[סטארפיינדר] מכונות אבודות- עץ משחק [4\4]- תם ונשלם.

פריסק ופאפירוס יורים לעבר הטיל.
mate
פריסק התקפה [dice:2176pg]737920:0[/dice:2176pg] נזק אש [dice:2176pg]737920:1[/dice:2176pg]
פאפירוס התקפה [dice:2176pg]737920:2[/dice:2176pg] נזק אש [dice:2176pg]737920:3[/dice:2176pg]

זוג יריות מצליחות לפגוע בטיל לפני שהוא נעלם במבוך המנהרות, כדורי הנוזל השחור הקטנים ממש אחריו. יש לכם רגע לנשום, אבל לא יותר מרגע. מאחוריכם, קול נשמע. מתכת שמשתפשפת בקיר המכרה, משהו מתקרב מכיוון המעלית.

מה אתם עושים?
META
למרות שלא נלחמתם ברפש ולמרות שהעמודים ברחו פנימה אל עומק המכרה, עדיין ניצחתם את ההתקלויות הללו, ועל כן- כולם עולים לדרגה 3!

ויסקוראלון מוודא שפריסק בסדר, נחת עליה טיל והוא צריך לוודא שאין לה עצמות שבורות, דימומים פנימיים ופצעים חיצוניים שהזדהמו בגלל האש. הוא לא מתעסק בכלל במי זה שמגיע, יודע שהתפקיד שלו כהרופא הקבוצתי חשוב מאוד והוא סומך על נולין ושס שיתעסקו עם מה שמתקרב.

שס מביטה בפריסק השוכבת פצועה, ומעבירה את מבטה לכיוון המנהרה אליה ברחו הטילים. הבאראת'ו המעונה, האנדרואידים הכבולים, המהורהר שמאחורי הקלעים...כל אילו צורחים בתוך ראשה. היא חורקת שיניים, ומסתכלת על ידיה. אחת מהן, דוממת כמו גוש פלדה. האחרת רועדת בלי הפסקה. היא ממצמצת בחוזקה, מרגישה את הזמזום החשמלי העובר בעפעפיה עם כל תזוזה. יותר מדי בעיות, יותר מדי תקלות, יותר מדי דברים שדורשים תיקון.

''אני...אני..לא יכולה...''

וכאילו מתוך השתל, היא שומעת את עצמה
לא יכולה מה, שס? לדבר? ללכת? להרים נשק? לצאת מהבית? לקפל את הגרביים בזמן למסדר? את בטוחה?

שס נותרת דוממת לרגע. היא שולחת את כפפת המתכת שלה וסוגרת אותה בחוזקה על היד הביולוגית שלה. בראשה עולות מילים שהיא שמעה מהמנטור הראשון שלה, לפני שנים כה רבות

''אני מהנדסת'' היא מרימה את ראשה לכיוון המעלית ומתרוממת באיטיות.
''כשמשהו שבור בעולם'' בתנועה חלקה היא מרימה את רובה הצלפים הארוך שלה ודורכת אותו.
''אני אתקן אותו'' צעד אחר צעד היא. פוסעת, נעמדת בין פריסק וויסק לבין מקור הרעש
''גם אם אצטרך לפרק אותו קודם''
היא מרימה את היד העטויה בכפפה שלה קדימה, ניצוצות חשמליים מזנקים מהמכשיר המתכתי, יוצרים תבניות מורכבות של שדות מגנטיים זעירים.
השתל שלה מתחיל לזהור באור אדום, מסמן כוונת לייזר זעירה שמשוטטת על פני הקירות האפלים, מחפש את המטרה הבאה שלו.
''עד הבורג האחרון''
Meta
מכין פעולת תנועה כדי להפעיל את יכולת הכוונון של האקזוקורטקס שלי על התוקף הבא שיכנס לטווח ראייה.

