נפתחה הגשת המשחקים לדרקוניקון 2020
עוד שלושה חודשים לדרקוניקון, ומערכת הרישום להגשת משחקים לכנס נפתחה! הריצו את משחקי התפקידים האהובים עליכם, ארגנו אירועי משחקי לוח, תגישו משחק תפקידים חי וכל משחק אחר. https://www.dragoncon.co.il/dm-login.aspx

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 1900
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51
תשובות: 1

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי ג'וני » 24 מרץ 2020, 23:52

"תתרחקי ממנה!" נל מנסה לאיים על בת האנוש החדשה, לאחר שהיא חיפשה במשך חודשים אחר המשפחה שלה היא לא תתן לאף אדם לגרור את אחותה בניגוד לרצונה, אבל נל לא באמת מאיימת במיוחד למרות שאפשר לשמוע את הנחישות בדבריה.
yds
הודעות: 3475
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
תשובות: 5
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי yds » 25 מרץ 2020, 15:20

טיירה עוברת להתמקד בנל. היא מעבירה עליה מבט מכף רגך ועד ראש, יותר ממוקד ממקודם, וחיוך קר רוח עולה על שפתיה ''כרצונך. אני מכבדת רוח של לוחמת כשאני רואה אותה'' היא מוודאת שהאישה התשושה שלידה יכולה ללכת לבד ונשארת במרחק בטוח ממנה, אבל תשומת ליבה חוזרת להתמקד באלפית
''את מזכירה לי כמה מהגורות שלי, את יודעת. מה השם שלך, זאבונת?"
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9602
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 31

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 25 מרץ 2020, 16:40

אסטל לא נראית בדיוק בהכרה, או מסוגלת להיכנס לתוך הבית בחזרה.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
yds
הודעות: 3475
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
תשובות: 5
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי yds » 25 מרץ 2020, 17:46

טיירה נאנחת ולוקחת חזרה את אסטל, משעינה אותה על כתפיה בשנית ומשאירה מבט על נל כל הזמן ''ועם כל הכבוד לרוח הלחימה שלך, לא טיפלת בארבעים ושלוש גורים וגורות, אז את תדאגי ל...מה שאת עושה, ואני אדאג שאף גורה לא תמות סתם"
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 1900
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51
תשובות: 1

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי ג'וני » 26 מרץ 2020, 00:25

"תתרחקי" נל חוזרת כשתסכולה שה'איום' שלה לא עבד ובת האנוש לא מקשיבה לה בולט. כתר הגחלים שלראשה מגיב לרגשותיה כך שזוהרו דועך וצבעו מלבין מזכיר גחלים שקרובים לסופם. "אני והלנה ניקח אותה" היא מציעה במעט תסכול בתקוה שזה ישכנע את טיירה לעזוב את אחותה.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9602
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 31

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 26 מרץ 2020, 00:36

הלנה ממהרת לעזור לאסטל. היא נושאת אותה בקושי רב, אבל מצליחה.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
amitf0123
הודעות: 4164
הצטרף: 13 יוני 2012, 22:38
מיקום: The Burning Hells, Realm Of Hatred
יצירת קשר:

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי amitf0123 » 26 מרץ 2020, 01:32

זולג'ין נראה כמרחרח את האוויר, "את מריחה מחיות" הוא אומר לטיירה, "אבל אל תשכחי שאף אחד פה הוא לא הגור שלך" ואז הוא פונה לפיה החדשה, הכמות שלהם מציקה לו אבל אין מה לעשות. "תתחיל לדבר מאן, אין לנו את כל היום ובבירור גם לאף אחד מהאנשים פה שמנסה לשרוד את האסון טבע המחורבן הזה".
“I am the righteous shield of Moradin and a sword
in his mighty hand! I fear no evil!”
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9602
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 31

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 26 מרץ 2020, 14:45

הגשם ממשיך לרדת בעוד אתם ובן המחצית המכונף מוצאים איזה מכסה, הבחור נראה מעת עגום והיה מעדיף לעשות את השיחה במקום נוח יותר, אבל אין הרבה ברירות, הלנה בנתיים אומרת שהיא תיקח את אסטל למקום יותר חם ומוגן, בתקווה שזו תוכל לנוח ולהתאושש.
אחרי כל ההכנות בן המחצית מתיישב על שולחן כשרגליו מתנעועות מעט באוויר, מה שמעניק לו מעט אפשרות להסתכל לחלקכם בגובה העיניים. "טוב." הוא אומר, "איפה להתחיל?" הוא מנסה לחשוב. "אז אני אתחיל מההתחלה."

