אני מניח שכבר שמעתם על המהומות שהסדרה "היהודים באים" גורמת. אנשים רבים מוצאים את ההסדרה הזאת מזלזלת, נועזת מדי ואפילו אנטישמית. יש דיבורים על תביעות וניסיונות לעצור את שידור הסדרה, לפי מה ששמעתי.
עד תחילת העונה הרביעית (שיוצאת בימים אלו) אהבתי מאוד את הסדרה ותמכתי בה, וכשהעונה הרביעית יצאה התאכזבתי קשות. ניסיתי לתת הזדמנות לעוד 2-3 פרקים והפסקתי. מאוחר יותר הבנתי שאני בעצם תומך בתלונות על הסדרה, בניגוד לגישה הקודמת שלי.
זה מעלה שאלה מעניינת בעיני, ורלוונטית מאוד כיום בעקבות הפגנת Black Lives Matter, וגם לפניה. עד איפה מותר לצחוק? האם אין גבולות להומור ולהתבטאות של אנשים?
לדעתי, הבעיה העיקרית של העונה הרביעית שהעלתה מחדש את הדרישות להפסקת הסדרה, היא שלפחות להרגשתי הכותבים הפסיקו לנסות להצחיק, והתחילו להכניס אג'נדה. אני אנסה להסביר.
עד עונה 4, הסדרה לא הרגישה לי מזלזלת בגלל שהיה ברור לי שהדמות שיש שם היא לא יוסף או הרמטכל. היא לא ניסתה להיות. הם פשוט לקחו דמות חדשה, הזויה שנועדה להצחיק, קראו לה יוסף ושמו כמה אזכורים לאיש האמיתי. המטרה שלהם היתה להצחיק.
בעונה 4 היה ברור לי מהי הדעה הפוליטית של הכותבים. בלי צל של ספק, ידעתי שכל הרעיון היה להכניס אג'נדה. וזה כבר לא הצחיק אותי. ברצינות, צחקתי לא יותר מפעם בפרק, בסדרה שאמורה להיות קומדיה. בנוסף, התחלתי לשים לב להרבה אמירות על כל אחת מהדמויות. אמירות שלא נועדו להצחיק, אלא רק לבזות.
אני חושב שיש גבולות, אבל הרבה יותר רחבים ממה שכרגע יש. בדיחות משובחות שמדברות אלי ועלי הרבה יותר מצחיקות אותי מבדיחות על נושאים שאין לי קשר אליהם. אבל כל עוד זה בחיוך.
וכן, צריך להיות טאבו, גבול. אני חושב שבדיחות שואה (בתור דוגמה) צריכות להיות מחוץ לשאלה בכלל.
אבל לא גבול שאנשים מפחדים לדבר בטלוויזיה על נושאים רגישים אחרת יחרימו אותם אם תחליק להם מילה לא מדויקת.
(אני מניח שזה גם דיון על פוליטיקלי קורקט )
מה אתם אומרים?
עד תחילת העונה הרביעית (שיוצאת בימים אלו) אהבתי מאוד את הסדרה ותמכתי בה, וכשהעונה הרביעית יצאה התאכזבתי קשות. ניסיתי לתת הזדמנות לעוד 2-3 פרקים והפסקתי. מאוחר יותר הבנתי שאני בעצם תומך בתלונות על הסדרה, בניגוד לגישה הקודמת שלי.
זה מעלה שאלה מעניינת בעיני, ורלוונטית מאוד כיום בעקבות הפגנת Black Lives Matter, וגם לפניה. עד איפה מותר לצחוק? האם אין גבולות להומור ולהתבטאות של אנשים?
לדעתי, הבעיה העיקרית של העונה הרביעית שהעלתה מחדש את הדרישות להפסקת הסדרה, היא שלפחות להרגשתי הכותבים הפסיקו לנסות להצחיק, והתחילו להכניס אג'נדה. אני אנסה להסביר.
עד עונה 4, הסדרה לא הרגישה לי מזלזלת בגלל שהיה ברור לי שהדמות שיש שם היא לא יוסף או הרמטכל. היא לא ניסתה להיות. הם פשוט לקחו דמות חדשה, הזויה שנועדה להצחיק, קראו לה יוסף ושמו כמה אזכורים לאיש האמיתי. המטרה שלהם היתה להצחיק.
בעונה 4 היה ברור לי מהי הדעה הפוליטית של הכותבים. בלי צל של ספק, ידעתי שכל הרעיון היה להכניס אג'נדה. וזה כבר לא הצחיק אותי. ברצינות, צחקתי לא יותר מפעם בפרק, בסדרה שאמורה להיות קומדיה. בנוסף, התחלתי לשים לב להרבה אמירות על כל אחת מהדמויות. אמירות שלא נועדו להצחיק, אלא רק לבזות.
אני חושב שיש גבולות, אבל הרבה יותר רחבים ממה שכרגע יש. בדיחות משובחות שמדברות אלי ועלי הרבה יותר מצחיקות אותי מבדיחות על נושאים שאין לי קשר אליהם. אבל כל עוד זה בחיוך.
וכן, צריך להיות טאבו, גבול. אני חושב שבדיחות שואה (בתור דוגמה) צריכות להיות מחוץ לשאלה בכלל.
אבל לא גבול שאנשים מפחדים לדבר בטלוויזיה על נושאים רגישים אחרת יחרימו אותם אם תחליק להם מילה לא מדויקת.
(אני מניח שזה גם דיון על פוליטיקלי קורקט )
מה אתם אומרים?