שס הועלתה לדרגה 3 עם הכשרון dive for cover, והיכולת overload

נולין מביט בטיל המתרחק, מוחו דוהר עם שאלות שדורוסות זו את זו
למה הטילים האלה תקפו אותנו?
למה היו להם איברים אנדרואידיים?
מה זה הטיפות האלה לכל הרוחות?
הטיפות? אולי אני אצליח לתפוס אחת. נולין מחפש אבן בולטת בקרקע ומטפס עליה כדי לבדוק יותר מקרוב את הטיפות.

לבסוף הוא אומר, בעודו זורק ותופס את הסכין שלו בזחיחות "טוב, מעולם לא חשבתי שאני אשתמש בסכין קומנדו כדי לרופף לוחות שריון, מסתבר שהבייבי הזה יותר שימושי ממה שחשבתי.
אתם רוצים לנוח קצת אחר" המשפט שלו נעצר באמצע כשהוא שומע את הדבר מתקרב אליהם.
הוא נאנח, חורק בשיניו ואומר בזעם "ממש אין רגע דל במכרה הזה. חכו לסימן שלי לפני שאתם תוקפים, הפעם היתרון יהיה לצידנו"
הוא אומר בעודו רץ אל פתח המערה ונצמד אל הקיר בסמוך לה, אורב לדבר שמתקרב אליהם

מטא:

נולין מזהה את הטיפות הללו כנוזל פרו-מגנטי, בדיוק אותו נוזל שיצר את הרפש שכמעט נלחמתם בו מקודם- ונראה שהן מגיעות מהכיוון בו הרפש היה. ייתכן שזה הרפש עצמו, שנמשך באמצעות מגנט או קסם אל אותו כיוון בו העמודים טסו.

כשהרעש מתקרב, כולם חוץ משס מקבלים מושג מה של מה גורם לו- הרעש מזכיר לכם את הקול שספינת הכוכבים שלכם יצרה כשהיא התרסקה באחד מהאימונים שלכם במאראקס. מתכת מתנגשת באבן, וממשיכה לשרוט אותה ולהשתפשף בה כשהיא מחליקה קדימה. הדבר שיוצר את הרעש הזה הוא משהו שעף לכיוונכם, ומשתשפף בקירות בדרך- מה שרומז על הגודל שלו- קצת יותר רחב מהעמודים, אבל אם הוא היה הרבה יותר גדול מהם הוא כנראה לא היה יכול לעבור במנהרות כלל.

מתוך המערות, מקור הרעש נגלה. מתרסק בין קיר לקיר, הוא נע באופן תזזיתי- חסר מנועים שיכוונו אותו. נראה שמשהו מושך אותו קדימה, בכוח, אך לא בזהירות. מבנה המתכת הגדול, עם שלוש החורים בו והגביש הירוק שעליו, נורה מהמערה כקליע, מותיר מאחוריו חול ואבנים שבורות. לא צריך להיות מהנדס כדי להבין שההתנגשויות החוזרות ונשנות שלו בקירות פגעו ביציבות המנהרות כשאבק יורד מתקרת המערה.

המבנה הכדורי האליפטי נע, גם הוא, אל כיוון מבוך המנהרות, במהירות גבוהה- אתם לא בטוחים כיצד הוא יוכל לעבור בהן- הן אמורות להיות צרות מדי בשביל להכיל אותו- אבל הוא לא מאט. קול זמזום נשמע באוויר כשהקריסטל שבקצהו מתחיל לזהור, מתכונן לירות קרן אנרגיה אכזרית. ברור לכם שיש סיכוי טוב שהכדור יגרום למנהרות לקרוס אחריו, אבל אתם גם בטוחים שתוכלו לעבור אותן לפניו אם תרוצו.

שס נועצת מבט אחד במבנה המעופף, מעמידה עליו את הכוונת שלה לשימוש מאוחר יותר, וצועקת לשאר חברי הקבוצה ''בואו נזוז!" היא מתחילה לרוץ קדימה, לדחוף את שאר חברי הקבוצה, ונשארת עם עין אחת כל הזמן על החפץ המעופף בעוד היא מתרחקת מההרס שהוא זורה.