הוא נשען מעט, "לפני 500 שנה בערך רודן אכזרי בשם קורט השתלט על גלקוס, אז עוד חיינו במצב של ממלכות נפרדות וקורט איחד אותנו, הבעייה שהוא עשה זאת באגרוף ברזל ובצורה מחרידה, לקורט היו שני סגנים, האחד היה אביר שסרח בשם ניקולאי, והשני היה קוסם חזק עם דם דרקוני בשם דיוואש." הוא מסביר, "בקרב האחרון לפני שקורט כבש את הארץ, הוא בגד בניקולאי והניח לו למות, זה נשרף למוות באש דרקונים, ודיוואש תפס את מקומו בתור יד ימינו של קורט, באותה תקופה אף אחד לא חשב מה הכוונה האמיתית של דיוואש, שזממם להשתלט על הקסם עצמו והפך את קורט לשליט בובה."
הוא מכחכך קצת בגרון, "באותה תקופה אני וקבוצת אנשים מצאנו את עצמנו בתוך שיירת כלא, מבלי לדעת שגורלנו נחרץ באותו הלילה, ואיתו גורל גידעון כולה." הוא מסביר, "באותו הלילה אל המוות ואלת הקרח שיתפו פעולה והחזירו לחיים את ניקולאי, הוא הפך לאביר מוות שהכריז מלחמה על החיים ואדמות גלקוס הפכו לאדמות מלחמה." הוא מעלה חיוך קל, "לתוך הסיפור הזה התגלגלנו, כשאנחנו מנסים לשמור על חיינו ותוך כדי זה לעשות טוב, הרבה דברים השתנו, והרבה דברים רעים קרו, חברים מתו ואנשים נעלמו, באיורע מוזר שאני עדיין לא בטוח מה הפירוש שלו, כולנו עברנו חיזיוו כלשהו, וחזרנו ממנו שונים, אני הובאתי בחיזיון שלי בפני מלכת הפיות, מבלי לדעת שהיא בכלל פיה זניחה שקיבלה פקודות להעמיד פנים שהיא כזו, והיא ביקשה ממני לבחור במוות של אחד מחברי, בחרתי למות בעצמי וניסתי להרוג אותה, וכתוצאה מכך החיזיון ההוא שילב את דם הפיות בדמי, אני בן מחצית לכל דבר, אבל דם הפיות אפשר לי לכוחות חדשים, ובן היתר להאריך ימים." נראה שהוא מסביר מי הוא ומה הוא, "אבל אז פגשנו באותה "מכלת פיות" במהלך מסענו במדברוית רעגיה, וזו אמרה שתוכל לתת בידינו את הידע שאנחנו צריכים כדי להתמודד מול קורט ודיוואש, אבל ביקשה מאיתנו לשלם, אחד מחבירנו, אביר צעיר בשם מיילו, ביקש לשלם את המחיר בשם כולנו. ואחרי שהוא שילם את המחיר היא פתחה בפנינו את שערי ה זמן כדי שנדע אמת שהעולם לא יכול היה לגלות אחרת." הוא שותק, נראה שהוא מעט נעצב רק מהאזוכר של הסיפור, "לא ידענו כמה עמוק הדבר הולך להיות, אבל הפיות דרשו את גורלו של מיילו לעצמן, מאותו רגע החיים שלו ושלנו הפכו למירוץ חדש, כי אף על פי שהקרב היה נגד דיוואש קורט וניקואלי, הפיות נכנסו למשחק, ולא ידענו מה הן באמת רוצות."

