• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

טבח על האוריין אקספרס - עץ משחק [מו"ד 5, 3/3]

לוקשייר רואה שצ'אנק ממהר לדאוג לאזרחים האלה. הוא גם מתקרב, מנסה להיזכר אם קלט משהו לגבי הדת של וולו, ואם הוא רואה משהו חשוד בהתנהגותם.
-----
דת [dice:4veje]738128:0[/dice:4veje]

אבחנה [dice:4veje]738128:1[/dice:4veje]

-----
לוקשייר מצטר אל צ'אנק וטראביס, מביא את הצידה שארז איתו לאחד מהם. לא יספיק לכולם, אבל אולי זה יחיה אחד מהם לזמן מה.
"ידוע לכם משהו על הכוח האפל שתיארתם? נראה שאדון טראביס אכן העיר הערה שכדאי שתקחו לתשומת ליבכם."
לוקשייר אולי עכשיו מתלבש כמו ג'נטלמן ממעמד גבוה, אבל הוא זוכר מהיכן הגיע.
"אולי אכן כדאי לכם לשקול לחזור לרכבת,בכוונתנו לפתוח אותה."
 
ניקולא מעשה קלות את רכתו בעייפות ושולף סיגירה נוספת. "אני מבין שאנחנו לא הולכים להמשיך לנסוע בזמן הקרוב." הוא אומר ומדליק אותה, מניד בראשו לרגע לנהגת כדי להביע את התסכול שלו מהדבר, "אנשים משקרים." הוא אומר בעודו מתקרב, "ראיות לא." הוא פולט ענן אשן קצר ובוחן את כל הקבוצה. הוא מסתכל על הבגדים שלהם, על הגוף שלהם, על קצב הנשימה שלהם. מנסה ללמוד מה הסיפור פה, ומה אפשר להבין מהמקרה.

META
חקירה 20 טבעי, 30 סה"כ
 
לוקדייר בוחן אותם, אבל הם נראים לו בדיוק כמו שהוא היה מצפה מחבורת אנשים תשושים וקפואים להיראות - רעבים, מותשים, עייפים, ורועדים.

ובעוד לוקשייר מקשיב למה שהם אומרים...ניקולא מקשיב למה שהם לא אומרים. זה לא הרבה. כשאדם משקר טוב, הוא בדרך כלל ידאג שהראיות השטות יוסתרו בדיוק כמו הרועשות.
אבל בשביל ניקולא, ''לא הרבה'' זה יותר ממספיק.

הוא רואה שהגלימות שלהם קרועות ומשופשפות. הוא מבחין בעמידה הצולעת, ברעידות, בדרך שבה הזקן נשען על המטה שלו...המטה עם הסמל של וול. מעט לפני המשימה הנוכחית, ניקולא התעסק עם ווליאנים. הוא חקר על החפצים שלהם, היכולות שלהם, ההתמחויות שלהם. הוא עקב אחרי רסיסי שמועות על החפצים המסתוריים שחברים רמי דרג מחזיקים, דברים שהם מעט יותר מאגדה. הוא שמע שמועות על גולגלות גביש, על בקבוקים של דם, על להבים מקוללים ועל קוביות עצם כשופות. וכשהוא בוחן את מנהיג הקבוצה, זיכרון מסליח במוחו, לחישות מהוסות מחדר חקירות חשוך עם תרשים משורבט על פיסת קלף.


מטות מהסוג שמנהיג קבוצת המחפשים מחזיק נקראים ''מטות הניב המדמם''. בתור קבוצה שנמלטת מהמוות במשך הרבה זמן, החפצים האילו הם תפארת היצירה שהם מסוגלים להפיק - לא אלמוות אמיתי, אבל מספיק קרוב. כל עוד ראשי המחפשים אוחזים במטה שלהם, האנרגיות הנקרומנטיות בגוף שלהם קפואות. המוות לא מתקדם אינץ' אחד לכיוון הלב שלהם.

הפצעים שלהם לא מדממים. הדם לא זורם בעורקיהם. הלב שלהם לא פועם. הגוף שלהם מתנתק מהצרכים הגשמיים שלו.
צרכים כמו לנשום. או לנוח. או לאכול.
 
