• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

קריאת העורב - עץ משחק [מו"ד 5] (5/5)

ליילאני
הגמד מהנהן בכבדות. "יהיה לי משהו עד שתחזרי. תפגשי אותי כאן עוד כמה ימים ונתכנן בדיוק מה לעשות."
"איאנור תהיה איתך, לוחמת!" קוראים לך החברים האחרים בהתרגשות בעוד את עולה מהמרתף

עם התיק של להט מוכן והציוד שלכם מאורגן, אתם יוצאים לבסוף ביום למחרת מחומות העיר הצפוניות. לאחר הליכה של כשעתיים בשבילים הנאים בינות עשב גבוה ורוח נעימה, הדרך מתחילה להתפתל למעלה בעוד אתם עושים דרככם במעלה הרי האיס. להט מכיר את האיזור - המגדל הקהלוני ממוקם מצידם השני של ההרים. הוא יודע שבמעלה ההר יש כפר קטן של בני מחצית יושבי הרים - אם מת'אייס צודק, אזי הם יודעים איפה למצוא את טולדרניר.
 
ליילאני
את מוצאת את מת'אייס ומספרת לו על התוכנית. "ליילאני... חשבתי שסיכמנו לשמור על פרופיל נמוך." מת'אייס נאנח. "אבל... אם את בטוח שתצליחו להוציא את המשימה לפועל ולחזור שלמים, אני אתן לך את ברכתי. אראה אם אוכל להשיג עבורך מידע נוסף עד שתחזרו מההר."


במעלה ההר אתם מטפסים, עולים בדרכים משופעות כשהרוח הקרירה נושבת על פניכם. ככל שאתם עולים יותר, שלג מתחיל להופיע - מכסה את האבנים בשכבה דקה של לבן. הדרך נהיית יותר צרה ויותר תלולה ככל שהזמן עובר. שפני הרים בורחים להתחבא מאחורי הסלעים כשאתם מתקרבים, אבל למזלכם אין סימן לשפני אימים באופק.
בשעת אחר הצהריים להט עוצר אתכם לפתע. נקיק גדול פעור בדרככם, שובר את צד ההר. נראה שגשר חיבר בעבר את שני צידי הנקיק, אך הגשר שבור - כל החלק המרכזי של הגשר נפל פנימה, ורק ההתחלה והסוף מתנדנדים על צידם בנקיק. בצד שלכם, סלע גדול יושב בצד הדרך ליד הגשר הממוטט, ומתחת לסלע ניתן לראות בבירור גופה של סוס מחוץ, כמו גם את רגליו של אדם כלשהו, שכעת רק מגפיו מלאות השלג מציצות מתחת לסלע, דוממות. על הסלע כתובות רונות מוזרות בדם של הסוס, וגם מצוייר חץ המוביל אל פתח מערה בקיר ההר לצידכם הימני.

מי שיכול לקרוא ענקית
הרונות הכתובות בדם מתרגמות מענקית למשהו בסגנון "עכשיו אנחנו מלכים של אנשים! אנשים לעבור דרך מערה שלנו! אנחנו לאכול אנשים!"
 
"אני מניחה שאנחנו צריכים לעבור דרך המערה?" ליילאני שואלת את להט, כי אין לה מושג לאן הם צריכים להתקדם. לפני שהיא מתקדמת לעבר הסוס והסלע ומנסה להזיז אותו, לבדוק אם אפשר לארגן לאדם איזושהי קבורה יותר ראויה.

META:
אתלטיקה: 13+6=19.
 