הוא מביט בכם, "הזמן עבר, והגענו למדיקאן, העיר הקדושה לסיירי רעגיה, עצרנו את ההפיכה שהייתה שם, ופגשנו באחד מאחינו לנשק שנפל, אביר בשם טריסטן, שבגד באבירים לפני שנים רבות, וקרט ברית עם השד פאזוזו כדי להחיות דרכו את גריאן, רוח הכאוס, ובנו של האל העתיק קביד, אל שגורש מהעולם לפני הרבה עידנים. הפיות הכירו אותו בתור מלך הברזל." קולו מרצין, "אלה דברים שלא ידענו אז, אבל קביד היה אחד מקבוצת האלים שבגדו בסירונה, ולמעשה הוא היה האל שהכה בה באמצעות נשק שהוא חישל בעצמו, חרב שקיבלה את השם "להב הסתיו", הלהב שבכוחו לשאוב את דמו של האויב, ואת כל כוחתיו. קביד היה בן האדם שחיסל את סירונה, ובכך גרם לכוחה להתחלק בינו לבין האלים הבוגרים האחרים. העידנים עברו וקביד קיבל את כוח הכאוס, ומסיבה ששמורה לקביד עצמו, הוא ניסה לתבוע לעצמו את השלטון על העולם, והובס על ידי אדון הזמן, או אז בן אנוש צעיר בשם אחמד, שבעזרתה של אשתו ויסני הצליחו לחתום את האל לנצח. אף אחד מעולם לא ידע מדוע קביד רצה להשתלט, מדוע הורה להקים צבאות של אבירים חמושים הנושאים עליהם את שמו ומצודת לאורך גלקוס. היום אני יכול רק לנחש, אבל אני חושב שקביד ידע שסירונה תחזור, והוא רצה להכין את גלקוס. הוא העדיף שגלקוס תתקים תחת אגורף ברזל, אבל תשרוד מההתקפה של מלכת הפיות, הוא לא יכול היה לנחש שהיבשת תתפצל, או שמישהו יצליח להפיל אותו."

"גריאן סיפור לנו מי הוא ומי אביו, וביקש שנתאחד איתו נגד סירונה, לא ידענו אז מה היא באמת, לא ידענו מול מה אנחנו מתמודדים, לעזזאל השקר הגדול עוד השפיע על כולנו, גריאן יכול היה לספר לנו 100 פעמים מי היא סירונה והיינו שוחכים את זה כל פעם מחדש. לא הצלחנו להבין מול מה אנחנו מתודדים, וסירבנו, לחמנו בו וגירשנו אותו. ואז חיפשנו בצינוק שהוא שמר, ומצאנו שם נערה אלפית, עבר זמן רב מידי עד שגילנו שהיא קירה, ועוד שחברי היקר מיילו והיא התאהבו. היא הפכה אותו לשלה, הוא הגן עליה בחירוף נפש, כמעט נלחם בנו כשרצינו לגרשה, אם הייתי יודע מה היא תעשה הייתי מחסל אותה באותו היום גם במחיר הידידות שלי עם מיילו, אבל לא ידענו, היא אמרה שהיא רק פיה שרוצה לחזור הביתה, נסיכה שרוצה לחזור לחיק אימה, רק מאוחר יותר הבנו שהיא ההתגלמות של סירנוה על האדמה. סיימנו את המלחמה בקורט, ניקואלי טוהר ודיוואש הושמד, אחד מחברי לנשק, אשף אל מת בשם יאס-אראק הקריב עצמו כדי להתאחד עם הקסם ולהשמיד את דיוואש. אני באותו הזמן נאלצתי להיפרד מהם כדי להעמיד פנים שאני החלי'ף הרעגי, רק ככה יוכלתי לספק להם את הכוח הצבאי להתמודד מול האל-מתים ומול קורט."

