• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

דיון - היהודים באים והקו האדום של ההומור

אני מניח שכבר שמעתם על המהומות שהסדרה "היהודים באים" גורמת. אנשים רבים מוצאים את ההסדרה הזאת מזלזלת, נועזת מדי ואפילו אנטישמית. יש דיבורים על תביעות וניסיונות לעצור את שידור הסדרה, לפי מה ששמעתי.

עד תחילת העונה הרביעית (שיוצאת בימים אלו) אהבתי מאוד את הסדרה ותמכתי בה, וכשהעונה הרביעית יצאה התאכזבתי קשות. ניסיתי לתת הזדמנות לעוד 2-3 פרקים והפסקתי. מאוחר יותר הבנתי שאני בעצם תומך בתלונות על הסדרה, בניגוד לגישה הקודמת שלי.

זה מעלה שאלה מעניינת בעיני, ורלוונטית מאוד כיום בעקבות הפגנת Black Lives Matter, וגם לפניה. עד איפה מותר לצחוק? האם אין גבולות להומור ולהתבטאות של אנשים?

לדעתי, הבעיה העיקרית של העונה הרביעית שהעלתה מחדש את הדרישות להפסקת הסדרה, היא שלפחות להרגשתי הכותבים הפסיקו לנסות להצחיק, והתחילו להכניס אג'נדה. אני אנסה להסביר.

עד עונה 4, הסדרה לא הרגישה לי מזלזלת בגלל שהיה ברור לי שהדמות שיש שם היא לא יוסף או הרמטכל. היא לא ניסתה להיות. הם פשוט לקחו דמות חדשה, הזויה שנועדה להצחיק, קראו לה יוסף ושמו כמה אזכורים לאיש האמיתי. המטרה שלהם היתה להצחיק.

בעונה 4 היה ברור לי מהי הדעה הפוליטית של הכותבים. בלי צל של ספק, ידעתי שכל הרעיון היה להכניס אג'נדה. וזה כבר לא הצחיק אותי. ברצינות, צחקתי לא יותר מפעם בפרק, בסדרה שאמורה להיות קומדיה. בנוסף, התחלתי לשים לב להרבה אמירות על כל אחת מהדמויות. אמירות שלא נועדו להצחיק, אלא רק לבזות.

אני חושב שיש גבולות, אבל הרבה יותר רחבים ממה שכרגע יש. בדיחות משובחות שמדברות אלי ועלי הרבה יותר מצחיקות אותי מבדיחות על נושאים שאין לי קשר אליהם. אבל כל עוד זה בחיוך.
וכן, צריך להיות טאבו, גבול. אני חושב שבדיחות שואה (בתור דוגמה) צריכות להיות מחוץ לשאלה בכלל.
אבל לא גבול שאנשים מפחדים לדבר בטלוויזיה על נושאים רגישים אחרת יחרימו אותם אם תחליק להם מילה לא מדויקת.
(אני מניח שזה גם דיון על פוליטיקלי קורקט :) )

מה אתם אומרים?
 
אני חושב שהעונה הרביעית התחילה פשוט ממש גרוע, אבל השתפרה אחרי 4 פרקים. כדאי לך לתת לה הזדמנות נוספת לדעתי.

קשה מאוד למתוח גבול אדום בנוגע להומור, כיוון שהומור הוא דבר סובייקטיבי, זה עניין של ניסוי וטעיה עם הקהל. אישית, הבעיה שלי עם הפרקים הראשונים של היהודים באים זה שהבדיחות היו חסרות פואנטה. זו לא הייתה סאטירה, אלא סתם כמה בדיחות גרועות וסטריאוטיפיות. המערכון ההומופובי-גזעני של הכפתור האדום הוא דוגמה טובה. מצד שני, המערכון "אנחנו הילדים של חורף..." היה מדהים וחזק, והיווה סאטירה נהדרת. הוא ידע מה המסר שהוא בא להעביר, והשתמש בכלים שלרשותו בצורה מושלמת.