ניקולא מפנה את הגב שלו לקבוצה. "כמו שחשבתי." הוא מציין ומתחיל לצעוד חזרה לעבר הרכב באיטיות, "הם חסרי תועלת." "צדקת הוא אומר" וידו מצביעה לרגע על ראת', וזה שומע את המסר חסר המילים, "הבחור שמוביל אותם יותר מת מחי כרגע, הוא לא באמת צריך לאכול, לנשום, או לנוח." הוא מבהיר לו, סומך על העובדה שבן המחצית הוא כנראה הלוחם המקצועי היחידי שם פרט אליו. "העניין." הוא אומר ומסתובב בחזרה, "שאתה לא רעב, אתה לא עייף ואתה בטח ובטח לא צריך את העזרה שלנו." הוא אומר בקול, "שיעור מספר אחד אנשים." הוא אומר לאחרים, "אתה לא שורד בשממה יום וחצי סתם ככה. והבחור שלנו פה לא טרח להגיד לנו שהלב שלו אפילו לא פועם כרגע." הוא מיישר מבטו לעבר הזקן. "אתה יכול לשקר, אתה יכול להמציא טיעונים, אתה אפילו יכול להיות משכנע." הוא אומר. "אנשים משקרים, עדויות לא." הוא אומר בצדקנות. "המטה שלך מונע ממך להרגיש את כל הדברים שאמורים להפוך אותך למסכן כמו שאתה. אז בוא נסיים עם החצאי אמיתות ועם גינוני הטקס. תתחיל לדבר. עכשיו."

META
משתמש בלחשון "מסר" בשביל להעביר לראת' את המסר שרשום מעלה, ("הבחור שמוביל אותם יותר מת מחי כרגע, הוא לא באמת צריך לאכול, לנשום, או לנוח.") רק ראת' מסוגל לשמוע את זה, והוא מסוגל לענות בלחישה שרק ניקולא ישמע.
 
ראש המחפשים נאנח ופורש את ידיו לרווחה ''תפסת אותי, איש צעיר...אני נושא ניב מדמם. עכשיו, חשוב לעצמך, מה הייתי אמור לומר? שבעלי בריתי זקוקים לעזרה, אבל אני בסדר גמור? שכולם רעבים, חוץ ממני? מעטים מכירים את סודם של המטות" עיניו בוהקות לרגע בחשדנות ''ואני עוד אברר איתך איפה שמעת עליהם. בכל מקרה, זה לא סוד שאני אפלוט מרצוני.''

הוא מזדקף ומתנער מהשלג, מהיציבה השפופה, מפסיק לרעוד. במקום זקן תשוש עומד לפניכם איש קשה יום וזקוף קומה, שיערו המאפיר נפרש על עורפו כמו רעמת אריה, ועיניו הקשות חושפות ניצוץ של אור אדום.

הוא פונה לצ'אנק ''לאדיבות אשיב באדיבות. אנחנו יודעים שמרבית השורדים נותרו ברכבת - הקרון שלנו הוא זה שנותק. ואנחנו תפסנו חלק נכבד ממנו. אנשים שמגיעים מכיוון פסגת קרונה לא בהכרח נהנים לשבת בחברתנו''.

לצ'אנק לא יצא לשמוע הרבה שקרנים. זה לא קרה עם המשפחה, לא עם ניקו, לא עם המורה שלו, לא עם אף אחד. ובכל זאת, כשמישהו מראה סימני פחד, ניתן להבחין בהם. או במקרה הזה, בהיעדר המוחלט שלהם.

זה לא משנה אם האיש צודק אן טועה. הוא מדבר בביטחון המוחלט של אדם שחושב שהוא אומר את האמת.

ראש המחפשים בטוח שהוא צודק, אבל מהתזוזות הלא נוחות של אחד מתלמידיו בשורה האחורית, נראה שלא כולם מסכימים עם הערכת המצב שלו.
 
'וואלה'. ראת' משיב להודעתו של ניקולא, מזהה את הלחש בקלות. אחד הלחשים השימושיים שקיימים, למעשה, לדעתו של ראת'. היכולת לשמוע את הוראות המפקד מבלי להתחשב בהמלות הקרב שמסביבך היא יכולת שיכולה לשנות את פני הקרב לבדה, ואחת הסיבות העיקריות שהצבאות חיפשו מטילי לחשים לגייס לשורותיהם.
 
"תודה רבה לך". צ'אנק אומר. "לצערי, אנחנו נוסעים לכיוון השני, לכיוון הרכבת. כל שאוכל להציע לכם הוא שמיכותיי, מזוני וברכתה של סייבריס".

צ'אנק עוצר לרגע, משתהה. "ואולי, אוכל להציע יותר מכך". הוא חוזר לרכבת, מביא איתו את תרמילו, ומתיר את הקשרים. על התיק, מצויים מספר נשקים שונים ומשונים, חניתות, גרזנים, חרבות וכדומה. הוא מעניק את הצרור לידיו של ראש המחפשים. "אני מקווה שאלו יועילו לכם, נגד אילו זוועות ששוכנות בשממה. תלכו אחרי המסילה, ואני סובר שלאחר זמן קצר תגיעו לווליאר. משם, אני מאמין, חברי הכת שלכם יהיו בעזרכם".

meta
אני מטיל שכנוע, בעיקר כדי לנסות לשכנע את ראש המחפשים "לעזוב בטוב", ואולי לנסות להעניק עזרה עתידית בחילוץ הרכבת.
שכנוע - 16-1 = 15
 
