ביאורן מסתכל על גורן, מבט מבולבל על פניו, אבל אם גורן לא רוצה זיקוקים, לא צריך. הוא עוזב את הזיקוקים ומקדיש את מאמציו לחפירה עם הסיר
צילו של הצל -עץ משחק [5/5] (מהדורה 5, פנטזיה) - סיימנו!
- מחבר/ת הנושא dragonitzan
- תאריך התחלה
אתם חופרים בבור, עם להבים, ידיים, סיר או רוחות טבע. הבור מעמיק, אבל תצטרכו יותר מרק לחפור בשביל להגיע לטביעת האנרגיה שגורן מרגיש.
והאנרגיה הזו? היא... הכל. היא גוש עצום של כח קסם מכל סוג אפשרי, דחוס ברמה לא יאמנת.
חוץ מהצללים שמזדחלים בקצה העמק אבל לא נכנסים פנימה... כן, אין איש בעמק.
ג'ושוע
והאנרגיה הזו? היא... הכל. היא גוש עצום של כח קסם מכל סוג אפשרי, דחוס ברמה לא יאמנת.
חוץ מהצללים שמזדחלים בקצה העמק אבל לא נכנסים פנימה... כן, אין איש בעמק.
ג'ושוע
אתה מזהה את המקום הזה.
אתה הרי היית פה, לפני הרבה מאוד, מאוד זמן.
כאן יצירה מתה.
אתה הרי היית פה, לפני הרבה מאוד, מאוד זמן.
כאן יצירה מתה.
"אתם... חופרים קבר." אומר גו'שוע בשקט. הוא עוצם עיניים לרגע
"תעצרו. תעצרו!" הוא צועק ומנסה לדחוף אנשים החוצה מהבור. "אתם נותנים לצל את מה שהוא רוצה." הוא מנסה לדחוק אותם הצידה. "הוא מנסה להגיע אליה!" הוא צועק, כמעט בטריוף
"תעצרו. תעצרו!" הוא צועק ומנסה לדחוף אנשים החוצה מהבור. "אתם נותנים לצל את מה שהוא רוצה." הוא מנסה לדחוק אותם הצידה. "הוא מנסה להגיע אליה!" הוא צועק, כמעט בטריוף
"למה לעצור? מה הצל רוצה?" שואל גורן, עוצר את החפירה לרגע כדי להבין
"את יצירה." עונה ג'ושוע, "זה הקבר שלה."
גורן שואל "זה הקבר של יצירה? יצירה מתה? המקום הזה מלא בקסם"
"כאן יצירה מתה." עונה ג'ושוע. "והצל רוצה אותה, תחשבו על זה- אם הוא היה יכול להגיע לכוח שלה בעצמו, למה הוא לא לקח אותו כבר? יש משהו שעוצר אותו, משהו שמונע ממנו לעשות את זה, והוא רוצה שאנחנו נעשה בשבילו את העבודה השחורה."
"נראה לי" אומר ביאורן, אחרי שהוא חושב מעט "שלפני שממשיכים צריך למצוא דרך לתקשר עם יצירה. אחרי הכל, זה הקבר שלה."
אחרי עוד קצת מחשבה הוא אומר "גורן, אולי תצליח להתחבר אליה דרך האנרגיה שיש פה"
אחרי עוד קצת מחשבה הוא אומר "גורן, אולי תצליח להתחבר אליה דרך האנרגיה שיש פה"
אומבר תוהה ושואל "אם הצל היה רוצה לחפור את הקבר הזה בעצמו הוא כבר היה עושה את זה... לא? הרי גם בלי לשלוח את משרתיו ישירות, הוא היה יכול לומר לכמה בני אדם על המקום הזה והם היו עושים את העבודה בשבילו. ובכל מקרה, בלי יצירה אין לנו תקווה נגד הצל."
לאחר מכן מנסה לבדוק אומבר דבר אחר - הוא מוציא את פיסת המגילה מכיסו, ובודק האם היא מגיבה לכוח העולה מהבור.
לאחר מכן מנסה לבדוק אומבר דבר אחר - הוא מוציא את פיסת המגילה מכיסו, ובודק האם היא מגיבה לכוח העולה מהבור.
גורן חושב בקול: "לדבר עם יצירה זה רעיון," ומיישם. הוא מנסה להתחבר לקסם של יצירה ולשאול אותה מה קורה פה.
פיסת המגילה... לא מגיבה. היא לא משתנה, לא מנצנצת... כלום. למעשה, גורן לא מרגיש ממנה שום קסם - כאילו היא באמת רק חתיכת קלף טקסט סבוך עליה.
אבל כשגורן מנסה לתקשר עם יצירה... הוא מרגיש הרבה, הרבה יותר. כח עצום, מטורף בעוצמתו - כח של אלה שוכן מתחת לרגליכם, קבור עמוק...
וחסום לחלוטין. גורן מנסה להגיע אליו, לתקשר איתה... אבל לשווא. הקשר אל יצירה נעול וחסום בשכבת מגן קסומה, שאי אפשר לפרוץ מבפנים - או מבחוץ.
לא בקסם, לפחות.
