• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מסתורי מי-מצולות - עץ משחק[מו"ד 5] (5\5)

טאלין
סאנקה מושכת באפה ומהנהנת בשקט. היא מתיישבת על הרצפה ליד המיטה שלך, בוהה בקיר.
"זה לא היה יום מוצלח במיוחד, מה?" היא מצחקקת בעצבות. "ביום אחד, הצלחתי להרוס הכל. את כל העתיד שתכננתי לשנינו."
 
טאלין
"לא יודע." עונה טאלין, מנסה לחייך, "לאור העובדה שחזרתי לחיים כרגע אז המצב נראה קצת שונה." הוא מודה. מנסה להתעלם מפעימות הלב. "עדיין לא מאוחר." הוא מחפש בידו את סמל ההרפרים הסדוק שלו, מחפש אותו במקום שבו השאיר אותו. "אני מניח שאני לא אמור להשתמש בזה יותר." הוא מלמל
 
טאלין
סאנקה מוציאה בתגובה את סמל הזנתרים השבור שלה. "ואני מניחה שבזה שנינו צריכים להשתמש עכשיו." היא מטילה לחש קטן, והשברים מתאחים, הסמל נהיה שלם שוב. היא מביטה בו בכניעה.
"אחרי כל השקרים, כל הרמאויות, אתה עדיין מאמין שזה לא מאוחר בשבילנו? אני אבין אם תרצה לעזוב אותי, טאלין. ללכת רחוק מכאן, למקום בו הזנתרים לא יצליחו למצוא אותך. אני לא מבינה למה שתסכים לסלוח לי." היא אומרת, ממשיכה לבהות ברצפה.

הציידים במסבאה מתעוררים, והולבר מזהיר אותם מהתקפה אפשרית על המקום. האמיצים בהם רוצים להשאר, להגן על המסבאה, אך לבסוף משתכנעים לקחת את משפחותיהם לישון בפונדקים אחרים באזור הלילה. לבסוף, כולכם חוץ מורידו פורשים לחדריכם, משתדלים לתפוס קצת שינה אחרי היום הארוך שהיה לכם.

וירדו
אתה יושב ליד הבר, פוקח אוזניים לכל דבר קטן שיתרחש מחוץ לבניין. הלילה שקט, ומלבד הגשם הניטף שקט בחוץ.
עוברות עשר דקות. חצי שעה. שעה. אתה מרגיש את עיניך נעצמות לאט, כשלפתע אתה שומע נקישה - מישהו זרק אבן קטנה על החלון. מחוץ לחלון אתה רואה את רובי, אשר מסמנת לך באצבעה להיות בשקט ולבוא לדבר איתה.
 
וירדו
וירדו יוצא החוצה, לא בצורה שקטה במיוחד אבל גם לא רועשת, אל רובי, אל הנקודה המדויקת שבה הוא יוכל, למשל, לדחוף אותה אל הפונדק דרך החלון אבל הוא מחכה שהיא תתחיל לדבר לפני שהוא יעשה את זה, חשד שלה יהיה הגורם היחיד לכישלון "אז, שלום שוב." הוא אומר לרובי
 
טאלין
"שמעי אם כבר חזרתי לחיים" טאלין מתחיל להגיד ומנסה להצחיק, אבל גופו עדיין לא מקשיב לו כמו שצריך והוא מתחיל להשתעל, "אני חושב שקצת מאוחר מידי בשבילנו לעצור את זה." הוא מנסה לחייך. "אני חושב שבשלב הזה כבר הוחכנו לעצמנו שאנחנו מתגברים על כל השקרים, אבל... בואי ננסה להפסיק אותם." הוא מציע, ובוחן את הסמל שלה, "אני חושב שאני גם אצטרך אחד." הוא מודה במעט חוסר רצון. "לא נראה לי שההררפרים ואני עדיין בקשר טוב."
 
וירדו
"אתה סוג של מטורף, סמית'סון?!" רובי אומרת לך בזעם, מדלגת על ברכת השלום. "להזכירך אתה עובד עכשיו עבור הסכין השחור. כשהוא שמע על ההתקפה שלכם הוא התחרפן על כל הראש. הוא ציווה לשלוח אנשים שיתקיפו את הפונדק שלכם, והם יבואו לכאן הלילה, כדי ללמד אותך לקח. אני מניחה שאני עדיין חייבת לך משהו, אז באתי לספר לך. לעזאזל, הסכין יהרוג אותי אם הוא ידע שבאתי לכאן, אז אתה לא מוציא מילה על זה, כן?" היא מביטה בך במבט רצחני. "עכשיו אתה מוכן להסביר לי מה בדיוק עבר לך בראש היום?"