לוקשייר התכוון להציע את השמיכה האישית שלו, אבל הוא עוצר.
לוקשייר יכול להיות אדיב, אבל בפני שקר, פניו מזדעפות.
"צ'אנק, הם קנאים דתיים, לתת להם נשק עלול לפגוע באנשים חפים מפשע." הוא מעיר, ואז מביט במנהיג.
"האם הבחנתם במשהו שלא כשורה? התרמה אפשרית לעצירת הרכבת? אווירת חשש בקרב הצוות? כל רמז עשוי לעזור. אם לא נצליח, לא יהיו בסביבה אנשים שתוכלו לבקש מהם אספקה."


-----

זיהוי מניע?
[dice:j5r8xxe]738162:0[/dice:j5r8xxe]

וגם מחפש במבט רמז לתרחישים שהם לא סיפרו
תפיסה [dice:j5r8xxe]738162:1[/dice:j5r8xxe]
 
"למה מישהשו מאיתנו מניח שהם אמינים?" שואל ניקולא שוב בקול, "הם שיקרו עד עכשיו, אין שום דבר שימנע מהם לשקר שוב." הוא אומר בתסכול, "הבחור הזה הוא חלאה, הוא יכולה היה לדואג שהאנשים שלו ילכו להסתתר באיזה מחסה בזמן שהוא מחפש בעצמו אוכל, הוא יכול היה לרוץ לעיר ללא הפסקה כדי למצוא עזרה. אבל במקום זה הוא גרר אותם איתו, מבחינתו שהם ימותו ברעב בדרך, זה לא שהחיים שלהם חשובים לו." הוא יורק, "אני מתחיל לתהות עם האנשים שלך יודעים שבזמן שהם רעבים ללחם וקופאים מקור אתה נהנה לך מלא להרגיש כלום."
 
"כי זו לא העבודה שלנו." ראת' חוזר על מילותיו, "אלא אם כן יש לך משימה סודית, המשימה שלנו היא להביא את האספקה מהרכבת. אם חשוב לך, תסיים את העבודה הזו מהר כדי שתוכל לחזור ולעזור להם. אבל עד אז? העבודה מקבלת עדיפות."
 
ניקולא מגלגל עיניים, "תגיד, אתה רוצה להסביר לי איך הם נכנסים לתוך הרכב שלנו?" הוא שואל בתסכול, "אני מניח שאתה מלא בכוונות טובות עד שאתה לא מצליח לשים לב לעובדה הפשוטה שאין מספיק מכום לכולם." הוא אומר, ועכשיו הוא כבר עצבני. "הכנסה של כולם לשם דורשת מאיתנו להגיע לרכבת במצב בו אנחנו פחות כשירים מבדרך כלל. מה שאתה רוצה לעשות שקול ללעצור בדרך ולשתות לשוכרה לפני המשימה כי אתה לא רוצה להרגיש רע עם הבחור שהזמין אותך לבירה. אתה רוצה לסכן את המשימה?! תעשה את זה על חשבונך, לא על חשבון אחרים." הוא נע ומתחיל לחזור לרכב, מבטו פונה לנהגת. "אני מאמין ששנינו מסכימים שהמשימה שקיבלנו היא בראש סדר העדיפות, בשלב הזה איש לא ישפוט אותך לרעה עם תבחרי לנסוע ולהמשיך במשימה עם מי שמוכן לבצע אותה." הוא אומר ורומז את הברור מאליו, אם הוא היה יכול הוא היה משאיר את חלקם עם האחרים.
 
"כרגע, הם עוזרים לנו יותר מהלורדים והליידי של וליאר, שאפילו משלחת ראויה לשמה הם לא היו יכולים לשלוח, והם צריכים לסמוך על מתנדבים". צ'אנק עוצר לרגע, חושב.

"ואם כבר, הם יכולים לעזור לנו יותר. ידידי היקר". הוא פונה שוב אל ראש המחפשים, בעודו כותב בפתק שהוציא מכיס החולצה שלו, משרבט בזריזות בשפה גסה. גובלינית. "אם וכאשר תגיע לעיר, אשמח שתעביר את המכתב הזה לנאשה דה-טאראשק. היא שכירת חרב מהמערב - אני מעריך שלא יהיה קשה למצוא אותה, בהתחשב בזה שהכסף מושך אותה כמו שאפרסקים מושכים צרעות. בכל אופן". הוא עוצר לרגע, כשחוט מחשבתו נקטע. "עזרת לי רבות. זכור, כי אם תעביר את המכתב הזה, סייבריס עשויה לגמול לך חסדים".