עונה 4 מתחילה עם כמה מערכונים גרועים ברצף, חסרי פואנטה, שלא יודעים מה הם מנסים לעשות- אז הם פשוט מנסים להצחיק. אבל ההומור שהם משתמשים בו פשוט רדוד ומאכזב.
 
הבעיה היא שאתה צופה בתוכנית סאטירה אבל חושב שאתה צופה בסתם קומדיה.

לסאטירה, מעצם ההגדרה, יש אג'נדה שהיא מנסה להכניס...
 
מסכים מאוד עם נקסטורל, הפרקים הראשונים לא משהו אבל בפרקים האחרונים יחסית יש כמה מערכונים באמת מעולים. ואכן כמו שדדאלוס אמר - כשאתה צופה בארץ נהדרת או גב האומה זה לא בעייתי אם הטקסט מדבר על אג'נדה מסויימת, פשוט ככה צריך להתייחס גם ליהודים באים, בין אם אתה מסכים עם האג'נדה ובין אם לא לא נראה לי שיש טעם לבקר את העובדה שהיא קיימת
 
סאטירה זה דבר מאוד חיובי - זה עוזר להבין שדעה פוליטית זה לא פרה קדושה ושכולנו בסך הכל אנשים. בכל מקרה הומור שהוא לא נגד אדם או עדה מסוימת זה סבבה בעיניי - מדינות, סמלים, אמונות וכך הלאה זה לגיטימי.
מי שלא מספיק חזק באמונה שלו במדינה/דת/קבוצת כדורגל ונעלב מזה שמישהו צחק על ביתר ירושלים או על הנביא מוחמד... הבעייה בעיקר אצלו. (למעט חריגים שבהם מנסים לתרץ אלימות או גזענות בכך שזה רק הומור)

אני לא עוקב אחרי הסדרה ספציפית אז קשה לי להגיב לעונה הרביעית מול הקודמות.
 
העונה הזאת.יותר נוקבת, אבל זאת תמיד הייתה סדרה ששחטה כמה וכמה פרות קדושות, לטעמי לרוב בצורה מעניינת ומעוררת מחשבה. בכל מקרה, היא תמיד הייתנ.סאטירה פוליטית, וזה אחלה בעיני, רחרת.זה היה סתם נונסנס
 
הממ, לא.
ההבדל בין סאטירה לא מצחיקה לפרופוגנדה זה שהסאטירה לא מתיימרת להציג את האמת בעוד שהפרופגנדה כן מתיימרת להציג אמת אובייקטיבית.

ספציפית לעניין היהודים באים, אף אחד לא חושב שבימי המלך דוד הוא נהג להשתין, מילולית, על העם מצוק גבוה והעם התחרה על טיפות השתן (זה המערכון הראשון שעולה לי לראש, אותו דבר נכון לגבי שאר המערכונים) לכן זה לא פרופגנדה אלא סאטירה.

אם הסאטירה מצחיקה אותך או לא זה עניין סובייקטיבי שלך
 
צפיתי רק בפרק אחד של הסדרה (זה עם דוד שהוזכר קודם) ואני חייב להודות שזה בכללי לא מצחיק ורדוד ואף עובר את הקוו לפוגעני, קיים ציבור גדול מאוד שרואה בכך פגיעה חמורה במה שהוא רואה כקדוש ולכן נראה לי שאת הפרה הזו עדיף לעזוב בשקט.

אגב זה מזכיר לי שכאשר נבחנתי בתנ"ך במגמה חילונית ראית שיש שם ניסיון פעיל להכפיש את שם הדת במקומות שאין להם הצדקה, למשל על הבריחה של דוד משאול (כאשר מיכל עזרה לו להימלט* הייתה שאלה "מה הדבר הבעייתי שדוד עשה?" התשובה הנכונה הייתה "הוא עזב את מיכל לבד וחסרת אונים להתגונן בפני חיילי שאול"
בהתחשב בכך שהיא הייתה ביתו של המלך אני מתקשה מאוד לראות את ה"סכנה" שהייתה ויותר רואה ניסיון זול להכפיש.
 