"ומיילו? מיילו היה הגיבור האמיתי מביניו, הוא הצליח לסיים את הקרב בין האבירים לבין יושבי הצלקת, ואיחד אותם, הוא איחד אותם כשהוא מצליח להחזיק בלהב הפניקס, חרב קסומה ועתיקה שהיה בה בשביל לחולל ניסים, הוא הוריד מלאך מהשמיים כדי להילחם בשטנים, הוא גרם לאלים להתגשם בגופו כדי לעצור את האלמתים. וכשהוא גילה שקירה היא ההתשגמות של סירונה, משהו בו נשבר, הוא סילק אותה ממנו באיזה צורה, לא הייתי שם כדי לדעת בדיוק, אבל הוא ראה אותה חוזרת לטיר-נא-נוג והפנה לה את גבו. אבל אני מאמין שהם מעולם לא הפסיקו לאהב אחד את השני.
כשהרגע הגיע, גופו לא היה יכול עוד להחיל את העוצמה , והוא טיהר את העולם. הורג את עצמו במעשיו, מסיים את המלחמה, מחזיר את אביו ניקואלי לחיים ומציב אותו כמפקד צבא החול האגדי, מטהר את קורט עד שזה היה מוכן לחדול ממעשיו ולפעול לתקן את העולם. קברנו את מיילו לא רחוק מהצלקת, כול מי שהכיר אותו היה שם. מלבד קירה כמובן.
היא באה אחרי שעזבנו, אחרי שאיש לא פקד את המקום, אחרי שהשארנו אותו למנוחת עולמים.
והיא קטפה אותו מגן העדן, האלים עצמם לא ידעו בדיוק מה קרה לו, אבל קירה באה לדרוש מאהוב את החוב שהוא נשבע לקיים, את ההסכם שהוא עשה במדבריות רעגיה עם אותה פייה ארורה, הוא נשבע לשרת את הפיות, והוא הפך ללוחם שלה, הוא נלקח לטיר-נא-נוג לתקופה כל כך ארוכה שאפילו כאן הרגשנו אותה, אני מאמין שב500 השנה שעברו עלינו, עליו עברו 50 אלף, מספיק זמן בשביל לשכוח מי הוא ומה הוא.
אחרי חיים של אהבת אמת, העולם ממנו באת בשבילך הוא מת
הישאר עימי גיבור אוהב, מליבי חסוך כאב

מזמר אלטון לרגע, מיילו היה המגן הכי גדול שלנו בחייו, ובחייו השניים הוא היה החרב של סירונה, עוזר לה לקטול כל אויב שמסוגל לעקב אותה, עד שלא נשאר ממנו דבר, הוא היה אביר חסר מחשבה, חרב בידיים של הפיות.
ואם לא היה רוצה בכך הגורל, הוא היה נשאר ככה."

אלטון עוצר לכחכך מעט בגרונו, נראה שכל הדיבור הזה מעייף אותו ומעציב אותו, "היה לנו חבר נוסף, סייר רעגי שאני לא יודע את שמו. לא. אני לא זוכר את שמו, את פרצופו, אני לא יודע עליו כלום פרט למסמכים שמצאתי עליו שאיכשהו נשמרו, הסייר ההוא נמחק מהזיכרון של כולנו, ואיכשהו שרד גם הוא 500 שנה, הוא והזאב שלו." הוא עוצר ונראה שהוא מחפש את החייה שהגיע איתה ועם בת האנוש, "כמובן שהוא שוב נעלם." הוא מחייך, "הזאב בן האלמוות הזה נעלם ומופיע רק כשהוא רוצה, אין לי מושג אך העולם דאג לשלוח אותו אלי עם טיירה, אבל ההגעה של שניהם סימנה שטעינו כל הזמן הזה." הוא מסביר, "לפני שסיורנה התעוררה הסייר הזה נודע רק בתור הצייד, איש לא זכר אותו ולא יכול היה לזכור אותו, הוא נדד בכל גידעון לבדו, נלחם בצייד הפראי ללא מורא, אני מאמין שהוא עצמו עיקב את החזרה של סירונה במאה שנים לבדו. אבל נראה שבעוד אנחנו שכחנו מזהותו, הפיות ידעו מי הוא. והם שלחו את מיילו נגדו." הוא עוצר ומתחיל לצחוק, "אתם יודעים, בכל קרב שהיה לנו, השנים האלה התחרו במי יהיה האחד להוריד את המכה האחרונה, הסייר ההוא תמיד היה גונב למיילו את ההריגות," הוא חוזר למבט רציני. "גם את ההריגה שלו עצמו הוא גנב ממילו. בקרב בינהם הסייר הצליח לגבור על מיילו, ואני יכול רק להאמין שזה היה בגלל שמילו עצמו הבין שהוא נלחם בחבר, וכאשר גם הסייר הבין את זה, הם כמעט הצליחו לעצור הכל, כי כשהסייר הרג את מיילו, סירונה עצמה הייתה קפואה, כל כוחה היה טמון בכך שהאביר שלה יחזיר את הכוח שהוא אסף בשבילה כל הזמן הזה. וכעת הוא היה מת, ואויבה הגדול ביותר חי.
אבל אדון הצייד הפראי עוד היה שם, והוא ניצל את העייפות של הסייר כדי לחסל אותו, משתמש בכוחו שלו כדי לגייס את הסייר לצייד, אני מניח שאתם יכולים לנחש על מי אני מדבר, כי באותו יום אביר הדמעות נוצר, השיריון של מייליו, אבל החרב של הצייד, כוח של שילוב בין פיה לבין להב הסתיו אפשר לסירונה לחזור לתוכנית שלה, נשמתו של מיילו נשאבה יחד עם כוחו לתוך חרב הסתיו ואביר הדמעות השלים את המאלכה בשבילה. מעניק לה את כל הכוח שהחרב אספה, כל השדים שחיסלה, המלאכים שדמם ספגה, היצורים העתיקים והנוראים שפגשנו מתחת לאדמה, הדם של כולם נשאב לתוך הלהב. וכוחם העיר את סירונה." מסביר אלטון. "איכשהו חמשתננו מעולם לא באמת מתנו, אני הערכתי חיים בזכות דם הפיות, לאטמיר התאחד עם הרוח, יאס אראק הפך לקסם עצמו. הצייד שרד בזכות החרב שלו, ומיילו חי בתור פיה עד אשר נשמתו נשאבה לתוך הלהב."

