הושלם שדרוג תחזוקה לפורום
שדרגנו את הפורום לגרסה עדכנית של PHPBB. אם אתם נתקלים בבעיות, זה המקום לדווח: שדרוג תחזוקה לפורום - ספטמבר 2019
בנוסף אנו שוקלים בטווח הארוך יותר לשדרג את מערכת הפורומים למערכת מודרנית יותר ונשמח לשמוע את דעתכם. זה הנושא בו אנחנו מציגים אפשרויות שונות: אז EnWorld עדכנו את האתר שלהם

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק (5/5) [פעיל]

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12581
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
תשובות: 34
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק (5/5) [פעיל]

שליחה על ידי העוג הברברי » 26 אוקטובר 2019, 22:29

שינה
הצג
IN
יאהיסה טאקושו
"כמו אב, כמו בת. הייתי מוסר לזיהאו את איחוליי, אבל זיהאו הצליח להוכיח את עצמו נקי מאשמה בפעם האחרונה בה נפגשנו" אומר יאהיסה טאקושו, מסתכל במבטו האפל והבוער על שינה "רק דעי לך, שינה, כי ביקורך כאן לא היה לחינם. היורש נשפט על ידי, והוא אחד מהחוטאים הנוראיים ביותר שמשתכנים כעת בעיר שלנו. והמשפט לא יישכח ממני" הוא אומר לשינה.

אבל שינה, למרות שלא נוגעת בחרב, כמעט מרגישה את העוינות שלה. החרב זועמת, מוכנה לשתות את הדם של שינה בכעס על ההעלבה הגסה שהיא ספגה כאן. אב, ואחר כך בת, שניהם מסרבים לכוחה. היא יודעת שעליה להסתלק כעת.

אבל רגע לפני שהיא עושה את זה, יאהיסה שם ביד שלה מכתב. "תני את זה לנאגאטו פוג'יבאיישי" הוא אומר, ושינה לא מרגישה שיש לה דרך לסרב. "זהו מכתב מהקולגות שלי מביתו, הוא חייב להם את חייב, והם רוצים לדאוג להשקעה" הוא אומר. רגע לפני ששינה מסתלקת משם.

על המכתב החתום בחותם אדום עם סימן האל הנורא, יש שם בטיאנית. האפוטרופוס.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12581
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
תשובות: 34
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק (5/5) [פעיל]

שליחה על ידי העוג הברברי » 27 אוקטובר 2019, 00:20

IN
אתם מתאחדים בפונדק, לשעת ערב, רואים אחד את השני לפעם האחרונה. לכולכם יש תחושה רעה, אתם יודעים שבקרוב זה יקרה, העיר תותקף.

אתם מעדכנים אחד את השני על התמיכה שהשגתם, על המידע שהשגתם. תמיכת האצילים ששינה הצליחה להשיג- שייתנו את אנשיהם הנאמנים לקרב הזה. המידע על שכונות אבי השורשים, קן העכברושים, רובע החשכה, וכמובן הבאזאר הגדול- שם שוכנים הוואי לינג המסוכנים. ריוסקה מספר לכם כי הוא הטמין את הפצצות במועדון של הוואי לינג, חושף ספר שהוא גנב מהם, ספר שאשיגה חיפש זמן רב בעבור אגודת מגלי הארצות, ספר שמתאר את משנת הרוע האפלה שלהם. ריוסקה לעומת זאת, מקבל מכתב משינה, שעליו חתום אדם שאת שמו הוא שמע בעבר: האפוטרופוס. אשיגה מספר לכם על היצורים הנוראים שמנהיגים את הולכי האפלה, ועל הרצון שלהם להחשיך את העולם התחתון- יצורים שנראה שהגיעו מעולם אחר ומרושע יותר ככוהנים לגזע המעוות. לכולכם יש הרבה לחשוב עליו. העיר גוקה רבה מידי בדברים בשביל לדעת למה לצפות.

רק אחת חסרה מבין החבורה שלכם. באי צ'אהו. אין קול ממנה, בערב הזה. אתם מחכים, לחוצים, היא לא מגיעה.

הכסף הנותר של בית הואנג מספיק לכולכם על מנת לקנות ציוד חדש, ציוד קסום שאתם יודעים שתזדקקו לו. בני הברית של ארקאנה עוזרים לכם להביא אותו בשקט לפונדק. ביחד עם הציוד החדש, אתם מקבלים טיפ מארקאנה לעזוב את הפונדק, האויבים שלכם יודעים כי אתם שם. אתם עוזבים בשקט.

======
הזיכרון של צ'אהו מעורפל, כאשר היא מתעוררת כמה שעות לפני הזריחה. היא בקושי מסוגלת לזוז, לא מסוגלת לזכור אפילו את החטאים הנוראיים שלה, את תהומות הנשייה אליהם היא שלחה את הנפש שלה, מההלם. אולי זו דרך של הראש שלה לברוח מאשמה, לברוח ממה שהיא עשתה. היא זוכרת רק את שם אחד, השם של השקרנית שקוראת לעצמה "גוקה האמתית", ואולי בעצם לא השקרנית: האוני דאמיו האדירה הידועה כאונמיוזה, הרוקדת בבשר. מהאוני העוצמתיים ביותר על גבי העולם הזה.
היא לא יודעת בתחילה כיצד היא שרדה, אבל כאשר היא מסתכלת לצידה, מופיעה התשובה: קופסה קטנה, שהיא קיבלה לפני זמן רב מהמכשפה בכפר טאיז'ו, בתוכה יש כדור בדולח שבור. קופסה שנאמר לה לפתוח רק ברגע של סכנה אמתית. מבלי הכוח של הקופסה הזו, היא לא הייתה חוזרת לעולם.

OUT
לכולכם יש זמן לסצנה אחרונה לפני שהקרב הסופי מתחיל. מחשבות אחרונות של הדמות שלכם, הבנות אחרונות. לבחירתכם. שמתי התחלה של סצנה לכול אחד, אתם מוזמנים לתאר רק את הסצנה הזו או לסיים את הסצנה שהתחלתי לתאר במהירות ולהמשיך לתיאור אחר.

