"האיש הנחות הולך להוריד לך את הצוואר." עונה רומלאוס. "אז אני מציע לך לשקול מילים"
המצוד - עץ משחק (מו"ד 5, 3/3)
- מחבר/ת הנושא מירטוקן
- תאריך התחלה
"אני חושב שכדאי לרפות אותו כי שלא יתמוטט באמצע, ויהרוס הכל."
בעקבות דבריו של רומאלוס, לאנה נרגעת קצת, מרפה את ידה והחשמל מתפזר. היא מביטה באורקל עוד פעם אחת, ואז לוקחת את היין מארים ושותה את כולו בלגימה אחת. לאחר מכן היא הולכת לפינת החדר, מנסה להרגע בשקט.
"ואני חושב שפשוט יש לו יותר מידי אצבעות כרגע." עונה רומלוס להצעה של ארים. "תנו לי חמש דקות איתו, הוא יספר לנו כל מה שצריך. אני פשוט לא אהיה אחראי יותר מידי על המצב שלו אחרי זה."
ארים מחוויר מעט. "אפשר אולי לא לעשות את זה? בואו ננסה לדבר איתו ואם זה לא יעבוד אז..." הוא בולע רוק "אתה תוכל להוריד לו כמה אצבעות."
"אני חושב שאנחנו אחרי השלב שבו הוא רוצה לדבר בטוב."
ארים נראה קצת בהול. "תקשיב, מגן יער או איך שלא קוראים לך. הוא ממש רציני. תעשה לי טובה ותדבר כי אני באמת לא אוהב עינויים."
Meta
מטיל לשכנוע:
19 סופי
Meta
מטיל לשכנוע:
19 סופי
הבוגד נאנח מעט, מחליט לבסוף להקשיב לקול ההיגיון של ארים.
"עזבתי את היער כדי לשרת מישהו. היושב בכס השחור באגם האדום. הוא ציווה עליי לחפש את דריאדת הלהבות", הוא מביט בסולסס בעירבוב של סקרנות וזעם, "הזמן בגלות שינה אותך כמעט לגמרי. התקשיתי לזהות אותך בתחילה".
"עזבתי את היער כדי לשרת מישהו. היושב בכס השחור באגם האדום. הוא ציווה עליי לחפש את דריאדת הלהבות", הוא מביט בסולסס בעירבוב של סקרנות וזעם, "הזמן בגלות שינה אותך כמעט לגמרי. התקשיתי לזהות אותך בתחילה".
"זה אומר למישהו מכם משהו?" שואל רומלאוס בקול, עדיין מחזיק את הלהב קרוב לצוואר של הבוגד
הבוגד מושך בכתפיו, "אני לא יודע איך. כל מה שאני יודע הוא שהוצע לי כוח שאי אפשר לסרב לו. ועם הזמן הוצע לי יותר ויותר כוח, עד שגיליתי במה כרוך התשלום. אבל החלטתי שזה מחיר ששווה לשלם, ולכן המשכתי לשרת".
"זאת תחושה...משכרת חושים", הבוגד משתעל, מתיז מעט דם לרצפה, "לא שיש לי הרבה ברירה...אני כבול אליו בהסכם חזק מדי...יותר ממה שהנשמה שלך...", הוא נכנס לעוד פרץ שיעול, עוד דם נוטף מפניו.
סולסס מנסה להיזכר מה הוא יודע על קשר חזק יותר מנשמה ואם הם יהרגו אותו מה הסיכויים שהקשירה תגרום לו לחזור אולי בתור אל-מת או אפילו משהו אחר.
"ומה עם השבט? מתי ראית אותם בפעם האחרונה?" סולסס שואל "מה שלום אמי, אבי ולוחשת הנהר?"
META:
ארקנה: 4
דת: 16
"ומה עם השבט? מתי ראית אותם בפעם האחרונה?" סולסס שואל "מה שלום אמי, אבי ולוחשת הנהר?"
META:
ארקנה: 4
דת: 16
"עבר הרבה זמן מאז שראיתי אותם. עזבתי לפני שהייתה להם ההזדמנות לגרש אותי. לא הייתי נותן לך את התענוג לחלוק איתי את אותה ההשפלה".
"אנחנו יכולים לקחת אותו מכאן חזרה לכפר? יש לי צמרמורות מהאורקל, ויש עוד חבר'ה שמחכים לנו מחוץ למבנה", מתלונן לומן, אך נראה שכיגן לא מקשיב לו, מרוכז בשיחה בין שני הפירבולגים, דולה פרטי מידע ממה שהוא מצליח לקלוט.
"אנחנו יכולים לקחת אותו מכאן חזרה לכפר? יש לי צמרמורות מהאורקל, ויש עוד חבר'ה שמחכים לנו מחוץ למבנה", מתלונן לומן, אך נראה שכיגן לא מקשיב לו, מרוכז בשיחה בין שני הפירבולגים, דולה פרטי מידע ממה שהוא מצליח לקלוט.
סולסס לא למד על קשר כזה באופן פרטני, אבל בנדודיו הוא שמע על קשרים ובריתות שיצרו בני תמותה עם ישויות עוצמתיות, שהשאירו אותם בחוב כבד שנאלצו להשלים גם אחרי המוות, לעוד הרבה שנים.
"אנחנו נסיים את החקירה כאן." עונה רומלאוס שעדיין לא זז הרבה מאז שהכל התחייל, החרב שלו עדיין יושבת על הצוואר של הבוגד. "אני לא מתכוון לתת לו הזדמנות לברוח."
"לא" עונה רומלאוס, "מבחניתי אפשר לסיים את זה." הוא מוסיף
"אני... אני מניח שלא..."
