלב חדש, בעת שהציג את מה, שלדבריו, הוא כשרון שיאפשר לבני אדם להבין אותן. עתה נותר לשמוע על מה הן נובחות בקנים התת קרקעיים שלהן במחוז שש הנידח."

זו הייתה ידיעה שפיירי דגה עבור אולידיה בתקווה שהיא תשעשע אותה בתוך ים הידיעות שעסקו במלחמה, או משבר נקודת האפס כפי שקראו אמצעי התקשורת לבריחתם של בני הנוער. כל אחד מאמצעי התקשורת ייחס לעצמו את המצאת השם, כך שלאף אחד לא היה מושג מה משמעותו ומי טבע אותו ראשון. אולידיה כבר איבדה את החשבון כמה פעמים ראיינו בתקשורת את מרטין קרידין, העוזר של ראש ועדת ההנדסה בבית המשרתים של הפרלמנט העולמי, לגבי הנושא הזה.

בינתיים לאולידיה הייתה עבודה. עוזריה טיפלו בחובותיה האחרות במינהלת נמל החלל.

פרוייקט צרעה קיבל לרשות עצמו תשלובת צנועה במעמקי הרובע הצבאי של עיר הבירה כוכבתפוז – תשלובת ששימשה פרויקט ממשלתי אחר שנאמר לה שהוא היה מעל רמת הסיווג שלה. הוקצו לה סייעים מבני השוליים שיטפלו בצרכיהם הפיסיים של בני הנוער. את האחרים הוטל עליה בלבד לספק אותם. הנשיא קיז כמעט מת כשהעלתה את האפשרות לקבל עוזר. פניו בהקו באשמה כשסיפרה לו את ההיתקלות עם כח המשימה מכוכבתפוז. כמה שיותר אנשים, כך יותר סכנה להדלפה לאמצעי התקשורת. רק בני השוליים נחשבו לראויים לאמון במובן שאף אחד באמצעי התקשורת לא יאמין לעדותו של בן כדור הארץ או בן שבתאי.

לפחות צוות הבקרה עדיין הוקצה לפרויקט צרעה. למרות מה שמר גראבן אמר, מילתן של חולדות דורגה מעל המילה שלו בימים אלו. עם זאת, היה לאולידיה קשה לחשוב שבעיני הדרגים הבכירים, ההבדל בין חולדות משודרגות גנטית לבין בני שוליים, צאצאיהם של אנשים מוקצים מחמת המיאוס בציבור, היה יחסי מאד.

ראש בקרה רצה לצדה בעודה מתקדמת לעבר מקבץ התאים בקומה התחתונה, בהם שוכנו בני הנוער. אחראי המשמרת של בני השוליים הודיע לה שהם סיימו איתם והם מוכנים לה. "התוכנה בה ווינדאריה השתמשה מורכבת מדי לבן אדם." צייצה ראש בקרה בקולה האמתי, שאולידיה למדה אחרי מאמצים רבים להבין בלי צורך במסנתז קול, "האם את בטוחה, ד"ר?"

"איזו אפשרות אחרת יש? החוצן המקורי מת ככל הידוע לנו. האם אפשר לכבות אותה?" שאלה אולידיה את ראש בקרה, שנפנפה באוזניה האפורות באי נוחות. החולדה ענתה: "אנחנו לומדים את התוכנה הזו כבר שלושה ימים, ד"ר. ארכיטקטורת התוכנה שלה יוצאת מהכלל במורכבותה. אנחנו חושדים שלא בן אדם בנה את ארכיטקטורת התוכנה של זה. היא פשוט לא מתאימה לארכיטקטורת התוכנה שאנחנו מכירים."

"תודיעו לי כשתהיה התקדמות." אמרה אולידיה, כמעט נובחת את המילים. החולדה ענתה: "זה ייעשה." ורצה משם. בני השוליים ששמרו בחזית התאים היו בעלי גופים מעוצבים- כולם שריר אחד פועם, שהיה דרוך לתגובה מהירה כלפי התפרצות אלימה של בני הנוער. היא כמעט הגיעה לתאה של סייפרין ברינארד בטרם הגיע אליה אחד מבני השוליים ששמרו בכניסה לתשלובת. אחרי שהצליחו לשלוח בני שוליים מהוגנים שנועלים נעליים, דווקא הסייע היה יחף. מתאים לרשויות בקלאמניטיה ללעוג להתגרות הבובית ממראה כפות רגליים חשופות. אולידיה הצליחה רק בדוחק לשמור על ארשת פנים מכובדת ולא מגורה מינית מכפות רגליו כשבן השוליים הודיע לה על בואו של מר גראבן – וחשוב מזה, בנו שחזר אליהם.

"מר גראבן טוען שזכותו ,כהורה, להיות נוכח." אמר הסייע, בלי לחשוף שמץ של רגש "הוא מזכיר שליליאן הייתה תמיד נוכחת כשהיית עם בתה, ד"ר רני."

"אני אדבר איתו." אמרה אולידיה, מסדרת את עצמה כך שלא תחשוב כמה היא רוצה לזיין את הסייע עם כפות הרגליים המגרות, "ובפעם הבאה, אולי תבוא עם נעליים לעבודה, סייע."

"ברגע שאצליח להבין איך קונים פה נעליים, ד"ר רני." ענה הסייע ובעט לה בתחת שלה אפילו מבלי לעשות את זה. היא שכחה שהיה אסור לתת לבני השוליים כשרונות לנעליים. תאי הסיב שלה תמיד ידעו להכין עבורה נעליים מצוינות.

"לסייעים האחרים יש נעליים." התעקשה אולידיה, בעודה צועדת בכבדות לצד הסייע. הוא גלגל את עיניו החומות ואמר: "במקום שאני בא ממנו, החברה שלכם עשויה להיראות אוטופית – פתרתם את כל הבעיות שהיו לנו. אני פשוט לא מבין איפה קונים כאן נעליים."

"בן אדם, לך למרכז הדתי. הם מוכרים נעליים." השיב אחד מהסייעים העומדים מול הדלתות שעברו על פניו. הסייע צמצם את עיניו לעבר הסייע האחר ופשוט גנח. היא ידעה שהיו אתאיסטים גם בקרב בני השוליים אבל היא לא ציפתה שזה יתבטא בכך שלא יהיו להם נעליים לרגליהם. האם אין בענברון אי אפשר להוריד כשרונות ליצירת נעליים? הרעיון של מכירת נעליים הגעיל אותה ככל שחשבה על זה. פיסה מבן אדם שמוצעת למכירה לכל אדם אחר שירצה בה. זה הזכיר לה את מה שלמדה על מנהג המוהר מהעבר – המחיר שהוצב על נשים במסגרת שוק הנישואין.

עד מהרה הם השאירו מאחוריהם את הסייעים, והגיעו אל הכניסה שם עמד מר גראבן ובנו שלא יצא לאולידיה לשמוע שום דבר טוב לגביו לא מווינדאריה ולא מהזוג הולט, הוריה. הם סיפרו לה שאלאן הוא פושע מתלמד בקרטל הקוויוט, למרות שלא ידעו בוודאות מה הוא עושה עבורם. עתה היא בטח תגלה אם הייתה אמת מאחורי דעתם של בני הולט, כמובן.