מבחינה מכאנית, כול אחד מכם מקבל חפצי קסם בשווי 10000 מ"ז, אני אזכיר את חוקי חפצי הקסם שמופיעים בהודעה הראשונה. אתם יכולים גם לחזק חפצי קסם שכבר יש לכם עם הכסף הזה. בנוסף, אתם מקבלים את היתרונות הבאים:

ידע על שוק-תחתית: אספתם במהלך הקמפיין הזה מספיק ידע על שוק-תחתית על מנת להשתמש בידע הזה לטובתכם. במהלך הקרב על גוקה, אתם זוכים ביתרון תוואי שטח מועדף 4+ כול עוד אתם בשוק-תחתית. הדבר מעניק לכם תוסף 4+ לגלגולי יוזמה, ולבדיקות הבחנה, הישרדות התגנבות וידע (מקומי) כול עוד אתם בשוק-תחתית.
תורתם של הוואי-לינג: בזכות הספר שריוסקה גנב ואשיגה פירש, אתם זוכים בידע מעמיק על הוואי-לינג. אתם זוכים באויב מועדף 2+ כנגד הוואי לינג וסוכניהם. הדבר מתבטא בתוסף 2+ לגלגולי התקפה ונזק כנגדם ולבדיקות הבחנה, הישרדות, זיהוי מניע, ידע ותרמית כנגדם.

לכולכם יש 2 נקודות גיבור לקרב הסופי, בהן אתם מסוגלים להשתמש בכול שלב.
אשיגה נוהירו
הצג
IN
הכוחות של אשיגה מתפרצים, אתה מוזמן לתאר כיצד. אשיגה רק יודע שהוא קשור לאחד מהדרקונים הקיסריים העתיקים, ששמו נמחק מן ההיסטוריה בעקבות הפשעים שלו כנגד הדרקונים האחרים. המשפחה שלו, משפחת נוהירו, נשאה את הסימן של הדרקון האדיר שנים כה רבות שהם שכחו כבר מה הסימן הזה אומר. המורשת הדרקונית הזו, אשיגה יודע, קרובה כעת יותר מתמיד.
אתה יכול גם לא לתאר זאת, ולתאר משהו אחר, ואני אתאר את זה- לו תבחר בכך.

כאשר אתה יוצא מן הפונדק, רגע לפני שאתה מגיע למקומם של אגודת מגלי הארצות, אתה לפתע מרגיש את הכתפיים והזרועות שלך שורפים כמו להבות בוערות. אלו הקעקועים שלך, והם מעולם לא גרמו לך לתחושה כזו. אתה מרגיש כי כול הגוף שלך עולה בלהבות, הנשמה שלך עצמה נשרפת. ואתה יכול לראות.
אתה רואה דרקון קיסרי אדיר, לפני אלפי שנים. קשקשיו לבנים, יפיפיים, והוא טס בשמיים של טיאן-שיה. המראה מהפנט, יפייפה, עד אשר הדרקון מסתער מטה, אל אחד מההרים. שם ישנו דרקון קיסרי אחר, קשקשיו ירוקים. במחזה יפייפה, אך כואב לראייה, הדרקון הלבן הורג את הדרקון הירוק, חותך אותו בטפריו והורס אותו בנשיפתו.
הדרקון הזה נחשב לאויב לשאר הדרקונים הקיסריים, אבל הוא לא היה מוכן להיעלם בהיסטוריה. הוא לא היה רע לב מספיק כדי להפוך לדרקון אלמת, להתנגד לדרישותיה של פאראסאמה, אבל הוא לא התכוון לתת לשאר הדרקונים להרוג אותו. היה רק דרקון אחד שהבין אותו, הדרקון הנביא המטורף שהתחיל להקים את שבט הנינג'ות הידוע כ'צל הדרקון'. כמובן, המנהיגות של הדרקון הזה על השבט הייתה סוד שמור, שאם יתגלה ידרוש את המוות של כול אלו שידעו עליו.
הדרקון פנה למשפחה בת תמותה, משפחת נוהירו, והעניק להם מכוחו. יום יבוא, והזמן שלו לחזור יגיע. העולם יהיה בסכנה, ויהיה מקום לדרקון האדיר לעוף בשמיים פעם קודמת. המשפחה לקחה את החובה באדיקות, אבל עם מאות שנים מאז…
המשפחה שכחה, התרחקה מטיאן-שיה, עזבה.
כעת אבל הזמן לחזור מגיע, והדרקון דאג שהוא יחזור. האחד שנושא את המפתח לכוחו, האחד שדרכו הוא יוכל להתגשם פעם נוספת על גבי העולם הזה.


אשיגה מרגיש את גופו בוער כאשר הכוחות שלו מתפרצים.

META
דיברת בעבר על כך שאתה לא מרוצה מהמראה של אשיגה, זוהי ההזדמנות שלך לשנות אותו כחלק מהסצנה. ההשפעות של התפרצות הכוחות הזו ברובן הן עליית הדרגה הפתאומית, אבל יהיה לזה מקום במהלך הקרב על גוקה. מקום די משמעותי.

בנוסף, אשיגה זוכה ביתרונות הבאים:
התג של להבי הפרפר: במהלך הקרב על גוקה, אשיגה יכול להשתמש בתג של להבי הפרפר כמו ב-Badge of Authority, עם השינויים הבאים: התג תמיד יהיה בצורה של להבי הפרפר, הד"ק להצלה מפניו הוא 17, ובנוסף הוא יכול להשפיע על כול יצור רק פעם ביום (למרות שעדיין יש לו 3 שימושים ליום).
ברכתו של פוגוהארה היסאו: אשיגה רדף אחרי הצדק לפוגוהארה עד תום, מצא את הרוצח האמתי שלו, וניקה את השם של אלו שלא היו אשמים- מביא את האמת. פוגוהארה לא היה מסוגל לנוח לפני שאשיגה עשה זאת, ובקרוב נשמתו תוכל לנוח. אבל רגע לפני שהיא מונחת למנוחה סופית, נשמתו של פוגוהארה היסאו מברכת את האיש שהעניק לה את הכוח הזה.
במהלך הקרב על גוקה, אשיגה זוכה בהתנגדות 5 לברק ובתוסף 1+ לשריון הטבעי שלו.
נבואתו של הנוסע בזמן: הנוסע בזמן אמר שהמעשים של אשיגה ישנו את העולם הזה, ואשיגה לא יודע אם הוא בחר בנתיב הנכון, אבל הוא יודע שהוא עשה שינוי. פעם אחת בקרב על גוקה, אשיגה יכול להכריח יצור אחד (בן ברית או אויב) לגלגל מחדש גלגול ק20 לאחר שנחשפה התוצאה שלו.
באי צ'אהו
הצג
IN
צ'אהו, מעורערת, קמה על רגליה ומתחילה ללכת. הנשמה שלה כבר חצי שבורה, הכוח האפל זורם דרכה, ואז היא פוגשת בה. והיא הדבר האחרון שהיא רוצה לראות.
היצור המכוער, המעוות. היא נראית כאישה זקנה ומעוותת, השיער שלה מלא בצמחי ים, העור שלה ירקרק ומחליא. היא מבחילה את צ'אהו בצורה שלה. מכשפה, שינה מכירה את היצורים הנוראיים הללו, והיא מצביעה על צ'אהו.
"אמא שלך, היא מזמינה אותך למעגל המכשפות שלה. זהו הזמן שתחזרי, זהו הזמן שתהפכי למה שנועדת להיות" היא אומרת בקולה הזקן, הרועד.