להט פולט נחרת בוז ''כן, אני בטוח שיקבלו אותנו בנימוס - אם מישהו מצייר את שלט הכניסה לבית שלו בדם, אני לא בטוח שהוא יכבד אותנו במתאבנים ויתן לנו להתרענן במערה שלו'' הוא ממלמל לעצמו ''אם כי יכול להיות זאנחנו נהיה המתאבנים...''
להט אמנם לא יודע לקרוא את האותיות שכתובות שם, אבל הוא מנסה להיזכר האם הוא שמע על התקפות דומות שהתרחשו באיזור, ומה ידוע עליהן
Meta
ידע (היסטוריה)
13 + 5 = 18
 
בקושי רב, ליילאני מצליחה לדחוף את הסלע הצידה, חושפת מראה מזעזע של עיסת אדם כמעט בלתי מזוהה. מהבגדים שהוא לבש ניתן להסיק שהוא סוחר או בעל עיסוק בורגני אחר כלשהו.

להט
זכורים לך במעומעם סיפורים על מצודה של ענקים, שהטרידו את מנוחתם של יושבי העיר תחת הערים לפני למעלה ממאה שנים. אך בטווח החיים שלך, אתה לא זוכר שמועות על התקפות שכאלו בהרים.
 
ליילאני מסתכלת על הגופה בסקרנות מנסה לראות אם היא יכולה להבין מתי הוא מת ואם יש מצב שיש לו איזה פרט המעיד על זהותו שדרכו תוכל להעביר הודעה למשפחה.
כשהיא מסיימת היא מחליטה שהגופה במצב נורא מדי לקבר פיזי ולכן בודקת אם יש לה או בסביבה את מה שצריך למדורת קבורה.
 
להט מסמן לליילאני להפסיק עם מה שהיא עושה ''צר לי לאכזב אותך, אבל הממלכה כולה בסכנה - לא ישנה לו אם הוא ירקב כאן עוד יום או שניים. הבעיה היא'' הוא מחווה על התהום ''שהגשר הרוס. ולי אין שום דבר שיוכל לתקן אותו או להעביר אותנו. מצד שני, להיכנס למערה נשמע כמו התאבדות - זכורים לי סיפורים על ענקים באיזור הזה, וממש לא הייתי רוצה להתחיל להתעסק עם אחד כזה, בטח כשיש לנו משימה כזו חשובה על הכף''

להט נוקש באצעותיו ומצביע על הדרואיד השקט שהולך לצידם ''אייבל - אתה מסוגל לשנות צורה, נכון? תוכל לשנות צורה למשהן שיוכל לטפס לתוך הנקיק ולהרים חתיכה אחת של הגשר אלינו, ואז ללכת ולקשור את החתיכה האחרת לצד השני? או אוי פשוט לסחוב אותנו!"


להט עוצר לרגע ומתנשף קלות, עשן אדמדם מתאבך מפיו בסלסולים דקיקים בעקבות פרץ הדיבורב והוא שוקע בדממה מסוקרנת
 
"אני אוכל לשנות צורה למשהו שיקפוץ את המרחק הזה, הוא גם אמור להיות מסוגל לעשות את זה כשאחד מכם נמצא עליו, בכל מקרה הוא מסוגל להיצמד לקירות אז אני מניח שגם אם תהיה נפילה בדרך אני.. אוכל לעצור אותה."
 
להט מגלגל עיניים ''את לא הולכת מכאן עד שנעשה איתו משהו, נכון?" הוא כורע ברך ליד הגופה ומושיט יד מעליה. הוא מצמיד אמה ואגודל, והרונות שעל קצות האצבעות שלו זורחות לרגע.

להט נוקש אצבעות, וחתך דק וישר מופיע באוויר, נמתח כמו מיתר של אש מלחששת בין האצבעות שלו, ומתעוות לכדור מרחף של להבות שמחובר בחוטי אש דקיקים לקצות אצבעותיו ''אם אני אשרוף אותו, אנחנו נוכל להתקדם?"
 
אייבל בנתיים מותח את עצמו מעט, הצורה הזו תמיד הייתה מעט מוזרה לו, אבל הוא למד להסתדר איתה, הוא גדל בחזרה לגדול של סוס, ורגלי עכביש יוצאות ממנו, שיניים חדות נוטפות חומצה פורצות מפיו כשהוא נעמד בקצה הדרך. בוודאות מחכה לראשון שיבוא והוא יעביר לצד השני.
 
חזרה
Top