• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

קריאת העורב - עץ משחק [מו"ד 5] (5/5)

פעם נוספת אייבל משנה צורה לחרק התת קרקעי הענק, מרים אחד אחד בתורו ומטפס איתכם אל החלון ואז מוריד אתכם אל החדר מתחת. החדר העגול חשוך וריק, ונראה שהוא נטוש זה זמן מה. הוא נראה כמו ספרייה או חדר מחקר - מלא בספרים ישנים ודפים הזרוקים על הרצפה, רהיטים נרקבים וקסות דיו שבורות. כאשר אייבל מסיים לבסוף להכניס את כולכם אל תוך המגדל, אתם רואים שיש דלת בצד החדר, אך היא נעולה מהצד השני.
 
להט מחטט במהירות בין הספרים הקרועים והדפים, עד שהוא מוצא משהו שנראה שימושי - נראה שהקוסם השאיר אחריו יומן כרוך בעור. היומן מאובק ודפים רבים ממנו נקרעו, אך להט עדיין יכול לקרוא כמה פרטים מעניינים ממנו.


יום 215: אתמול הענקים עזבו את עולמינו, ובכך הצלחתי סוף סוף להיפטר מההמון המשוגע מהעיר. אבל החוויה הזאת הבהירה לי שאני לא יכול להתעכב עם המחקר שלי יותר. יש לי עוד כל כך הרבה ללמוד, כל כך הרבה להספיק... אבל חיי התמותה כל כך שבריריים. אני זקן, ואם מפלצת מההרים או אספסוף פראי לא יביאו למותי, לא אצליח לשרוד עוד יותר מעשור בכל מקרה. אני מוכרח למצוא דרך אחרת לשרוד, דרך לשמר את תודעתי לנצח... לעולם לא אפנה לאל מוות, על אף לחישותיה של אשיר האכזרית הקוראות לי להשתמש בטריקים אפלים שכאלה. הוי, אלים, מה קרה לי? הייתי צעיר פעם, אמיץ לב ובעל שכל שאין כדוגמתו. וכעת אני סתם זקן וערירי, שפוחד פחד מוות מהמוות עצמו.
הענקים, אשיר תקלל אותם, לקחו חצי מהקנה שלי. אבל בחצי השני עדיין אגור מספיק כוח. אם אוכל לתעל את האנרגייה הזאת, האפשרויות הן אינסופיות...

יום 289: המלכודות מוכנות סוף סוף, מכווננות להגן על המגדל מכל אחד שיעז לפלוש לכאן. היצורים שזימנתי ישנים בשקט בכלובים שלהם - הם לא יעשו לי בעיות, כל עוד הם ישארו שבעים. ליבי פועם בהתרגשות. הייתכן כי התוכנית הזאת אכן תצלח? הוי, אלים, אל תאכזבו אותי עכשיו. אני רוצה לזכות בחיי אלמוות - אני רוצה להמשיך לחקור עד האינסוף. תנו לי את ההצלחה האחרונה הזאת.
היום שמעתי קול מוזר מכיוון הקנה, מעיין לחישה - אני בטוח שהמוח הסנילי שלי סתם מתחיל לדמיין דברים. לא אתן לזה להסיח את דעתי.
נ.ב, הערה לעצמי - לזכור לחפש מייצב ארכאנו-קריסטלי עבור הגולם החדש. אני בטוח שנשאר לי אחד איפשהו.

יום 325: הוא מדבר אלי. היצור בקנה, הוא לוחש לי כשאני ישן. אני לא משוגע, נכון? הוא לוחש לי לחישות אכזריות, קורא לי להחזיר את החצי השני ולחבר אותו יחדיו, הוא אומר לי שהוא יתענג על לזלול את הנשמה שלי. לא. הוא רק שד ברברי, זה הכל, אני ארכימאג אדיר בכוחי, הוא לא מסוגל לעשות לי כלום! אני... אני... הוא צודק... אני כלום... הוא האל שלי, הוא השליט שלי, הוא יזלול את נשמתי, הוא...

יום ???: רק באלריז רק באלריז רק באלריז רק באלריז רק באלריז רק

*דף ריק*
*דף ריק*
*דף ריק*

יום... לא חשוב. הצלחתי לדחוק את השפעתו לקצת. השד הורג אותי מבפנים. אני בקושי מצליח לזוז או לחשוב. לא נשאר לי הרבה זמן. האלים צחקו לי בפנים. התוכנית שלי לא תצא לפועל. נשמתי נידונה אל החיים הבאים, או שאולי השד יאכל אותה לפני שאצא מהעולם הזה. אבל אני מסרב למות. אני מסרב להכשל.
נשארה לי רק אפשרות אחת.

*שאר הדפים ריקים מתוכן.*
 
להט תוחב את היומן לרצועה המוצלבת על כתפו כך שהוא שוכן באי נוחות בין מוט הלחימה שלו לבין ערמה של ברגים מפוחמים, וסופק את כפות ידיו ''זה היה ציד מוצלח! ובכן, אם הייתי קוסם חצי-משוגע שמנסה להשתמש בקסם בצורה חסרת אחריות לחלוטין, איפה הייתי שם את מקור הכוח שלי...?" להט טופח על סנטרו, פעימות של אור אדום מהבהבות מתחת לעורו.