ראיתי כמה קטעים.
עוד סדרה ישראלית אמיצה שמאירה באור נלעג את היהדות ועם ישראל, בדיוק כמו כל שאר הסדרות.
שוחטת פרות קדושות - עבור אנשים אחרים.
לפחות הייתה מצחיקה כמו ארץ נהדרת, אבל זו סדרה עם הומור מתוחכם - בדיחות פיפי-קקי בקול מאנפף.
אבל אף אחד לא מכריח אותי לראות את הזבל הזה, אני תמיד יכול לראות סוכני שילד או כוח פיג'יי במקום.
 
כוח PJ זה מהסדרות היתר נסבלות שהילדים שלי רואים
אוואטאר מבחינתם זה המקביל אצלי לסרטי המסור


ולנקודה... ראיתי כמה מערכונים פה ושם, מע.
חלק הצחיקו, חלק הציגו נראטיב די אנטי ציוני ואנטי יהודי. סוג של ארץ נהדרת על סטרואידים
אין לי בעיה עם סאטירה שאני לא מסכים איתה- אבל כשהתחילו בארץ נהדרת להציג מתנחלים תוקפים חיילים עם מגהץ פרשתי.
גם לא אהבתי כאמור את הכיוון בהיהודים באים.
אבל.
לא ממש אכפת לי. לא אהבתי. לא רואה. זהו.

אם מספיק אנשים לא יאהבו זה כבר יתבטל. לא רואה סיבה לעשות סנסציות
 
לסדרה יש קהל יעד מסוים. אם מישהו מתרגז מהסדרה הוא כנראה לא קהל היעד. לעומת זאת אם פשוט מישהו לא צוחק מהסדרה למרות שהיא לא מפריעה לו זה כבר מדד יותר נכון לאיכות התוכנית. יש מערכונים טובים יותר ופחות, אבל אני עוד שוקל את דעתי לגבי עונה 4, יש מערכונים טובים יותר ויש פחות. בסוף העונה כבר בטח תהיה לי דעה מגובשת בנושא.
 
טוב, אזהרת חפירה. אז אמל"ק- אם זה לא מעניין אתכם ואתם נפגעים מזה אל תצפו.


א'- סטירה ומי מפחד ממנה - זה לא כזה סיפור ארוך, סטירה נועדה לעקוץ, היא נועדה לעצבן והיא נועדה לגרום למחשבה, כשז'אנר לוקח אמירה כלשהי ומייצג אותה כסטיארה, ברור לכולם שמישהו הולך להיעלב, אבל זו המטרה, בתקופה בה יש לנו שיימינג 24/7 או תרבות הביטול החדשה (ארורה ככל שתהה) זה הפך לנורמטיבי להגיד "שהמלך הוא עירום" בעוד כמה דרכים, סאטירה זה מסר, שעקרונית אנחנו אמורים להעריך שהוא קיים כי לאנשים צריכה להיות האפשרות להתבטא נגד דברים שהם לא מסכימים איתם, נכון שרוב התרבות שלנו חייה כרגע במוסר אדונים במסגרתה יש איזה רוב של אנשים שקובע מה מוסרי ומה לא (ניסוי מחשבתי מהיר, בישראל לגנוב זה רע, ב"עיר הגנבים" שקיימת לה באיזה עולם פנטזיה, לגנוב זה סבבה ומי שלא יודע לשמור על הארנק שלו הוא הבחור הבעייתי, עכשיו מגיע לשם בחור חדש לעיר ומתחיל להתלונן שגונבים לו את הארנק כל שבוע), ולכן הסטיאררה מאוד מכוונת למטרות ספצפיות (התנגשויות פוליטיות, הפרדת דת ומדינה, לפעמים גם התנגשות אישית). התוצאה שסדרה כמו היהודים באים שטכנית אמורה להיות "בלי פרות קדושות" בכל הקשור להיסטוריה היהודית (בואו, היה שם מערכונים על כמעט כל דבר בתרבות שלנו) גורמת לנו לעצום עיניים מהסטיארה שלא מפריעה לנו, קריא מה שנגדיר כ"מצחיק" או כ"ניטרלי" ולא כ"זה רע" - בסופו של דבר אם למישהו יש בעייה עם המסר, שלא יצפה בתכונית, לא הגענו למצב בו מצמידים לך אקדח לראש כדי שתצפה בתכונית הזו, והיא לא משודרת בלופים/שמונה פרקים בשבוע כמו שדרות אחרות שדוחפים לך לפנים נון סטופ.