אלטון פולט אוויר בתסכול קל, "והנה דמו של מיילו חי שוב," הוא מדבר להלנה, "אין לי מושג איך או למה, אבל את זמר-להב טהורה, וכאשר נסיכת האש הביערה מחדש את החיים שלך, היא העירה את הפניקס לרגע בודד מספיק כדי לשלוח אות בעולם, אני מאמין שאני לא היחידי ששמע אותו, אבל כולנו שמענו את שמו של מיילו, ולכן הגעתי הנה, רציתי לראות במו עיני את האירוע, אבל הגעתי לקרב בין אסטל לבין קירה. ואז ראיתי את נסיכת האש, והבנתי את האמת החזקה ביותר שיש לנו. סירונה מפסידה." הוא מסביר, "לסירונה 4 בנות, ורק אחת נאמנה לה כרגע, רק ליבה השבור של קירה רוצה לשרת את סירונה והנס הזה אומר שהתחלנו במירוץ נגד הזמן, אם נצליח לאחד את שלוש הכתרים שבצד שלנו - האש האוויר והמים, אני מאמין שנוכל להביס את קירה, ואז גם את סירונה." הוא מסביר. "וכאן, כאן אתם נכנסים לתמונה." הוא משתעל מעט הדיבור הארוך היה קשה, אבל הוא מצליח להתעשת, מחכה לתגובה שלכם.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
yds
הודעות: 3475
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
תשובות: 5
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי yds » 26 מרץ 2020, 14:58

טיירה יושבת דרך כל הדיון הזה בדממה. בתור המאגנה מאטר של להקה היא גילתה דברים מוזרים, אבל זה היה כל כך הרבה יותר עצום ממה שהיא דמיינה...בניבים חשופים היא מסתכלת על בן המחצית
''אז הכל כרגיל. בני האלמוות משחקים בחיילים, והעולם צריך לסבול'' היא אוחזת בחוזקה בשוט עד שאצבעותיה מלבינות ופולטת צחקוק מריר שמזכיר נביחה ''מי היה יודע שתוך ימים ספורים מהרגע שהרחקתי את עצמי מבני האלמוות, אאלץ לשוב למשחקים שלהם בשביל להרחיק אותם אחת ולתמיד''