ויסקוראלון ממהר אחריי שס, מוודא שפריסק שומרת על קצב עם פצעיה. הם פה בסיכון רציני ואין להם זמן לעצור ולחשוב מה הלאה. אם זאת, הוא פותח בניהם תקשורת טלפתית, כדי שאם הם יגידו משהו לא ישמעו אותם בכל המנהרה.

אתם רצים קדימה, אל תוך מבוך המנהרות. הכדור על עקבותיכם, הוא מרסק את המנהרות שבדרכו- מפלס את הדרך בכוח הזרוע. לבסוף, לאחר מה שמרגיש כמו שעות של ריצה בעלייה, המנהרות ומשתלבות מסתיימות במערה אחרונה- ללא אף יציאה ממנה. מהורהר מרחף בקצה הרחוק מכם, נראה כמו מוח מרחף עם גוף שיוצא ממנו כמו עמוד שדרה, בעל מראה חרקי ושחור המצביע על מורשת אבותיו. הוא מפנה את קדמת מוחו לעברכם, חסר עיניים או פה- ועדיין, הוא מצליח לחייך. או לכל הפחות, לשדר את ההרגשה של חיוך.

"מאבטחים." הוא אומר, מוחו רוטט על מנת ליצור גלי קול שיטיילו באוויר אל אוזניכם, "אל תדאגו. אני בדיוק עוזב. אתם יכולים להגיד לריידוקאמאריז שסגרתם את הפורטל למישור האש, דרכו כל כך הרבה מהאנדרואידים שלו נלקחו. הכוויות שעל גופכם והמערות החרוכות ידברו בעדכם."

קדמת מוחו פונה חזרה אל האדמה, שם- נמצא האדם שראיתם במוניטור לפני כן, וכעת- קרובים אליו כל כך- אתם שמים לב לשביט אור לצד ראשו, ולסכין לייזר מרחפת מעל לזרועו. בהורדת יד פשוטה מצד המהורהר, הסכין נוחתת על הזרוע- חותכת אותה בדיוק מושלם, כורתת אותה. המהורהר מרים יד אחרת, גורם לזרוע לרחף מולו ובוחן אותה לפני שהוא עושה תנועה לצד והזרוע נעה במהירות אל עבר אחת הזרועות המכניות לצידו- עומדות על הקרקע היכן שהיד אמורה להתחבר לכתף, עם 3 רגליים קטנות שמזכירות את זרועותיו של המהורהר, רגליים שראיתם על הכדורים הלבנים בהתחלה. בקול איוושה, הזרוע המכאנית נפתחת, וגפו הכרותה של האדם נכנסת לתוכה, אל גומה שמתאימה לה בדיוק. פנים הזרוע זוהר כשהמכונה סורקת את הגף הכרותה, ונסגרת. חותמת אותה בפנים. שבריר שנייה לאחר מכן, הקריסטל שבמרכז היד המכאנית מתחיל לזהור באור שחור.

"העלמה גאסטר, אני בטוח שלמדת על מקרנים הולוגרפיים באקדמיה, תוכלי להתקין את האחד הזה בשבילי?" אחת הזרועות השחורות והמחודדות שלו מצביעה על מקרן הולוגרפי שנמצא בפינה, "אתם הרי לא רוצים שהשקר שלכם יתגלה כשאצא מכאן עם פירות המחקר שלי."

"האנדרואידים, אני מניח, היו "מכונות הכרייה" האבודות שנשלחנו למצוא. אגב אנדרואידים, אתה לא יודע במקרה איפה הם, ומה עלה בגורלם, נכון?" נולין שואל בתמימות מעושה, ידו מונחת ברישול על אקדחו.

