• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פילוח דמוגרפי ושחקני תפקידים - מישהו טרח אי פעם לעשות?

טוב, עשיתי קצת גוגל פו והבחור לא עשה את המחקר הזה וגם נראה שעזב את תחום הסוציולוגיה. גם אני לא סוציולוג, אבל אני חושב שעדיין אפשר לומר כמה דברים על מתודולוגיה אפשרית של "מחקר" כזה.

א - בעיה רצינית במדידה של בסיס הנתונים. אם תרצה לעשות סקר ופילוח דמוגרפי על שחקני תפקידים, אז אין לך "קהילת שחקני תפקידים" אחידה. יש לך את האנשים שפעילים באינטרנט (פייסבוק, הפורום הזה, היו פעם עוד פורומים שנכחדו), יש לך את האנשים שמשחקים בכנסים, יש לך את האנשים שהולכים לחוגים - וזה לא בהכרח אותם אנשים. כל מדידה שתעשה תהיה חלקית ומוטית.

ב - גם אם אי אפשר לכסות את שחקני התפקידים באשר הם, אפשר להתייחס למקרים עם נראות בולטת בתור סוג של קצה קרחון. מה ז"א? שגם אם אתה לא יכול לספור ולמדוד בצורה אמינה, אתה יכול לומר שאם משהו מאוד בולט לעין הוא כנראה מייצג איזה מגמה, ועל כל אחד שראית יש כמה אנשים עם אותם מאפיינים שלא ראית.

ג- גם אם מסתכלים על שחקני תפקידים שקל לזהות (כי ראית אותם בכנס או באינטרנט) בתור קצה-קרחון, אתה לא יכול לדעת מה הגודל של הקרחון הזה, או אם מי שבולט ו"עושה רעש" באמת מייצג איזו תופעה או רק את עצמו.

ד- בסופו של דבר, כל הערכה כזו תהיה מאוד פגומה וקשה להסיק ממנה מסקנות, חוץ מ"עושה רושם שיש הרבה ש..."

אם נישאר עם המסקנה של סעיף ד, עדיין אפשר לומר כמה דברים על דמוגרפיה של שחקני תפקידים, אבל ממש בערבון מוגבל. להלן:

1) מסתמן רוב גברי כמעט מוחלט. אני זוכר שבעבר היו הרבה יותר נשים ונערות ששיחקו משחקי תפקידים בעוד שהיום הן פחות נוכחות. זה לא אומר שהן לא קיימות - פשוט פחות רואים אותן.

2) מעמד בינוני-פלוס. ספרים, כנסים, חוגים וכו' עולים לא מעט כסף. גם אם בפריסת עלויות לאורך זמן זה יותר זול מללכת לקולנוע, אתה צריך עורף כלכלי שיאפשר לך להוציא במכה אחת כמה מאות שקלים - לא לכולם יש את האפשרות הזו.

3) הרבה דתיים. ספק אם מדובר ברוב אבל הרבה שחקני תפקידים משתייכים למגזר הדתי-לאומי וגם קל לזהות אותם ככאלה (לבוש מאפיין). זה מעניין כי לפני עשרים שנה הם היו כל כך מעט עד שעריכת כנסים בשבתות ומועדים הייתה אופציה שנשקלה לא פעם ברצינות כשטיעון הנגד היה לא שיקול דתי אלא נגישות לתחבורה ציבורית.

4) עניין בעוד תחומי-תחביב "גיקיים". לא גורף, לא מקיף, אבל הרבה שחקני תפקידים יתעניינו גם במד"ב, קומיקס, סרטים של מארוול, הארי פוטר וכו'. לא סטריאוטיפ חדש, כנראה נכון בהרבה מקרים וכנראה שזה היה קיים עוד בראשית ימי התחביב בשנות השבעים ויהיה קיים לתמיד.

5) לימודי מדעים מדוייקים? הסטיראוטיפ של שחקן תפקידים כמי שפונה לתחום המדעים המדוייקים גם הוא עניין די ותיק (אתר משחקי התפקידים הראשון בישראל, בשנות התשעים המוקדמות, היה על השרת של הטכניון..) אבל לפחות מההתרשמות הכללית שלי זה לא מאוד בולט ויש מגוון הרבה יותר אקלקטי של תחומי השכלה בין שחקני התפקידים - כולל כאלה שלא פונים דווקא ללימודים גבוהים.