באיזשהו מקום, צ'אהו תמיד ידעה.

META
צ'אהו מסוגלת להביס את המכשפה הזו בקלות, אתה מוזמן לתאר כיצד.

צ'אהו זוכה ביתרונות הבאים:
נשמה שחורה: כעת, אחרי שצ'אהו הקריבה את נשמתה, מה שנותר ממנה הוא דבר אלא נשמה שחורה. צ'אהו זוכה בתוסף 4+ לגלגולי הצלה כנגד אנרגיה שלילית והשפעות שגורמות לדרגות שליליות. בנוסף, היא מסוגלת להשתמש ביכולת Horrific Visage כאילו הייתה כושפת בדרגה 9. לסיום, פעם אחת בקרב על גוקה, כאשר צ'אהו תחת השפעת קללה או הקס, היא יכולה להתעלם לסיבוב אחד מן ההשפעה כפעולה חופשית.
טבעתה של עלמת השועלים: הכוח הטמון בטבעת של דאיקיטסו שצ'אהו קיבלה מורגש על ידי כול קיטסונה באזור. קיטסונה סובלים ממחסר 1- לגלגולי הצלה כנגד הלחשים של צ'אהו.
דגי המרפא מהיאקוזה: צ'אהו, מספר לילות לפני שירדה לעולם התחתון, השתמשה בדגים אותם היא השיגה על מנת ליצור נוגדן רעל, אותו היא שותה. היא זוכה בתוסף 2+ לגלגולי הצלה כנגד רעלים למשך הקרב על גוקה.
נאגאטו פוג'יבייאשי
הצג
IN
הדברים שכתובים במכתב של שינה מטרידים. אלו דברי הלל ושבח אליך, מאת אותו האדם שסוכניו הצילו אותך. הוא שם חותם של המולדת שלך, שתדע שהוא מגיע משוקורו, וכאשר נגעת בדיו, הרגשת קסם אוחז בך, משתלט עליך. הקסם של האיש הזה, גם אם ברכה, ואתה לא יכול לגרום לו להשתחרר ממך. הבית קורא לך, האפלה משם חזרה.
אבל שורה אחת במכתב מלא דברי הסרק מטרידה אותך.
"אני והיקארי מצפים לך" אומרת השורה, שגורמת לך לפעור את עיניך. אך אין מה לעשות עם זה כעת, גוקה תהיה בסכנה עם שחר, ועליך לשרוד את היום.
====
אתה עומד בשעת הלילה ברובע הסחלב הכחול, ליד מקדשה של שיילין. שם, הוא נמצא, הנזיר בעל הצמה הארוכה, הסוכן של שוקורו בגוקה. הוא מסתכל עליך, מחייך.
"לשוגון השמש היה מסר בעבורך, הוא מרוצה מהעבודה בעיר הזו. הוא שלח לנו את הבדולח הזה, יש בו את הזיכרון שהשוגון הטמיע, והוא רצה שנעביר לך את זה לפני שהיורש יתקוף. הוא ביקש שתשמע זאת, זוהי פקודה" אומר הנזיר, מושיט אליך את כדור הבדולח. אתה יודע מה הוא רוצה להעביר לך, השוגון תמיד היה כאב בעבורך, והמסר שלו יהיה כמסר של אב שיודע שהוא עשוי לאבד את בנו. אתה כמעט לא יכול לגעת בבדולח.
אבל זו הייתה פקודה.

META
נאגאטו זוכה ביתרונות הבאים:
ברכתו של שר הדמים: האפוטרופוס, כוהן אדיר לאל יאז'ינג, שלוקח השראה ממעשיו של נאגאטו בשוקורו ורואה אותו כגיבור. כעת, מבלי שנאגאטו יוכל לבחור בזה, הוא קיבל את הברכה של האפוטרופוס דרך המכתב שלו.
כול התקפות הקאטאנה של נאגאטו גורמות ל-1ק4 נזק דימום, בנוסף לנזק הרגיל שלהן.
הפרח של שיילין: הפרח שנאגאטו קיבל ממקדשה של שיילין עדיין בידיו, וכוחה של ההבטחה שהוא הבטיח לכוהנת במקדש- עוד לחזור לקברי משפחתו ולשתול את הוורד, מעניקה לפרח את קסמו. כפעולה מהירה, פעם אחת, נאגאטו מסוגל להטיל על עצמו את הלחש ריפוי פצעים חמורים.
כוח מן הצללים: נאגאטו טייל באפלת שוק-תחתית, עבר את השכונות שאף אחד אחר לא ראה- המושבות של הוואיאנגים והשבר. הוא ראה את המועדון של הוואי-לינג, נכנס אל תוך החשכה של מישור הצללים, הביס אוני. החשכה נותנת לו כוח. פעם אחת בקרב על גוקה, נאגאטו מסוגל להטיל על עצמו את הלחש בלתי נראות בדרגת מטיל 9 כפעולת תנועה.
ריי הולי
הצג
IN
נקראת לגג הזה, לא יכולת לסרב, כרגע הדרגה שלו נמצאת מעליך. הוא חייך בשובבות כשהוא ראה שהגעת, ליקק את ידיו. למול אור הירח, המראה שלו היה כאילו נלקח מתמונה שצוירה בידי אומן.
"ריי" קרא אליך חתול הברקת "המאסטרים כבר לא מאמינים כי אני החזק מבין שנינו. אני אוכיח זאת להם, הילחם בי כעת אני רוצה להוכיח כי אני העוצמתי מבינינו" הוא אמר.
הוא שלף טפרי הנמר, הניח אותם על ידיו. "רק שתדע, ריי, למדתי ממך רבות. מעולם לא היה מישהו מתחתיי בדרגה שהיה כול כך מעניין. אני מצפה ללמוד ממך עוד, כשתמשיך לעוד זמן רב להיות מתחתיי בדרגתך" הוא אמר בחיוך.
אתה, לעומת זאת, כבר מוכן לקרב הזה זמן רב. ואתה יודע שגם תנצח.