אבל כשגורן מנסה לתקשר עם יצירה... הוא מרגיש הרבה, הרבה יותר. כח עצום, מטורף בעוצמתו - כח של אלה שוכן מתחת לרגליכם, קבור עמוק...
וחסום לחלוטין. גורן מנסה להגיע אליו, לתקשר איתה... אבל לשווא. הקשר אל יצירה נעול וחסום בשכבת מגן קסומה, שאי אפשר לפרוץ מבפנים - או מבחוץ.
לא בקסם, לפחות.
"אז מה עושים עכשיו?" שואל גורן, ומנסה שוב לפענח מה שכתוב בה, הפעם באמצעות הקסם שבאזור.
out
אני רוצה לברר - בעבר גורן הרגיש איזה קסם מהמגילה?
out
אני רוצה לברר - בעבר גורן הרגיש איזה קסם מהמגילה?
חלקכם חופרים בקרקע, חלקכם מתווכחים עם אחרים... אבל כולכם לא שמים לב לשינוי שחל באזור סביבכם עד שמאוחר מדי.
הצללים לא הלכו לאחור, לא - אבל הם גם לא התקרבו. כמו ערפל שחור נמוך הם מתפתלים מחוץ לעמק, בלי יכולת להיכנס...
אבל ננס אחד, מוכר לחלקכם, בעל יד מאבנים מרחפות ומבט מודאג רץ לכיוונכם לתוך העמק, ואתם רואים מאחוריו מספר דמויות מתכתיות גדולות - קוראד הגיע.
"מה זה המקום הזה?" הוא שואל. "לכאן הגעתם? מהפורטל? מה קורה פה?" הוא נראה מבולבל, סקרן, ובמיוחד שמח לראות שחבריו הקודמים למסע עדיין בחיים.
אבל לפי הרעשים המתקרבים, הוא לא האורח היחיד שבדרך - רעש של צבא מתקרב עושה את דרכו לכיוונכם. דארה מגיעה.
הצללים לא הלכו לאחור, לא - אבל הם גם לא התקרבו. כמו ערפל שחור נמוך הם מתפתלים מחוץ לעמק, בלי יכולת להיכנס...
אבל ננס אחד, מוכר לחלקכם, בעל יד מאבנים מרחפות ומבט מודאג רץ לכיוונכם לתוך העמק, ואתם רואים מאחוריו מספר דמויות מתכתיות גדולות - קוראד הגיע.
"מה זה המקום הזה?" הוא שואל. "לכאן הגעתם? מהפורטל? מה קורה פה?" הוא נראה מבולבל, סקרן, ובמיוחד שמח לראות שחבריו הקודמים למסע עדיין בחיים.
אבל לפי הרעשים המתקרבים, הוא לא האורח היחיד שבדרך - רעש של צבא מתקרב עושה את דרכו לכיוונכם. דארה מגיעה.
אומבר מביט בחשדנות בננס, דרוך ומוכן לקרב במקרה ומדובר באויב. הוא מתקשה להאמין שהננס, ולא משנה הסיטואציה, הגיע "בטעות" לקבר של אלת הבריאה.
"אם אנחנו רוצים לעשות משהו עם יצירה אנחנו צריכים לעשות אותו עכשיו. ברגע שבו תגיע דארה נתקשה להתקרב לקבר הזה עוד. אני יכול לצאת אליה ולנסות לעכב את ההתקדמות שלה כדי לקנות לנו עוד כמה דקות, אבל זה לא יעזור אם לא נעשה שום דבר בקשר לקבר"
"אם אנחנו רוצים לעשות משהו עם יצירה אנחנו צריכים לעשות אותו עכשיו. ברגע שבו תגיע דארה נתקשה להתקרב לקבר הזה עוד. אני יכול לצאת אליה ולנסות לעכב את ההתקדמות שלה כדי לקנות לנו עוד כמה דקות, אבל זה לא יעזור אם לא נעשה שום דבר בקשר לקבר"
"כולם, תכירו, זה קוראד, נציג רשמי של לינגאה וחבר למסע שלי ושל גורן." ביאורן אומר למי שסביבו
"קוראד, דארה עוד מעט מגיעה, זה הקבר של יצירה ואני ממש אשמח אם תצליחו להימנע מקרב במקום הקודש הזה. יש פה צללים ונראה לי שכדאי להתנהל פה בזהירות."
"קוראד, דארה עוד מעט מגיעה, זה הקבר של יצירה ואני ממש אשמח אם תצליחו להימנע מקרב במקום הקודש הזה. יש פה צללים ונראה לי שכדאי להתנהל פה בזהירות."
''עכשיו תסביר לנו מה שקרה כשהלכנו - הצבא שמתקרב לכאן - בראשו עומדת אישה שאומרת שלינגיאה הכריזה עליהם מלחמה. מה המלחמה הזאת ולמה פתאום יש מלחמה דווקא כשחצי יבשת התפוצצה?"" גורן שואל את קוראד
"ידענו שאנחנו חייבים למצוא אתכם. שהפורטל ההוא הביא אתכם למקום חשוב. וצדקנו!" הוא אומר בקול מהיר ונרגש. "הקבר של יצירה... מי היה מאמין... זה אולי הדבר היחיד שיכול לעצור את הצל מלשלוט בעולם. למה אנחנו מחכים? בואו נשחרר אותה!"