6) נשירה משירות צבאי. בגלל שכאמור אי אפשר לעשות סטטיסטיקות ששוות משהו, והאחוזים בתחום לא-מי-יודע-מה בכל החברה הישראלית (רק חצי מפוטנציאל הגיוס של כל שנתון גם יסיים שירות חובה מלא) קשה מאוד לומר שזו תופעה אופיינית לשחקני תפקידים, אבל אם מדברים על "נראות של תופעות" בפעילות במרשתת וכיו"ב יש רושם שהרבה שחקני תפקידים (כמה זה הרבה?) נפלטים משירות צבאי עוד בלשכת הגיוס, נושרים במהלך השירות או משרתים בתפקידי מנהלה שלא דורשים מאמץ פיזי או קוגניטיבי רב. זה בהחלט לא בגלל שמשחקי תפקידים מורידים את הקב"א (הנפצה), או מונעים קבלת סיווג בטחוני (עוד הנפצה).

7) השד העדתי. נראה ששחקני תפקידים רבים הם צברים-אשכנזים או ממה שנקרא "ברית המועצות לשעבר" (יש מי שיקרא להם רוסים, אבל בארץ אין כמעט רוסים - בעיקר אוקראינים ובלארוסים, אם כבר). זה לא אומר שאין מקבוצות-מוצא אחרות (למשל האנגלוסקסים, אבל אין הרבה אנגלוסקסים בארץ באופן כללי). מי שדי בולטים בהיעדרם הם בני העדה האתיופית וערבים.

8) נוער נוער נוער. נראה ששחקן התפקידים הנפוץ הוא די צעיר ובשנות העשרה שלו. הרבה מפסיקים לשחק בתקופת הצבא ולא תמיד חוזרים. התחביב גם די ממותג בארץ כמשהו שפונה לבני נוער. נדיר גם שמישהו יתחיל לשחק משחקי תפקידים בגיל מבוגר אם לא נתפס לעניין בצעירותו.

שוב, הכל מאוד משוערך לפי "מה נראה לעין לי ולמי ששאלתי" והמתודולוגיה מאוד לקויה. אם למישהו יש נתונים טובים יותר - יהיה נחמד לקבל תיקונים.
 
המפקד האלמוני אמר/ה:
א - בעיה רצינית במדידה של בסיס הנתונים. אם תרצה לעשות סקר ופילוח דמוגרפי על שחקני תפקידים, אז אין לך "קהילת שחקני תפקידים" אחידה. יש לך את האנשים שפעילים באינטרנט (פייסבוק, הפורום הזה, היו פעם עוד פורומים שנכחדו), יש לך את האנשים שמשחקים בכנסים, יש לך את האנשים שהולכים לחוגים - וזה לא בהכרח אותם אנשים. כל מדידה שתעשה תהיה חלקית ומוטית.

ב - גם אם אי אפשר לכסות את שחקני התפקידים באשר הם, אפשר להתייחס למקרים עם נראות בולטת בתור סוג של קצה קרחון. מה ז"א? שגם אם אתה לא יכול לספור ולמדוד בצורה אמינה, אתה יכול לומר שאם משהו מאוד בולט לעין הוא כנראה מייצג איזה מגמה, ועל כל אחד שראית יש כמה אנשים עם אותם מאפיינים שלא ראית.

ג- גם אם מסתכלים על שחקני תפקידים שקל לזהות (כי ראית אותם בכנס או באינטרנט) בתור קצה-קרחון, אתה לא יכול לדעת מה הגודל של הקרחון הזה, או אם מי שבולט ו"עושה רעש" באמת מייצג איזו תופעה או רק את עצמו.

ד- בסופו של דבר, כל הערכה כזו תהיה מאוד פגומה וקשה להסיק ממנה מסקנות, חוץ מ"עושה רושם שיש הרבה ש..."
מפריע לי שאתה מציין את הקשיים המתולוגיים, אבל אז שוטח מסקנות מבלי שציינת כיצד התמודדת עם הקשיים. אם לא ניתן לכסות את כל בסיסי הנתונים, מהם בסיסי הנתונים שכן כיסית?
זה גם יכול להסביר מדוע הממצאים שלך שונים כל כך מההתרשמות שלי, שבה נקודות 1, 6, 7 ו-8 שונות מאוד מהמסקנות שלך.
 