META
אתה הולך לנצח בקרב, תרגיש חופשי לתאר כיצד.

בנוסף, ריי זוכה ביתרונות הבאים:
כוח ממעלה צל הדרקון: ריי עלה בדרגות והוכיח את עצמו בפני שבט צל הדרקון, ולכן הוא זוכה ביכולת Death Mark כנינג'ה נחש ציד בדרגה 9.
פחד מרב הפנים: ריי הוא אנשים רבים, ואחד בו זמנית. מעטים יודעים במי הם יכולים לסמוך ובמי לא כאשר הם לצד ריי, וחוסר הביטחון הזה פוגע עמוק בליבם של אלו שמנסים להילחם בנינג'ה המיומן. כאשר אתה פוגע באויב עם התקפת פתע, האויב הזה לא מסוגל לאגף עד סוף תורו הבא.
פסלו של שומר האוצרות הוונדרני: בזכות הפסל הקסום שריי גנב, הוא יכול לרגע אחד לקחת את המהות של שומר האוצרות. כאשר בן ברית בטווח 9 מטר מריי נפגע מהתקפה, ריי מסוגל לספוג מחצית מהנזק מאותה ההתקפה, כשם שהוא השתמש בלחש Shield Other.
שינה הואנג
הצג
IN
שינה יוצאת מן הפונדק, עוברת דרך סמטה שקטה. אין אף אחד, ואז היא רואה אותו. המראה מכה אותה בהלם, הלב שלה מחסיר פעימה.
אחיה, או לפחות, משהו ממנו.
לינג מתקרב, הפנים התמימות שלו מסתכלות על שינה, אבל זה לא לינג. הצללים השחורים של הלילה נוטפים ממנו כפי שמים נוטפים מאדם היוצא מן הנהר. הוא מסתכל על שינה, אבל הצורה שלו מעוותת, הגוף הקטן שלו לא אמתי. הוא עצוב, והוא בוהה בה. שינה יודעת שזה מה שהיה מתחת לאדמה, זה הדבר שבגללו היא שמעה את השמועות.
זהו לא אחיה, אבל זה משהו שנותר ממנו. היא לא בטוחה למה היא יודעת זאת בצורה כה מדויקת, אבל היא יודעת שזו חתיכה מהנשמה של אחיה, שנשברה בגלל הכאב הנורא שהוא חווה. הוא היה כאן בעיר, כול הזמן הזה. האם לינג האמתי עדיין בחיים? שינה לא יודעת, אבל היצור הקטן מזכיר לה מה שהיא נלחמת בשבילו.
הוא מתקרב אליה, נוגע בה, ואפילו המגע שלו מרגיש לא אמתי.
"שינה אחותי הגדולה" הוא לוחש בקול מהפנט, שנשמע בדיוק כמו שלינג נשמע בילדותו.

META
שינה זוכה ביתרונות הבאים:
הנצר האחרון לבית הואנג: שינה חקרה רבות את המעשים של אביה בעיר הזאת, ולמדה המון. אביה היה גיבור, הוא נלחם באפלה רחוקה מגוקה, אבל במקום כולשהו- היא יודעת שהוא היה הגיבור של הסיפור שלו. ושינה לוקחת אחריו השראה. שינה יכולה ללמוד 2 יכולות מרשימת ה-Flourish של הסמוראי הלוחם-פייטן.
זיכרון של אח: הזיכרון של לינג, שנוצר מהכאב שלו, נמצא כעת ליד שינה- ובין אם היא תקבל או תדחה אותו, הוא משאיר ממנו משהו בה. הזיכרון חלש, אבל אוהב, וחם. פעם אחת בקרב על גוקה שינה מסוגלת להשתמש בו על מנת לנקות את עצמה כפעולה חופשית מכול המצבים המחסרים והמצבים המשפיעים עליה.
שריון קוצים: מהצמח ששינה השיגה בתחילת מסעה, היא יצרה משהו שיהיה לה יעיל לקרב הזה, מעין תרכובת קסומה מהצמח החי שתוכל להגן עליה. פעם אחת בקרב על גוקה, כפעולה מהירה, שינה מסוגלת להפעיל את שריון הקוצים. למשך 4 הסיבובים לאחר מכן, כול מי שפוגע בה בהתקפת קפא"פ ללא הישג סופג 1ק6+ 4 נזק חודר.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 8779
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 25

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק (5/5) [פעיל]

שליחה על ידי liorgonen3 » 28 אוקטובר 2019, 21:29

ליידי צ'אהיו
ספוילר
הצג

הסיפור היה אמור להיגמר פה.

סוף עלוב ליצור עלוב, בלי גבורה, בלי הד, בלי אצילות נפש. אף מטרה לא הושגה, אף לקח לא נלמד, כולם מתו בסוף.
וזה היה מתאים, כי הדבר הפטתי ששתה את הסאקה לא היה צריך להתקיים מהרגע הראשון.
"הפרפר הלבן" ההוא, עם כל הטוהר ואצילות הנפש שלו, שהאמין שכל העולם הזה שחור ולבן ושכולם טובים בתוך תוכם, שממלכות לא צריכות לקום על דמם של אלפים, שהאמת תמיד תנצח ואין דבר יותר חזק מאהבה. הדבר הזה היה אמור להיות כוח טבע.
הדבר הזה טעה.