המכתב (מי שמבין גובלינית מוזמן לקרוא גם, וגם מי שלא:)
היי נאשה. לא נפגשנו כבר זמן מה.
נקלעתי לאחרונה לצרה, אם את מבינה למה אני מתכוון. זוכרת את ניקו? בן המחצית שדומה יותר לגובלין? הוא וגראנלוז נקלעו לצרה. בטח שמעת על מה שקרה באוריין אקספרס, כן? אז הם נתקעו על הרכבת המחורבנת בזמן שהיא הותקפה. אני זקוק לעזרה, גל-ברקת. ואני זקוק להרבה עזרה. אני מתחנן בפניך, אם נותר בך שמץ של חיבה כלפי לאחר שעזבתי, בואי בבקשה למקום שבו אני נמצא - אני מאמין שלא יהיה לך קשה למצוא אותי לעזאזל.
צ'אנק

נ.ב:סליחה

out:
סייבריס לא נחשבת אלה מבחינתם נכון? למיטב זכרוני הם חבורה של אתאיסטים, והיא סתם דרקונית ענקית שיצרה את אברון. אם היא כן נחשבת, אז אפשר להתעלם מהקטע של הברכה.
 
"אני אשתה לשוכרה שלוש פעמים אם זה אומר שחברי לשתייה, מטיל החלשים שהיה ברכבת. יצטרף אלי. והיום שלך לנטוש אותנו כאן יגרום לנזק הרבה יותר כבד מאי הנוחות שלנו למשך ארבע שעות. לגבי ה"משימה המיוחדת" שלי, יש לי כזו, היא נקראת מוסר."
 
"אני שמח שלמישהו כאן יש מוסר. חבל שהוא בדעת מיעוט." אומר ניקולא, "הדרך היחידה של האנשים האלה להיכנס לרכבת היא כשהם גופות. וגם אז אני בספק שיהיה להם מקום. אז תן לי לשאול את המוסר שלך שאלה. האם אתה מוכן להישאר פה כדי שהם יקחו את המקום שלך?"
 
האיש מזעיף את פניו ולוקח את המכתב מצ'אנק ''אני לא זקוק לחדדיו של אף אל, אבל אעביר את המכתב אם אוכל.'' הוא מסתכל על לוקשייר וחושק שיניים 'שכמו שאמרתיס אנשים לא באו איתנו במגע. ישבנו לבד, והדבר האחרון שאני שמתי לב אליו היה הפרץ של הכוח הקסום.'' הוא אומר בתקיפות ורוקע במטה שלו.

בלי מילה נוספת, התלמידים שלו והוא מתחילים לפנות חזרה לעבר השממה. הדרך שבה הוא הקשיח את דבריו בסוף, פנה מהר מכדי שלוקשייר יוכל להבחין במשהו, וסיים באגרסיביות, לא מותירות ספק בליבו של הבלש הצעיר - הוא יודע משהו על הכוח הקסום, שהוא לא מגלה.
הליידי יוצאת ונשענת על הדלת, סוגרת אותה בטריקה. הגלימות שלה מתנופפות ברוח העקב הקרירה, והיא מלטפת את ההדק של רובה ארוך-קנה שלא ראיתם.לפני כן

''אני נשארת בפנים כי אני לא רוצה שמישהו יגנוב את הרכב, אבל סה לא אומר שאני הולכת ל-'' עיניה נפערות כדהיא רואה את המחפשים, והיא ממהרת לתת קידה עמוקה.

''לכבוד הוא לי לפגוש עוד מחפשים, גם אם נסיבות הפגישה לא מוצלחות במיוחד.'' היא מסתכלת סביב, ומבחינה בעמדות המתוחות של כולם.
''מה קורה? מה הולך כאן?'' בנימת הקול הכעוסה שלה נמהלת דאגה, והיא מכניסה את הרובה לנדן המוצלב על גבה ומתקדמת לכיוונכם.
''תסבירו, עכשיו''. הברזל בקולה לא רחוק מדי מזה של אבא שלה.
 

נושאים חדשים

המפקד האלמוני
דרקונים ונתונים מהדורה 5 [דו"נ 192] פרח לב הזהב
תגובות
0
צפיות
6
המפקד האלמוני
המפקד האלמוני
The Time
מה' ישנות / OSR יומן קמפיין יערות דולמן (Dolmenwood)
תגובות
10
צפיות
145
The Time
The Time
A.L.Z
חיפוש שחקנים וואנשוט Avatar Legends ביום שני הקרוב
תגובות
4
צפיות
118
solig
S
The oldman
פאת'פיינדר 2 חדשות הכרוז ספר ההרחבה War of Immortals הוכרז
תגובות
2
צפיות
86
rui
rui
Y
חיפוש שחקנים חיפוש מנחה חיפוש קבוצה מחפש מישהו לשחק איתו מו"ד 5 או משחקי מחשב
תגובות
0
צפיות
74
yakov1104
Y
חזרה
Top