בזמן שנולין מדבר עם המהורהר הוא מסתכל סביב, מנסה להבין מה גורם למשיכה המגנטית העזה של הטיפות, הטילים והמכונה שתקפה אותם בהתחלה לעבר החדר הזה

מטא:

"אז רגע, שאני אבין, כי אני רוצה להיות בטוח שאני מבין" אומר ויסקוראלון, תוך כדי שולח מסר טלפתי לקבוצה להיזהר מן המהורהר, הוא בבירור מסוכן למדי.
"חטפת אנדרואידים ומשפחות בשביל... להכניס חלקים מהגוף שלהם לאיברי מתכת ענקיים? ופתחת שער למישור האש והכנסת רפש פרומגנטי בשביל לעכב אנשים מלמצוא אותך? סך הכל זה עניין מאוד מוזר אני חייב לציין".

"אנדרואידים הם דבר מעניין, מעניין ביותר, יש לציין." קולו של המהורהר מהדהד בחלל המערה בעוד אקדח לייזר מדגם אזימות' עולה לאוויר לצידו, מכוון על האדם שמתחתיו. כוח בלתי נראה לוחץ על ההדק, גורם לקרן אור מרוכז לצאת מהקנה ולצרוב את הפצע שנגרם מהסכין, דבר שעוצר את זרימת הדם.
"מכונות חיות, ביולוגיות, אם נדייק. המכונות שאתם רואים כאן, העמודים," הוא מצביע על זוג העמודים שנמצאים מאחוריו, חסרי תזוזה. אחד מהם מותך למחצה. "הזרועות, האנדרואידים איפשרו לי להבין כיצד לבנות אותם. המכונות הללו עשויות מהם- ממתכת סינתטית, מורכבות ממאות אלפי ננייטים זעירים. הם מתנהגים כמו עור, בשר, מערכת עצבים ותובנה מלאכותית. כל אלו בעת ובעונה אחת. אנדרואידים הם החוליה החסרה ליצירה של טכנולוגיה ביולוגית אמיתית. אחת שמשתלבת באופן מושלם עם גוף של בשר ודם. אבל, אנדרואידים הם לא הדבר היחידי שהייתי צריך ללמוד, הלא כך- נולין? אני סמוך ובטוח שבלימודיך בג'אבאסק למדת על זן שפרטיו מסוגלים להשתלב זה עם זה." שאלתו מתייחסת לבאראת'ו- אשר מסוגלים לשלב את גופם במקרה הצורך, בין אם למטרת הגנה או למטרת עבודה.

קולו של המבנה הכדורי מאחוריהם ממשיך לרעום, אם היה מדובר במשיכה מגנטית- המבנה היה מנסה להגיע בדרך הישרה ביותר למקור המשיכה, גם אם היא חסומה לגמרי. אבל המבנה, והנוזל הפרומגנטי שעף אחרי העמודים, היה צריך לבצע פניות כדי להגיע לכאן. זוהי לא משיכה מגנטית- נולין מגיע למסקנה שזו כנראה משיכה אחרת. אות שפקד על המכונות להגיע לכאן. אות ששודר, כך נולין מסיק, מהשעון שעל אחת מזרועותיו של המהורהר.

"התכלית של הרפש הפרופלואידי, ויסקוראלון, אף פעם לא הייתה לעכב אותכם, לא. הוא לא מזיק, לא אגרסיבי, אין לו תבונה. אבל הוא משמש כחומר דבק מעולה. בניגוד לבאראת'ו, המכונות שלי לא מסוגלות להשתלב אחת עם השנייה ללא עזרה, אתם מבינים." הרפש, נולין לא בטוח כיצד הוא קיבל את האות, סביר יותר להניח שהנוזל הפרופלואידי נמשך לכאן באמצעים אחרים, כנראה טלקינטיים.

״אז אתה בעצם מנסה לעשות לעצמך גוף מכאני ענק? לאיזו מטרה תעשה דבר שכזה? הגזע שלך הרי לא צריך כוח פיזי בשביל לשגשג״.

שס ממצמצת בבלבול כשהיא שומעת את וויסק מדבר עם המהורהר.
"אפשר לדעת למי אכפת? היצור הזה" היא מחווה גקדימה עם הנשק שלה "הוא רוצח מתועב. הוא שכח שיצורים חיים וחושבים הם לא הצעצוע הפרטי שלו. חוץ מזה, העבודה שלנו היא למצוא את האיום ולנטרל אותו. מצאנו את האיום" היא מטה את הראש שלה הצידה, והשתל שלה מבליח שוב באור אדום "בואו ננטרל אותו."
meta
אם אפשר, מנצל פעולת תנועה כדי להתכוונן על המהורהר.

