24 השעות עוברות במהירות, כמעט מהר מידי. אתם מרגישים שהכל נעשה בלחץ, הקניות, הריפוי, ההכנות. אתם לא מבינים למה, אבל יש לכם תחושה רעה, כאילו דברים הולכים רק להחריף מכאן, כאילו זה היה הקרב האחרון שהיה פשוט יחסית, יש תחושה רעה באוויר, ואתם לא היחידים ששותפים לה, טרולים רבים נראים... מודאגים, כאילו משהו מגיע. לא ברור מה.
ואז עם שחר אתם מתייצבים מחדש בזירה, אתם מספיקים לשתות את השיקויים שלכם להכין את ההקסמות לפני ששוב מפרידים בינכם, לפני שאתם מרגישים בשקט הלא אופייני למקום, ואז באחת אתם מרגישים את הלחץ.
הרן זוכר את התחושה, הוא ואוסקר נתקלו בה בטירת שלג, זה הכוח שנסיכת פיות מפעילה כדי להבהיר כמה היא דומיננטית, כוח שגורם לכל אדם פשוט להיות קפוא ולכרוע ברך, כאילו האדמה עצמה מושכת אותו לציית לגבירה שלה. אתם מתנגדים לכוח, אבל ברור לכם, ברור לכם שאף אחד פה לא מצליח.
ואז אתם נדפחים פנימה, אחד מכם בכל צד אחר של הזירה, שעומדת ריקה, למעט דמות אחת.
קירה.
נסיכת חצר האדמה עומדת במרכז הזירה בצורה כמעט מתריסה, היא לבושה בצורה זהה לאיך שראיתם אותה בנמל חירות, אותו מעיל ארוך, אותה טונקיה כסופה, מכנסיים ארוכות, אותם עיטורים בשיער הזהב המושלם שלה, בעיני הבדולח הכחולות שלה אשר ננעצות עמוק בנשמותכים.
"ברכותי." היא אומרת אחרי שארבעתכם בפנים. "אני מודה שהתקדמתם רשמית מחרקים למטרדים." היא אומרת. "אני מניחה שאתם יכולים למצוא בזה גאווה, עד אתמול סירונה לא ידעה מי אתם, ופרט לאחותי כאן- היא לא הייתה מתכננת לדעת מי אתם." היא מוסיפה, "עד אתמול יכולתם לחיות את החיים שלכם בשקט עד הסוף, עד הרגע שבו הכל ישתנה והעולם לא יחזור למה שהוא היה, כל מה שהייתם צריכים לעשות זה לעזוב, לוותר, להיכנע." הקהל שותק לקול שלה, אתם מציליחים לראות את המלך ביציע שלו, נראה משותק גם הוא, וביציעה השני, היציע בו עמדה אנסטסיה אתמול, עומדת נסיכת האוויר לצד 3 דמוית שכבר יצא לכם לראות, קלבאך - הצייד הפראי שעומד לייד אדון הצייד, גווין -אפ-נאוד, אשר עומדים בשקט לצד אביר הדמעות, קסדתו תוקנה מהקרב הקודם שלכם.
"אבל אז החלטתם להתערב." מחזירה אתכם קירה לזירה. "ובחרתם במוות, הייתי קוטשת את כולכם לאבק, גורמת לאדמה לבלוע אתכם ואז תולשת את הנשמות שלכם ונוטעת ומביאה אותם למאכל לג'אברווקי. אבל אחותי חושבת שעדיין יש בכם תועלת." היא אומרת בקרירות שלה, "מסתבר שאתם התקווה של כל מיני אנשים בעולם, ולכן אנחנו הולכות לשבור אותה." היא נקושת באצבעות שלה ואתם מבחנים בשמיים משתנים, וצבעיים מכסים אותה, לוקח לכם רגע להבין שהשמיים משקפים את הזירה בה אתם נמצאים. "הבוקר כל העולם יראה אתכם נלחמים בכוחה של סירונה. וכל העולם יראה אתכם מפסידים. כל העולם יראה כיצד הגיבורים האחרונים שלו מבוסים על ידי לוחמיה של גבירת העמקים, כיצד הסיכוי שלהם יאבד עם כל אחד ואחד מכם שיפול, ואחרי שארבעתכם תמותו. ואחרי שנסיכת האש תיוולד מחדש בנאמנות לסירונה, הם ידעו שהקרב נגמר, המלחמה אבדה, ושסירונה ניצחה."
האדמה רועדת לפתע, וחומות אבן שחורה בוקעות מהאדמה, מעלים שברי אבן שיוצרים חומה טבעית לאורך הזירה, בעוד קירה פורסת את ידייה ועמוד אבן בוקע מתחתיה, מוביל אותה לעבר המרפסת שלה בדיוק כאשר קלבאך מזנק מתה,
הקהל שוותק, מפחוד ומשותק מכדי להגיב.
אתם מספיקים להביט אחד בשני פעם אחת נוספת לפני שהקירות חוסמים אתכם.
ואת הצייד הפראי איתכם.
"הרוג אותם." אתם שומעים את קירה פוקדת. "את כולם." היא מדגישה, כשזה שולף את חרבו, ושני כלבי צייד מופיעים לצידו.
META
חוקים חשובים
הופרדתם - כל אחד מכם מתחיל את הקרב בנקודה אחרת בזירה - הוצבתם כבר רנדומלית כל אחד בכניסה אחרת.
קירות הנקודות השחורות במפה הם חומות אבן, יצור אשר נמצא בצד אחד של הקירות נהנה מהסתרה מלאה מכל מי שנמצא בצד השני של הקיר [לצורך העניין כרגע רק זולג'ין רואה את כלב הצייד כרגע, ואף אחד מכם לא רואה את קולבארך].
הקהל משותק - חוקי קרב ההופעה לא חלים כי הקהל לא מסוגל להגיב בדיוק.
מבט פראי - כוחו של הצייד הפראי מורגש עליכם, בפעם הראשנה שאחד מכם נתקל ביצור של הצייד הפראי בקרב הזה (משמע נכנס לטווח של 30 פיט ממנו) הוא צריך להציל רצון בד"ק 27 נגד הצייד או 20 נגד כלבי הצייד, בכישלון הוא paralyzed למשך סיבוב, הצלחה מול אחד מהם הופכת אתכם לחיסן נגד האחרים למשך 24 שעות, כישלונות מרובים לא מצטברים.
גלגלו יוזמה.
מפה
https://docs.google.com/spreadsheets/d/19OVYck1YMBSg8i-IhVVLPpkr1hOMhZ29wxLsUMlCp68/edit#gid=0