הדבר הזה היה כל מה שרע בה, כל מה שלא הצליח, כל מה שהיה כל כך תקוע בשקרים שהוא שמע, שהוא התחיל לספר אותם לעצמו, ויותר גרוע, להאמין בהם יותר מאלה שסיפרו את השקר.
"באי", ממש, אף אחד לא קנה את זה ביום שהיא התחילה להטיל לחשים, 12 דורות של משפחת באי לא מטילות לחשים, אבל הוד קדושתה הטהורה והחסודה מחזיקה פתאום בקסם מולד בתוכה, אבל זה לא הספיק לה, לא הספיק לה להאמין בשקר שאף אחד לא רצה להפריך כי זה לא היה נוח, היא הייתה חייבת להרחיב אותו, להיות מה שהשם הזה מייצג, להיות דבר טהור ולבן ונקי, לא להשתמש בכוח שלה לרעה וכל השטויות האלה.

מי בכלל קנה את זה חוץ ממה?
האהוב שלה? הוא בסך הכל תמרן אותה בשביל שליט שהבטיח לו הכל בתמורה לכלום, אם יש צדק בעולם השועל הזה יירקב במקום נמוך יותר מאשר אליו צריך ללכת היורש ההוא, הדבר היחידי שיותר גרוע מאשפה זה התולעים שזוחילם תחתיה ורואים בה כפלא.

המשפחה שלה? אבא שלה קנה אותה כדי שיהיה לו יורשת למקרה שאחותה תמות לו בידיים, אם היה לה מספיק שכל היא הייתה מסוגלת לראות שאמא שלה מסתכלת עליה בבוז בכל פעם שהיא ראתה אותה, היא שיקרה לעצמה שזה בגלל שהיא לא מושלמת כמו אחותה הגוססת שלבטח מתה מזמן. מעניין שהדבר הטהור ההוא לא רץ לחפש תרופה במקום ללכת ברחבי העולם ולספר שקרים.

והמורה שלה? זה שנטש אותה? זה שהתגלה כמאמן נינג'ות סודי? זו הייתה בדיחה עלובה כמו החיים שלה, לא פלא שהוא עזב. זרק אותה לכלבים ונעלם. הוא עושה את זה לכולם, ובטח הוא גם לקח איתו את כלי הכסף כשהוא עזב.

כל מה שנשאר מהדבר הפתטי הזה הוא ילדה קטנה שמסברת לגדול, מנגנת בנבל שהיא לא אמורה לפרוט בו, מספרת שקרים שאף אחד לא אמור לקנות, ועוד רואה בעצמה גיבורה... לעזזאל אפילו כשהיא קיבלה סוף סוף שכל לשתות את הסקאה ולהתקדם האלה היא עשתה את זה אחרי נאום של כמה דקות שאמור להסביר לכל העולם כמה היא צודקת וכולם טועים, וכמה כולם יזכרו אותה על הקורבן הזה. עוד שקר, עוד סיפור שאף אחד חוץ ממנה לא האמין לו. הילדה הזו הייתה עם יותר שיגעון גדלות מכל המתחרים על השלטון בגוקה יחדיו, אם גם היה לה יותר מאחוז אחד של המוח שיש לפשוט ביותר מהם, אולי היה גם יוצא ממנה משהו.

אבל לא, זה היה קל מידי, פשוט מידי, היא יכלה להסתתר מאחורי אחרים, להגיד שהיא לומדת מהם דברים חשובים שמלמדים אותה איך לפעול וכל מיני שקרים אחרים, היא רצתה תשומת לב, והפכה כל דבר שהיא עושה למעשה גרנדיוזי עתיר אירועים והשפעות, היא אפילו לא הייתה מסוגלת לשבת בשקט בפונדק מבלי להתחיל בהרקדה המנוית עם שיר שאף אחד לא צריך לשמוע.

אז כן, זה סוף שהיה ראוי, שפעם אחת בחיים שלה היא תשתוק ורק תהנהן בראש, לא תגיד דבר וחצי דבר, ותלך אחרי הדבר הזה שהוא לבטח העתיד שמצפה לה, היא סיימה להיות הזחל המרוח על הקיר, היא שרדה את הגולם הלא גמור, ועכשיו היא צריכה לעזוב את הבמה ולהיות מכשפה במקום אחר, שם אולי מישהו יקנה את השקרים שלה.

הדבר הבזוי שהיא הייתה גם היה עושה את זה. הוא היה שותק והולך אחרי המכשפה כמו עבד כנוע, לא מאז לומר דבר מבלי שיפנו אליו קודם לכן. הוא היה מבין שהתפקיד שלו בסיפור נגמר, יותר מזה, הוא היה מבין שהוא לא הגיבור או הדמות הראשית בסיפור הזה, דבר עצוב בהתחשב בכך שזה הסיפור שלה.

אז מאיפה בשם כל האלים הרחות והדברים שמתחת לסדקים, מאיפה היא מצאה לעצמה חוצפה אחת אחרונה לעשות מעשה בזוי כזה, שאם מישהו היה מביט בו מהצד הוא לבטח היה מלבין מפחד.
איזה יצור שהגיע מאותו חור חסר אור, אותו בור שאיש לא יזכור, גרם לה לחשוב שהיא יכולה לתפוס את המושכת של הסיפור הזה ולשנות אותו. לא ככה העולם פועל ילדה. תתחילי להבין שכל מה שצריך זה ללכת בתלם, שום דבר לא חשוב, שום חלום לא מתגשם, כולם יודעים את זה, וכולם משקרים לעצמם שיהיה טוב, תעשי את זה גם.

אבל את מסרבת, את מסרבת לעשות את הדבר שכולם אומרים לך לעשות, ואת מסרבת ומסרבת ומסרבת, שוב ושוב ושוב היית צריכה להתחבר עם פרד ולא עם עטלף, אולי היית מסוגלת ללמד אותו עקשנות מהי במקום שיצור מעופף שהגיע משום מקום יתחיל ללמד אותך את רזי העולם, תהית פעם לאיזה תחתית הגעת כאשר עטלף ידע יותר ממך על העולם בו את עצמך חייה או שהיית בטוחה שזה כל כך מקסים וצודק וטהור שזה לבטח מתנה מהאל הגדול שמכוון אותך בכל דרך.
ילדה, הסיפור הזה לא נגמר ככה.
אבל הסיפור שלי יגמר אחרת.

