היום נגמר בלי אירועים מיוחדים, ואם שחר אתם מוכנים לצאת לעיר הזהוב, השבט שולח משלחת איכתם, לרבוות השמאן - שנועד לספק לכם הגנה דיפלומטית ולמנוע ממישהו לטעון שאין לכם רשות להיכנס לעיר בזמן החגיגות.
אתם מוצאים את עצמכם במשלחת של כ50 טרולים הרוכבים על רפטורים, חלקם לוחמים וחלקם אזרחם, ולשם שינוי יש לכם תחושה שזה כבר לא אתם לבד נגד העולם במסע הזה, לפחות בנתיים.
יומיים של מסע מביאים אתכם לשערי העיר הזוהבה
מרחוק אתם מסוגלים לראות את מקדש השמש, ההיכל הגדול בו המלך הטרולי חי, מבנה אבן עצום אשר נראה כאילו הוא יוצא מתוך האדמה, המבנה המרשים שנראה כמעט כמו פרמידה בנוי שכבות שכבות, עד אשר הוא מסתיים במה שנראה כמו קרסיטל ענק אשר דרכו משתקפת השמש, מעניקה ברק נוסף לקישוטי הזהב המקיפים את המבנה, אשר כמעט מסנוורים אתכם רק מלהביט בעיר.
זוג שערי אבן ענקיים מקבלים את פני המשלחות, וטרולים חמושים בציוד מוזהב עוברים מווסתים את הכניסה, סמל שבט הזאנלדרי- שבט המלכים חקוק על עורם, אתם כמעט רוצים להכין את עצמכם למאבק אבל שמחים לגלות שמה שנאמר לכם נכון, כל שבטי הטרולים מוזמנים לחגיגות, ושפיכת הדמים נאסרה בתחומי העיר.
הכניסה החלקה לעיר מעבירה אתכם לעולם קצת אחר, מהרגע שעברתם את השערים אתם מוסגלים לשמוע את המנגינה ולהריח את הריחות של העיר, ריח תבלינים חזק באוויר מקבל את פניכם כשאתם נכנסים בשערי השוק, שטח עצום החולש על רוב הכניסה לעיר, טרולים רבים ניצבים לצד דוכנים ומנסים למכור כל דבר, בין אם מדובר בעשבי מרפא, בשר דינזוארים, כלי נשק או אפילו ביצים שעוד לא בקעו, ההמונית של העיר משנה לחלוטין את תחושת הבדידות של הג'ונגל, ואתם כמעט שלא מצליחים לשמוע את עצמכם חושבים.
לכל זה מתלווה מנגינה טרולית מנגנים רבים הפזרוים ברחבי השוק, חלקם מקצועיים שכנראה מקבלים תשלום קבוע, חלקם פושטי יד שמנסים להשיג תרומה.
מסביב לכל אלה מתרוצצים ילדי הטרולים, מביטים בסקרנות בבאים ובאורחים היותר אקזוטים שמגיעים, חלקכם מרגישים ידיים קטנות שנוגעות בארנקים, אבל לפני שמשהו רע מספיק להתרחש שומר מגיח משום מקום ודואג להריחק את הפושטק התורן.
הרחק לפניכם אתם מוסגלים לראות כיצד נוף העיר משתנה, כיצד העיר בנויה מדרגות מדרגות מסביב למקדש השמש, בעוד הקומה הראשנה הוקדשה לשוק, הקומה השנייה מוקדשת למגורים, פונדדקים ובתי האחרה רבים מציאים את שעריהם למרבה במחיר, שלל ריחות של בישולים ומנגניות אקזויטיות בוקעות מהם, וריח שיכר חזק נישא באוויר מחלקם, המשלחת שלכם מתקרב לבית האחרה שהוקצב לה, מבנה אבן בקומה השנייה אשר סמלי האמנאי כבר נחקקו אליו, המבנה גדול מספיק כדי להחיל את כל המשלחת ולהעניק מקום לחיות הרכיבה שלה, נראה שבניגוד לפודקים שהייתם רגילים לראות המקם בנוי קצת אחרת, מאחר ורוב המבנים בעיר לא יכולים להיבנות מעל לגובה הקומה שלהם, הבנייה נעשית לאורך במקום לגובה, מה שהופך את המקום לאולם מרכזי גדול המוקף דלתות, כאשר כל דלת מובילה לחדר שינה זהה בגודלו לאחרים.
החגיגוית אמורות להתחיל מאוחר יותר היום, כאשר המלך ראשטקאן ישא נאום בפני הבאים לחגיגות ובעצם יסמל את כניסת החג, הזירה תיפתח רק מחר בבוקר, ויש לכם עוד זמן להתארגן על עצמכם, והחשוב ביותר - להשיג את המידע הדרוש לכם.
בתוך בית הארחה אתם עוצרים להתארגן, אחרי החלוקה לחדרים אתם מסוגלים לחשוב על כל מה שראיתם, ומשהו בכל הנוף הזה היה יכול להיות קסום אם לא הייתה עולה בליבכם שאלה אחת.
איפה הפיות?