ב- נשאלת השאלה האם מישהו נעלב מהסיפור -אני אגיד שכן, אם זה מספיק כדי להוריד תוכנית? לא. כל הבאז שהיה מסביב לזה בזמן האחרון זה עוד סיפור פוליטי סוג ג', כאשר כמה ח"כ חשבו לגזור קופן ולהגיד "הנה זה מפריע לצביור שלנו אז בואו נגיד שאנחנו מייצגים אותם ונילחם בזה" - זה לא שבאמת היה פה איזה משהו חוצה גבולות ששבר את גבול הטעם הטוב כמו להציג גדולי דור כדברים שהשתיקה יפה להם או עכשיו להראות איזה מערכון על חייל צה"ל רוקדים מעל גופות של ילדים. ראיתי את הפרקים שנחשבו בעייתים, ובחיי שכבר ראיתי תוכנית סאטירה אחרות שעשו הרבה, אבל הרבה יותר גרוע (מצב האומה החד צדדית או ארץ נהדרת וכאלה) זה לא שאלה של האם זו סאטירה, זה שאלה של האם זו סאטירה איכותית - התשובה היא כנראה שלא, לא חושב שיש למישהו מאיתנו הסמכות לקבוע את זה, אבל מצד שני כמעט כל תוכן איכותי עם מסר מת בתקופה האחרונה, אז לא יודע למה באמת אפשר לצפות.

ג' קהל יעד מסויים ולגיטמציה- ככל אצבע, הכל לגיטמי עד שיש חשש ברור שמישהו יפגע משמעותית. אני לא מתכוון למישהו נעלב, אני מתכוון לפיגעה אמיתית. התרבות הישראלית כרגע נמצאת בהתנגשות פוליטית והתנגשות דתית חזקה, ואנשים אוהבים לשמוע דעות שמתאימות להן, במקרה הזה התוכנית כנראה נועדה יותר להתקרב עכשיו לשמאל הליברלי של המפה הפוליטית - זה שמעדיף הפרדת דת ומדינה ויותר מתחבר לערכים של חילונת ופחות מתחבר לרעיונת של דת והגישה הפוליטית של הימין - וזה בסדר לגמרי. לא כי זו הדעה הנכונה בהכרח, אלא כי לאף אחד אין זכות להשמיד דעה של מישהו אחר (כאמור תרבות הביטול הארורה), זה היופי בפלוריזם, שאתה חייב לשמוע את הדעה של X כמו שהוא חייב לשמוע את הדעה שלך - שנכים מוזמנים לא להקשיב אחד לשני (וחבל כי זה כנראה לא יקדם אותנו לשום מקום) אבל לאף אחד מכם אין זכות להשתיק את האחר - הוא חושב עליך דברים רעים? מבאס. אבל זה מה שיש, כי התפיסה החברתית שלנו אמורה להעניש על מעשים, לא על מחשבות, לצרוך העניין טכנים אנטישמים (ואנחנו נכנסים לחוק גודיין) - הם ממש לא לעניין וממש מכעיסים אותנו, מצד שני הם תכנים סבירים במדיניות שלא אוהבות אותנו יותר מידי, האם זה מכעיס אותי שיש אנשים שאוהבים בדיחות על יהודים וחושבים שאנחנו מנסים להתשלט על העולם יחד עם אנשי לטאה והאילומניטי? כנראה, האם זה לוקח מהם את הלגיטימציה? לא, כמו שזה משאיר לי לגיטמציה לעשות את אותו הדבר הפוך. כל עוד אף אחד לא לוקח את המחשבות האלה ועושה איתם משהו אקטיבי זה נחשב לתקין. קל וחומר כשזה פנים מדיני. זה "לגיטמי" לחשוב משהו, זה לא לגיטמי לעשות את המחשבה הזו. זה לגיטמי לחשוב שתפסית חיים כלשהי היא לא נכונה, זה לא לגיטמי להחליט שאתה הולך לרצוח את כל מי שחיי את התפיסת חיים הזו (או בצורה קצת יותר סבירה, הולך לחפש דרך אקטיבית לפגוע בו).
 