ילדה, תשתקי, ותתחילי לעשות מה שאומרי...
אני מסרבת.
אני הגעתי עד לכאן, ואני לא עוצרת, אני לא כוח טבע, עדיין לא. ואני לא אעצור עד שאהיה. עד שאגיע לקצה העולם.

את לא מקשיבה...
אני לא מקשיבה, נמאס לי להקשיב. להקשיב לעצמי, להקשיב למצפון שלי, להקשיב לכל מה שעוצר אותי.

אבל א...
הגיע הזמן להפסיק להקשיב. הגיע הזמן להתקדם, הגיע הזמן להיות מה שאני תמיד צריכה להיות : לא פרפר לבן, לא גיבורה, לא צדיקה ולא טהורה. אני דבר אחד.
מכשפה.


שיערה השחור של צ'אהיו הולם אותה יותר מאשר השיער הלבן, אם היא הייתה חושבת על זה היא הייתה צובעת את שיערה מזמן, היא ציפתה שאובדן הנשמה שלה יאפיר את לחייה או לפחות את שיערה, יכהה את חושיה, יגרום לה להרגיש פחות חייה.
היא מעלם לא הרגישה יותר חייה.
ובאותו רגע, כשהיא ראתה את עצמה בהשתקפות עיינה של המכשפה, את שיערה השחור שולט על צד אחד של גופה, ואת הצד הלבן/כסוף בצד השני של פנייה, את עיניה שהפכו שחורות, את שפתיה שקיבלו צבע כהה יותר, ואת עורה שהפסיק להיות לבן וצח.
כנראה שאיכשהו היא הייתה כל כך לבנה לפני כן, שלאבד את הנשמה לא יכול היה להפוך אותה ליותר חיוורת ממה שהייתה קודם.

היא קמה, מקבלת את עזרתה של המכשפה לקום, בוחנת במטבה את גוקה, במה שאמור להיות המבט האחרון על העיר. היא שמעה כל הזמן הזה קול קורא לה, כוחו זרם בה, בכל דקה ורגע. אבל היא לא הייתה כוח טבע.
אבל זו הייתה הטעות שלה כל הזמן.
הקול הזה לא קרא לה, הוא דרש ממנה להתצייב
הכוח הזה לא זרם בה, הוא משך אותה.
אני ארוץ, אני אפול, אתגבר על הכל...

"תכרעי ברך." היא פוקדת על המכשפה, ושומעת את עצמותיה הזקנות מתנצפצות בכאב בעודה מתנגדת לכוח של צ'אהיו.
"אמרתי תכרעי ברך" היא קוראת שוב. ושומעת את העצמות נשברות כאשר רצונה של המכשפה אינו די עוד. היא נופלת.
"תשתחווי בפני." היא דורשת, עדיין בגבה על המכשפה. "ותיגדי לאמא שלי לא." היא מוסיפה. "תגידי לה ולכל אחת ואחת מהמעגל שלכן, תגידי לכל כוח שתפגשי ולכל רוח שתמצאי. תגידי להם שאני קוראת להם." היא פוקדת. "ספרי להם שנשברת, ספרי להם שנפלת בפני כוחי, ספרי להם שאני מחכה שהן יביא לכרוע ברך גם הן." היא צועדת לעברה, בראש מורם ובביטחון שמעולם לא היה בה קודם.
"ותגידי לאמא שלי שאני מחכה גם לה."

הזקנה משתעלת. "הן ישמידו אותך." קולה הזקן נשבר כאשר אימה אוחזת בה. "את לא יותר מילדה, את מאיימת על חזקות ועתיקות ממך, את כלום ילדה.!" היא קוראת, בכי מלווה את מילותיה.
"אז הראי להם מה עשיתי ממך." היא אומרת והעטלף הלבן צונח מטה לאדמה, תופס את העכבר שהיה צמוד למכשפה, בניבו הקטנים, עף בחזרה לעבר גבירתו, יציר הסוד של המכשפה השנייה מדממם בפיו בעודו מיבב בתחנונים, והוא נופל לתוך ידה הפתוחה של צ'אהיו.
"תראי להם שלקחתי ממך את הקסם שלך, את החיבור שלך אליו, את הקשר המחבר בינכם." היא אומרת ומוחצת את העכבר בידיה עד שעצמותיו מתרסקות, ציוציו הבלתי פוסקים נקטעים באחד בצווחה אחת אחורנה של אימה ופחד מחריש אוזניים, אשר מתגמד לצעקתה של המכפשה בעודה מרגישה את הקסם עוזב אותה, כיצד היא הופכת ללא יותר מאישה זקנה חסרת כל, חסרת כוח, חסרת חיים, חסרת מטרה. היא מרגישה את הדרך בה צ'אהיו הרגישה כל חייה, וצ'אהיו גורמת לה להרגיש את זה.
וצ'אהיו מרגישה טוב.
"אין לך....." משתעלת המכשפה שכבר לא מכשפה. "אין לך מספיק כוח... ילדה."
"לכן לקחת את שלך." היא זורקת את הגוויה המרוסקת לאוויר, והעטלף יוצא שוב טופס את גופת העכבר בשיניו ובולע אותו בשלמותו, בולע את הקסם שהוא הכיל, את הקשר שהוא הכיל לעדת המכשפות, הוא אוכל את בשרו, שותה את דמו וסופג את נשמתו, משאיר מהגופה את אותו הדבר שנשאר מהגבירה שלה, לא כלום.

והקסם מתרפץ ממנו באחת, טפרים קטנים גדלים על גופו בעוד קשקשים מתחילם למלא אותו, כנפיו קנטות ונעות אחורה אחורה עד שנפרדות מזרועתיו, ושיינים קטנות וחדות מסות את פיו. הוא עף מסביבה פעם אחת, פעמיים, שלוש. הדרקון הקטן מחכה לרגע שהאדונית שלו תגיד לו לנחות.