היא עוצרת לרגע ומביטה שוב בנל, רחמים מתגנבים לעיניה ומתלקחים ביחד עם זעם שלא מופנה כלפיה
''יותר מדי זמן אתם מתערבים איתנו, גוררים אותנו לכאן ולשם, משתמשים בנו ככלים. כי לנו יש משהו שלכם אין. הלהקה הזו תוכל לנצח את סירונה, אבל לא אכפת לכם אם כמה פיונים ימותו בדרך''

היא נעמדת וקומצת את ידיה לאגרופים ''אבל לי כן אכפת. תאמר לנו מה התכנית, ונוכל לסיים את המאבק הזה אחת ולתמיד, ואתם תוכלו להפסיק לשלוח אותי לקבור גורים וגורות בשביל המלחמות שלכם''
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
סמל אישי של משתמש
amitf0123
הודעות: 4164
הצטרף: 13 יוני 2012, 22:38
מיקום: The Burning Hells, Realm Of Hatred
יצירת קשר:

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי amitf0123 » 26 מרץ 2020, 23:20

זולג'ין לא נראה שמתעניין ברוב הסיפור, ההיסטוריה של החבורה הזו לא כזו משמעותית וכל מה שהוא מבין זה שכרגע יש להם סיכוי לא רע. "אז כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להמשיך במה שאנחנו עושים ולזכור שיש איזו חרב בשם להב הסתיו שאיתה אנחנו יכולים לעשות דברים יותר בקלות. נשמע פשוט מספיק. עכשיו שמישהו יימצא לי פה את נוק שיתחיל לארגן לי ספינות למי ששרד את אסון הטבע, אנחנו צריכים לקדם עניינים".
“I am the righteous shield of Moradin and a sword
in his mighty hand! I fear no evil!”
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9602
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 31

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 26 מרץ 2020, 23:37

"לא בדיוק." עונה אלטון לזולג'ין, "זה שיש לנו 2 מתוך 4 הבנות של סירונה בצד שלנו לא אומר שהן שוות כוח, אסטל מעולם לא ידעה שהיא נסיכת חצר החורף ולכן כל הכוח שלה פראי וחסר שליטה, אני לא יודע על חצר האש." הוא מסתכל על נל, "אבל אני יכול רק להניח שגם אתה לא בדיוק בשליטה בכוחות שלך, או מסוגלת לשלוט בכל האש בעולם." הוא מסביר, "אם נרצה ואם לא, קירה חזקה משתיכן יחד בשלב הזה, והבת הרביעית כנראה חזקה כמוה, תוסיף לזה שלסירונה עדיין יש את הצייד הפראי, את צבא הפיות שלה, ואת העובדה שהיא עצמה אלה לכל דבר." אלטון מניד בראשו. "כדי לנצח את סירונה אתם צריכים לעשות את זה ברגע הנכון. ובדרך הנכונה." הוא קם מהשולחן, נראה שנמאס לו לשבת. "לחצר הקיץ יש כוח שאין לחצרות האחרות, יצא לי להיתקל בו באופן אישי, כמו שסיפרתי לכם, הפיה ההיא שלחה אותי ואת החברים שלי לעבר, אז היא אמרה שהלכנו לזרם זמן אחר, ולכן כל מה שעשינו שם לא השפיע על העולם שלנו, אבל אני מאמין שיש בכוחן גם כדי לשלוח מישהו לזרם הזמן שלנו. כמו שלחצר החורף הייתה היכולת להרים את הערפל מסביב לטיר-נא-נוג שעיקב את הזמן כלפי כל מי שבפנים, וכמו שלחצר האש יש את היכולת להפיח כוח חיים בכל דבר. לחצר האמדה יש את היכולת לשלוט בזמן, או לפחות לפתוח את שערי הזמן והחלל. הסיכוי היחידי שלנו הוא להשתמש בזה. כדי שתוכלו לנוע בחזרה ליום בו סירונה הובסה על ידי האלים, להגיע לטיר-נא-נוג ולסיים את מה שהאלים התחילו, רק ביום ההוא סירונה תהיה חלשה מספיק, וההגנות מסביב לאי עוד לא יהיו קיימות, כדי שיהיה אפשר לשנות את הגורל של העולם שלנו."

