• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הקורונה מתפרצת מחדש בישראל

כבר יומיים רצוף שאנחנו סביב ה-800 חולים ביום - שזה יותר חולים ביום בשיא של הקורונה בפסח. בקצב הזה אחרי שיצאנו בצורה סבירה מהגל הראשון של הקורונה בלי יותר מדי חולים או מתים, בקרוב זה הולך להשתנות ממש לרעה.
וזה מבאס ממש, כי זה הולך לפגוע עוד יותר קשה בכלכלה שגם כך במצב גרוע אחרי הגל הראשון.
אצלנו בעבודה כבר חזרו להגבלות על דיונים, מגבלות על אכילה בקבוצות ועוד. חזרנו לימים העליזים 😢

ובפינה הקטנה שלנו, אני חושב שבקרוב נפסיק עם המפגשים הפיזיים, זה פשוט לא סביר לאור המספרים ההזויים (ולצערי חוסר האונים של הממשלה והאדישות של אנשים).

זה עוד יותר מתסכל כשאני מדבר עם אנשים מאירופה שגם בדרך לצאת או שכבר יצאו מהקורונה וגם יש שם שלטון ארצי ומקומי מתפקד שמתמודד עם התפרצויות בהצלחה ולא רק מאלתרים...
 
אני כבר מתקשה להתיחס לזה ברצינות.
אמרו לי להכנס לבידוד, נכנסתי. הקפדתי על קוצו של יוד, כשרוב האחרים שהיו צריכים להכנס לבידוד לא שמו על זה, גיס שלי הלך לעבודה כרגיל. "מה,אני שומר מרחק ושם מסיכה."
ראש ממשלה ונשיא שמתעלמים מההוראות שהם מטיפים לכולם בליל הסדר.

אני מנעתי מהילדים להפגש עם אמא שלי חודשיים ובליל הסדר כן אירחנו אבל שמרנו על מרחק. זה היה מוזר ולא נעים.

רופא אחד אומר כולם ימותו, השני אומר שהכול הבל הבלים.
הפוליטקאים עסוקים בלריב ובמשחקי הכס, רק בלי הכתיבה של ג.ר.ר מארטין.

גם כאן בישוב, כשמישהו חלה קורונה, אז כל מי שהיה איתו בחנות של תחנת דלק היה צריך להכנס לבודד.
עובדי התחנת דלק עובדים כרגיל.

צחקו עלי. הייתי בדיחה. אני עייף.

אני מסתובב עם מסיכה, בעיקר כדי לא להסתבך למקרה שעם המזל שלי, יפלו דוקא עלי. אני ממלא את ההוראות, בודק חום לעצמי ולילדים כל בוקר. אם יש איש אחר עם מסיכה, אני גם שם מתוך כבוד לאמונה, רגשות והפחד שלו.

גם אני פחדתי. הייתי בהיסטריה מוחלטת, עם התקפי חרדה כמעט יומיומיים.
עכשיו אני אפאטי.
לא יודע מה לחשוב.
 
אני ממש מזדהה איתך דרגוניין. למרות שאני לא מאוד חוששת לגבי הידבקות בעצמי, אני פוחדת פחד מוות לגבי אמא שלי שדי מזלזלת בכל העניין. לפני שהממשלה החליטו שהמבחנים באוניבריסטאות יהיו מקוונים אני בקושי הצלחתי להתכונן על החומר כי כל הזמן הראש שלי נדד למחשבות על מה יקרה אם אני אכנס לכיתה עם מישהו שנדבק.
בחיי שאני כל כך עצבנית על כל האנשים ש, סליחה על השפה, זרקו זין על כל ההנחיות ואיך שהתחילו ההקלות רצו למסיבות ולנפוש באילת. אבל במובן מסויים זה היה די צפוי, ובכל מקרה אין מה לעשות עם זה כרגע. נקווה שהפעם הממשלה כבר יודעת יותר טוב איך להתמודד עם המצב ונצליח לצאת מהגל הזה יותר מהר.
 