האמת הייתה שאלאן ירש את יופיו ואת שיעור קומתו של אביו. הוא היה זהוב, פניו היו נאים. הבטחון העצמי שהקרין הקסים את אולידיה. לא היה לה ספק עד כמה הגבר הזה היה מושך – והיא הזכירה לעצמה שהוא נער. היא מצאה אותו מדבר עם הסייע השני בכניסה כאילו היה החבר הכי טוב שלו. וכמו אביו, החמימות האישית הזו לא הייתה אמתית, כמובן.

"יופי!" אמר מר גראבן, מוכיח את התיאוריה שלה, "האם לא משלמים לך כדי שתטפלי במשבר הזה? סליחה, שולחים זרם חשמלי במעגל העונג במוח הלא קיים שלך. אני כל הזמן שוכח שעברנו לכלכלה המבוססת על עונג. אני מעדיף מידע, ואם אפשר, מזומנים... אבל אני זקן."

עכשיו התהייה של הסייע לגבי הנעליים נשמעה לה קצת יותר מתקבלת על הדעת. היא לא יכלה לדמיין כלכלה המבוססת על אמצעי תשלום, כפי שבכדור הארץ לא יכלו לדמיין את הכלכלה שלהם – שהייתה מבוססת על עונג ומניעתו. כפי שאמר הסייע מקודם, על פניה, החברה שלהם נשמעת אוטופית.

"לא צריך להיות גס רוח, אבא." אמר אלאן, מחייך בפלרטטנות כלפי אולידיה. מר גראבן החטיף לבנו אגרוף בפרצוף שהפיל אותו על הרצפה, מולה ומול שני הסייעים שלה. אולידיה רצתה לחבק את הגבר הנאה הזה, ועצרה את עצמה ברגע האחרון. הוא היה באותו מצב כמו הנערים בתאי ההגנה שלהם העובדה שהוא לא התנהג כאחד כזה הייתה משונה. היא לא הרגישה באותו מאבק לזכור שהוא מוקף באנשים שהוא מכיר ובוטח בהם. לפחות, היא חשבה, כשהיא לכסנה מבט לעבר מר גראבן, כשהוא מבין אותם.

"דיסוננס קיברנטי." אמר מר גראבן, בעוד הסייע עוזר לבנו אלאן לקום "שתי תוכנות שרצות על אותה חומרה. התוכנה של קרטל הקוויוט – "

אולידיה מצאה את האומץ שלה, ואמרה: "בשל מצב החירום, זכויות ההורה שלך מושעות. אני לא צריכה אותך כדי לחקור אותו."
"אני מזכיר לך שעזרתי לך עם השוטרים מכוכבתפוז. אין צורך להתייחס אליי כאויב." אמר מר גראבן, כאילו כוחו חרג מעבר לחוג חסידיו השוטים הוא עמד מתריס מעל המדרכה האפורה, כאילו היה פסל יווני המתריס כנגד האלים – בדיוק מה שעשה לפרנסתו מאז שנס עם קהילתו ממושבת צור שהושמדה מאז. . היא הייתה מוגנת מפניו.

אולידיה הכירה את ראש שירותי הביון העולמיים. והיא לא התרברבה בקשר הזה כמוהו

"וכהקדמה לתועלת שאני יכול לספק כידיד, ד"ר רני, האם שאלת מי בני השוליים שלוהקו לתפקיד הסייעים שלך?" שאל מר גראבן, עיניו יוקדות. לא היה לה שמץ של ספק שהאיש היה חכם ממנה – היא פשוט ניסתה לשרוד את הרגע הזה. היא לא רצתה להיות כלי בידיו.

"אחיו של האיש הזה, סבסיטאן ארמאניאן, הוא אחד הנגועים. האם השם הזה מוכר לך?" שאל מר גראבן. אולידיה זכרה היטב את המחזה של וינדאריה. האם... לוקס גראנט הזה! כמובן שהם לקחו את בני אראמאניאן. הם כבר חשדו שיש משהו מוזר בווינדאריה אחרי שהמחיזה את חייו של ראש משפחתם בלי הסכמתם. לא שהיה צורך להסביר להם הרבה.

"הסיבה לכך שבאתי לכאן –" אמר אלאן, יורק דם על הרצפה האפורה של המתחם, מעבר לסייע בן ארמאניאן שתמך בו בזרועו "... היא כדי להתריע. אחד מחבריו של מועדון פוקויאמה המקורי שרד והגיע למושבת קלאמניטיה. אבא יודע מי הוא וזו הסיבה שהבאתי אותו."

מר גראבן הידק את ידיו ואמר: "אתה טועה ומטעה את הילדונת הזו, בן. לא ייתכן שמישהו מחבריו של מועדון פוקויאמה המקורי הגיע איתנו." חושק את שיניו בזעם מופגן, מנסה הפעם לרכז את זעמו בה ולא בבנו. עצם השם מועדון פוקויאמה העביר באולידיה שעשוע מריר. מועדון פוקויאמה היה המבחנה של החוצן שהוצג כלפי חוץ כמקום לפיתוח כשרונות חדשים. שם הוא למד לשנות תודעות אנושיות על מנת שישביעו אותו כשיטרוף אותן. פרויקט צרעה ניסה להפוך את השקר של מועדון פוקויאמה לאמת. היא ידעה שלא היה למר גראבן מקום במירוץ הזה. הוא נולד בכדור הארץ. אולידיה לא רצתה להיות חייבת למר גראבן.

"אלאן," היא הציעה, פותחת את זרועותיה בחום, "בוא איתי ונדבר על זה קצת בפנים, הרחק מאביך."

" – אבל אבא יודע מי –" התעקש אלאן באופן שפגם קצת ברושם הראשוני שהותיר עליה. גם העובדה שנשען עתה על הסייע לא עזרה לה לחשוב עליו טובות. הוא נראה כזה חלש.

מר גראבן חשק את שיניו ואמר: "אין לי מושג על מה בני מדבר, ד"ר רני. אם הייתי יודע, הייתם יודעים. אני לא גאה מכדי מלהודות שטעיתי. זוכרת כמה מהר הודיתי בעניין לופן."

אולידיה מצאה את עצמה לא מעוניינת בפיסת המידע הזה. משהו בחוסר העניין הזה נראה לא מתאים לה כאילו הושתל מבחוץ. ועם זאת, היא הייתה צריכה לאסוף מידע עבור הפרויקט. לא היה לה רצון לבקש מידע ממר גראבן שהיה נתעב בעיניה. היא אמרה: "אנחנו לא משאירים אף ילד מאחור, אלאן. בכל מקרה, אני צריכה עוזר שיסייע לי כאן."

