ooc: לוקח את התפקיד של הנרייטה לעוד תגובה-שתיים, עד ש-Celime תחזור.
ic: הנרייטה מהנהנת בראשה בחוסר סבלנות.
"אהה, כן זה היה יפה מאד, ותודה גם לך, עלמתי הטובה פאולין" היא נאנחת "אנחנו... חייבות להשיג את הז'אנוק הזה, הוא מחזיק בילדה שלי והם מתכננים קסם זכרון או משהו כזה..."
ובלא לשים לב יותר מדי לרובין, היא פוסעת בצעד מהיר בהמשך המסדרון, לא לפני שהיא שולחת מבט מזרה אימה בקוסם השבוי.
"אם יקרה משהו לבת שלי, פיסת טינופת שכמותך..."
פאולין דורכת את קשתה במהירות, ומכוונת אותו אל סגולי הרעלות שבאים במרוצה במדרגות וממעברו השני של המסדרון.
"תעצרו במקום, אחרת האדון המלוכלך שלכם מת" היא אומרת בקול מטיל מרות "וגם אתם לא תשרדו הרבה אחריו"
סגולי הרעלות נעצרים במרחק בטוח, שולחים לעברכם גידופים ואיומים. הקוסם מיבב משהו.
"זו אי הבנה מצערת..." הוא נאנק, מביט בחשש ברובין ובפגיון שבידה "תקשיבו בנות... יש לי תיבה גדולה, מלאה תכשיטים מתוקים. מה דעתכן שנעשה עסק קטן?"
פאולין מתעלמת ממנו ופונה אל רובין.
"ובכן, לא השתנית בכלל, חתולת רחוב קטנה" היא מגחכת, לא נראית ככועסת במיוחד בגלל כינוי הלעג הישן "אבל זה לא זמן למשחקים עכשיו, רובין" קולה מחריף, ונשמע שקט וסמכותי מאד.
"קארן בידי החלאות האלו... ועוד לא שמעתם את הדבר הגרוע ביותר. אני לא יודעת מה בדיוק, אבל משהו רע, רע מאד קרה ברובע הזה ממש לא מזמן... המשמר אחוז תזזית, מרכבות שועטות לכאן ולכאן. אין לנו הרבה זמן".
סגולי רעלה ואבירי חיפושית משתופפים בפתח האחורי של המבנה, אולם הם נסוגים לאחור בחשש, כאשר הם רואים את אדון המקום מוחזק עם סכין מוצמדת לגרונו. אזי, כהרף-עין, אתם מוצאים את עצמכם בסמטה הצדדית.
פאולין מתעכבת לרגע לבחון את הקרקע.
"היתה כאן מרכבה, אבל היא יצאה לדרך לפני מספר דקות" היא אומרת באכזבה.
ic: הנרייטה מהנהנת בראשה בחוסר סבלנות.
"אהה, כן זה היה יפה מאד, ותודה גם לך, עלמתי הטובה פאולין" היא נאנחת "אנחנו... חייבות להשיג את הז'אנוק הזה, הוא מחזיק בילדה שלי והם מתכננים קסם זכרון או משהו כזה..."
ובלא לשים לב יותר מדי לרובין, היא פוסעת בצעד מהיר בהמשך המסדרון, לא לפני שהיא שולחת מבט מזרה אימה בקוסם השבוי.
"אם יקרה משהו לבת שלי, פיסת טינופת שכמותך..."
פאולין דורכת את קשתה במהירות, ומכוונת אותו אל סגולי הרעלות שבאים במרוצה במדרגות וממעברו השני של המסדרון.
"תעצרו במקום, אחרת האדון המלוכלך שלכם מת" היא אומרת בקול מטיל מרות "וגם אתם לא תשרדו הרבה אחריו"
סגולי הרעלות נעצרים במרחק בטוח, שולחים לעברכם גידופים ואיומים. הקוסם מיבב משהו.
"זו אי הבנה מצערת..." הוא נאנק, מביט בחשש ברובין ובפגיון שבידה "תקשיבו בנות... יש לי תיבה גדולה, מלאה תכשיטים מתוקים. מה דעתכן שנעשה עסק קטן?"
פאולין מתעלמת ממנו ופונה אל רובין.
"ובכן, לא השתנית בכלל, חתולת רחוב קטנה" היא מגחכת, לא נראית ככועסת במיוחד בגלל כינוי הלעג הישן "אבל זה לא זמן למשחקים עכשיו, רובין" קולה מחריף, ונשמע שקט וסמכותי מאד.
"קארן בידי החלאות האלו... ועוד לא שמעתם את הדבר הגרוע ביותר. אני לא יודעת מה בדיוק, אבל משהו רע, רע מאד קרה ברובע הזה ממש לא מזמן... המשמר אחוז תזזית, מרכבות שועטות לכאן ולכאן. אין לנו הרבה זמן".
סגולי רעלה ואבירי חיפושית משתופפים בפתח האחורי של המבנה, אולם הם נסוגים לאחור בחשש, כאשר הם רואים את אדון המקום מוחזק עם סכין מוצמדת לגרונו. אזי, כהרף-עין, אתם מוצאים את עצמכם בסמטה הצדדית.
פאולין מתעכבת לרגע לבחון את הקרקע.
"היתה כאן מרכבה, אבל היא יצאה לדרך לפני מספר דקות" היא אומרת באכזבה.