טאלין
סאנקה מביטה בסמל שלה, ואז מניחה אותו בידך. "הוא שלך. אני אשיג אחד אחר." היא מחייכת חיוך קל. "תודיע לי כשאתה מרגיש מוכן לזוז... ואם יש לך רעיון מה נעשה עכשיו."
 
וירדו
"להגנתי, אשאורה החליטה לפוצץ את החצר האחורית שלנו" וירדו מצביע לכיוון הריסות המסבאה שליד "והיות ולא התחשק לכם לדבר או לעדכן אותי יותר מידי על מצבה, הנחתי שנמאס לכם מהשותפות שלנו במעשה הזה" בזמן שהוא מדבר, וירדו מנסה להבין אם רובי עושה לו טובה, או מנסה לתמרן אותו לעמדה כזו או אחרת
זיהוי מניע
[dice:ndh]739014:0[/dice:ndh]
עריכה: עם 6 בזיהוי מניע וירדו יאמין לה בכל מקרה, וכנראה ייתן לה לעזוב, להעיר את האחרים זה יותר חשוב מנקמה ספציפית ברובי

רק שעה ואולי עוד כמה דקות עברו, וירדו מעיר בשקט (יחסי) את השאר, אומר להם שהוא שמע מאחד המקורות שלו, שהסכין מתכוון לתקוף הלילה "אז, אתם רוצים להשאר פה כדי לנסות להפתיע אותם, או לסגת כל עוד אנחנו יכולים ולהלחם ביום שבו לא נהיה פצועים לחלוטין מהמפגש האחרון?" שואל וירדו
 
טאלין
"דבר ראשון, אנחנו חוזרים לגוגלות הטרול." הוא אומר בנחרצות בעודו מחזיק בסמל הזנתירים שלו, תוהה כיצד אליו לתפקד כחבר ברשת השחורה עכשיו, "אם נרצה ואם לא, לבדנו כרגע אין לנו את המשאבים או הכוח להשיג את האוצר, בני הברית שלי צריכים לדעת שחזרתי, ואנחנו צריכים לשלב כוחות איתם."
 
אוכל חינם קם מהחדר הקטן שלו שאותו הפך למקדש מעט של שארס.
הוא נזכר בעפר ואפר. טאלין.
הוא מחייך בנחישות. "נמאס לי מהמרדפים הבלתי פוסקים, נכין להם מארב, ונגרום להם לשלם!" אומר ומוסיף
"אבל... ארצה להשאיר אחד בחיים. יש... לי.. כמה שאלות."
 
"אנחנו קבוצה. למה שהומארב לא יהיה בכמה מקומות?" מציע אוכל חינם, וגם מציג את המחרוזת של כדורי האש.
"פשוט להסתער עליהם ביחד, לא עבד. אולי נתקוף אותם מזוויות שונות ונדחוף אותם לפינה שלשם נוכל לרכז את ההתקפות הכי חזקות שלנו?"
 
אאוליס מניד בראשו. "לא ינסה לשטות האייל בפנתר, זהו שיעור שלמדתי עוד כילד. הם חזקים מאיתנו, ביריה אחת הם הפילו את טאלין, בכמה רגעים מהירים הם ניצחו אותך וירדו. אני לא חושב שיש לנו טעם להילחם, הקרב לא ינוצח כול עוד הם חזקים מאיתנו" אומר אלף הפרא.

"בואו נברח לכרגע. זה אנחנו שהם רוצים, לא המקום הזה".
 

נושאים חדשים

ר
חיפוש שחקנים מחפש לשחק
תגובות
0
צפיות
24
רועי לינזן
ר
The oldman
מנצ'קין - קופסה עצומה ל-25 שנה
תגובות
0
צפיות
22
The oldman
The oldman
The oldman
חדשות הכרוז מהדורה שנייה של Star Trek Adventures
תגובות
0
צפיות
19
The oldman
The oldman
The oldman
חג פסח שמח
תגובות
0
צפיות
23
The oldman
The oldman
המפקד האלמוני
דרקונים ונתונים מהדורה 5 [דו"נ 192] פרח לב הזהב
תגובות
0
צפיות
38
המפקד האלמוני
המפקד האלמוני
חזרה
Top