בעוד הגופה המחוצה תופסת אש, זוהאן נדבק לרגלו של אייבל העכבישי, וזה מזנק מרחק בלתי יאומן, מעבר לנקיק לצד השני. הוא נוחת בגדה הנגדית, רגליו האחוריות כמעט מחליקות ומפילות אותו אל הנקיק למטה כאשר הוא נוחת על הקצה - אך הוא מצליח להתייצב, ולא נעשה שום נזק מעבר לקצת שלג שנופל לנקיק. בפעמים הבאות אייבל כבר מצליח לחשב את המרחק שהוא זקוק לקפוץ יותר בדיוק, וכך הוא מעביר את חמשת האחרים לצד השני. אתם ממשיכים במעלה ההר, בעוד רוחות אחר הצהריים הצוננות מתחילות לנשוב, מקררות אתכם ומעיפות פתיתי שלג באוויר.
בשעת בין ערביים אתם מגיעים קרוב אל כפר הזוטונים - בניינים קטנים וחמימים למראה מופיעים על הסלעים במעלה ההר. כמה ילדי זוטונים אשר רועים עדר של כבשים-מכונפות בין סלעי ההר מבחינים בכם, ורצים לצידכם עם הכבשים - צבע עורם שזוף, שיערם שחור ומטולטל, והם לובשים בגדי פרווה ארוכים. הילדים צוחקים ומציקים לכם עם שאלות בניב מוזר של מדוברת המשולב עם מילים בזוטונית, עד שהם משתעממים, לוקחים את הכבשים לכיוון השני ועוזבים אתכם לנפשיכם.
כאשר אתם מגיעים לכפר, אתם מגלים שהוא רוחש פעילות גם בשעות הללו - כאן, בן מחצית שואב מים ממעיין, שם בת מחצית מתקנת את גג ביתה. כבשים-מכונפות מסתובבות בין הבתים, מחפשות עשב ללעוס בין השלג הקל המכסה את הרחובות, ומדי פעם פורשות כנפיים ומרחפות למקום כלשהו גבוה יותר בהרים.