התחושה הסובייקטיבית שלי, אבל אני חושב שיחסית אני מעורה בקהילה:

1) הפוך מהנסיון שלי, יש משמעותית יותר נשים שמשחקות היום מאשר לפני עשור או שניים. גם בבתי הספר דרך אגב זה הרבה יותר מקובל.
2) לא בטוח שזה נושא כלכלי, אבל לרוב אתה מכיר שנמצאים במעמד סוציואקונומי דומה לשלך. קשה לי להתייחס לזה כי זה משהו שמאוד דורש מחקר.
3) אני יכול להגיד שהשיקול לא לעשות כנס בשבת בגלל תחבורה ציבורית עדיין רלוונטי גם היום. מעבר לכך שארוחת יום שישי בארץ זה משהו שהרבה אנשים עושים ללא קשר לדת, ולכן גם מקשה על אנשים עם משפחות - שהסופש זה זמן משפחה.
6) מההיכרות שלי לא מרגיש שונות בשירות הצבאי למעט זה שיותר אנשים הולכים לתפקידים טכנולוגיים בגלל הכישורים שלהם. אבל זה גם מקשר לנקודה 2 שאתה מכיר אנשים בחתך דומה לשלך. בוודאות אבל הרוב המוחלט של מי שיצא לי לדבר איתו על זה עשה שירות צבאי. בהתחשב שהסטטיסטיקה היום שבערך שני שליש מהישראלים עושים צבא, זה לא שונה.
7) לא תואם את החוויה שלי בכלל.
8) דווקא בשנים האחרונות יצא לי להכיר די הרבה שחקנים שהתחילו לשחק אחרי צבא. אני חושב שהיום ממוצע הגילאים הוא גבוה בהרבה. צריך לזכור שבאיגור הנערים עשו הגבלת גיל 16 כדי שהילדים לא יציקו להם. היום זה נשמע מצחיק.
דרך אגב הגיל הממוצע בדרקוניקון הוא אזור ה 25-30 כזה. החציוני אולי נמוך יותר אבל בוודאות מעל 20.
 
טוב. כפי שאחרים ציינו- להתחיל בלהגיד שיש בעיות ממשיות בבסיס הנתונים, ואז להביא ניתוח המבוסס על התרשמויות אישיות בלבד, חוטא מאוד למטרה. הרבה סוגי Bias.
במקום לתת שם המתיימר להיות מדעי לשרשור, הייתי ממליץ משהוא פשוט בסגנון "ההתרשמויות שלי מקהל שחקני התפקידים עימם נתקלתית מה אתכם?"

וכמו אחרים, גם ההתרשמות שלי מאוד שונה משלך:
- אני משחק לסירוגין מזה כ 30 שנה. והיום יש הרבה יותר נשים (ומגדרים אחרים) משחקים. עדיין יש רב גברים, אך רחוק מלהיות מוחלט, וזה בהחלט לא חריג לשחק עם נשים ועוד...
- הרבה דתיים? תלוי בקהל שלך. אני פגשתי רק אחד עד כה, פנים אל פנים. אני בהחלט מניח שיש יותר, אך קשה לאמוד יחס אמיתי בלי שתהיה לך גישה להרבה מהאוכלוסייה.
- פורשים מהצבא? שוב, כנראה תלוי קהל. אני מתקשה לזכור מישהוא ששיחקתי עימו שלא סיים צבא. הי, חלק מהקודי שלנו לקבוע פגישות הוא גם בגלל מילואים (ולא מעט קצינים).
- מדעים מדוייקים? להערכתי חצי ממי ששיחקתי עימם בא מתחומים הומנים שונים (משפטים, אומנות, סוצילוגיה ועוד).
- נוער נוער נוער? אני מניח שהקהל החדש של נוער, אך יש לא מעט שחקנים יותר מבוגרים, בני 20, 30, 40... פשוט הרבה פחות מגיעים לכנסים וכו'. הרבה יותר עסוקים. אם נפגשים, אס כמעט נטו משחק. אין זמן לשאר פעילויות (להתרשמותי לפחות).

שוב, זה רק חלק מהסתייגויותי, המובאים ע"פ התרשמות אישית, כמו שלך.
אבל... התרשמות אינה מדע ואינה אמת.

יכול להיות מחקר מעניין.
בהצלחה!
 
Nextorl אמר/ה:
אין לי מושג איך הגעת למסקנה של נק' 6, אבל בכנות- אני לא רואה מה ה"ניתוח הדמוגרפי" הזה מביא בכלל לשולחן אם הוא לא מגובה בשום דבר חוץ מהתחושה שלך.

בכל המעגלים החברתיים הדי מגוונים שיצא לי לעבור בהם, לא נתקלתי ביותר ממקרה אחד של נשירה משירות צבאי. בשחקני תפקידים נתקלתי ביותר, לא בהרבה יותר אבל ביותר. זה מסקרן. כמובן שזה לא אומר ש"שחקני תפקידים נוטים שלא לשרת בצבא" ואני מכיר יותר שחקני תפקידים ששירתו בתפקידים משמעותיים (סתם בשלוף - חבר מהקבוצה המיתולוגית שלי הוא מג"ד במילואים) מאשר כאלה שלא, אבל עדיין מוזר ומעניין בעיני שדווקא בתחביב הזה ראיתי יותר כאלה שלא מאשר במקומות אחרים.