אני יכול להגיד שבסביבה הקרובה אליי, גם בעבודה וגם בשכונה די מקפידים על מסכות ועל מרחק. אבל כשאני יוצא בערב מחוץ לבית, בעיקר במסעדות ופאבים, לא נראית הקפדה יתרה. אני משער שזה גם עניין של גיל.
באופן כללי, אני מסכים - כשנראה שהמדינה לא מתייחסת ברצינות לקורונה ומתעוררת רק כשזה מתאים מבחינה פוליטית, אז קשה לבוא לאזרחים בתלונות. דוגמא טובה זה ההתעקשות של טראמפ לא לחבוש מסכה ואז הרבה אמריקאים לא חובשים מסיכה.
למרות שספציפית, למרות שחיפשתי לא מצאתי מחקר שמראה שמסכה באמת מועילה - זה נראה לי כמו "הגיון בריא" ולא משהו מאוד מדעי בהכרח.

מרגיז אותי גם ניסיון ההצגה של ה"גל השני" כמשהו שקורה בכל העולם ולא צריך להתרגש, שזה די שקר כי ישראל זה אחת המדינות הבודדות שחטפה גל שני כזה מסיבי. אי אפשר מצד אחד להשרות אדישות כי זה "קורה אצל כולם" ומצד שני לטפל בזה.

בכל מקרה, עד שמישהו לא יתעורר לא רואה איך זה יעבור במהירות - למשל לגבי המשחקים שלנו פנים-אל-פנים, כרגע אנחנו ממשיכים במשחקי לוח, אפילו שמצב הקורונה לא משהו בכלל... אבל לא נראה שזה מפריע למישהו שאנשים נפגשים אחד עם השני ולחזור למה שהיה במרץ-אפריל זה דיכאון.
מאידך, עם אימא שלי לא נפגשתי במקום סגור כבר המון זמן. אנחנו פשוט נפגשים בגינה ציבורית פעם בשבוע עם הילדים ומזמינים אוכל או מביאים מחנות.
 
אני באמת לא מבין את הדרך בה המדינה נוהגת, האחוז של המתים דיי נמוך, למה לא להכניס לבידוד אנשים עם סיכון? ואני שואל את זה בתור אחד שיש לו סיכון למות מהמחלה...


השוק קורס, ההפגנות חוגגות, האבטלה לא חסר מובטלים, המשטרה מוסיפה שמן למדורה, החוסר מוסר בשאלה שבה הממשלה יכול להיות באה לחרדים ברדיפה, ראש ממשלה שרוב העם רוצה שיעבור משפט והוא לא עובר אותו רק אני מרגיש שהאווירה כאן מזכירה זמן לפני מלחמת אזרחים?

אני עובד במפעל מטעם המדינה ובדרך לעשות שירות לאומי במשטרה, כל עוד אני במפעל עובד יש לי דרך לשלם על קורסים לימודים חוגים ופנאי בלי זה אני נאלץ לעצור חצי מהדברים הללו...
 
זו הבעייה עם ישראלים, אנחנו פשוט עם שמניח 24/7 ש"לי זה לא יקרה", והקטע העצוב הוא שהיינו במקום טוב, כאילו הצלחנו יחסית "להתמודד" עם המצב, אבל אז ברגע שהסגר ירד במקום שאנשים יתנהגו בזהירות ובשקיולת הם החליטו שאין יותר קרונוה ויצאו לחגוג. בחיי שאני רוצה להיות אופטימי, אבל כשהיום בבוקר ראיתי ידעיה על כך שיש אנשים חולים שפשוט "מתפלחים" מהבידוד במלוניות כדי לבקר משפחה וחברים זה פשוט מרתיח את הדם... אני בספק שמבלי להיכנס פה לענישה משמעותית שום דבר לא באמת יזוז כמו שצריך, וזה מבלי לדבר על זה שלמי ש"יש לו" מותר לעשות מה שהוא רוצה, לטוס לחו"ל לא להיכנס לבידוד, או אפילו לעשות אירועים מטורפים. באמת שמרגיש לי שהקורנוה הזו מרחק של קטלניות בשביל פשוט לחסל את כל ה"טיפשים" בארץ.
 