הוא מתמתח קצת, "הבעייה שכמו שזה נראה, רק קירה מסוגלת לעשות את זה, וכרגע קירה לא בדיוק בצד שלנו. גם אם שלוש האחיות שלה יהיו איתנו אני חושש שזה לא יספיק. אנחנו חייבים להביס את קירה, או לגרום לה לשנות צד. שני הדברים דורשים את אותו דבר : להב הסתיו." הוא אומר, "אם להב הסתיו יישבר, נשמתו של מיילו תחזור, ומעבר לעובדה שהוא יותר מראוי לקבל את השקט שלו, הוא יהיה היחידי שיכול להעביר את קירה צד, למעשה אני מאמין שהיא אפילו לא מודעת לזה שהנשמה של אהובה תקועה בחרב שהאביר שלה משתמש בוה. מילו יהיה מסוגל לשכנע את קירה לפתוח את שערי הזמן והחלל כדי לשלוח אתכם לשם, ולהגיע לשערי המצודה ברגע בו סירונה תהיה חלשה ביותר. האפשרות השנייה היא להשתמש בלהב הסתיו כדי להרוג את קירה, ואז להשתמש בכוח של החרב בשביל ליצור נסיכת פיות חדשה משלנו, שתפתח בשבילנו את הזמן. קשה לי עם הפתרון הזה, בעיקר כי אני חושב שקירה היא לא האשמה בכל הסיפור, כמו גם שאני מרגיש שלהרוג אותה יהיה בגידה במיילו. אבל הוא קיים. שני הפתרונות האלה הם הדרך היחידה לנצח במלחמה, לפני שסירונה תחליט ללכת לאסוף את הבנות שלה בעצמה. ואז האבדון שאתם רואים בחוץ יראה כמו אחו שקט ביחס לכוח שהיא יכולה להפעיל. גם אם חמשיה אלים ירדו להילחם בה, היא תנצח אותם. כוחם שלה, והם יודועים זאת."

אלטון מתחיל להתלך מעט בחדר, "כך או כך, כדי לעשות את זה, צריך להגיע לקירה עצמה. ואני חושב שעכשיו יותר מתמיד היא הולכת להסתגר בעצמה. כדי לפגוש בקירה צריך עדיין לחצות את הצלקת ולפגוש בה בטירת-שלג, להביס את אביר הדמעות, ואז לבחור את הפתרון שתרצו, לשם כך אנחנו צריכים צבא, ואנחנו צריכים למצוא את הנסיכה הרביעית, הפרפר הלבן." הוא מסביר, "אני יכול לספק לכם את צבא רעגיה, קטן ככל שיהיה בשלב הזה, אני מאמין שכבר הצלחתם לפגוש בסרין ובסבסטיאן בגלקוס, גם הם יצטרפו למאבק, אני אדאג לזה. אבל זה לא יספיק. תצטרכו כוח נוסף." הוא פונה לזולג'ין. "עמך הוא היחידי שמסוגל להילחם בפיות כרגע, סירונה רואה בכם כלא יותר מברברים שסוגדים לרוחות עתיקות, רוחות שהיא צדה לאורך כל השנים האלה, בעוד כל שאר הגזעים עברו טבח נורא, הטרולים שרדו את ההתערורות של סירונה בהצלחה כלשהי, אם הם ואנחנו צריכים לשרוד, אנחנו צריכים שהטרלים יגיעו גם לשדה הקרב. אחרת אנחנו נישבר על חומות טירת שלג, ונהירג כולנו."
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 1900
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51
תשובות: 1

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי ג'וני » 27 מרץ 2020, 03:12

נל מקשיבה לסיפור בשקט, אך היא לא ממש מצליחה להסוות הפתעה כשטיירה מתייחסת אליה כאל בת-אלמוות ונעה מעט באי-נוחות שמראה שהיא עדיין לא התרגלה לזה. "נוק אמר שסירונה שיחקה בזיכרונות שלי." נל אומרת במרירות מסוימת "אני לא יודעת אם מה שאני זוכרת קרה לי, קרה למישהי אחרת או שאולי זה נמצא רק בראש שלי. אני לא יודעת אם אח שלי קיים באמת או שאולי הוא נמצא רק בזיכרון שלי ואני כמעט בטוחה שהבת-דודה שאני זוכרת לא קיימת. את באמת חושבת שאני משחקת בחיים של אנשים?"