עכשיו, ברור שזו רק התרשמות אישית שלי, ממידע חלקי (של "אנשים שדיברתי איתם פה ושם, ראיתי באינטרנט ואנשים שאני מכיר פגשו בכנסים), אבל זה עדיין גורם לי לחשוב ולנסות להבין איך נתקלתי בממצא הזה. לא כי "משחקי תפקידים יגרמו לך לא להתגייס" אלא למשל השערה כמו "משחקי תפקידים מאפשרים לאנשים עם קשיי הסתגלות להתנסות בצורה בטוחה ונוחה באינטראקציות חברתיות, עמידה באתגרים ותרגול סטרילי של מצבי לחץ".

the Nerubian אמר/ה:
מפריע לי שאתה מציין את הקשיים המתולוגיים, אבל אז שוטח מסקנות מבלי שציינת כיצד התמודדת עם הקשיים. אם לא ניתן לכסות את כל בסיסי הנתונים, מהם בסיסי הנתונים שכן כיסית?
זה גם יכול להסביר מדוע הממצאים שלך שונים כל כך מההתרשמות שלי, שבה נקודות 1, 6, 7 ו-8 שונות מאוד מהמסקנות שלך.

אני מסביר שאני מתבסס על מידע חלקי והתרשמות אישית. מתוך הנחה שאולי בכל זאת אם נתקלתי מספיק פעמים בתופעות מסוימות אולי הן יכולות ללמד אותנו משהו.

ומכיוון שהמידע שלי חלקי וחסר, אני מעלה את ההירהורים האלה לפורום - כאן יש עוד אנשים עם מידע חלקי וחסר משלהם. ככה אולי אפשר להרכיב פאזל, או להבין יותר. למה זה מעניין בכלל? כי זו התנהגות של אנשים ואנשים הם מעניינים לפעמים.

The oldman אמר/ה:
התחושה הסובייקטיבית שלי, אבל אני חושב שיחסית אני מעורה בקהילה

ונראה שיש לך יותר נתונים מדידים מאשר לכל אחד אחר מתוך ארגון כנסים וכו'. למשל, הגיל הממוצע.

Kol Korran אמר/ה:
במקום לתת שם המתיימר להיות מדעי לשרשור, הייתי ממליץ משהוא פשוט בסגנון "ההתרשמויות שלי מקהל שחקני התפקידים עימם נתקלתית מה אתכם?"

כי התחלתי את זה בתור שאלה אם מישהו ראה משהו יותר מדעי ומקצועי על זה.

מגיגול מהיר על הנושא, לא נראה שהוא נחקר מי יודע מה בארץ (יש איזה עבודת תזה בספריה הלאומית על שחקני תפקידים, מסתבר) אבל בחו"ל עשו קצת יותר, כולל סקרים ושאלונים. לא התעמקתי בהם עדיין עקב חוסר זמן, אבל לפחות אני יודע עכשיו שהם קיימים.
 
קשה לאמוד את זה. גם מה גבולות ההגדרה משחק תפקידים?
נגיד היו(אני חושב שעבר עשור מאז שהייתי פעיל שם)יש אתרים של אנימה, הארי פוטר או פאנדומים ספציפים שיש שם "שרשורים" ששם זה מןגדר כ"כתיבת סיפור משותפת" אבל בעצם רולפליי לכל דבר ועניין, גם אם יותר סלייס אוף לייף, אחד על אחד בדרך כלל, ולדעתי שמה לפחות חצי אם לא הרוב הן בנות.

יש לי חבר אחד מרוקאי, שאיתו אני שנים כותב מ'ת בסגנון, אם כי יותר הרפתקהי, אבל מעולם לא הצלחתי לגרום לו לשחק בשיטה, קוביות והכול.

יש לי חבר אחר, שהכרתי בישיבה שאני מנחה לו מוד'מ(סוג של), אבל הוא מסרב להיות פעיל בכל קהילה אינטרנטית בנושא לא משנה כמה חפרתי לו.

אני חושב שיש הרבה הרבה שחקנים 'שנופלים בין הכסאות'

אני די התחלתי ממשחקי פורום מ'ת של אנימה לפני איזה 17-18 שנים
 
נראה לי שבהגדרה יחסית מצמצמת, משחקי תפקידים הם משחק שולחני או לארפ עם כללים מנחים, או משחק מקוון שמתייחס במודע למשחק שולחני או לארפ כמקור ההשראה שלו.

