"אל הפונדק, אם כך" גוזר סר ג'יים "בכל מקרה, התכוונתי לצאת אל מחוץ לעיר, בכדי לצפות ביום השני של הקרבות מחר... ואני בטוח שאת רוצה להגיע אליהם בריאה ושלמה, עלמתי" הוא אומר, מלטף את שערה של דיאנה ביד מלגלגת. אז, הוא שב ומרצין.
"ואת באמת שוטה, אם את סבורה כי אצבעון הארור, אם את יודעת מי זה בכלל, לא עלה על העניין, או שהוא יעלה על זה במהרה... שלא לדבר על השרץ השני, העכביש המסורס. אחד מהם יספר לאחותי, ואינני סבור כי היא תשמח במיוחד... אני כולי תקווה, שלא אצטרך להצמיד חרב לגרונו של איזה סטארק ארור הערב, בכדי לקבל אותה" הוא אומר, שב ומחייך את אותו חיוך חצי-מטורף.
אתם יורדים ביחד במדרגות, לעבר שערי הארמון.
"סאנדרין, אמרת..." ג'יים ממלמל כאילו לעצמו, אולם פוקח עליך עין כל העת "בשם כל האלים, אני מוכן להשבע שהן זהות... פשוט זהות לחלוטין..." הוא מוסיף למלמל.
כאשר אתם יוצאים מהשערים, וזהובי הגלימה מפנים לכם ביראה את הדרך, אתם נתקלים כמעט מיד בחיילי פריי, בראשות סר ריימן, שהמתינו ככל הנראה בסמוך.
"דיאנה!" אומר סר ריימן, ומיד מבחין בבן-ליוויתה, ופחד ממלא את עיניו.
"הקוט...סר ג'יים לאניסטר, כוונתי" הוא אומר, ומחווה קידה עמוקה.
"ואת באמת שוטה, אם את סבורה כי אצבעון הארור, אם את יודעת מי זה בכלל, לא עלה על העניין, או שהוא יעלה על זה במהרה... שלא לדבר על השרץ השני, העכביש המסורס. אחד מהם יספר לאחותי, ואינני סבור כי היא תשמח במיוחד... אני כולי תקווה, שלא אצטרך להצמיד חרב לגרונו של איזה סטארק ארור הערב, בכדי לקבל אותה" הוא אומר, שב ומחייך את אותו חיוך חצי-מטורף.
אתם יורדים ביחד במדרגות, לעבר שערי הארמון.
"סאנדרין, אמרת..." ג'יים ממלמל כאילו לעצמו, אולם פוקח עליך עין כל העת "בשם כל האלים, אני מוכן להשבע שהן זהות... פשוט זהות לחלוטין..." הוא מוסיף למלמל.
כאשר אתם יוצאים מהשערים, וזהובי הגלימה מפנים לכם ביראה את הדרך, אתם נתקלים כמעט מיד בחיילי פריי, בראשות סר ריימן, שהמתינו ככל הנראה בסמוך.
"דיאנה!" אומר סר ריימן, ומיד מבחין בבן-ליוויתה, ופחד ממלא את עיניו.
"הקוט...סר ג'יים לאניסטר, כוונתי" הוא אומר, ומחווה קידה עמוקה.