הוא מושך בכתפיו ומתחיל לשוטט מסביב, עוקב פחות או יותר אחרי אייבל, אבל מנסה לשים לב לכל רמז לאחת המפלצות שהמג ציין ביומן שלו
 
זוהאן נראה טרוד מהדברים שכתובים ביומן. מגדל נטוש של קוסם שניסה להשיג אלמוות, היתכנות למפלצות מסוכנות, מלכודות... הוא שמע מספיק סיפורים על מקומות כאלה בשביל להבין שכדאי להם להיזהר מאוד. "מעניין מה האפשרות שהוא ציין בסוף היומן." הוא משתהה לכמה שניות, עובר על החדר בעיניו באיטיות. "אתם חושבים שכדאי שננסה לשבור את הדלת?"

חקירה
3+0=3
 
להט מושך בכתפיו ''כל עוד אין שאם אף מלכודת, אני לא רואה למה לא.." הוא מתחיל לגשש מסביב, מהמהם מנגינה לא מובנת בעוד הוא מפזז ממקום למקום בחדר העתיק, מוציא מכשירי מדידה משונים, ובוחן את המרחב דרך מגוון עדשות זכוכית בצבעי כתום ואדום ששוליהן בוהקים באש שטנית.
Meta
מטיל זיהוי קסם בתור טקס, ומסתובב בתוך החדר כדי לכסות את כולו
 
"אני לא מאלה שמבינים בפריצה, בכלל לא. אבל ניסים מתרחשים בכל יום, אז למה לא לנסות?" גנובל מוציא כמה סמלים קדושים קטנים, מקושטים היטב, מהכיס שלו, ומתחיל לחטט במנעול.

"סקולד, אנא פתח לנו את הדלת!"

OUT
מה שנראה כמו סמל קדוש הוא כלי גנבים.

זריזות
[dice:ytu]738700:0[/dice:ytu]

1 טבעי

IN
אחרי כמה זמן של ניסיון לא מוצלח עם המנעול, גנובל יוצא מלפני הדלת וממהר להחזיר את הסמלים הקדושים לכיסו. "אני חש שסקולד מזמין אחד מכם לפרוץ את הדלת בכוח."
 
ליילאני מסתירה גיחוך כשסקולד מסרב לעזור לפתוח את הדלת ומתקרבת אל הדלת כדי להראות לכהן של סקולד איך עושים את זה. היא בוחנת את הדלת ומוודאת שהצירים בצד הנכון והדלת נפתחת החוצה ולא פנימה ובמידה והיא שבעת רצון מזהירה את האחרים "זה יעשה קצת רעש." היא לפני שהיא בועטת בדלת בחוזקה קצת מתחת למנעול.

META:
אתלטיקה: 11+6= 17.
 
ליילאני בועטת בדלת בחוזקה, והעץ שנרקב ממגע של פתיתי שלג במהלך עשרות שנים נשבר במהירות. עוד כמה בעיטות ויש לכם רווח מספיק כדי להתכופף ולעבור מעבר לדלת, שמובילה אתכם למסדרון חשוך (לאנשים ללא ראיית לילה יש חיסרון בגלגולי הבחנה כאן, ויצורים אחרים נחשבים כמוסתרים עבורם.) נראה שהמסדרון בנוי אל תוך צלע ההר, מוביל אל המשך מאורתו של הקוסם.
אתם ממשיכים ללכת במסדרון האבן החשוך. שקט כאן לחלוטין מעבר להד של צעדיכם וטפטוף של טיפות מים, שלג מן ההרים שנמס וחודר למבנה. בשלב מסויים המסדרון מתעקל כלפי מעלה ונפתח למדרגות אשר מובילות לחדר אחר. ליילאני אשר הולכת בראש מתקדמת לשפת המדרגות, אך לפתע קול לחיצה נשמע - *קליק* - ליילאני מביטה למטה ושמה לב שהיא דורכת על לוחית לחץ. אתם שומעים קול לחישה כאשר גז בצבע צהבהב מחליא יוצא מחורים בקירות סביבכם, נכנס לאפכם ועיניכם וגורם לכם להשתעלות וסחרחורת. ליילאני מיד מורידה את הרגל מהלוחית אך הגז ממשיך לצאת לכמה שניות, אופף אתכם עד שלבסוף הוא מתנדף באוויר.

META
כולם צריכים לגלגל הצלת חוסן. ד"ק 15, בכישלון אתם מורעלים (חיסרון בגלגולי התקפה וסקילים) למשך שעה.
 
להט משתעל ונשנק בחוזקה, ואז נעמד ומניח יד על גרונו, מאמץ חיוך ולוחש בקול צרוד ''זה...בהחלט לא העשן הסטנדרטי שהיית מוצא בכבשן''. הוא מביט באחרים, ולמרות החולשה מנסה לסקור את השטח
Meta
האם גילוי הקסם שלי תפס עוד משהו? הוא פעיל לעשר דקות הקרובות
 
חזרה
Top