יש לי התרשמות שפעילות באינטרנט, כנסים וכיו"ב זה ממש לא הרוב של מי שמשחקים משחקי תפקידים באופן פעיל. רוב הקבוצות הפעילות הן כנראה בחוגים ובהרבה מקרים המנחים ממדרים שם את הילדים-לקוחות מעיסוק עצמאי בתחביב.
 
לא מפתיע שנוער תופס נתח משמעותי מאוכלוסיית שחקני התפקידים. לנוער יש גם זמן וגם יכולת ארגונית מתאימה, ונראה שמ"ת דורשים את שני אלו. בכלל, נראה שתחביבים וספציפית תחביבים "מסודרים" הם נפוצים יותר אצל ילדים ונוער, אולי כי הם רגילים למסגרות כאלו מחוגים. או שזה פשוט נוח להורים. זה שהרבה שחקנים הם צעירים, ביחד עם הפופולריות העולה של קיצור/דילוג שירות צבאי, מקשר את הרעיון לגבי סטטיסטיקת שירות של שחקן מ"ת ממוצע. אני לא יודע אם המגמה הזו נמשכת מספיק זמן כדי להתאים לחוויה של רוב המגיבים בעץ, אבל זה נראה תואם לשלי.

מעניין אותי בעיקר אם יש קשר משמעותי בין התחביב למאפייני אישיות. אני מתאר לעצמי שכל תחביב שאינו ב"מיינסטרים" דורש רמה מסוימת של פתיחות. אבל היום אסקייפיזם זה נפוץ מאוד, וזה נכון גם לתחום שלנו. שירתתי עם בחור בעל קעקוע של ק20, לדוגמה. הייתי מצפה ששחקנים ינטו להיות טיפוסים חברתיים למדי, התחביב אחרי הכל הוא כזה. אבל הסטריאוטיפ טוען אחרת. אולי כי דווקא אנשים מסוגרים יכולים לחוות ככה סיטואציות חברתיות באופן בטוח?

באופן כללי, אני חושב שהפיכת התחביב למקובל יותר גורמת לקשרים דמוגרפיים חלשים יותר. מן הסתם, זה יקשה על הסוציולוג למצוא אותם. כל המחשבות האלו הן כמובן תחושת בטן, אבל כולם מודעים לזה. זה לא גורע מהדיון.
 
המפקד האלמוני אמר/ה:
1) מסתמן רוב גברי כמעט מוחלט.
2) מעמד בינוני-פלוס.
3) הרבה דתיים.
4) עניין בעוד תחומי-תחביב "גיקיים".
5) לימודי מדעים מדוייקים?
6) נשירה משירות צבאי.
7) השד העדתי.
8) נוער נוער נוער.
והנה הרושם האישי שלי:

1. ממש להיפך אני מרגיש, לעומת פעם. משחקים מוקלטים כוללים המון בנות ומציגים תחביב שלחלוטין פונה לנשים. לאחרונה הייתי בקבוצה שהיה בה אפילו רוב נשי (שלאחרונה הגיעה לשיוויון מגדרי בעקבות שינוי שחקנים). פעם אני לא חושב שזה משהו שהייתי מוצא בלי לחפש ספציפית, היום זה משהו שהוא מאוד נפוץ בעיניי. התחביב כבר לא מרגיש כול כך גברי כמו פעם.
2. לא יודע, אבל אני רק רוצה לציין שאף אחד לא מדגיש מצב כלכלי נמוך בהיכרות איתו. הרבה אנשים מסתירים את מה שמתרחש אליהם מאחורי הקלעים, בעיקר לאנשים שהם לא קרובים. יש סיכוי טוב שאנשים שאתה מכיר מ"מעמד בינוני-פלוס" נמצאים בחובות או מינוסים, ואתה פשוט לא יודע.
3. גיליתי גם שהיה כנס משחקי תפקידים קטן מעבר לקו הירוק, מתישהו. אבל אני האמת לא מרגיש שזו מגמה חדשה, משחקי תפקידים הם קרובים למשחקי לוח ומשחקי לוח הוא תחביב שתמיד היה מאוד קרוב לחברה הדתית.
4. מסכים לחלוטין, אבל שוב, לא נראה לי חדש. דווקא מעניינת העלייה של תחביבים שונים לעומת פעם, כמו קומיקס וגיבורי על או אנימה שהיום הם התחביבים שבעיניי שולטים בקהילות הגיקים, ואיך הקהילות השונות של תחביבים שונים מסתנכרנות עם קהילת שחקני התפקידים. לדוגמה, ההתעניינות בדרמות קוריאניות או ב-KPOP תמיד הייתה מאוד קרובה לתחום האנימה, ותחום האנימה התקרב למשחקי התפקידים, אבל לעומת זאת לא ראיתי עד היום הקבלה גדולה בין דרמות קוריאניות למשחקי תפקידים, וזה מעניין דווקא לשאול "למה פה העיגולים חופפים בחלק גדול ופה הם חופפים בחלק מאוד קטן?"
5. לא מורגש בעיניי כיום. פעם כן, הייתי מסכים, היום אני פוגש מלא אנשים ממלא תחומי חיים.
6. הפוך ממש. המון אנשים מוצגים לתחביב בצבא (אני אישית הרצתי לאנשים משחקים, אבל שחקני תפקידים הרבה פעמים מפרסמים את התחביב שלהם בצבא ושם דווקא אנשים הרבה יותר פתוחים להתחבר). בטווח הגילאים שאני חלק ממנו בימים אלו, יש המון חיילים. וכן, יש כאלו שעוזבים, אבל הם עוזבים לא רק בגלל הצבא אלא גם מחוסר עניין כללי. זה מרגיש לי שילוב של כמה מהנקודות האחרות שפשוט אתה משלים למאפייניו של סטריאוטיפ "הגבר האשכנזי השמאלני", בכנות. ראיתי כול כך הרבה אנשים מגיעים על מדים לכנסים שזה קשה ברמות לפספס אותם.
ובתור טכנאי אני לא נוגד לחלוטין את הדברים שציינת על "השירות הצבאי של שחקני תפקידים", אבל אני אישית טכנאי דרג' א' שעשה 11-3 בשטח במרבית השירות שלו. ובין המקצועות של שחקני התפקידים שאני מכיר: קצינים בשטח, לוחמי פלח"צ, אנשי מודיעין, שריונרים, תותחנים, טבחים, 8200, וכמובן אני שטכנאי בחיל האוויר. כמו שהתחביב מתפרס לכלל קצוות האנשים, צה"ל כ"כור היתוך" שולח אנשים לכול מיני מקומות, וכך הוא גם מפיץ את האנשים של התחביב.
7. שוב, אני לא מסכים בתור אדם ממוצא חצי מרוקאי-חצי עיראקי, ואני פגשתי אנשים ממלא עדות בתחביב (אני לא אפרט כמו שעשיתי בתפקידי הצבא, אבל זה בערך מגוון באותה מידה). אני אציין שאבל עם השורה האחרונה אני מאוד מאוד מסכים, לא פגשתי עוד שחקני תפקידים ערבים או אתיופים מעולם ואני בעצמי תוהה מדוע.
8. על זה אני מתקשה להביע דעה. אישית אני מרגיש עלייה בתפקיד בכול רחבי הגילאים, אבל בשנתיים האחרונות זה מורגש בעיקר בנוער ובני 20, כאשר לפני כמה שנים ביציאת מו"ד 5 התחושה הייתה דווקא של עלייה במעריצים-חוזרים של מבוכים ודרקונים שעזבו במו"ד 3.5 או במו"ד 4 וחזרו כעת, והם בגילאי 30-40.
 
רק אנקדוטה בנוגע לצבא, ולנקודה שהעלה העוג, אחיינית של אשתי סיפרה שבשק"ם שלהם ביחידה (קרייה) מוכרים עותקים של קטאן ושל טיקט טו רייד... אז משחקי לוח בצבא זה ממש In. בתקופות הקורונה כשהם היו תקועים הם שיחקו המון.
משער שאם היה ביחידה גם שחקן תפקידים, זה גם היה תופס בכיף. כמובן ביחידה לא-קרבית.

בנוגע לגילאים, אולי יום אחד אני אעשה חיתוך לפי גיל ולפי שנים בדרקוניקון.
אבל בארצות הברית למשל התחביב היה של ילדים ובני-נוער בעיקר בשנות ה-70-80 והיום הוא יותר תחביב של בני 40-50. אני חושב שזה שבישראל יש חוגים תורם הרבה להיכרות המתמשכת עם העולם הזה. תחשבו שבעולם שמלא באפליקציות ומשחקים דיגיטליים, משחק שולחני זה חיה קצת מוזרה, בטח משהו כמו מבוכים ודרקונים שנחשב לפשוט עדיין עם ספר חוקים לשחקן של 300 עמודים A4...
 