"הלואה כבר מעורבים מאוד בעניין ולכל אחד מהם יש דרך פעולה משלו שנראה שהם לא מסכימים לגביה. בונסמדי רוצה ששני הצדדים יהרגו זה את זה, ראזן נבגד אחרי שעשה עסקה עם הפיות, נראה שנוק מתנגד לפיות והצטרף לבריח ומביגואני מתלונן שהעולם השתנה. אני מניחה שחלק מהטרולים ינסו לרצות לואות מסוימות יותר מאחרות?" נל מפנה את השאלה אל זולג'ין, "מה הם יעשו אם חלק מהלואות יאמרו להם לתמוך בסירונה?"
padron
הודעות: 1898
הצטרף: 21 אפריל 2016, 19:28

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי padron » 27 מרץ 2020, 11:42

"אני לא בטוח שזה מה שבוונסמדי רוצה - לא נשמע שהוא אוהב את סירונה במיוחד, הוא פשוט רוצה לצבור כוח לפני שיהיה עימות חזיתי בין שניהם. זולג'ין - כמה סביר לדעתך שהטרולים יתאחדו מאחורינו כשאתה מייצג את רזאן ואני משמש - לפחות לפי דבריו - כאלופו של בוונסמדי? בלי קשר לשאלה של נל לגבי הציות ללואה שונים מה אומר המעמד השליט?" הרן שואל. הוא עוצר לחשוב רגע ואז פונה לאלטון." מה ידוע לך על גווין והצייד? במוקדם או במאוחא נצטרך להתמודד איתם. "הוא שואל אותו בשקט.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9602
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 31

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 27 מרץ 2020, 12:04

"גווין?" שואל אלטון, "הוא הדבר הכי קרוב שיש לסירונה לאלוף, אני מאמין שהוא אביהם הביולגוי של לפחות 2 מהאחיות אלא אם כן נאמין לשמועות שסירונה יצרה אותם מכוח חיים טהור וכוחה שלה. ברור לי שתצטרכו להתמודד איתו, בעבר זה היה הוא שהגניב את סירונה לעבר טיר-נא-נוג כשהאלים הביסו אותה, הוא נאמן לה בצורה עיוורת ועושה כל מה שהיא אומרת לו. הצייד הפראי הם הכוח החזק ביותר של הפיות, מתחרה בוודאות בג'אברווקאי, תהיה בטוח שאם תתקפו את טירת שלג, הצייד הפראי יהיה שם להילחם בכם."
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
yds
הודעות: 3475
הצטרף: 30 מאי 2014, 12:43
תשובות: 5
מיקום: אי שם, לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה...

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי yds » 27 מרץ 2020, 13:00

טיירה נראית כאילו היא רוצה להגיב לנל, אבל היא מכווצת את פיה ונשארת דוממת, ממשיכה להביט באלפית לעוד רגע קט ואז נאנחת וחוזרת להתמקד בשיחה "אז אנחנו צריכים ללכת לגייס את הטרולים, לצאת למלחמה נגד הטירה של נסיכת הפיות הכי חזקה מהארבע, לקחת את החרב של האלוף שלה, ולהשתמש בה כדי לחיות את האביר המץ כדי שיסיע אותנו להוריד לסירונה מכות?"
היא חושפת שיניים בחיוך חד וקודר "נשמע פשוט. מתי אנחנו יוצאים לדרך?"
זה קצת כמו בבדיחה ההיא שהCIA השקיעו המון שעות עבודה וכסף ביצירת תוכנת תרגום מודיעינית מרוסית לאנגלית ובחזרה, והחליטו לבדוק אותה.
הם הכניסו לתוכנה את המשפט:
The Spirit is willing but the Flesh is weak
ותרגמו את זה לרוסית ואז בחזרה לאנגלית. יצא להם:
The Vodka is good but the Meat is rotten
זהב!!!
שלח תגובה