אלאן התנתק מהסייע והצליח להישען על המשקוף השחור של הכניסה למתחם, במרחק נשימה מדממת ממנה, נותן לכשרונותיו ,המואטים עתה, לחייט את עור פניו המדמם, ואמר: "את חייבת להאמין לי, ד"ר רני. הבוגד הוא מי שיצר את התוכנה המרושעת שרודפת אותי. אחרי הכל, את מאמינה שווינדאריה מבינה משהו בתכנות, נכון?"

"אני –" אמרה אולידיה. מחשבותיה דאו כנחשים על פני האוויר ובבת אחת, היא התכנסה לתוך קונכייתה ואמרה: "אתה יכול להיות העוזר שלי או להיות באחד התאים האלה, אלאן. במה אתה בוחר?"

ברקע נשמעת אחת החולדות מתריעה בחרש על הפרעה בדפוסי המחשבה שלה. אולידיה לא מצאה שום הפרעה בדפוסי המחשבה שלה והודתה לחולדה על ניסיונה להתריע בנושא. החולדה נשכה משהו בשיניה כמנסה לעמוד על עמדתה. לבסוף היא נכנעה לה וניסוגה. כנראה שהיא טעתה ולא הייתה הפרעה.

אלאן מלמל משהו שלא הבינה והשיב: "מישהו שיכול לעזור לך, ד"ר רני."
נערך לאחרונה על ידי הלדין ב 04 אפריל 2020, 21:01, נערך 4 פעמים בסך הכל.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19114
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות

שליחה על ידי The oldman » 30 מרץ 2020, 18:21

ההתחלה של הפרק מבלבלת בכך שזה כבר פרק רביעי (אני חושב) וזה לא מרגיש קשור למה שקרה קודם - כל פרק נראה שאולידיה עוברת למקום אחר ואתה צריך להקדיש הרבה מקום והסברים כדי לבאר איפה היא נמצאת עכשיו.
החצי השני מרגיש יותר מחובר לעלילה, אבל חסר הסברים קצת בגוף הטקסט. למשל מה זה ילדת קיץ? מה זה מועודון פוקויאמה? גם לא כל-כך ברור מה אולידיה מנסה להשיג.
אני בטוח שחלק מחוסר ההתמצאות שלי נובע מכך שאת הפרק הקודם קראתי לפני כמה שבועות, אבל היה אפשר לעשות לי את החיים קלים יותר :)
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות (גרסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 30 מרץ 2020, 19:01

תודה על התגובה. :D

העלילה של הסיפור הקצר היא התמודדות עם המשבר. החלק הראשון עוסק בניסיון לפתור את הבעיה עצמה. החלק השני עוסק בלהיפטר מגורמים זרים שעשויים לזהם את הדגימה כמו פוליטיקאים שמנסים לנצל את המשבר לטובתם. הוספתי הסבר מה זה "מועדון פוקויאמה" - ועל הדרך, גם להזכיר את מטרתו של פרויקט צרעה.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19114
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות (גרסה ערוכה)

שליחה על ידי The oldman » 30 מרץ 2020, 23:47

יותר ברור עכשיו אם כי עדיין לא בדיוק הבנתי מה הכוונה במדגרה המקורית של החוצן. אני משער שאולידיה מבינה, אבל זה לא מובן לי - האם החייזר צמח שם? שם הוא השתלט על בני הנוער - בעצם מה הוא עשה להם בכלל?
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות (גרסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 31 מרץ 2020, 00:05

תודה על התגובה. למען האמת, גם לי אין מושג מדויק מה הוא בדיוק עשה להם. ערכתי את המשפט שמסביר מה זה מועדון פוקויאמה. הנסיבות שבהן הוא הגיע נרמזו בפרולוג. אני אחזור על זה ביתר פירוט בהמשך הסיפור.
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) אחת-עשרה ימים אחרי התפרצות

שליחה על ידי הלדין » 31 מרץ 2020, 13:33

חמישה ימים אחרי ההתפרצות
פעם, לפני שהמלחמה התחילה, אולידיה הייתה נוהגת לדווח על ההתקדמות בפרוייקט צרעה לנשיאת הפדרציה. בינתיים, המלחמה פרצה ונעשה לאולידיה קשה להשיג אותה. מסר מהנשיאה מצא אותה כשהיא סיימה את הסיור במתקן, מראיינת בפעם השלישית את כל הנערים והנערות שלא הלכו למועדון פוקויאמה הזה ועתה העבירה את החומר למפתוח אצל אלאן. אולידיה הייתה בפינה האפלה והקטנה שלה בירכתי המבנה המוצלל הזה. היא אפילו לא חשבה לצפות בעוד ראיון עם מרטין קרידי לגבי משבר נקודת האפס המחורבן. מישהו קילף כל דבר שהיה פה לפני שהגיעה והשאיר טביעות בכל אשר היא פנתה.

לפעמים גירד לה לשאול מה בדיוק עשו כאן. הדחף הזה נעלם כשהבינה שעליה להבטיח שבני הנוער יהיו מוגנים אצלה. כדור הארץ, איפה הרשומות שהכינה במשך שנים למקרה ותקרית צור תחזור על עצמה? ופתאום הופיעה בזווית העין שלה הפנייה מהמזכיר של הנשיאה. הוא נתן לה נקודת פגישה במקפלת, וביקש ממנה להגיע בזמן מסוים כדי שתוכל לדבר ישירות עם הנשיאה. היא לא יכלה לצפות לפגישה עם יו"ר הפרלמנט של הפדרציה. הדבר הקרוב ביותר למגע עם הפרלמנט של הפדרציה הייתה הפעם ההיא שניסתה להסביר לאחת הוועדות שלו על התועלת בהעברתה של וינדאריה למעבדה במצודת אוראנוס. אפילו אז לא פגשה מישהו מבכירי הפרלמנט. המידור היה תודעתו של הפרוייקט הזה. הבכירים רצו אפשרות הכחשה סבירה במקרה והפרויקט לא יעבוד כפי שהוא שווק להם.

אפילו המסר עצמו היה בקוד שלקח לאולידיה זמן לקלוט ולעבד אותו. העניין היה חשוב. האם ייתכן ששמעו של משבר נקודת האפס הגיע עד טיטניה? חלפו בסך הכל חמישה ימים.

"ד"ר רני," שמעה את קולו המתחנחן של גווין קיז בצד השני "קיבלת מסר מטיטאניה. האם אהיה מסוגל להצטרף אליך בעת הפגישה? המזכיר דוחה את פניותיי כל הזמן."

אהא, יופי, גווין קיז עשה אותה לשותפת דיוור שלו. כל מכתב שהיא מקבלת גם הוא קיבל. כנראה שהבין שזה יקרה מתישהו, והיה לו חשוב לדבר עם בעל סמכות בטיטניה. וכמובן, את לא אומרת לא לנשיא קלמניטיה שתיים אם את מעוניינת ביחסים טובים עם הרשויות.