Adran אמר/ה:
ביחד עם הפופולריות העולה של קיצור/דילוג שירות צבאי

לא יודע עד כמה זו תופעה משמעותית. הרוב המוחלט של לא-מתגייסים, עושה את זה על רקע דת ובגלל שהסטטיסטיקה היא שנתית, נכנסים לתוכה גם אלה שדוחים גיוס מטעמי דת באותה שנה כי הם בישיבת הסדר שבשלב מאוחר יותר ישרתו. אמנם ישרתו רק חצי מהזמן וידברו על זה פי שמונה, אבל עדיין יתגייסו. ככה שכשיש לך יותר דתיים בשנתון, תראה עליה של אחוזים באי-גיוס כללי. דווקא באזורים מושמצים כמו צפון תל אביב יש אחוזי גיוס ממש יפים (בסביבות 89% בפעם האחרונה שבדקתי את זה).

השאר מתחלקים בין נתונים אישיים נמוכים, עבר או עתיד פלילי, לקות רפואית ובעיות נפשיות. לפחות לפי הכתבה הזו:
https://www.maariv.co.il/news/military/Article-728346
ב2018 הייתה קפיצה של מקבלי פטור נפשי (רובם חרדים, לידיעת כל מי שאוהב לחזור על המשוואה השקרית והקבועה בין אי גיוס על רקע דת וחילונים שעושים בלגן אצל הקב"ן) אבל במספרים מוחלטים מדובר בעליה של... 4500 מלש"בים לעומת 3500, וזה מתוך פוטנציאל שנתון גיוס של 95 אלף בני 18 (לפחות לפי הנתון שמופיע כאן: https://www.inss.org.il/he/publication/shortening-compulsory-idf-service-for-men/)

ככה שבאופן כללי, אני לא בטוח עד כמה נשירה מהצבא היא טרנד פופולארי. היא הייתה קיימת מאז שצה"ל קיים ובניכוי אי-גיוס על רקע דת היא תופעה יחסית שולית. בעיקר אם ניקח בחשבון שלפחות חלק כלשהו מהאנשים שנמצאו לא מתאימים לשירות בצה"ל באמת סובלים מבעיות ממשיות. בגלל זה נראה לי מוזר ומסקרן שבכל חוג חברתי אחר ראיתי במקרה הטוב אדם אחד (בכל מעגל חברתי) שלא גוייס, בעוד שרק בפורומים של משחקי תפקידים ראיתי לפחות חמישה כאלה.

Adran אמר/ה:
מעניין אותי בעיקר אם יש קשר משמעותי בין התחביב למאפייני אישיות.

מן הסתם, אבל אני בספק אם זה משהו מאפיין מאוד כמו "אינטיליגנציה גבוהה" (לא ראיתי עד היום שום אינדיקציה ששחקני תפקידים, באופן כללי, חכמים יותר ממי שאינם) או "נטייה לאהוב פחמימות/כסף מוזמן/ספורט אקסטרים" וכיו"ב. בסופו של דבר צריך רק דמיון מפותח ורמה טובה של אוריינות.

Adran אמר/ה:
אני מתאר לעצמי שכל תחביב שאינו ב"מיינסטרים" דורש רמה מסוימת של פתיחות.
העוג הברברי אמר/ה:
"למה פה העיגולים חופפים בחלק גדול ופה הם חופפים בחלק מאוד קטן?"

אולי אפשר למפות את זה בצורה גרפית, אבל בגדול עושה רושם שלאנשים עם תחום עניין גיקי מסויים, סביר שיהיה עניין בתחום גיקי נוסף. באמת מסקרן למה חלק חופף יותר וחלק פחות.

כנסי תרבות-גיקים הם מקרה בוחן מעניין בהקשר הזה, כי הם מאפשרים ביטוי עצמי של כל מיני תחביבים מחוץ למיינסטרים וגם סגנונות חיים אלטרנטיביים. כשקוספלייר, לארפר וסתם טרנסג'נדר נראים כמו אותה תחפושת וחצי מהאנשים מחופשים, זה בהחלט מימד של פתיחות. מצד שני, קשה לומר שכל מי שיש לו תחביבים גיקיים בהכרח שומר על ראש פתוח (מלחמת השירותים באייקון לדוגמא).

The oldman אמר/ה:
יינית של אשתי סיפרה שבשק"ם שלהם ביחידה (קרייה) מוכרים עותקים של קטאן ושל טיקט טו רייד... אז משחקי לוח בצבא זה ממש In.