אישית, אני מסתכל על דברים כאלה מנקודת מבט של נזק מול תועלת. זה עוזר להפוך הכל לברור יותר.
האם הסדרה טובה למישהו? בטח שכן. יש הרבה אנשים שנהנים מאוד מהסדרה גם עכשיו.
האם הסדרה מזיקה למישהו? עכשיו זו השאלה. אני אישית חושב שהקיום של הסדרה לא פוגע באף אחד. אם החומר נראה לך מעליב/פוגעני, אתה יכול לא לצפות בו. לכן אני נגד צנזור של סדרות רק בגלל שיש בהן תוכן מעליב.
בנוגע להתבאס שהסדרה הידרדרה למקום פוגעני ואתם לא יכולים לצפות בה יותר - בטח. אפשר להתבאס. אבל לדרוש מהסדרה להשתנות, או להחרים אותה, או לנסות להוריד אותה מהשידור, מבחינתי מיותר ופוגע בחופש התרבות.
 
ללעוג לערכים שמרניים (לא רק לדת) זה תמיד בריא. בסופו של דבר זה לא פוגע באנשים אלא רק ברעיונות (שלרוב אינם טובים במיוחד) או בדמויות מיתולוגיות שבראייה אובייקטיבית אינן נעימות או ראויות לחיקוי במיוחד (אני לא חושב שהייתי קונה מכונית משומשת מדוד המלך, רגל רביעית למרכבה או לא).

כשאתה מחלל את הקודש, אתה מונע מאנשים המחזיקים בו לשלוט עליך ולהטיל עליך אימה. אישית, לא היה לי זמן או קשב לראות שום פרק של "היהודים באים" ובקושי טלויזיה בכלל, אבל אם זה מרגיז טיפוסים כמו סמוטריץ', אז כנראה שהם עושים משהו נכון.

יש הטוענים "אבל לממהה לאאא לועגים גםםם לאיססלללאאאם ולננצצצרותתת" - כי תנ"ך כולנו נאלצנו ללמוד בבית הספר, אנחנו מכירים את הדמויות שלו, כולנו זזנו באי-נוחות כשתיארו את רחב כמוכרת מזון וזה חלק מעולם המושגים שלנו. מי לעזאזל מכיר בלי הרבה גוגל אירועים עם פוטנציאל קומי כמו שק המקרלים של תומס הקדוש או חדית'ים גסים על עאשה בקרב הגמל? החלטתם להלעיט חילונים וכופרים בכתבי קודש? קחו בחשבון שהם יתנו לזה פרשנויות משלהם.

