Crozius Arcanum! אמר/ה:
"פגשתי אותו אחד המסעות שלי," הוא אומר ופונה ללוג, "אתה יודע איך שאני אוהב לצאת למסעות." הוא פונה חזרה לקבוצה הראשית, "נכנסתי לאיזה מגדל, מעין פאב לכמה קוסמים. דיברתי עם כמה אנשים ולאחר מס' דקות הגעתי אל האדום הזה. הוא סיפר לי את הסיפור שלו, שהיה מאוד, מאוד משעמם, אבל מי אני שאתלונן?" הוא מצחקק לעצמו, "הוא הזמין אותי למעבדה שלו, נראה שהוא התמחה במשקאות'קלים' כפי שקרא להם. יותר כמו שיקויים."
"רגע," קוטע אותו לוג, "מה שאתה אומר זה שבאמת הלכת למעבדה שלו?"
נייפוס מהנהן.
"אחרי מס' שעות שם, וכמה משקאות," הוא ממשיך, "הרגשתי די רע.
'מה קרה, נייפוס?' הוא שאל אותי, לא ממש שמעתי אותו, אבל גם לא אמרתי לו את שמי, 'אתה אל מכיר אותי?' הוא שאל אותי.
'ל..לא' הצלחתי לפלוט.
'אני האדום,' הוא אמר, 'איך אתה לא זוכר?! זה שהבסת בהיותך פעוט!' מבטו שרף אותי. עכשיו הצלחתי כבר להבין שהכל היה מתוכנן, לא בצרוף מקרים שלחו אותי לאדום הזה.
הוא החל לנפנף את ידיו באוויר, כמו איזה קוסם רחוב, וברקים החלו להופיע בין אצבעותיו. הוא נראה מאוד מפחיד.
'לא בגלל זה אני רוצה אותך,' הוא אמר, 'אני צריך את הכוח שיש בך.'
הסתכלתי עליו במבט חצי ישן-חצי מבובל.
'הו,' הוא ציחקק לעצמו, 'אל תאמר לי שאתה לא יודע שיש בתוכך את הכוח האלוהי.'
אז הכל נעשה שחור, והדבר הבא שזכרתי זה את המערה שחורה כפיח ששכבתי בתוכה, על עלים לבנים. אבל לא הרגשתי שונה.
בראשי הדהדו קולות, 'תברח' הם אמרו לי, הקולות נשמעו מאוד אמינים. ומאוד טהורים. לא ידעתי אם להאמין או לא. אז ברחתי.
זה היה לפני כשלוש שנים, מאז אני בורח. והם עדיין אחרי!"
OOC: אני יודע שזה די ארוך, אבל זה הסיפור כולו. כעת, אני רוצה שאלות לנייפוס, אם יש, ואם אין, אני אבקש ממנהל כלשהו לנעול את ההודעה הזאת, ונעבור לדף חדש וריק.
קצת עזרה, הכוח האלוהי נתון אצל מס' מועט של אנשים בדיורול, הם בעצם חצי אלים. אבל לרוב הם מסיימים את חייהם בתור קוסמים גדולים, אבל לא גדולים כמו חצי אלים. תפיקו לקחים.
ד"א, יוראלז יצטרף בהמשך.