לאט, שס, אנחנו רוצים לקבל ממנו כמה שיותר מידע נולין משדר טלפטית

"כל הדיבורים על הטכנולוגיה השכיחו מאיתנו את הנימוסים הבסיסיים שלנו" נולין אומר למהורהר. "בברור אתה יודע מי אנחנו, אבל אם מי יש לנו הכבוד?" הוא שואל, האנטנות שלו נמתחות בכעס כשהוא הוגה את המילה האחרונה, וידו נמשך באיטיות כלפי ניצב סכינו

פריסק בולעת רוק בעצבנות ושואלת "מה יש במקרן?"

"אין שום דבר במקרן, העלמה גאסטר. זהו מקרן הולוגרפי. הידיים שלך פנויות, ויש לך את הידע הדרוש, אז אני מבקש ממך להתקין אותו." הוא אומר מבלי להזיז את ראשו מהאדם שתחתיו, אחת מזרועותיו עולה ויחד איתה עולה הסכין, הפעם מעל לכתפו השנייה של בן האנוש.
"שמי הוא סוריץ' אורצ'אד." המהורהר עונה לנולין בעודו מכוון את הסכין היישר מעל החיבור בין הזרוע לכתף, "אתה צודק בדבר אחד, ויסקוראלון, אין לי צורך בגוף מתכתי. וודאי שלא באחד במימדים הללו- הוא יהיה מגושם ולא יעיל. לא, המטרה שלי היא נשגבת בהרבה, גם אם ניתן להתווכח על האתיקה שבעניין, הסכמי השלום עם הוסקאריום הם שבריריים, וכשהמלחמה תשוב, עולמות הברית ימצאו את עצמם ללא כוח האדם הדרוש כדי לאייש צי כוכבים שינצח את המלחמה."
הלהב נוחת בעוצמה על הבשר, מפריד את הזרוע משאר הגוף באבחה אחת. לאחר מכן, עם הנפת יד מנוונת נוספת, הזרוע עולה לאוויר ונזרקת היישר אל תוך הכוך שחיכה לה בזרוע המכאנית השנייה. לאחר רגע, הקריסטל שבכף ידה נדלק כמו נורת פלורסנט, זוהר באור לבן.
"ולכן, שכרו אותי. למצוא פתרון. והנה הוא. עכשיו, אם תואילו להפעיל את המקרן- החלקים האחרונים בפאזל מתקרבים." ואכן, קול הריסוק שמאחוריכם מתקרב, המבנה העגול, הכלא בו נכלא הבאראת'ו, מתקרב אליכם במהירות. שובר מנהרות בדרכו.

דיי, שמענו מספיק, נולין משדר טלפתית לחבריו, זה הזמן להפסיק את זה

לאחר מכן הוא אומר למהורהר בקול סמכותי, בעודו שולף את אקדחו "סוריץ' אורצ'אד, אתה חשוד בחטיפה, שעבוד, עינוי והוצאה להורג המונית של יצורים תמימים. היכנע מיד ונעביר אותך למשפט צדק בתחנת אבשלום או שתישא בתוצאות"

מטא:

שס פולטת צעקת זעם ומניפה את ידה, גלים של כוח טלקינטי פועמים באוויר כאשר היא מנסה לעצור את הסכין. היא לא בטוחה שהיא תצליח, אבל כל מה שהיא צריכה זה רגע של הסחת דעת כדי לבדוק האם הרעיון המטורף האחר שלה הוא בר ביצוע.
Meta
מטיל יד טלקינטית, מנסה לחטוף את הסכין מהיד שלו.
גלגול הנדסה
14+10 = 24
מנסה למצוא דרך לירות על המנהרה ממנה מגיע הרכיב האחרון בניסיון לחסום את הדרך שלו