והאשמות באנטישמיות? נו באמת, זו מסורת יהודית ותיקה להסתלבט על חסידים, צדיקים וכיו"ב. למשל, הנה ספר אנטישמי ידוע מלפני מאה שנה (לא באמת אנטישמי):
https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_הבדיחה_והחידוד
 
The oldman אמר/ה:
מקווה שזה פשוט שם-קוד לבילוי זמן איכות עם הילדים. ממליץ על אווטאר או על נסיך הדרקון במקום.
הם בוחרים מה לראות וכוח פיג'יי זו אחת האופציות היותר טובות, בסופו של דבר היא עיבוד מתאים לילדים של הז'אנר*.

*מודה שנשבר לי להשתמש במילה סוגה, היא לא משהו בכלל.


liorgonen3 אמר/ה:
סטירה ומי מפחד ממנה - זה לא כזה סיפור ארוך, סטירה נועדה לעקוץ, היא נועדה לעצבן והיא נועדה לגרום למחשבה, כשז'אנר לוקח אמירה כלשהי ומייצג אותה כסטיארה, ברור לכולם שמישהו הולך להיעלב, אבל זו המטרה, בתקופה בה יש לנו שיימינג 24/7 או תרבות הביטול החדשה (ארורה ככל שתהה) זה הפך לנורמטיבי להגיד "שהמלך הוא עירום" בעוד כמה דרכים,
גם מכות ועלבונות נועדו לעקוץ ולעצבן זה לא הופך אותם ללגיטימיים, גם אם זה מצחיק את מי שעושה את זה או צופה מהצד.
להגיד שהמלך הוא עירום זו סאטירה כשהוא מסתובב בממלכה, מצביע על התחתונים שלו ומצווה על כולם להתפעל. כשאתה מפרסם תמונות עירום שלו מהמקלחת או מהפוטושוף זו לא סאטירה - זו בריונות סוטה.

המפקד האלמוני אמר/ה:
ללעוג לערכים שמרניים (לא רק לדת) זה תמיד בריא. בסופו של דבר זה לא פוגע באנשים אלא רק ברעיונות (שלרוב אינם טובים במיוחד) או בדמויות מיתולוגיות שבראייה אובייקטיבית אינן נעימות או ראויות לחיקוי במיוחד (אני לא חושב שהייתי קונה מכונית משומשת מדוד המלך, רגל רביעית למרכבה או לא).

כשאתה מחלל את הקודש, אתה מונע מאנשים המחזיקים בו לשלוט עליך ולהטיל עליך אימה. אישית, לא היה לי זמן או קשב לראות שום פרק של "היהודים באים" ובקושי טלויזיה בכלל, אבל אם זה מרגיז טיפוסים כמו סמוטריץ', אז כנראה שהם עושים משהו נכון.
כולם נהנים ללעוג לערכים שאנחנו לא מסכימים איתם או לאנשים אחרים, לא צריך לעטוף את זה באידיאולוגיה נבובה. פשוט תעשה את זה בפורום המתאים.
ואני לא מבין מה המסר הסאטירי המתוחכם בלהראות קבוצת אנשים ממששים אתרוג בצורה חולנית, חוץ מלהגיד - תראו איזה סוטים הדוסים האלה!


המפקד האלמוני אמר/ה:
יש הטוענים "אבל לממהה לאאא לועגים גםםם לאיססלללאאאם ולננצצצרותתת" - כי תנ"ך כולנו נאלצנו ללמוד בבית הספר, אנחנו מכירים את הדמויות שלו, כולנו זזנו באי-נוחות כשתיארו את רחב כמוכרת מזון וזה חלק מעולם המושגים שלנו. מי לעזאזל מכיר בלי הרבה גוגל אירועים עם פוטנציאל קומי כמו שק המקרלים של תומס הקדוש או חדית'ים גסים על עאשה בקרב הגמל? החלטתם להלעיט חילונים וכופרים בכתבי קודש? קחו בחשבון שהם יתנו לזה פרשנויות משלהם.
מצד שני, גם לא מלעיטים אותנו בדימויים שליליים על הצוענים ובכל זאת יש אנשים שנורא חשוב להם למחוק דימויים שליליים של הויסטאני הדמיוניים. שלא במפתיע, הקבוצה הזו נמצאת בחפיפה גדולה עם קבוצת האנשים שלא מפריעים להם דימויים שליליים על הדוסים.