אבל הקסם הגנוב מתפרץ גם בה, מתערב אם הקסם שהיא קיבלה מגוקה האמיתית, שיערה מתאך, גופה עולה בגובהו, תווי פניה נעשות חדות, עצמות לחייה מתיישרות.
כוח וניסיון הם ביטוי של גיל, היא לא תוכל לקחת את השנים האלה מבלי לקחת גם חלק מהשלישי.

ליידי צא'היו, כבר לא ילדה, כבר לא טיפשה, כבר לא פתייה וכבר לא מאימנה לשקרים של עצמה. מביטה בלילה מלא הכוכבים, המכפשה חסרת הכוח מתייפחת מאחוריה, זו לא מודעת כלל שהיא עדיין לא שברה את ההשפעה שלה על היצור הפתטי.

היא שולחת יד לכוכבים, ותולשת מהם את האור, הקרב על גוקה מתקרב, השעה בה העיר בעלת אלף התענגות תגיע ללילה ארוך נטול כוכבים.
אבל לא אם זה תלוי בצ'אהיו. היא תביא איתה את אור הכוכבים לשדה הקרב, כלי נשק אחד אחרון בארסנל של כשפים וקללות.

היא כבר לא "באי."
היא כבר לא טהורה.
היא כבר לא נקייה.
היא לא התחילה בזה.
אבל היא זו שתסיים את זה.

"תגידי להן שאני מחכה." היא אומרת ושוברת את השליטה במכשפה.
"תגידי להן להגיע מהר." היא מוסיפה בעודה טווה מאור הכוכבים את הסוס שלה שיחזיר אותה לעיר דרך הלילה החשוך.
"ותגידי להן להביא את כל מה שיש להן." היא אומרת ועלה על הסוס עשוי האור.

"בוא סבסטיאן." היא קוראת לדרקון הפיות שלה לנחות על כתפה, הקשר בינהם חזק מתמיד, והגיע הזמן שהוא יקבל את השם שמגיע לו, להיות זה שידירך אותה במקום שבו הידע שלה לא יספיק, כדי שהיא תוכל להדריך את העולם בהתאם
"היורש לא יודע מה מחכה לו" היא אומרת, ודוהרת לתוך העיר. משאירה אחריה רק את דממת הלילה חסר הכוכבים, שנברשת אחת לכמה רגעים בגלל התייפחות המכשפה לשעבר.

META
משתמש בכישרון יציר סוד משופר בשביל להחליף את יציר הסוד מעטלף לדרקון פיות.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
מרתוס
הודעות: 3382
הצטרף: 28 אפריל 2009, 13:16
תשובות: 1
מיקום: 550 נק"ן פורום
יצירת קשר:

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק (5/5) [פעיל]

שליחה על ידי מרתוס » 03 נובמבר 2019, 15:56

אשיגה
הצג
הקעקועים בוערים בכאב שאשיגה לא הרגיש כמוהו מעולם, הצבע האדום יוצא מעורו כמו דם ומשאיר קעקוע לבן של הדרקון שנתן למשפחה מכוחו.
הכאב הפיזי איום, אך הוא מתגמד לעומת התחושה האחרת שהתעוררו הכוחות גורמת לאשיגה.
לרגע אחד לאשיגה יש חיבור מושלם אל מארג הסיפורים שסובב את העולם. עתיד ועבר, סיפורים מתפצלים ונפגשים, לרגע אחד הוא יודע את כולם, והוא כמעט משתגע מהמידע.
אך הרגע חולף. ואיתו הידע. וכשאשיגה חוזר לעשתונותיו הוא מוצא את עצמו מרחף באוויר מעל העיר. עם ראייה עמוקה יותר ממה שאי פעם הייתה לו.
ההבנה המוחלטת נעלמה, אבל שרידים ממנה נשארו. הוא מרגיש סיפורים נסתרים קוראים לו, אנשים, יצורים, שמתו ומה שנשאר מהסיפור שלהם קורא לו לתת להם להתגשם בעולם פעם נוספת.
אשיגה נוחת בזהירות בתוך העיר וממהר אל אגודת מגלי הארצות. בדרך הוא רואה את השתקפותו בחלון זכוכית ומגלה כי בנוסף לקעקועיו, העיניים שלו שינו את צבען לצבע הכסוף בו הן זהרו כשהוא השתמש בכוחותיו בעבר.
כשהוא נכנס אל הבניין אשיגה חושב על שם הארגון ומחייך לעצמו.
אחרי היום הזה הרבה מעבר למגלה ארצות הוא אשיגה נוהירו, מגלה הסיפורים.
בארני כתב:קוראים בפורום הם כמו ילדים קטנים: הם מחכים כל הזמן שיביאו להם את ה- kinder בארוחה, כי זה מה שטעים. אם הארוחה מתמשכת ומתמשכת והקינדר רק מובטח בסוף הארוחה כל הזמן מתי שהוא הם מתחילים לבכות.
סמל אישי של משתמש
Qurrion
הודעות: 2384
הצטרף: 01 אוגוסט 2011, 12:43
מיקום: היכנשהו בבריאה, רוב הזמן.
יצירת קשר:

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק (5/5) [פעיל]

שליחה על ידי Qurrion » 03 נובמבר 2019, 18:45

נאגאטו פוג'יבייאשי:
ספוילר
הצג
נאגאטו עמד בדממה מול המזבח המפואר, היכן שהושארו עבורו המתנות יקרות הערך שיעזרו לו בקרב המתקרב. הוא הרגיש צביטה בליבו כאשר זיהה את מלאכת ידו של גורו ניודו מאסאמונה, חרש החרבות הטוב ביותר בשוקורו כאשר הרים את החרב והביט בה רק לרגע קט אחד.
בשונה מהחרבות האחרות שיצר, נאגאטו ראה שזו שונה. הלהב שלה היה בצד הלא נכון, הצד אותו הניפו לעבר היריב היה כהה ושטוח ואילו הגב המעוקל של הקטאנה היה חד. חרב ה-"סאקאבטו" בדרך כלל ניתנה למקדשים כמנחה, ולא נעשה בהם שימוש בשדה הקרב עצמו, אך נאגאטו ראה את המסר שהשוגון ניסה להעביר לו: "זה הזמן להפסיק להרוג למען המולדת, זה הזמן לחזור ולהגן עליה."