"האם ידוע לך שמה שעשית הוא בלתי חוקי?" סיננה אולידיה כלפיו. גווין קיז ענה: "מדובר במצב חירום, ד"ר רני, כפי שהסברת למר גראבן היקר." וניתק את השיחה איתה. כעבור כמה דקות, כשהגיעה עת, אולידיה נכנסה לנקודת המפגש. המקפלת במקום הזה הייתה שממה סגולה עם שברי גבישים מפוזרים על פניה, שמיים כהים מעליה, וצמד ירחים משקיפים מעל. מאחוריה הייתה מערה מגולפת כפניה של מפלצת אגדית שחיכתה להפעלה.

"איפה אנחנו?" שאל גווין קיז, שהופיע בדמותו הציבורית שהייתה דוחה יותר מהרגילה. אולידיה לא חשבה שהיא חייבת לו הסברים, ולמרות זאת, אמרה, "אנחנו לא הרחק מלופן. המערה מאחורינו היא כניסה לעולם משחקי מין למבוגרים."

גווין קיז היה חכם דיו לא לשאול למה הנשיאה בחרה במקום הזה. אם היה משהו שאויביה, אנשי צדק, שנאו, היו אלו משחקים למבוגרים. בנוסף לחשאיות שמקום כזה הבטיח להם, המקום היה נקודת מפגש הגיונית בעיצומה של מלחמה אם לא רצית להשאיר סימנים באחת מנקודות המפגש הרשמיות של הממשל, שהיו מוצפנות טוב יותר, אך כפי שהעיד הברנש המרגיז שלידה, פרוצות לכל מי שידע איך לשחק עם הממשק שלהן. אולידיה כבר הייתה כאן בעבר בפגישות חשאיות עם נשיאת הפדרציה. היא כבר הפסיקה להסמיק מהתסריטים שהציע המקום ללקוחותיו ושהיו גורמים לאמה להכות אותה על כך שבכלל העזה לקרוא את התסריטים שטופי הזימה הללו – שמקומם הראוי היה בכדור הארץ הישן. גווין קיז אמר: "מה שאני לא מבין זה למה היא פנתה אלייך לדיווח ולא אליי. אני נשיא העולם הזה. זהו התפקיד שלי לתאם בין הרשויות העולמיות לבין הרשויות הפדרליות."

"משום שזה לא היה נחוץ." אמרה נשיאת הפדרציה ליזבת' נת'רקט, מוקפת בשומריה, צללים שחורים, שריריים, משוריינים היטב "אין שום דבר שתוכל לחדש עבורי, הנשיא."

"אני –" התחיל לומר נשיא קלמניטיה בהתרגשות, לפני שהצללים של הנשיאה גררו אותו. ליזבת' נת'רקט הייתה אישה גבוהת קומה ובהירת שיער בעלת עור בגוון הקרם. בינתיים, אולידיה ליוותה אותה מבעד ללוע המפלצת.

גם לעולמות למשחקים למבוגרים היה חדר המתנה בו נערכו הסידורים היותר חשאיים בין הלקוחות לבין המפעילים במקום. כאן גם הייתה האבטחה כבדה יותר.

הנשיאה סימנה לאולידיה ללכת לאחד השולחנות שם ישב גבר גבוה במדים ירוקים מכופתרים בכפתורים בצבעים שונים, שיער שחור חלק ועיניים שהיו זקנות כשהיה איש צעיר. הכפתורים בצורת הזאבים היו רמז לזהותו: ת'אקרי הצעיר. הוא היה ראש גילדת הרכבים. האיש השני בכוחו במרחב האנושות ליו"ר פרלמנט הפדרציה בכבודו ובעצמו. והארץ, ת'אקרי הצעיר היה הקול שהכריע בפרלמנט הגילדה לטובת ההצעה להטיל סגר הדדי על אוראנוס וצדק עד סוף המלחמה ביניהם.

נוכחותו שם העידה על כך שהעניינים התקדמו מכדי לתת למתאמים כמו ליזבת' נת'רקט או גווין קיז לנהל את ההצגה בכוחות עצמם. הגיע הזמן להתערבותם של בעלי הכח בפרויקט. אולידיה הוקירה את הסיכון המחושב שלקח על עצמו גיבור מלחמת השחרור מהתאגידים.

"אז את אולידיה רני." אמר ת'אקרי הצעיר אחרי שהסתיימו כל הברכות והאיחולים השונים "ראיתי את הראיון שלך בפרלמנט, גברתי הצעירה. מאד מרשים לכל הרוחות. היית יכולה להיות שתדלנית מצוינת."

אולידיה הייתה מנוסה דיה לזהות ריכוך לפני מהלומה. לו היא הייתה שתדלתנית מצוינת, וינדאריה הייתה עכשיו במצודת אוראנוס וכל המשבר הזה היה נמנע. היא עמדה לומר זאת כשת'אקרי הצעיר המשיך ואמר: "הגילדה בראשותי רואה את פרוייקט צרעה כעתידנו. לפני שנים שילבנו תכונות מחיידקים ממרחב הביניים. בדרך זו יצרנו את הדור השלישי של הכשרונות שנתן לנו את המקפלת ואת הגלקסיה. עתה יש לנו צורת חיים יותר... מתקדמת. מי יודע אלו תכונות נוכל לשלב מהחוצן. לאיזה שיאים נוכל להגיע בעזרתם...-"

"האם הגילדה עומדת לקחת ממני את הפרויקט?" שאלה אולידיה בזהירות את ראש הגילדה.

"את מבינה אותי לא נכון, גב' רני. עכשיו חשוב לשמור על הרציפות בפרויקט יותר מתמיד. זה לא הזמן לקבור מישהו חדש – " המשיך ת'אקרי הצעיר ואז הסביר: "האם את יודעת איך עובדת הנדסה גנטית?"

"זו העבודה שלי." העירה אולידיה, בעוד נשיאת הפדרציה מנסה לזהות מבין הדמויות המוחשכות אנשים שהכירה. אולידיה הניחה שהנשיאה חיכתה שת'אקרי הצעיר יסיים – ואז תוסיף את הערותיה השקטות והקרות.

ת'אקרי התחיל לומר: "מה שנראה לך כדנ"א מסודר וחלק, הוא, למעשה, יער אפל ומסתורי בו נלחמות להקות של גנים על הישרדותן. מפעם לפעם אנחנו עוזרים לאחת הלהקות וזה קל יותר עם התא החכם אבל בוא נחזור לנושא. כשאנחנו מבצעים שינוי כמו ,אצל הרכבים, אנחנו, בעצם, כורתים את היער ושותלים במקומו יער חדש."

"הקשר בין להקות הגנים לתודעה שלנו הנו מורכב וסבוך להפליא. העניין הוא שמרגע שהדנ"א המקורי מוחלף, הוא מזהה את הדנ"א האחר כזר." סיים ת'אקרי הצעיר בחיוך קליל והוסיף "מה שאני אומר הוא שהעוזר שלך אלאן נמצא עכשיו בעיצומה של מלחמת גנים אכזרית. ובמקום לטפל בו, את מנצלת אותו."

