• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משחק פורום - להבות של קור [הסתיים]

סטטוס
נעול לתגובות.
OOC: יש לדימון בעיות עם המחשב/הורים, אני ממליץ שתדב"ש אותו לקצת זמן
 
אין לי מה להגיד...
רק משגיח שלאלפים לא יקרה כלום ופוקח עין על לוגית' הזה...
 
ברקע אתם שומעים את מאות החיילים... ואת רקיעות סוסיהם. אבל דבר אחד נשמע לכם הכי ברור, השירה השקטה של לוג הזקן, נראה לכם שהוא שר בשפה מוכרת... אבל היא לא באמת מוכרת לכם. אתם מצליחים די במהרה לשמוע בברור גמור את מה שהוא שר, "ויית' לו גורמיי תאדייק..." השיר ממשיך וממשיך.
*****
הרכיבה נמשכת כמה שעות.. בלי להפסיק... ובין רגע, לוג מפסיק לשיר, "נעצור כאן." הוא אומר לפתע, ועוצר את סוסו, "אני לא יכול להמשיך לשיר ככה... ואנחנו כבר חמים על עקבותיו של נייפוס."
במהרה החיילים בונים את המחנה, נראה שהם מנוסים, ואת קארל ונורמונד חלק גדול מכיר, ואת לאנס מעט מאוד מכירים, סיירה, לעומת האחרים, לא נראה שמתקבלת כל כך יפה. אוהליכם הם בצבעי בית אלקווד, האפור והכחול הכהה. על האוהל הגדול ביותר מצויירת הגולגולת עם הקרניים, עיניים הריקות והגדולות צופות בכם.
הלילה מגיע, אבל הוא נושא גוון משונה, הירח נראה לכם קצת כחול מהרגיל, ובמהרה אתם מגלים שחלק גדול מאוד מהצמחיה אינו כפי שהיה, החיילים עולים על כך גם. לוג מביט בכם במבט תמים.
 
"לוג? מה בדיוק מתרחש כאן?" שואל נורמונד במבט שואל (מפתיע, הא?). "למה הכל נראה פתאום שונה?", הוא ממשיך.
OOC: טוב שלא קיבלת השראה מאמבר ;)
 
חזרתי! (פחות או יותר)
---------
ג'ון מתבונן סביבו בעצבנות ומנסה להבין מה קורה בדיוק,בזמן שהוא בודק הוא מכין את עצמו לכל דבר (בכך שהוא מתכונן עם הפלמברג).
"מה קורה פה?" צועק אל לוג כשהוא ממשיך לנסות להבין מה קורה סביבו אבל לא בעצבנות.
 
OOC: מה זה אומר שהצמחיה השתנתה?

"ידעתי שהבול עץ הזה (לוג) הזה ידפוק אותנו בסוף!!"
 
לוג מחייך, "הרגעו, חברים." הוא אומר, "אני פשוט מעביר אתכם דרכם העקבות של נייפוס, בכל המישורים, אני לא בטוח באיזה מישור אנחנו עכשיו... אבל נראה לי שזה מישור ביניים, בין המישור הראשי למישור המים... אתם מרגישים את הלחות? ורואים את הים, ההוא?" הוא מצביע לכיוון ים גדול וכחול.
"מחר בבוקר נמשיך," הוא אומר, "אני צריך לאגור כוחות."
 
"טוב... זהו... נכנעתי!! אני הולך לישון... תעירו אותי אם תזדקקו לי...!!"
 
"יופי מישור מים...עם הלחות הזאת יהיה קשה להבעיר אש!" אומר בכעס ג'ון
"אני אשמור היום..." ומתיישב על משהו נוח כשהוא מחזיק את הפלמברג קרוב אליו.
 
"חברים, הירגעו בבקשה", נורמונד אומר. "סלח להם, קשישא, חברי לא יודעים נימוסים מהם... אך לא הבנתי - מה זאת אומרת לעבור בין מישורים?", הוא ממשיך.
 
לוג מביט בנורמונד, "ככה," הוא אומר, ומתיישב על אבן מוזרה... שנראת גמישה למדי, "היקום שלנו מורכב מהרבה מישורי קיום, ישנם חמישה ראשיים, האלוהי, מישור החצי-אלים, המישור הראשי, המישור הנמוך והמישור הנתעב. אבל, האלים יצרו עוד כמה מישורים, הרבה אם לומר את האמת, מישורים שהם חלק ממה שמרכיב את המישור העיקרי, ושזה מועשר על ידם. אנחנו, או אתם יותר נכון, חיים על המישור הראשי, בצפון. נייפוס, כמוני, יכול לעבור במישורים בצורה מיוחדת, הוא יכול לשגר את עצמו, דרך שירה. אני פשוט עוקב אחרי העקבות שהוא השאיר.
"אני עייף," לוג אומר, ברגע שהוא מסיים, "אני אלך לישון."
הוא עוצם את העיניים ומתחיל לנחור.
 
"מרתק", אומר לעצמו נורמונד, עדיין מעכל את ההפתעה. "טוב, גם אני אפרוש לאוהל. שנחלוק את אותו האוהל, סר קארל?" הוא שואל.
 
הבוקר המאיר את אורו הבוהק והכואב מעיר את כולכם באותה השעה. אבל נראה שלוג כבר ער מזמן, "נו, ישנונים!" הוא אומר ומצחקק, "אפשר כבר להמשיך?
"גם עליי כבר נמאסה הלחות והחום המסריח הזה שכאן." הוא מסביר, "טוב, תארגנו את האנשים, ונצא שוב, אני חושב שנייפוס כבר בתנועה, וגם האנשים שרוצים אותו."
 
ג'ון קם מהעשב שעליו ישב בכאב כשהוא פולט מילת כאב פה ושם
"אני זקן מדי לדברים האלה" מסנן תחת שפתיו.
"כמה רחוקים אנחנו מנייפוס לוג" שואל את לוג כשהוא מקפל את ציודו.
 
"אפילו אני זקן מדי בשבילך הדברים האלו..."
אומר לאנס בזמן שהאו יוצא מהאוהל מזיע כולו...
"אפשר לעבור אולי באיזה 'מישור גן העדן הקריר והנעים'? או משהו כזה?"
שואל לאנס בשמחה קלה.
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top