המפקד האלמוני אמר/ה:
והאשמות באנטישמיות? נו באמת, זו מסורת יהודית ותיקה להסתלבט על חסידים, צדיקים וכיו"ב. למשל, הנה ספר אנטישמי ידוע מלפני מאה שנה (לא באמת אנטישמי):
אנטישמיות זה מעשה בודד. לא כל מי שמספר בדיחה על יהודי, או מתנגד למדיניות הישראלית או מרביץ ליהודי הוא אנטישמי. אנטישמיות תלויה בחברה ובהקשרים של מעשים ודיבורים. כשאתה פותח טלביזיה ואין אף פעם ייצוג חיובי של דמות יהודית דתית - כולם רשעים או טיפשים זה אומר דרשני.
וכמובן, כשאתה מספר בדיחה על מישהו והוא צוחק זה סבבה, כשאתה מספר בדיחה על מישהו וכולם צוחקים חוץ ממנו - זו בריונות.
 
אני לא חושב שכל הדמויות ביהודים באים הן רשעות, אפילו לא רובן, אפילו לא מיעוט משמעותי. למעט דויד המלך, רפול והכוהנים הגדולים, יש מעט מאוד דמויות קבועות שאני חושב שמוצגות כמרושעות, וגם שם זה גבולי.

רוב הדמויות שם הן פשוט מאוד מאוד אנושיות. יוסף נרקסיסט, בן גוריון אידיאולוג אבל גזען, משה עם כוונות טובות אבל כבר אין לו כוח, אהרון אוהב את אח שלו אבל גם קצת טיפש ונגרר וכו. תוכנית טלוויזיה שמתנהגת כאילו התנך מורכב מאנשים אמיתיים? אני לא רואה איך זו הסתה או אנטישמיות. למה שיהיה שם ייצוג חיובי של יהודים? זו סאטירה, מתי בפעם האחרונה ראית בסאטירה ייצוג חיובי? זה לא שנותנים שם לגויים ייצוג חיובי במיוחד, וגם ראשי השמאל החילוני ההיסטורי מקבלים שם בעיטות ממש רציניות, כולל רבין ובן גוריון.
ברור שיש סאטירה, ברור שבאים להראות צד אחר, להעביר ביקורת על מה שבעיניהם דפוק. כל אחד יכול להסכים או לא עם כל דבר שמוצג שם, אבל לדעתי בעולם שבו פוליטיקאים ואנשי תקשורת מרשים לעצמם להסית כנגד מיעוטים, אז דווקא האמנות, והסאטירה בתוכה, היא גם הכלי הכי נכון ולגיטימי להעביר דרכו ביקורת, וגם עדיין הרבה יותר מכבדת וממרכבת מאיך שמדברים ברוב המקומות.

כמו כן, זה לא ממש הוגן לומר שכולם צוחקים על הדוסים ורק הם לא צוחקים. הזיהוי הזה בין דמויות תנכיות ל'דוסים'[שזו גם מילה די כוללנית] הוא לא ממש פייר. כשצוחקים על היהודים שיצאו ממצריים או על משה לא צוחקים על חרדים או על דתיים, צוחקים על כולנו, משה הוא לא יותר חרדי מאשר דתי לאומי ולא יותר אף אחד מאלו מאשר חילוני- לא היו אז דתיים לאומיים ולא חרדים ולא חילונים, משה הוא של כולנו, ולנכס אותו למגזר מסוים ואז להעלב מזה זה לא ממש קול. משה לא שייך לאף אחד, ומי שחושב שהוא משה וכל השאר הם פחות יהודים ממנו הוא הרבה יותר בריון ולא מקבל את השונה ממנו ממי שצוחק על המסורת המשותפת שלנו.
 
חזרה
Top