היא רצתה לומר שתיאורית הדנ"א כג'ונג'ל היא שטות מוחלטת שהופרכה באלף מחקרים. הייתה לה הרגשה שהיה שכבה נוספת לסיפור שת'אקרי הצעיר סיפר לה. משהו על אמון בכוחה של הסמכות גם אם היא לא מבינה אותו.

במקום זה היא אמרה: "אני כורעת תחת העומס, אדוני. ואני לא מנתחת נתונים טוב כמוהו."

"היות ומדובר בפרויקט פדרלי," העירה הנשיאה בכובד ראש "זאת לא ההחלטה שלך."

ואז עיני הנשיאה הצטעפו והיא הוסיפה: "כפי שציפיתי, מר גראבן שחרר אותו מהבקבוק."

אולידיה נזהרה בלשונה ולא שאלה למה כוונתה בבקבוק. כאילו קראה את מחשבותיה, היא עלתה לפניהם ריבוע תקשורת בו עמד מר גראבן במקום שנראה לאולידיה כמקום מגוריו – חלל כסוף עם דיוקנאות, מגנים שקיבל לאורך השנים ויצירות חתומות בידי ידוענים. נראה שצוות שלם של מעצבים עבד עליו לקראת התצוגה הזו.

"אזרחיות ואזרחי הפדרציה שלום," אמר מר גראבן, ידיו שלובות מעלה מעל מצחו הגבוה, הנוצץ באור הכוכבים, "לאלה שאינם מכירים אותי, שמי לודיג גראבן, מושל גראווינציה החדש... כלומר מחוז שבע בקלמניטיה שתיים במושבת קלמניטיה. בעבר הייתי הנשיא של מושבת גראווניציה הישנה – יהי זכרה ברוך – שיש וביניכם המכירים אותה כמושבת צור. לפני כן כיהנתי כראש האופוזיציה בכיפה."

"ומובן שהוא לא מזכיר מה הוא עשה לפני כן." העירה נשיאת הפדרציה בתיעוב אמיתי.

"לפני כעשר שנים, מושבת גראווניציה חרבה בשל פעילות חוצנית מרושעת. עתה הסיפור חוזר על עצמו גם בקלאמניטיה שתיים. במקום לטפל בעניין, רשויות קלאמניטיה שתיים, בראשות נשיא העולם גווין קיז, טופלות את האשמה על האגודה לבחירה גנטית."
ושם אצבע לפני פיו כאילו הוא מצפין סוד.

"הסיבה לטיפול הכושל בפלישה החוצנית היא שבמקום לראות בפלישה משבר, הרשויות רואות בה הזדמנות לעבור לשלב הבא באבולוציה האנושית, למקום השמור לאל עצמו... –"

ואולידיה הבינה מה הסיבה לשיחה הזו. הקודקודים הבכירים של הפדרציה לא האמינו לה. הם האמינו שמר גראבן ובנו הם אב ובן שפועלים כצוות על מנת לחזק את מעמד המשפחה. ומסיבה זו, עליה להוציא את אלאן גראבן לחופשת מחלה.
נערך לאחרונה על ידי הלדין ב 04 אפריל 2020, 21:02, נערך פעם 1 בסך הכל.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19114
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) נקודת האפס חמישה ימים אחרי התפרצות

שליחה על ידי The oldman » 01 אפריל 2020, 20:34

אהבתי את הפוליטיקה שעולה לפני השטח. וגם את מר גראבן.
משהו שלא הבנתי:
הלדין כתב:
31 מרץ 2020, 13:33
למפתוח
מה זה מפתוח?
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס חמישה ימים אחרי התפרצות

שליחה על ידי הלדין » 01 אפריל 2020, 21:05

תודה על התגובה. :D

"מפתוח" הוא מושג משפת הארכיונאים ומשמעותה לתת כותרות שמתמצתות בכמה שפחות מילים את תוכנו של תיק מסוים. כך אתה יכול למצוא מידע בלי צורך לעבור על תוכנם של כל תיק ותיק בנפרד. זה אחד הדברים שאני עושה במהלך העבודה שלי.
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס באותו היום

שליחה על ידי הלדין » 02 אפריל 2020, 14:51

הערת הכותב: כזכור, הסיפור מתרחש במקביל ל-"מוכשרים מדי 2". המפגש בין וינדאריה למיה תואר בסיפור הזה. כאן הובאו השלכותיו.

אחד-עשר ימים אחרי ההתפרצות
כמנהגה מזה שישה ימים, אולידיה ביקרה את אלאן בגולם הרפואי שלו. אחת החולדות של בקרה רכנה על הגולם שלו וסרקה את הדנ"א שלו עם קנוקנות אפורות קטנות שיצאו מידיה הקטנטנות. היא מסרה לאולידיה שלא חל שיפור במצבו, ולא יהיה עד שמשהו יכבה את הכשרון החוצני שתוכנתו הושתלה בקשת הטיורינג שלו. בשלב זה אולידיה הגיעה למסקנה שווינדאריה היא מתכנתת יוצאת מהכלל, העולה ברמתה על כמה מהטובים בארכיטקטי התוכנה של הפדרציה, שרובם לא היה זמין כרגע. לא הכל היה רע.

מהוועדה להנדסת העולם של בית המשרתים בפרלמנט שלחו לה את מרטין קרידין המבריק שידע לחבר בין גן במסעף אחד לגן במסעף אחר שהקשר ביניהם נראה אקראי לחלוטין לעיניה של אולידיה. מה שהיה מצחיק בזה הוא שמרטין היה בנו המאומץ של יאן קרידין, קצין הבטחון של מר גראבן. הוא היה גם הפנים של משבר נקודת האפס בתקשורת. הוא הודה בפניה שהוא הערובה הטובה ביותר לשמור את סודותיו של פרויקט צרעה הרחק ממנהיגו – מילה שהגה בבוז מוחלט ובלתי מתפשר בעליל. הוא גם הוסיף שביקש לתרום ישירות לפרויקט צרעה אחרי ששבע מדיבורים עליו בתקשורת לכל דרדק שהביע עניין. ואפילו הוא לא מצא דרך לכבות את הכשרון שהשתילה וינדאריה בממשק של אלאן. הוא היה לקראת סוף ההתמחות שלו בוועדה להנדסת העולם כשהושאל לה.

יצא לה לפגוש אותו קודם. הוא היה תמיד בשליחות זו או אחרת עבור מהנדס העולם הזה – תואר ששרד מתקופה קדומה יותר – שהתייחס אליו כאילו היה יורשו.

"זה מבוי סתום." אמר לה אחרי שפגשה אותו מחוץ לתא "הפתרון הזה גרוע מהבעיה, אולידיה."

"בינתיים, זה הפתרון היחיד שעובד." אמרה אולידיה במרירות "עד כמה שהוא פרימטיבי."

מרטין השתתף בצערה ואז אמר: "מובן שזו לא הסיבה שהקימו את פרוייקט צרעה. הוא הוקם כדי ליצור כשרונות חדשים עבור האנושות. האינדכסים של גראבן הצעיר היו מאד מועילים אבל הכנתי משלי. אשמח אם תבדקי אותם לפני שנשלח אותם ללופן."

