אתם חוזרים לכפר עם השמאן חסר ההכרה, הוא מיד נלקח לטיפול בעוד השבט פועל מסביב לשעון בלנקות כל רמז להגעת הפיות לאמאני, הם שורפים את המגורים של שילאן, הם הורסים את החפצים שהוא הביא, והם מענישים את אלה ששיתפו איתו פעולה מרצון, זה פעולה ארוכה שאתם מעדפים שלא לקחת בה חלק, יש דברים שעדיף לא להתערב בהם.
זולג'ין מקבל מעמד של גיבור ומקבל מגורים באופן מיידי, אתם כחברים שלו זוכים גם ליתרונות הללו, ומסוגלים לעצור לנוח לכמה שעות אחרי מה שנראה כמו ריצה אין סופית שהתחילה בהגעה לאיים האלה, הלחימה בהקאאר, ועכשיו זה. משום מה אתם יודעים שזה רק מתחיל, הממלכה הטרולית נראית משוסעת ומפולגת, סירונה הצליחה להשיג דריסת רגל ברורה, ולא קשה לנחש ששבטים נוספים נמצאים גם הם במצב דומה לאמנאי - ומעבר לכל, ראשטקאן. מלך הטורלים וקיסר עיר הזהב- אמור להיות בן ברית של סירונה, ברור שבמצב הנוחכי שאתם נמצאים בו- הסיוכי להביא את הטרולים להתקפה על טירת-שלג נראה רחוק מתמיד.
ומעל כל זה נמצאת חצר האוויר, הבת האחרונה של סירונה עוד לא חשפה את עצמה, ואתם מסוגלים רק לשאר ולקוות שהיא כמו נל ואסטל, ולא כמו אחותה הקטנה קירה. אבל אם להביט בעובודת בשטח, קצת קשה להאמין לזה.
לילה של מנוחה טרופה עוברת עליכם, אתם צריכים להכריח את עצמכם לנוח בהבנה שהשלב הבא הוא לשחרר את כל האימפריה, בדרך זו או אחרת.
אם שחר אתם מקבלים משלחת של טורלים שמנסה לדאוג לכל הצרכים שלכם, אוכל טרי מוגש למגורים שלכם, ובגדים חדשים מוצעים למנ שמעוניין בהם, נל שמחה לגלות שהם לא מראים כל עוינות כלפיה, אם הם בכלל יודעים מי היא, אתם נהנים מבוקר יחסית פשוט, שלא כולל לחימה באלים מתים, מסעות בג'ונגל או בני פיות משוגעים. ומנסים להבין מה השלב הבא.
השמאן שהצלתם אתמול מצליח להשתקם ומבקש לפגוש בכם, הוא היה מגיע אליכם אם רגלו הייתה מתפקדת, אבל כרגע הוא נשאר עם גדם וזוקוק לעזרה להתנייד, המגורים שלו הם בקתה קטנה בתוך עיר האבן, לא ברור אם זה מגורי הקבע שלו, או שמישהו דאג להשמיד אותם בזמן שהוא נחשב לאסיר ופושע.
"שלומות מ'אן" אומר השמאן כשאתם סוף סוף פוגשים אותו, זא'קאהן - כמו שגילתם שקוראים לו, מנסה להיראות שמח ומחוייך כשאתם באים, אבל ברור שלא משנה כמה טוב יטפלו בו, הוא זקוק לזמן כדי להחלים. "דבר ראשון," הוא פוסק "תודה". הוא מרכין מעט ראש בפניכם. "אני הייתי גמור בלעדכים, לא הייתי שורד עוד בוקר אחד." הוא מציין, "ההגעה שלכם היא סימן שגונק הקשיב לי, ועל כך אני מודה לו ואקריב בפניו מנחה בהקדם, ברגע שאוכל להעניק לו אחת אמיתית." הוא מסביר, "זולג'ין." הוא אומר, "אומרים עליך שאתה בן השבט שעזב, אני מתבייש להגיד שאיני זוכר אותך, אבל אני עדיין מודה ללואה ששלחו אותך, אתכם." הוא מייד מתקן. "להציל אותנו מחסרי הדם האלה." הוא מסמן לכם לשבט במעט המקום שיש בביתו. "לפני כשנה בערך, התרחש השינוי, אומרים שראשטקאן נפגש בעל כורחו בשגריר של הפיות, וזה גרם לו לשתף איתם פעולה, בתוך פחות מחודש כל השבטים קיבלו הוראות מלכותיות, הזאנלדרי השתגעו והפכו לכלבים של הפיות, וכל מי שהפר את הצווים שהפיות קבעו דרך ראשטקן נענש בחומרה, שלושה שבטים - שן-ערוב, האמנאי והחנית השברה סירבו לפקודות, ושלושה נציבים של בני הפיות הוגדרו על השבטים הללו :שילאן, גבירת הוורד ותאסאור." הוא אומר את השמות של השלושה ביריקה, "אני לא יודע מה מצבם של שן עורב וחנית-שבורה, אבל אני יודע שאם שילאן הצליח להחזיק בנו דרך פחד קסום ומדבק, אפשר להניח שגם ה2 האחרים מסוגלים." הוא מרכין ראש. "אם היה סיכוי ששבטים אחרים יצטרפו לסירורב של שלוש השבטים, הוא נפל ברגע ששלוש הנציבים האלו הגיעו ליבשת, הם הזרוע של סירונה כאן, כאשר נוצר מרד מקרי של כמה טרולים שסירבו לזנוח את הלואה, גבירת הוורד עזבה למשך יום את שן-עורב, אף אחד לא יודע מה היא עשתה, אבל אין זכר לאף אחד מהמורדים, ואני מתכוון לאין זכר- אנחנו יודעים שהיו מורדים, אבל אף אחד לא מצליח לזכור מי הם, מעין הגיעו ולאיזה שבט השתיכו." הוא מסביר, "אם לא די בכך, אז יש צייד פרא בחצר המלוכה, בן פיות מסוכן שהסיפורים אומרים שהוא אחראי לבדו להשמדה של הגורבשאי, הוא יכול היה להרוג אותם מבלי שהם בכלל ירגישו, אבל הוא עיקב את עצמו בכוונה, כדי לזרוע בהם פחד." הוא אומר במעט צמרמורת.
"לבסוף, ישנה השליטה החדשה של היבשת, ראשטקאן הוא רק בובה שלה, היא רק ידועה בתור נסיכת הסתיו. הרצון של ראשטאקן לא קיים יותר, כל מילה שהמלך הזקן פולט, מקורה בסירונאים, ובתכססכים האפלים שבהם הם הפילו את מנהגינו." הוא אומר ופניו נפולות. "אתה נס זולג'ין, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לחלום שאתה תהיה מסוגל להושיע את הממלכה."
