אפשר להסתכל על זה מכמה כיוונים.
ראשית, אם נחשוב על "למה התכוון המשורר" אז די ברור שמדובר בהצגה קומית שמתבססת על הדיסוננס בין העוג (מפלץ כוחני, פרימיטיבי, עצום ממדים ודל-מוח) ובין הלבשתו בשמלה קטנה ממידותיו ונסיונותיו לאמץ גינונים של אשת אצולה אלגנטית. בהיבט הזה, העוג לא מייצג קורסדרסרים/טרנסג'נדרים יותר מאשר בראבאס "היהודי ממלטה" מייצג יהודים כלשהם או שפארוק מ"אלכס חולה אהבה" מייצג את יוצאי איראן.
שנית, גם אם העוג/ג'נט או בראבאס, או פארוק אינם מייצגים מגזר כזה או אחר בפני עצמם והיוצר שלהם לא התכוון אלא לבדר את הקהל שלו, עדיין יש משהו ששווה מחשבה בזה שהיוצר בחר להציג דווקא אותם. באראבאס לא היה חייב להיות יהודי, פארוק יכל באותה מידה להיות יקה או רומני (ולהישאר עם מבטא מוקצן ומצחיק שזה עיקר מהותו) והעוג יכל להיות מוקסם לחשוב שהוא לורד ולא ליידי. בסופו של דבר, טום מלודובי לא אמר "קבלו! עוג שחושב שהוא אדון מכובד חחחח" אלא "קבלו! עוג קוקסינל חחחח".
אם בראבאס נותן לנו צוהר על "איך באנגליה האליזבתנית מחזאי חשב על יהודים למרות שמעולם לא ראה יהודי כי גירשו אותם לפני שלוש מאות שנה" אז אם אנחנו מסתכלים על הייצוג הדי-מכבד של להט"בים במו"ד של היום ומנסים לחשוב אם היה משהו כזה פעם בעבר - כל מה שאנחנו מוצאים בתחילת הדרך זה את העוג המביך הזה.
שלישית, קסם. ב"מציאות" של העולם של מו"ד ובהגיון הפנימי שלו יש קסם. יש לך קסם שיכול להחיות מתים, יש לך קסם שיכול לגרום לך להפוך לנמר, יש קסם שיכול לגרום לך לעוף. באותו אופן, יכול להיות גם קסם שיכול לגרום לך לנזילות מגדרית. העוג, שהוקסם לחשוב שהוא ליידי ג'נט אמבר, לא מרגיש תחת השפעת הקסם פחות גברת משדב"ש שנדבק בליקנטרופיה מרגיש שהוא אדם-זאב או אדם-דוב.
נכון, אנחנו כבר לא ב1981. היום כנראה שעוג כזה לא היה מתפרסם כי לאנשים עם דיאספוריה מגדרית יש חיים קשים גם ככה ואין שום סיבה מיוחדת להציג אותם בתור בדיחה. אבל אם מסתכלים איך זה הוצג פעם - כנראה שהעוג הזה הוא הפעם הראשונה שזה קרה במוצר רשמי -אלא אם כן מישהו מכיר או זוכר משהו אחר. אם אפשר לדבר על סוגיות מגדריות בהשפעת קסמים בסדרת הקוסם מארץ עוץ (דמויות של גברים "מסורסים" וחלולים מבפנים, הנסיכה ברקת שבילתה את כל שנות חייה המוקדמות בתור נער בלי לדעת את המגדר המקורי שלה) אז גם העוג הזה שווה איזכור, גם אם בתור אבן-דרך היסטורית לא חשובה מאוד וכייצוג לא מוצלח בעליל.
בסופו של דבר, ב1981 התפרסמה הרפתקה שיש בה היתקלות אחת עם עוג שלובש שימלה. העוג הזה מתואר כמי שבאמת חושב ומרגיש שהוא אשה, גם אם זה נגרם בהשפעת קסם. ב-1981 זה נועד להצחיק, ספק אם באותה תקופה ועוד במו"ד בקופסאות המצונזרת והשמרנית, הייתה אפשרות אחרת לחשוב בכלל על הצגה של מגדר אלטרנטיבי שלא בתור בדיחה.
היום, כשבהרפתקה רשמית של מו"ד יש לך דב"ש של אלף שהיה פעם אלפית, כשכבר בספר השחקן מציינים שהאל העליון של האלפים הוא אינטרסקס (מה שפעם נקרא "הרמפרודיט") וכשמפרק חפצי הקסם בספר השה"מ סילקו את החגורה שמשנה מין כי היא תוארה כמקוללת, אפשר אולי לתת לעוג האומלל הזה את הקרדיט שהוא כנראה היה הצעד הראשון, גם אם צעד עקום למדי.