"לטיטניה." תיקנה אותו אולידיה "בחיי, למה וינדאריה רוצה שכולם יחשבו על לופן?"

"אולי זה היעד הבא שלה." הציע מרטין, "כמו שקרה בצור, כולם חשבו על קלמניטיה."

" – אבל זה אבס – " התחילה לומר אולידיה ומשהו היכה את תודעתה כאילו הייתה תודעתה אמבט מלא במים חמים. היא לא השקיעה עשר שנים כדי להיכנע לשטיפת מוח חובבנית. העניין היה שהעוצמה העידה על מקור קרוב, ואף אחד לא ידע איפה וינדאריה בימים אלו. היא נזכרה שהיא עצמה התריעה בפני הפרלמנט שקלמניטיה הבאה בתור. כשאולידיה חזרה לעצמה, מוצאת את עצמה שעונה על משקוף הדלת השחור ליד תאו של אלאן, מרטין אמר: "קיבלתי דיווח על היתקלות עם ווינדאריה ליד עינברון, אולידיה. אנחנו חייבים לחקור את זה."

מוזר, בדיוק שחשבה על וינדאריה. דברים לא מחליקים בצורה כזו אלגנטית במציאות. משהו אמר לה שמרטין חיכה עם הדיווח עד ההזדמנות המתאימה. היא לא רצתה להאמין. עם זאת, אולידיה חיכתה לדיווח כזה. לא שהיא לא האמינה לו. פשוט זה היה נוח מדי למרטין להעביר נושא. משהו בכל הסיפור הזה לא היה היגיוני. היא לא רצתה לדבר עם ראש שירותי הביון. היא עדיין זכרה לו את העניין עם גרושתה. במקום זה, היא פנתה למזכיר של נשיא העולם.

"אני יכול לומר לך, מבלי לערב את הבוס, שאין סיכוי שהעוזר שלך ידע על זה לפניך." השיב המזכיר בחומרה "רק עכשיו קיבלנו את הדיווח. הבוס נמצא עם נשיאי התאגידים."

תאגידי החדשות. האם מרטין לא היה יקיר תאגידי החדשות עד כה? הם בטח רצו תגובה. אולידיה ניחשה שנשיא העולם יבקש מהם להפגין אחריות כל הם נמצאים במצב חירום ולחכות עד שהמשבר יסתיים.

"האם אתה יכול לומר לי מה המקור שלכם?" שאלה אולידיה, מלכסנת מבט לעבר עוזרה.

"יש לו שם קוד בדיווח. לענה שחורה. אין לי מושג מה זה אומר. אולי תשאלי את הגרוש שלך." הציע המזכיר ביותר משמץ זהירות. אולידיה עיקמה את שפתה למעלה ואמרה: "תודה, אדוני המזכיר, לא ידעתי שגרושתי שינתה מין. אנחנו לא בקשר."

"את לא גרושתו של ראש שירותי הביון?" שאל המזכיר, מקמטת את מצחו בהפגנתיות, "דא,העולם הזה לא עד כדי כך קטן. עד שתרצי לדבר שוב עם הבוס, להתראות, ד"ר רני."

"תזמין שני מקומות בטיסה הבאה לענברון." אמרה אולידיה לאחר שסיימה את השיחה. העוזר קימט את מצחו במחשבה ואמר: "אז בואי נלך. הטיסה תצא בקרוב, ד"ר רני. הזמנתי את הכרטיסים ברגע ששמעתי על ההיתקלות עם וינדאריה. זה דווח בגפפת, ברשת של בני השוליים אני מתכוון, גברתי."

"ולמה אתה עוקב אחרי הפטפוטים של בני השוליים?" שאלה אולידיה, בעודה מתחילה ללכת אחריו החוצה לעבר היציאה מהמתחם. מרטין ענה: "שם אני מדווח למר גראבן, גברתי."

ואולידיה לא הוסיפה לשאול שאלות. מאז שמר גראבן עשה את מה שעשה, פרצה מהומה. אנשים התחילו לארגן משלחות חיפושים אחרי בני הנוער הנעדרים. לא שיצא מזה משהו. עם זאת, התחושה של אולידיה הייתה שאנשים מפסיקים להאמין שהאגודה לבחירה גנטית עומדת מאחורי העניין ולהאמין בסמכות שתסדר את הכל.

אחרי שלוש שעות, היא ועוזרה היו בספינת אוויר לענברון. אולידיה זיהתה את הסייעים מהאתר השחור יושבים על הספסלים ועוד כמה פועלים קשי יום שעבדו ברובע הגנים שבעיר.

"אהא, ד"ר רני," פנה אחד מהם, הטיפוס חסר הנעליים, "מפתיע לראות אותך איתנו. חשבתי שאת גרה בכוכבתפוז, גבירתי."

"ענייני עבודה." ענתה אולידיה בשיניים חשוקות. האם בנוסף לחוסר הבנתו בנעליים, האיש לא מעודכן בחדשות? הסייע ענה: "אז השמועות היו נכונות. וינדאריה הייתה שם."

"את חייבת לדבר עם האב הורק." אמר אחד מהסייעים האחרים "הוא היה במושבת צור. הוא היה שם ברגעיה האחרונים."

לענה שחורה. האב הורק חייב להיות לענה שחורה. לא יכול להיות שזה כל כך פשוט. היא סרקה במהירות במרחבי המקפלת ומצאה אזכור לאסון גרעיני ישן בכור בשם צ'רנוביל. משמעות שמו היה לענה שחורה ברוסית. אין ספק שהמפעיל של האב הורק היה חנון רציני – בשם כדור הארץ, מי בכלל זוכר משהו שהתרחש בכדור הארץ ועוד לפני מאתיים שנה?

"איך לא שמעתי עליו מעולם? אני ראש הפרוייקט." העירה אולידיה במעט חוסר אמון, מביטה לעבר עוזרה, שנראה מנותק מכל העולם בעודו יושב בנוקשות במקומו. אפשר היה לחשוב שאין איש מאחורי העיניים הזגוגיות שלו. לקח רגע להבין שאף אחד מהסייעים שלה לא זיהה את הידוען בעל כורחו. הם באמת לא התעדכנו בחדשות המקפלת האחרונות. הסייע משך בכתפיו ואמר: "כמובן, את יודעת את מה שהממשלה רוצה שתדעי."

אני מהממשלה. ואז אולידיה החליטה לא לומר את זה. אפילו באוזניה זה נשמע תמים נורא. וזה לא נכון שהיא לא יכלה לדעת. היו לה דיווחים מהימים האחרונים במושבת צור שאותם קראה לפני הראיון בפרלמנט. היא פשוט לא התעניינה בפרטים מאחורי הדיווחים שקיבלה. הובהר לה שהיא לא תקבל תשובות.