ליד החרב, היה מעמד ועליו מסודר שריון או-יורוי מהודר, עשוי לוחות מית'ראל שחורות עם עיטורי זהב, קסדה מפוארת ומקושטת, מגני כתפיים וזרועות, רק היוקרה שהשריון הפיץ הספיקה לגרום לריוסקה להתפעל. הוא ראה את השריון פעם, בחדר הכס, מוצג לראווה, אך הוא לא ידע שהשריון היה מבצעי לחלוטין. שריונות סמוראי לעיתים קרובות היו עשויים עץ, עור, ורק לעיתים רחוקות שילבו פלדה מסוג כלשהי על מנת להשאיר אותם כמה שיותר קלים ומהירים. או-יורוי היה שריון שהוצג לראווה כסמל לעושר וסטטוס, לעולם לא מיועד לשימוש בשדה הקרב מרוב הכובד העצום שלו, אך עם מית'ראל במקום פלדה, השוגון ידע כי נאגאטו מסוגל לשאת אותו כמו שכבת עור שנייה.

"תודה לך." נאגאטו אמר בשקט, וניגש ללבוש את ציודו החדש.
b9e8ca3754750ead60b251a5c35e46e5.jpg
b9e8ca3754750ead60b251a5c35e46e5.jpg (176.07 KiB) נצפה 33 פעמים
"It takes 43 muscles to frown and 17 muscles to smile, but only 3 muscles for a proper trigger squeeze."
סמל אישי של משתמש
Nextorl
The Crescent Archmage
הודעות: 8381
הצטרף: 31 יולי 2011, 13:37
תשובות: 47
מיקום: סרמיאת, עולם המערכה הביתי שלי

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק (5/5) [פעיל]

שליחה על ידי Nextorl » 08 נובמבר 2019, 14:23

שינה
הצג
"לינג." שינה עוצרת במקומה, הלב שלה הולם בחזה. עיניה שמות לב לצללים הנוטפים ממנו, לצורתו המעוותת. אוזניה שומעות את קולו- מבחינות כיצד הוא לא השתנה במרוצת השנים. עורה מרגיש את המגע הצונן, הערטילאי, את החוסר בחום הגוף של הנער. אבל שינה מתעלמת מכל זה. היא מחבקת את אחיה, דמעות זולגות על לחייה. הורסות את האיפור שלה, אבל לא אכפת לה. אכפת לה רק מדבר אחד- מאחיה, שנמצא כאן מולה.

"לינג." היא מתייפחת, חוזרת על שמו של אחיה שוב ושוב. היא יודעת שזה לא הוא, שמדובר רק בצל, בבואה אפלה. אך לבסוף, ההגיון הבריא של שינה מצליח לפרוץ מבעד לרגשות העזים, והיא מנתקת את עצמה מהדבר שעוטה את צורתו של אחיה.

"מה הם עשו לך, לינג?" היא שואלת, מושיטה אליו את ידה. אם מדובר בחלק מנשמתו, חלק שהופרד ממנה בגלל הכאב, זהו התפקיד שלה לתקן את זה. לא רק למצוא את לינג- אלא גם להשיב לו את החלק שאיבד מעצמו. להפוך אותו לשלם שוב.
"Honor is dead, but I'll see what I can do."
Kaladin Stormblessed
padron
הודעות: 1745
הצטרף: 21 אפריל 2016, 19:28

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק (5/5) [פעיל]

שליחה על ידי padron » 10 נובמבר 2019, 22:15

ריי הולי
ספוילר
הצג
"אתה יודע מה הטעות שלך חתול? אתה אולי נקרא חתול אולם אינך אחד באמת. האם אתה באמת חושב שאתה מסוגל להביס את הנינג'ה חסר הפנים? האחד אשר הביא את שינוי הצורה לכדי אומנות?" הוא אומר בחיוך בעודו מרכז את הצ'י שלו. "המאסטרים אולי לא אוהבים את השיטות שלי, אולם אין ספק שהן יעילות. מי יחשוד במשרת פשוט, באישתו, באחיו? מי יחשוד בחיית המחמד שלו, או בציפור רנדומלית שנוחתת על חלונו? מי יחשוד בכך שהלהב בגבו יגיע לא ממתנקש לבוש שחור אלא באחד אשר נראה זהה לחלוטין לאדם אותו הוא מכיר שנים? אתה הוא העבר חתול, אולם אני הוא העתיד. " ריי אומר בעוד גופו מתחיל להתכווץ ולהשתנות. בתוך שניות ספורות מרגע תחילת התהליך ריי נעלם כליל, ובמקום בו הוא עמד מצוי עיט אשר בקידה מגוחכת מעופף אל הרקיעים. לאחר שהוא צובר גובה ונעלם מעין הוא ממשיך לעקוב אחרי תנועות החתול. הוא טס מסביבו ממרחק, ומחכה לרגע המתאים. ברגע שהוא מזהה כי גבו של החתול אליו הוא צולל לעברו, פוגע עם טפרי העיט באחת מכתפיו ומשנה צורה חזרה לעצמו מאחוריו. "איזה סיכוי יש לך נגד האחד שמסוגל לעוף לרקיע, או לצלול למעמקים? כנגד האחד שמבין שצורה אינה יותר מכלא, ופנים אינם יותר ממסיכה? כנגד האחד חסר השם, אשר מחליף זהויות כמו שאחרים מחליפים בגדים? " הוא אומר ומייד משנה צורה לקוף קטן אשר מתחמק ממתקפת הנגד של החתול ומטפס מסביב הבניין. הוא מטפס מסביב, מנסה לצפות את תנועות החתול אשר נע בשקט. הוא קופץ חסרה אל הגג ומשנה צורה לעצמו תוך כדי תנועה." צר לי חתול, אולם אני פשוט לא ברמה שלך יותר. לו רציתי יכולתי לחסל אותך. "הוא אומר, מזמן תוך כדי תנועה את חרבו ומכה את החתול באחורי ראשו בעוצמה. החתול קורס אל הגג וריי מחייך חיוך שקט. הוא מאמין שהמאסטרים ראו את הקרב, ואין ספק כי הוא הוכיח את דרכיו בצורה ברורה. הפעם, לא תהיה להם ברירה אלא לצרף אותו חזרה לשבט במעמד המגיע לו.
שלח תגובה