בקריה אכן יש משחקי לוח בשקם (ו"פריק" נמצא במרחק הליכה). מצד שני, לפני 20 ומשהו שנה ידידה שלי קנתה ספר שחקן בחנות ספרים של טריוואקס בבסיס הטכני של חיל האוויר...
 
The oldman אמר/ה:
רק אנקדוטה בנוגע לצבא, ולנקודה שהעלה העוג, אחיינית של אשתי סיפרה שבשק"ם שלהם ביחידה (קרייה) מוכרים עותקים של קטאן ושל טיקט טו רייד... אז משחקי לוח בצבא זה ממש In. בתקופות הקורונה כשהם היו תקועים הם שיחקו המון.
משחקי לוח בכללי זה באמת ממש מצליח בצבא. שם-קוד, קאטאן, מנצ'קין וכמובן משחקים קלאסיים יותר כמו טאקי ורמיקוב.

אנדקוטה אישית משלי: בתקופת הקורונה ארגנו מלא ערבי משחקי לוח, ולמען האמת כשביחידה שלי איפשרו לשלוח "חבילות מהבית" לחיילים שהיו מיועדים להישאר חודש או יותר בבסיס, ביקשתי מ-[mention]Nextorl[/mention] ו-[mention]yarinarc[/mention] שישלחו לי עם החבילות האלו משחקי לוח לשחק בהם. זו הייתה הצלחה מסחררת (בעיקר Love Letter).
 
נתקלתי בשחקני תפקידים בשירות הצבאי (המאוד ארוך) שלי, אבל לא יצא לי אף פעם לשחק במסגרת הצבא עצמו.
את ההרפתקה לא-ממש-מוצלחת "משימת הלוחם" למוד"מ2 קראתי במוצב ברצועת הביטחון, השאלתי אותה ממישהו שהביא אותה בתור חומר קריאה.
 
תוצאות סקר שמישהי עשתה במסגרת לימודי התואר הראשון שלה באוניברסיטת צפון אילינוי (נתונים מארה"ב) והעלתה לרשת:
https://commons.lib.niu.edu/bitstre... - Honors Capstone.pdf?sequence=1&isAllowed=y

חלק גדול מהשאלות עוסקות בזהות מינית ומגדרית - והמסקנות הן שרוב השחקנים שהוא שאל הם גברים, סטרייטים ומשחקים דמויות של גברים סטרייטים.

היו לה גם שאלות על דמוגרפיית המשחק. מסתבר שלפחות במדגם שלה הגזע הכי נפוץ הוא בני אדם - פי שניים מהגזע הבא בתור (אלפים). המקצועות הנפוצים ביותר (בתיקו) הם גנב וכוהן, כשאחריהם משתרך הקוסם. זה די מוזר בעיני- לא חשבתי שכוהנים הם כל כך פופולריים. פעם אף אחד לא רצה לשחק כוהן. מוזר שהלוחם הוא במקום השביעי בפופלריות שלו - פעם זה היה הכי נפוץ.

מכיוון שזה סקר שנערך בקרב סטודנטים אמריקאים, כל הנושא של שירות צבאי לא מופיע שם מן הסתם.
 
מספר של 26% נשים שמשחקות הוא מאוד יפה. זה הרבה יותר מפעם לדעתי. עוד 4% זה לא-בינארי, שנראה לי שזה מעל היחס שלהם באוכלוסייה הכללית.
רק 70% מהמגיבים סטרייטים, שנראה לי נמוך מהאחוז של סטרייטיים באוכלוסיה הכללית.
להגיד שרוב המגיבים היו סטרייטים זה ברור, כי רוב האוכלוסייה היא כזו.

בקשר להעדפות לגבי דמויות השחקן, נראה לי לא ממש רלוונטי. הרבה פעמים לוקחים פשוט חבורת פנטזיה קלאסית. באופן כללי זה גם מדגם קטן ועדיף בהרבה להסתמך על הסטטסטיקות ש D&D Beyond מפרסם עם עשרות אלפים אם לא מאות אלפים של נקודות מידע.
באופן כללי, היא לא מפרטת את המדגם שלה, והוא נראה לי צעיר יחסית וחדש בתחביב. בטח אם אני משווה את זה לפרצופים של אנשים שראיתי בג'נקון או ב UKGE.
 
The oldman אמר/ה:
היא לא מפרטת את המדגם שלה, והוא נראה לי צעיר יחסית וחדש בתחביב

מדגם של סטודנטית בתואר ראשון - בטח הסתובבה בקמפוס וחילקה שאלונים, או פתחה איזה גוגל-דוק והפיצה בין חברים ללימודים.
 
חזרה
Top