בני השוליים עזרו לה להעביר את השעות שחלפו עד לנחיתה בענברון. היא למדה את שמם ושכחה אותו בערך תריסר פעמים בשעה. היא הכירה בכך שיש לה דעות כנגדם. היא גם לא זכרה את שמותיהן של החולדות. היא הייתה משוכנעת שיש לחולדות שמות. היא פשוט לא מצליחה אף פעם לזכור אותם בצורה מסודרת כמו את שמות הסייעים שלה. היא גם קיבלה הודעות שדיברו על עצומות שהוגשו לרשויות קלמניטיה על ידי הורים לנגועים. ההורים טענו שהרשויות לא עושות מספיק. כנראה העובדה שהידיעות הללו הורשו להתפרסם בחדשות נועדה לומר להמונים שניתן לסמוך על הרשויות. טוב, אולידיה העדיפה בצורה מוזרה את הידיעות הללו על פני הידיעות על הפצצות ערים בטיטאניה. העולם היה מלא בתעלומות.

בני השוליים ליוו אותה כשירדה מספינת האוויר לענברון. המרכז לשירותי דת חלש על הנוף שהתברך במבנים כרסתניים, נמוכים וחסרי צבע בניגוד הססגוניות של כוכבתפוז. כשחלפה מעל המבנים, המרקם היה נוקשה כאילו המבנים לא הוצמחו מעורם של הפועלים אלא נבנו בעבודת יד. המקום הזכיר לה את המחנה שהיה בזמנו אכן אתר מגורים עבורם. היא חיפשה במקפלת ומצאה שמה שהיא רואה לפניה היו בתי אבן. במקום כלשהו במישורים האינסופיים שהקיפו את ענברון הייתה חסרת פיסת אדמה שנלקחה לצורך זה. ברברי!

"וְשֵׁם הַכּוֹכָב נִקְרָא לַעֲנָה וַתְּהִי שְׁלִישִׁית הַמַּיִם לְלַעֲנָה וְרַבִּים מִבְּנֵי אָדָם מֵתוּ מִן־הַמַּיִם כִּי מָרִים הֵם" קרא מטיף שחור עור בפתח מבנה שהיה גדול מהאחרים שעמדו בצל המרכז. עמודיו היו מרובדים בצמחים מטפסים, ועליהם פרחים בשלל צבעים. החלונות היו באיכות משתנה ,כאילו היו מוקרנים, ולא היו זכוכית שנקבעה בתוך מסד האבן. אולידיה התעטשה.

"המקום הזה מפר את החוקים נגד מיכון של הפדרציה." ציין מאט קרידין ששכחה לחלוטין שהוא הולך לידה. כה שקט הוא היה בהליכתו לעומת בני השוליים. היא עברה ליד המטיף. משהו בו העביר בה צמרמורת. היא שמעה על אנשי הדת הלו רק מהסיפורים הנוראים שהיו הורים מספרים לילדיהם לפני השינה. רק במקומות חשוכים כמו צדק או דסקנהיים, שהייתה מושבה של צדק לפני שערקה לפדרציה, אנשים כמוהו עדיין החזיקו בעמדות כח.

שוטרת מענברון חיכתה לה בכניסה לבית החולים. גם היא לא זיהתה את מרטין קרידין. האם אף מהאנשים הללו לא צפה בשידורי החדשות בימים האחרונים? זה היה נשגב מבינתה. הרעיון של בית חולים היה מיושן בעיניה. האם בני השוליים לא קיבלו טיפול דרך המקפלת כמו כל אזרח ואזרחית בפדרציה? בשביל מה הם היו צריכים בית חולים?

השוטרת יודעה לגבי בואה כשנחתה. היא הציגה את עצמה כבלשית עם שם שאולידיה לא הצליחה לזכור. היא עדכנה אותה לגבי הממצאים של חוקר מקרי המוות של ענברון. המקום היה, בנוסף להיותו בית חולים, גם תחנת המשטרה המקומית והתחנה האחרונה עבור המתים לפני יעדם הסופי. אולידיה לא התעניינה מה היה יעדם הסופי של מתיהם. מריה ארמאניאן המנוחה חושמלה למוות כאילו היכה אותה הברק כך קבע חוקר מקרי המוות של ענברון. אולידיה לא הופתעה שווינדאריה השתמשה בכשרון הזה. היא זכרה אותה משמידה את הקלפים שהראתה לה. היא העדיפה להשתמש בכשרון הזה כשהיה צורך להשמיד דברים שונים.

"רגע," אמרה אולידיה "מה אמרת קודם? האם זו לא וינדאריה שחשמלה את האישה למוות?"

"אהא, לא ולא, ד"ר," אמרה הבלשית, עוברת על קבצים בלתי נראים, מבחינתה, בגפפת, "סמאר ניס-גמאר חשמלה את האישה הזו למוות. התבנית האלקטרו-מגנטית שלה נשמרה ברשומות הציבוריות אחרי שהוצאה מהמקלט של האגודה לבחירה גנטית, ד"ר רני."

אולידיה נזכרה בסיפורה של הצעירה הזו שחולצה ממקום מסתור של האגודה לבחירה גנטית. לפי אלאן, היא הייתה המנהיגה בפועל של מועדון פוקויאמה בגרסתו המחודשת. לפי מה שקראה, סמאר הייתה מדריכה במקום המסתור והאמינה לגמרי בעקרונות האגודה. להרוג מישהי היה מהלך שהתלבש היטב על המעט שדעה עליה. הגם, שבהשפעת מחלת המראה, היא הייתה גורם זר מנקודת מבטה. ועם החינוך שהיא קיבלה, זרים היו גורם עוין.

"מה?!" התפרץ מאט קרידין "האם את בטוחה, גברתי? זה דפוס שמתאים לווינדאריה." ואולידיה, למודת ניסיון ממגעים רבים עם וינדאריה, קלטה שהוא מנסה לשנות את מחשבותיה של הבלשית בהתאם לתשובה שרצה. הבלשית מצמצה בכאב ואמרה: "עכשיו, כשאני קוראת אותם, מדובר בווינדאריה – "

"לא." אמרה ד"ר רני "אני רוצה שתעצרי את מרטין קרידין. האיש השפיע על תודעתך, עכשיו."

משהו בשפת הגוף של מרטין קרידין השתנה, כאילו הצהרתה של אולידיה עוררה אותו בדרך שלא יכלה אפילו לתפוס. הוא אמר, מחייך, "קיוויתי שתלכי בדרך שהתווה האל. לצערי, בחרת להמרות את רצונו ככל הכופרים אשר יושבים את כוכב הלכת הזה." ובמחשבתה התעוררה התובנה שאולי החוצן מעולם לא מת, אלא הגיע לקלמניטיה איתו, עם מרטין קרידין.
כולם מסביבה קפאו. רק אולידיה לא קפאה.

"אני החוצן." אמר מרטין קרידין "אני הנמרים, הדובים והאריות שאתם מפחדים מפניהם. תודעתך יפהפיה, ד"ר רני, רק שאני יכול לגמור אותה בליקוק. היא לא תשביע אותי כמו שתודעתו של אנדריאס הולט לא השביעה אותי כשהאל הפגיש בינינו."

