• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מסתורי מי-מצולות - עץ משחק[מו"ד 5] (5\5)

המטבע השחור
אוכל חינם מהנהן בחיוך, מניף את סמל העץ המאולתר שלו, שבו צייר בעצמו שפתיים נשיות- סמלה של שארס
"אלתי, מלכת החגיגות שארס-"
הסמל זורח בהילה סגולה עליזה.
"תני לו היכולת להתגנב בלי שהמסיבה תיהרס."


---

מטיל ברכת הגנב
 
המטבע השחור
"ובכן, המטבע השחור הוא לא ארגון גדול במיוחד, אבל המתנקשים שלו הם יחסית מיומנים. אז אני לא מצפה לשורות של שומרים, אבל אולי כמה שומרים מיומנים.
אבל, זה ממה שאני זוכר. יכול להיות שדברים השתנו, וכל זה בהנחה שאשרורה לא עברה דירה.
בכל מקרה, שניכנס?
 
טאלין
סאנקה קפאת במקומה. במשך רגעים ארוכים, היא נשארת בשתיקתה.
לבסוף, היא מעבירה את ידה אל מול פניה, מבטלת את לחש האשלייה. חושפת את פניה אשר מחציתן חרוכות ושחורות, צלקת מהפיצוץ ליד גולגולת-טרול. על החצי השני מונחת חצי מסכה שבורה, מסכה אשר תואמת לזאת שוירדו מצא בזירת הפשע.

המטבע השחור
הרה מרחרחת את האזור, ומתחילה לנהום בזעם. משהו חי נכנס לכאן לאחרונה - אאוליס יכול לזהות בבירור טביעות רגל של כמה יצורים אנושיים בינות האבק והלכלוך. עם זאת, כדי להכנס כנראה שתאלצו לדחוף את הדלת השבורה - דבר שבטוח יגרום לרעש.
 
המטבע
'רגע, למה שלא נפרוץ את הדלת?' אוכל חינם מציע.
בחיוך ספק חתולי ספק שדוני מניף את הסמל.
"שארס שארס, לפעמים כדי לחגוג
קצת החרשה תשמור את ההפתעה למגוג" לוחש תפילה- הקמיע מתעטף בהילה סגולה שנורית לכיוון הדלת שמה זורחת בועה לרגע- ומתמוגגת.
"מי רוצה לשבור את הדלת?' לוחש בחיוך. "אף אחד לא ידע' מבטיח

אאוט:
מטיל לחש דממה על הדלת, ככה שיש דממה ברדיוס 20 רגל ממנה
 
IN
לפני שנכנסים, אאוליס מתרכז ומנסה לחוש בנוכחות של חיות באזור. הוא גילה שהוא מחובר מספיק אל הפרא- גם אם הוא אסור מהיערות עצמם- בקביל לחוש בנוכחות של חיות פראיות הקרונות אליו, וכך הוא יעשה.
META
בדקה לפני שנכנסים אאוליס משתמש ביכולת מודעות פראית שלו.
לאחר דקה של ריכוז אאוליס יכול לזהות את הנוכחות של יצורים מסוג חיה בטווח של 5 מיילים ממנו, את הכמות שלהם, את הכיוון הכללי של היצורים ואת המרחק שלהם (במיילים) ממנו.
אם יש מספר קבוצות של אויבים מועדפים בטווח, אאוליס מקבל מידע על כול קבוצה.
 
טאלין
"אני אותה סאנקה שתמיד הכרת, טאלין" היא כמעט מתייפחת. "אשאורה הוא לא יותר משם, שם שאימצתי לעצמי כשהצטרפתי לזנטרים. רציתי להפריד בין החיים שלי - החיים שלנו - לבין התפקיד שלי אצלם, זה הכל! אז לבשתי מסכה ואימצתי לעצמי אלטר אגו מזוייף. הזנטרים הכריחו אותי לעבוד כסוכנת בכנופייה אחרת, המטבע השחור, כדי לשכנע אותם להצטרף אלינו ולא אל קזנת'אר. וככה אשאורה הצליחה להשיג לעצמה תפקיד בכיר במטבע השחור. וזה כל העניין. הצלחנו לגלות שהננס ההוא אוחז באבן של גולור. הצלחנו למצוא אותו וכמעט שהוא היה בידינו. תכננתי לקחת את האבן ישר מהידיים של הזנטרים, להציע לך את מה שכבר הצעתי לך כשהאבן כבר בידיי. אבל אחרי שבאת אלי ודיברת על אוטומטון, חשבתי קצת והבנתי מי שלח את המתנקש שגרם לפיצוץ. אני עדיין יכולה להשיג את האבן, טאלין - אתה רק צריך לסמוך עלי."

מטבע
אאוליס מקשיב, מריח, מביט - אך הוא לא מזהה סימנים לחיות פרא באזור מלבד הרה ועקבות של כמה עכברים.
בדממה מוחלטת וירדו מפצח את העץ ומפיל את הדלת פנימה. ענן של אבק עולה למעלה בעוד אתם נכנסים פנימה. החדר חשוך לחלוטין מלבד קרני האור החודרות דרך הדלת המנופצת. הרצפה מלאה אבק ולכלוך, ורהיטים שבורים מפוזרים בפינות, מכוסים בקורי עכביש. אאוליס מזהה שהעקבות של דמויי האדם מובילות דרך האבק למדרגות היורדות למרתף כלשהו.
 
IN
אאוליס עוקב אחר העקבות, אך עוצר פסע מתחילת המדרגות. המקום לא נמצא בשימוש, זה ברור, ולכן הוא גם רגוע לעומת וירדו מקיומם של אנשים נסתרים- כול כך הרבה אבק וקורי עכביש לא יופיעו במקום שעוד משתמשים בו. הוא מנסה להבין מהרהיטים השבורים למה המקום הזה שימוש בעבר, ומחפש אחר סימנים מזהים אולי שנותרו אחר אלו ששכנו במקום הזה.
 
המטבע השחור
אוכל חינם זוקף אוזניים והולך כפוף בתנועת התגנבות דרמטית, מניח לכריות כף רגלו לגעת ברצפה בעדינות המרבית, בלי להאט יותר מדי.


אבחנה
[dice:64adl]737272:0[/dice:64adl]

התגנבות
[dice:64adl]737272:1[/dice:64adl]
 
טאלין
"הכל התחיל כשהבוס שלי, המנהיג של הזנטרים, ניסה להשיג ברית עם גילדת הקזאנאת'ר." סאנקה אומרת בקול רועד, חוזרת על הסיפור. "הוא אמר שהוא רוצה לאחד בין שתי הכנופיות, אבל המטרה האמיתית שלו תמיד הייתה האבן של גולור, שהתגלגלה לידיהם של הקזנתארים. בדיעבד, הננס שלך היה גם הוא בבסיס קזנאתר בלילה של הפגישה וגנב את האבן מתחת לאף שלהם ושל הסוכנים שלנו - ולכן קזנתאר מאמין שאלה היו הזנטרים שגנבו את האבן.
בשבועות האחרונים בסיס הפעולה שלי ושל אנשי היה בבית גארלהונד - בית אצולה זוטר בעיר שמנסים לצבור לעצמם עוד כוח דרך ברית עם הזנטרים. הם מספקים לנו בסיס פעולה ומשאבים, אנחנו מספקים להם הגנה וכוח בהיררכיה של האצולה. במהלך שהותי שם ראיתי מעין בובה מכנית מטרטרת סביב גבירת הבית - איך הוא הגיע לשם, אין לי מושג. אבל בשבוע שעבר הסוכנים שלי הצליחו למצוא את מיקומו של הננס - הטיפש יצא מהביבים וחשף את עצמו. אני ושניים מאנשי עקבנו אחריו אך הוא הבחין בנו והתחיל לברוח - רדפנו אחריו עד הפונדק שלכם, הוא כמעט הצליח להכנס, ואז אירע הפיצוץ. כשפתחתי את העיניים המתנקש המפציץ שלנו נעלם, ביחד עם האבן של גולור. אך אתה אומר שהמתנקש הוא אוטומטון - זה אומר שהגברת גארלהונד החליטה לבגוד בזנטרים, לקחת את האבן לעצמה. האבן בטוח נמצאת שם עכשיו - בבקשה, טאלין, אתה מוכרח להאמין לי." פניה הפעם-יפים וכעת-חרוכים של סאנקה מביטים בך בכאב.

מטבע
אאוליס מוצא בגדים ושקי שינה שנראים בגודל של ילדים. הוא לא יודע מה בדיוק להסיק מהמידע הזה.
בנתיים, וירדו ואוכל חינם מתגנבים בשקט במורד המדרגות, רעשי הקשקוש של שריונו של וירדו מושתקים בזכות ברכתה של שארס. הם מצליחים להגיע לקצה גרם המדרגות ולהביט במרתף הנפתח מתחת לבסיס - חשוך לגמרי, למעט אור של עששית שמן הדלוקה בקצה הרחוק. הם לא מצליחים לראות דבר בחשיכה, אך שומעים קולות חלושים ליד העששית.
"אני רואה אותך מכייסת חומר, רובי." אומר קול גברי קר ולא מזוהה.
"שיהיה, אתה לא הבוס שלי! מגיע לי לחגוג קצת אחרי המשימה האחרונה." עונה לו קול נשי שוירדו מזהה בוודאות.
 
טאלין
טאלין עוצם עיניים הוא מנסה לחשוב. הוא כועס. הוא מתוסכל. היא שיקרה לו, אם הוא היה מחכה עוד כמה דקות שם, הוא היה כרגע נכנס לפה עם צבא. אבל לא. הא לא עשה את זה. הוא נושם עמוק. יש לו שלוש אופציות. הוא יכול ללכת למצוא את החברים שלו. הוא יכול לצאת החוצה ולא לחזור. והוא יכול לשתף פעולה.
הוא פגוע, אבל בליבו הוא יודע עדיין דבר אחד ברור.
למרות הכל. הוא אוהב אותה.
"תתארגני." אומר טאלין, "בואי נלך לבית גארלהונד ונסיים את זה."
 
IN
אאוליס חשב שהמקום נטוש, אבל נראה כי הוא לא נטוש. הוא מסתכל על וירדו ואוכל-חינם, שעוצרים ומחכים לצד הכניסה למרתף, והוא נזכר כיצד הוא קפא, באותו יום גורלי. לא, הטעות הגדולה ביותר שצייד יכול לעשות זה לתת יותר מידי זמן לטרף שלו. אנשים שיכולים לזהות אותם מרחוק, קוסמים בעלי יכולות שיגור, ארגונים עם כוח אדם ומשאבים, עם הכוחות שמעורבים במקרה הזה כול רגע שהם מחכים יכול להיות רגע לטרף לברוח או לקבל מספיק כוח כדי לעצור אותם. לכן, אאוליס עומד בכניסה, ומסמן לחבורה באצבעותיו. הרה בבירור מזהה את הסימון, עומדת לצידו, ויש עליה מבט אכזרי במיוחד, מפחיד.

שלוש אצבעות. שתי אצבעות. אצבע אחת. סימן של טופר תלת אצבעי, והם מזנקים קדימה.
 
חזרה
Top