אני חייב להגיד שמפריע לי מאוד ההאשמה הזו רק של האזרחים, כאילו שיש ממשלה וכנסת שאין לה שום אחריות ושום חובות חוץמאשר ליהנות מהמשרדים המפוארים ומהלשכה שלהם.
במדינות אחרות בעולם, העסק מנוהל בצורה הרבה יותר מסודרת.
בישראל, מה שקרה שכל יומיים מישהו אחר הגיע בתלונות על הסגר, ואז הממשלה ישר רצה ושחררה אותם, בניגוד לדעת המומחים של לחכות שבועיים בין שלב לשלב, וניהול השלבים בצורה מסודרת. שווה לקרוא את התהליך של ניו-זילנד ורוב אירופה שיש תוכנית שלבים מסודרת.
אז ברור שגם לאזרחים יש חלק חשוב, אבל למדינה חלק חשוב לא פחות ואף יותר, בארץ גם אלו וגם אלו קיבלו ציון נכשל לדעתי. אבל מי שמקבל משכורת על העבודה שלו בנושא זה הממשלה...

בכל מקרה, לדעתי הפגיעה העיקרית בסופו של דבר תהיה הכלכלית ולא הרפואית. בטח בגל השני שמתרחש עכשיו שיכניס את המשק לצרות-צרורות - וגם כן המדינה מתפקדת הרבה פחות טוב מרוב העולם, עם אלתורים והחלטות שמשתנות מרגע לרגע.

מי שבאמת מסכן במצב הזה הם המבוגרים, שבאמת שומרים על עצמם לדעתי יותר מהצעירים, אבל הם תקועים לבד בבית או עם בן-הזוג וזה די בידוד נוראי.
 
אני מסכים שצריך 2 לטנגו (אזרחים וממשל) אבל אי אפשר להאשים רק צד אחד ולא את השני.
מבלי להיכנס לפולטיקה (כי חבל), אני חושב שהבעייה העיקרית היא שפשוט הציבור לא יעמוד בעוד הסגר, אחת המרצות שלי נתנה טענה שדווקא אהבתי שפספסנו את הרכבת - היה לישראל אפשרות להגיע לאיזון טוב ולהתמודד עם זה, אבל ברגע שהורדנו את הסגר הגענו למצב שאי אפשר לחזור אחורה, קריא- המדינה לא יכולה להשרות לעצמה עוד הסגר כמו שהיה קודם, אני אומנם לא בדיוק בעל הכשרה לתת תחזיות כאלה, אבל על סמך מה שקורה מסביב אני חושב שאנחנו תוקעים עם הקורונה הזו עד שיהיה טיפול יעיל/חיסון... מה שאומר שיש לנו עוד הרבה זמן.
 
liorgonen3 אמר/ה:
אמת שמרגיש לי שהקורנוה הזו מרחק של קטלניות בשביל פשוט לחסל את כל ה"טיפשים" בארץ.
הפוך. אלו ששומרים על ההנחיות לא שומרים על עצמם- הם שומרים על הסביבה שלהם. המסיכה בקושי מונעת הדבקות, אבל היא כן מונעת פיזור של החיידקים- ובנגיף כמו הקורונה שהנשאים שלו יכולים להיות אסימפטומטיים, זה חשוב. וזה מה שעצוב כל כך בנושא.

לדעתי, חלק משמעותי מההתנהלות הלקויה מגיעה מחוסר אמון בממשל. אנשים פשוט לא מאמינים שהקורונה היא כל כך בעייתית כמו שהממשל טוען, כי בכנות- הממשל לא העניק להם סיבה להאמין לו או לחשוב שהם בראש מענייניו.
כמובן, הממשלה לא יודעת באמת מה היא עושה בנושא. אבל חלק גדול מהעולם לא יודע מה הוא עושה בנושא. מה שגרם לניו-זילנד להצליח כל כך במיגור הקורונה היה, לפחות לדעתי, השקיפות של הממשל שם.
 
חזרה
Top