"כל הגברים אותו הדבר." מלמלה אולידיה. החוצן נע סביבה בקשת ,שכאילו מרחה את דמותו של מרטין קרידין על כל עולמה, ואמר: "את יודעת על דרך ההתרבות של בני מיני, ד"ר רני."

היו עוד כמוהו מחוץ לגאלאקסיה. לפחות פעם אחת צפו באחד מהם משכפל את עצמו. לא זה שהיה בגלקסיה הזאת. העניין שהחוצן היה תבוני והתפתחות בדרך הזו הייתה איטית... אלא אם כן... התודעות שבלע הפכו אותו לבעל מודעות בעצמו.

"האל העניק לאחד מקודמיי תודעה." ענה החוצן למחשבתה "והשליחות שלו עברה אליי." היא לא הייתה צריכה לשאול אותו מה הוא רוצה ממנה. הוא רצה שימשיכו לחשוב שמי שעומד מאחורי המשבר הזה הייתה וינדאריה. זה הפנה אנרגיות ומאמצים לכיוון הלא נכון.

"כך האל מצווה. אחת על כך שהפרעתם להתפתחותן של הנבחניות הקלמניטיות הצעירות. אחת על כך שהענקתם תבונה לחולדות לפני שהגיע זמנן. אחת על כך שהייתם חמדנים." ענה החוצן בנימה שהזכירה לה את המטיף בחוץ. היא הופתעה מאמונתו הדתית היוקדת. היא ציפתה שיצור כמוהו יהיה אתאיסטי, יסתכל בציניות בדרכים בהן תרבויות צעירות התפלשו בעפר עולמותיהן, מנסות להסביר לעצמן את חוקי הטבע דרך ישויות דמיוניות... וקלטה שהוא נעשה משועשע ככל שהתקדמה עם המחשבה הזו.

"האם ידוע לך על מה בכלל הפדרציה הטרנס-אוראנית נמצאת במלחמה עם צדק?" שאל. כמו כל אזרח של הפדרציה, אולידיה ידעה שהפדרציה ראתה לנכון להגן על מיעוטים שממשלת צדק רדפה.

"אם זו הייתה הסיבה, היו מיישבים את האוכלוסיה באחת מהמושבות." ענה החוצן בלעג "המחקרים של הפדרציה הטראנס-אורנית הוכיחו שכוחות הטבע השתנו לאורך השנים כמעט כמו התפתחותו של יצור חי. תצפיות ביקומים אחרים הוכיחו שהדפוסים הללו ייחודיים לכל יקום, כמעיו טביעת אצבע. אם זה לא הוכיח את קיומו של כח עליון לאנשיך, מה בדיוק נותר?"

אסטרו-פיסיקה לא בדיוק הייתה הצד החזק של אולידיה. עם זאת, היא זיהתה היטב את הראציונליזציה של החוצן. ייתכן שהוא צודק והצדקיים חושבים כפי שהציע. הבעיה היא ששום דבר במודל שהוא מתאר לא תמך שקיימת תבונה שעומדת מאחורי כל הסיפור.

"חוסר רצונך להאמין נשגב מבינתי ועוד תודעה יפהפיה כשלך. אין שום דרך אחרת להסביר איך היקום עובד." טען החוצן. אפשרות שעלתה בדעתה של אולידיה שבני מינו, מפוטמים מתודעות, עברו את סף התבוניות רק לאחרונה והם נמצאים בשלב ההתגלות. נכון, אמונתם עברה כבר את ההאחדה שעוברות כל האמונות אבל הם היו כילדים לעומתה.

"אתם הילדים!" צעק החוצן, מאבד בבת אחת את כל קור רוחו ועמד להכות אותה ברעם כשהמטיף אחז בידו כאילו הוא לא מושפע ממנו בכלל. נדמה שהחוצן זיהה את המטיף. ופשוט ברח מהמקום.

"הוא זוכר את פגישתנו הקודמת." אמר המטיף "בזלוט." למילה היה טעם מוזר על לשונה. העולם התחיל לנוע פתאום כשהחוצן לא נמצא שם כדי להקפיא אותו. הבלשית נדמתה כמנסה להבין לאן העוזר שלה נעלם ומה המטיף עושה שם במקומו. הוא אמר, מתעלם ממנה,

"אני רע ועמית, ד"ר רני. עשיתי דרך ארוכה מאד אחריו שהוא נס מזלוט. אם תרצי, אוכל להעמיד לרשותך את מחקריי ואת אנשיי."
חוצן. ואולידיה מצאה שהיא על סף איבוד ההכרה.
נערך לאחרונה על ידי הלדין ב 13 אפריל 2020, 22:54, נערך 4 פעמים בסך הכל.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19114
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) אחת-עשרה ימים אחרי התפרצות

שליחה על ידי The oldman » 04 אפריל 2020, 17:51

פרק טוב. אתה רומז בהתחלה לכך שמרטין (שדרך-אגב לעתים אתה קורא לו מאט) הוא החוצן. מה שטיפה מפריע, זה שזו דמות שלא ראינו כמעט קודם לכן.
באופן כללי, זה מרגיש כמו אוסף של סיפורים קצרים, בכך שכל פרק הוא יחסית סגור על עצמו, שאתה כורך ביחד. גם כל פרק הוא ב Setting אחר לגמרי.
זה מבנה לא-קלאסי, כמה ארוך תכננת את הסיפור?
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) אחת-עשרה ימים אחרי התפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 04 אפריל 2020, 19:53

תודה על התגובה. :D
אתה רומז בהתחלה לכך שמרטין (שדרך-אגב לעתים אתה קורא לו מאט) הוא החוצן.
האם ניתן לדעת מה היה הרמז המסגיר? מאט זה צורת החיבה של השם של המארח - מרטין. ערכתי את הסיפור והכנסתי התייחסויות אליו בחלקים קודמים של הסיפור.

תוכננו עשרה חלקים לנובלטה. במהלך הכתיבה הוספתי עוד חלק כך שבכלליות מדובר באחת-עשרה חלקים.

מה דעתך על דמותה של אולידיה עד כה?
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19114
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) אחת-עשרה ימים אחרי התפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי The oldman » 05 אפריל 2020, 20:39

אולידיה מעניינת אבל קשה להזדהות איתה, גם בגלל שלא ברור מה היא בכלל - בת-אנוש? לא... אז מה היא כן? אני לא נעול על זה.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3538
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) אחת-עשרה ימים אחרי התפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 05 אפריל 2020, 20:44

מעניין. מה לא בדיוק אנושי בה?
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19114
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) אחת-עשרה ימים אחרי התפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי The oldman » 05 אפריל 2020, 22:28

מה הגזע שלה? היא לא בת-אנוש, אלא מחליפה כל מיני צורות. להבנתי בני השוליים הם האנושיים. כך לפחות אני הבנתי, ולמעשה אני מבין שאני לא מבין כרגע את הגזעים בסיפור.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה