• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

טבח על האוריין אקספרס - עץ הרשמה [מו"ד 5, 6/6], נסגר - תודה לנרשמים!

YDS
בגדול, מעבר לאנשים מהבית שלו, לוסיאן ניסה לייצר קשרים עמוקים עם אנשים מבתים אחרים (וכן אנשים שאינם משויכים לבית ספציפי אולם הינם חלק מגילדה או אירגון דומה) שחולקים את הרעיון שלו לגבי איך העולם צריך להיראות - הקשר שלהם מתבסס על חזון משותף בנוסף להיותו בהרבה מהמקרים קשר חברי (תחשוב החבורה של אלנד בMistborn או החבורה של האצילים שראודן יצר באלנטריס). התפיסה הבסיסית של לוסיאן הינה כאמור לייצר קשרים בין אומות ובין בתים ועל כן זה מאפיין מעניין בקשריו - לוסיאן משתדל לשמור על קשר בהתכתבות עם כמה שיותר אנשים, וצובר ידידים ממשימותיו השונות. בנוסף, ללוסיאן קבוצות קטנות של חברים עוד מימי נערותו ולימודיו באקדמיות השונות ברחבי האומות. מהתקופה בה הוא היה פעיל כשליח בזמן המלחמה ללוסיאן אין יותר מדי חברים - רוב הזמן הוא נדד במהירות ממקום למקום ולא היה די זמן באף אתר כדי לייצר קשרים עמוקים.
 
לפני כמה שנים נגמרה המלחמה אצלך? בספר נאמר שנתיים אבל אני זוכר שציינת משהו על חמש או עשר איפו שהוא.
עד כמה היחס בין האומות גרוע?
אני כרגע באמצע הספר, איזה חלקים הם ברי דילוג? דילגתי על הארצות המרוחקו ונתתי רפרוף לקסומולוגיה (אם כי אני יודע שהעולם מורכב משלוש דרקונים)
איזה פרקים הם ברי דילוג?

בנוסף הדמות שלי היא חייל צלף מאגי (קשת מאגי עם רובה) אלף מקרנאת' (אם לא התלבלבתי עם המדינות, היא זאת של האלמתים) עם עבר צבאי עשיר ומחסור מוחלט בכריזמה, המיומנות הגבוהה שלו שהייתה גורם שאי אפשר להתעלם ממנו והנאמנות החזקה למדינה בשילוב עם חוסר הכריזמה שלו הובילו אותו להיות חייל ביחידת התמיכה המיוחדת, יחידה שאספה את הכבשים השחורות והמוכשרות בצבא (הוא נכנס לשם בגלל השילוב בשימוש בשריון קל ובנשק טווח עם צורת קסם לא מצויה במיוחד [אני מניח שקשתות מאגית היא צורת קסם יחסית נדירה לפחות בארץ הזו] שבעצם הציבה את חברי היחידה שלה בתוך יחידות אחרות לסיוע בהתאם למצב, נראה לי שלקרוא ליחידה הזו הכבשה השחורה יהיה הולם) ועכשיו היחידה הזו פועלת בעיקר עם כוחות השיטור של המדינה, וזה מה שהוביל אותו לבדוק את המצב עם הרכבת.
תגיד לי עם הרעיון הכללי טוב עבורך
 
שאלה
משהו קטן- אני מדמיין אותו נלחם עם מקל הליכה כזה (Cane) אבל בעקרון זה לא משתלב עם התקפה מתגנבת. לא ביג דיל, מקסימום חרב סיף, אם אין לזה פתרון

תכנון מכאני כללי
בגדול אני רוצה לעשות שרלוק הולמס (בעיקר בהשראה מהסרטים החדשים) אובססיבי לציד חליפאים. הסדר עדיפות שלי, היא היכולת לאתר.
אז חשבתי על
דרגה אחת כסייר, בעיקר בשביל האויב מועדף
דרגה אחת כנזיר בשביל הגנה בלי שריון
3 דרגות כנוכל Inquisitive

אני בונה אותו בלש קודם כל, ולהלחם זה מקום שני בעדיפות.
לגבי רקע, אני לא ממש בטוח מה מתאים. פושע בטוויסט?
יתום? משהו בכיוון אני מניח.

נאום מעלית
לוקשייר האנסט- החליפאי הכנה. הוא סולד מכל מה שחליפאי, ומסרב להסתיר את מה שהוא. גם מסרב ללבוש בגדים שחורים שהם כל כך מזוהים בסטריאוטיפ עם חליפאים, אם כי לצורך הטעייתם, הוא משתמש בכוחותיו, מתמרן ואפילו לובש שחור.
פציפיסט כמידת האפשר-מאמין שהוא לא ראוי להרוג אף אחד, מלבד אולי חליפאים.
יש לו שלל מיומנות איתור, הוא זריז מחשבה ונחוש לחשוף את כל השקרים.

רקע
לוקשייר האנסט כמו רוב החליפאים לא ידע שהוא כזה בהתחלה. הוא גדל כאדם מהשורה, קצת שובב אבל בסך הכול ילד שגרתי. אמו חזרה ואמרה שיושר וכנות הם המפתח לעולם וחיים טובים.
אבל בנעוריו, צורתו האמיתית החלה "להבהב'. לוקשייר הבין מה הוא באמת. אמו, שיילה האנסט היתה אנושית, אבל אביו.. לא.
זה היה משהו מזעזע אישיות וזהות, ובנוסף נתקל בחליפאי אחר, בוגר ממנו רק במעט שקרא לעצמו "ראנדום"
ראנדום נהנה להיות חליפאי, גאה בזה והיתה לו כריזמה שמשכה את לוקשייר ללכתב בעקבותיו, למרות אזהורתיה של אמו.
הם הלכו רחוק מדי, והרגיזו כנסיה מקומית וחיללו ושדדו אותה.
אבל לוקשייר לא היה בתוך הדמות ונחשף. הם האשימו את אמו שהיא חליפאית, והיא נתפסה ואז לראשונה בחייה משקרת שהיא זאת ששדדה את הכנסיה, הקהל הזועם היכה בה עד שהפכה לנכה לפני ששומרים התערבו.
ראנדום נעלם מחייו של לוקשייר, והוא נותר להתמודד עם השלכות מעשיו.
אשם ונגעל הוא טיפל בשיילה, מבטיח להיות כן וישר. מבודד מהקהילה שלו, הוא הושפל באופן יומיומי, אבל עבד בעבודות זמניות, למד מה שיכל והושיט יד לעזרה, גם אם ידו שוב ושוב חטפה סטירה.
הוא הסתובב, מפתח עין להבחין בחליפאים, קודר, מניח לאנשים להכות אותו והתחיל להדרדר לשתיה. שיילה אמרה שהיא מסרבת שיטפל בה, אם לא יטפל בעצמו, הוא הלך אבוד עד שנזיר זקן בשם שאו מאו, מצא אותו והושיט לו יד.
רק ממבט חטוף בעיניו הבין מה עובר על לוקשייר. שאו מאו הציע לו להצטרף אליו למדיטציה ולתרגילים. לוקשייר מצא שלווה מסוימת באימונים, מדיטציות, מחזיק את עצמו ורגשותיו בשליטה ואיזון כלשהם, אך הוא לא הצליח להתמסר לחלוטין לאומנות הלחימה, אבל הוא ביסס את תורת החיים שלו על תורתו של שאו מאו.
לכאורה שגרה קשה אבל פשוטה- עבודות מזדמנות להרוויח כמה פיסות נחושת, טיפול באמו ואימונים סדירים במנזר.
אבל באחת העבודות, הוא לא הצליח להתעלם מהמוזרות של ההתנהגות של אחד משותפיו לעבודה, ורמזים התחברו- חשף עובד אחר כחליפאי שהתחזה כדי לגנוב את הכסף של הבעלים. ההצלחה הזאת הובילה עוד אנשים לבקש את עזרתו ומכאן הוא התחיל לעבוד כבלש וצייד חליפאים,את הכסף משקיע במטפלת שתטפל באמו, שעמה יש לו משהו שקרוב לידידות. לוקשייר מקווה לטווח הארוך לחסוך מספיק כסף לשלם לכוהן בדרגה גבוהה לרפא את אמו.
הוא עדיין מתאמן מדי פעם עם שאו מאו, אבל יותר ויותר עסוק בפתירת פשעים, מסוגים שונים, מבין את הדפוס של בני אדם ושאיפותיהם, כפי שצייד בטבע לומד את מסלולו וחייו של הצבי. אבל התשוקה האמיתית שלו היא בציד חליפאים, כשהוא תופס אותל, הוא חש שהוא מכפר קצת על מה שקרה לאמו. שהוא מכפר קצת על כך שנולד.
בראנדום הוא נתקל כמה פעמים כיריב שהצליח להפריע לו, אבל מעולם לא לעצור.
על ראנדום למד עוד ועוד, ראנדום רק הלך והתבוסס בחליפאות שלה, עונד אותה בשמחה וגאווה.
הוא ראה בעצמו מעין סופר על, מפעיל בובות באינספור סיפורים מרגשים שהוא יוצר. נהנה מהתוהו שהוא מותיר אחריו. ראנדום מעוניין בכסף, אבל רק כאמצעי לשכלל את המשחקים שלו.
לקח ללוקשייר זמן להבין את זה. לכן, כשראנדום התחזה לנער שהוא חטף מפונדק אקראי, לוקשייר לא הצליח להבין את המניע. הוא חיכה לגלות את המניע, בעוד ראנדום סכסך בין הוריו של הנער עד שהתגרשו, התגרה בלקוח שהבעיר את הפונדק, ועד שלוקשייר הבין מה קורה ורדף אחריו, הוא נעלם משאיר פתק עם רמז להיכן הנער נמצא.
הנער היה כפות בפני המשמר, ונזרק לכלא, לוקשייר לא היה יכול להוכיח שזה היה ראנדום שגם גרם לכל התוהו ובוהו להראות כעבודתו של הנער.
במקרה אחר, ראנדום רצה לגנוב עתק שמעצים כוחות שינוי צורה, והצליח להתחזות לבן זוג של האשפית ששמרה על העתק, אחרי מחקר של כמה חודשים.
השוליה של האשפית שם לב שיש משהו חשוד, וקרא ללוקשייר. כדי להתקרב, לוקשייר התחזה לשוליה, הוא הבין שזה ראנדום אבל לא הצליח להוכיח, אז כשהבין מה ראנדום מחפש, לוקשייר גנב את העתק כדי שלא יפול לידיו, והביא אותו לידי אשף עוצמתי קרוב משפחה של האשפית
כשראנדום הבין שלא יגיע לעתק, הוא רצח את האשפית.
כעת הוא מצא רמזים שמקשרים את ראנדום למאורע הרכבת.
יותר נכון, הוא קיבל. בעיתון שבה קרא על הרכבת, היה פתק קטן כתוב מגזירי עיתון-
"בוא נשחק".
ככל הידוע לו, היחיד שיאתגר אותו למשהו כזה הוא ראנדום



דב'שים-
שיילה-
אמו של לוקשייר. נכה בעקבות לינצ' שנגרם בידי המון זועם שלוקשייר הרגיז בתעלוליו כחליפאי צעיר. היא לא מאשימה את לוקשייר, תומכת בו ומקווה שיסלח לעצמו- כי היא סלחה מזמן. הוא מאמינה ביושר וכנות,ולכך מחנכת ומובילה את לוקשייר.
היא כן כועסת על אביו של לוקשייר ששיקר וניצל, כעס שעבר והתעצם אצל בנה.

טאיימרי- חצי אלפית והמטפלת של אמו. שקטה, ממושמעת ובעיקר מקשיבה. לפעמים היא ולוקשייר שותים תה ביחד.

שאו מאו- נזיר בגיל העמידה, לשעבר היה חבר בחבורה הרפתקנית, כעת חי במנזר שהקים בפינת רחוב. מתרכז בהארה פנימית והדרכת אנשים שנראים לו אבודים, או מתנדב בקהילה. מורה רוחני ללוקשייר ואולי משהו קרוב לדמות אב.

ראנדום- חליפאי, היריב המושבע של לוקשייר. רואה בזהויות ובפשעים שלו מעין משחק תאטרון מעוות.

מאגיסטרדוס- אשף, אביה של האשפית שלוקשייר גרם להירצחה בכשלון שלו. הוא מריר, לא תוקף ישירות, אבל אם מישהו מפיץ שמועות על הכשלון הזה, זה הוא.
 
אני מתאפק בינתיים מלקרוא כי הגשתי דמות, אבל אני מאוד סקרן את הדמויות שהוגשו כאן.
אברון הוא עולם די ייחודי במו"ד והדמויות שנוצרות אליו (ולא היו מתאימות לעולם מו"ד קלאסי יותר) יכולות להיות מאוד מעניינות.
 
ליאור
סבבה - נגיד נכון לעכשיו שהוא נסע עד לפסגת קרונה כדי למכור, הבחורים שלכם חיכו לו שם והוא ברח חזרה לווליאר - כנראה בתקווה לנוע משם דרומה לכיוון מישורי טאלנטה.
בכללי, אם תוכל לפרט על דבשי"ם שאתה מכיר, המעסיק שלך, אנשי קשר בקרנאת', וכו' - זה יהיה מצוין.
מומלץ להסתכל על הפרק של שארן בספר של אברון, יש שם פירוט של ארגונים ואנשים מעניינים.
פדרון
אוקיי - אשמח אם תוכל לפרט לי על קשר דיפלומטי אחד שהוא הצליח ליצור נגד כל הסיכויים, וקשר אחד שכשל בצורה צורבת.
דרגוניין
אם המכאניקה לא משנה לך, מבחינתי המטה יכול לקבל נתונים של אלה קלה (light mace), ופשוט להגיד שאתה מכה עם החלק העליון של המקל שלך.
בנוסף לכך, אם תרצה, מטה עם להב נסתר זו גם אופציה.
עוד שאלה - של איזו דת הייתה הכנסיה הזו? כיצד לוקשייר מתייחס למאמיני אותה הדת אחרי החוויה הקשה שהוא חווה מהם, ולמאמינים דתיים/אנשים להוטים וקנאים בכללי? עד כמה הוא מאשים אותם במה שקרה לאימו?
tkhag1
המלחמה נגמרה לפני שנתיים בלור של 5, מה שנכתב קודם היה בלבול מהדורות. מבחינת חלקים ברי דילוג - קוסולוגיה היא לא הכרחית, הפרק על שארן לא הכרחי אם לא מעניין אותך לבוא משם, חפצקים זה לא פרק הכרחי, וגם לא הפרק של הארטיפיסר.
קצת קשה לענות על שאלה של "היחס בין האומות"...זה תלוי את מי תשאל, ובמה שהוא רוצה להשיג. זה די בלגן גדול, אבל פרקי הפתיחה של הספר של אברון, בעמודים הראשונים, מסכמים את המצב בצורה די טובה.
בנוגע לדמות - מאיפה המיומנות הנדירה הגיעה? מי לימד אותו? בנוסף לכך, באיזה סוג אלף מדובר, ואיך הוא הגיע להתגייס לצבא הקרנאת'י?

בעוד שקשתים מאגיים ספציפיים הם לא סופר נפוצים, שימוש בקסם בשילוש עם נשק זה מאוד נפוץ (הייתה מלחמה שלמה של טכנומאגיה וקסם).
בכללי, פרמיס אפשרי - אבל מרגיש לי כרגע יבש - אני יודע על הדמות שלך שהוא חייל קומנדו חסר כריזמה. מי הוא? למה הוא עושה את מה שהוא עושה? מה דוחף אותו לפעול? איך הוא הגיע לאן שהוא היום? איזה מן בן אדם הוא?

בנוסף לכך, איך חוסר הכריזמה הטוטאלי מתבטא? אלא כולם צריכים להיות פרפרים חברתיים, אבל אם תבנה זאב בודד שמקלל את כולם כי הוא יודע הכי טוב מה לעשות...זה מנמיך סיכויי קבלה.
 
מקריאה מהירה נשמע ששלהבת הכסף נשמעים מתאימים. צדים ליקונתרפים וכאלה, "טוב" פונדמנטחיסטי יחסית.
אמממ. הוא כועס עליהם בעיקר כי מיהרו לעשות לינצ' בלי להיות בטוחים בעובדות. הוא רואה בהם בורים ברברים ויותר מזלזל משונא.
הוא שונא את עצמו שעורר אותם.
הוא די קר לאנשי דת ממוסדת חושב שהם מקריבים את הרציונל לטובת כוח כאוטי שמטמטפ אותם.
)הוא כן מכבד פילוסופיות כלליות יותר)
 
אני מודע לקח שהשימוש בקסם מאוד נפוץ, אני פשוט יוצא מתוך נקודת הנחה שכוח הקסומים של הארץ המסויימת הזו מורכב בעיקר מנקרומנסרים לוחמי כישוף בשריון כבד בחזית וכוח לא גדול במיוחד של צלפי שרביטים קלאסיים.
הדמות שלי לעומת זאת משתמשת בשילוב של ניידות נשקי טווח ומעט קסם, בצורה לא נפוצה בארץ הזו, צורת הלחימה שלו מזכירה יוצר חייל קומנדו של היום שפחות משתלב ביחידות צבא כבדות.

מדובר באלף גבוהה, הוא נולד במהלך המלחמה וגדל יתום, ואפשר לנחש מה המדינה עושה עם יתומים במהלך מלחמה בת מאה שנים, היא מאמנת אותם עבור המלמה.
עקב כך שהוא לא הראה כישרון בצורת הלחימה המסורתית של המדינה (שריון כבד וקפפ) הוא גויס ליחידת האספקה עד שהמוצב הזעיר בו היה ננטש כאשר משאירים מאחור כוח קטן של 5 איש לחפות על הנסיגה באמצעות נשקי טווח, זו הייתה אמורה להיות משימת התאבדות שתציל את שאר המוצב שכלל סך הכול 20 איש (לא כולל אילו שנשארו מאחור), כעבור יומיים הם חזרו עם 30 חיילי מוכנים לכבוש את המוצב ומצאו שיחידת האויב שתקפה אותם (שכללה 20 איש) הושמדה כמעט לחלוטין ואת הדמות שוכבת בעמדה שלה עם ארגז תחמושת כמעט ריק ורובה, התברר שהוא בניגוד לשאר בשר התותחים שנשאר מאחור החליט לא לברוח או לערוק ובאמצעות שילוב בין כישרון טבעי בנשקי טווח לוחמת גרילה וקצת קסם (היכולת של האלפים הגבוהים להטיל קנטריפ) הוא חיסל את רוב יחידת האויב והכריח אותם לסגת.
הוא נשלח חזרה לעבור הכשרה מקיפה בנשק חם ועבר לשירות צבאי קרבי, במהלכו יצא לו להילחם לצד ונגד מטילי לחשים ובאמצעות תבונה גבוהה עזרה של כמה מטילי לחשין מזדמנים ושלל מלחמה כמו ספרי כישוף של אשפי האויב הוא למד צורה מסורבלת של קסם, כאשר הוא גויס לכבשה השחורה הוא עבר השלמה על קסם שנועדה לאפשר לו לפתח את הסגנון האישי שלו.
הדמות פתחה את היכולות שלה באמצעות כישרון טבעי ומיומנת עצמית ובשתי המקרים (של הקסם ושל הטווח) רק אחרי שהוא הראה שליטה בסיסית ללא הכשרה היא נשלח להשלמה.

עכשיו חוסר הכריזמה שלו לא אינו אומר שהוא זאב מתבודד (לפחות מבחירה) השילוב בין הילדות הלא קלה שלו עם העובדה שהוא נולד וגדל במלחמה יצרה אישיות שהחלק הראשי שלה מתבטא בכך שהיא חיילת, הוא כאן כדי לשרת את המדינה, לא בגלל שזה הדבר הנכון או הפטריוטי אילה בגלל שזה מה שהוא אמור לעשות על פי החינוך שהוא עבר.
הוא לא חסר רגשות והוא נהנה לעשות את העבודה שלו כי הוא טוב בה והוא מרגיש שזה מה שהוא אמור לעשות, אבל הוא לא מרגיש שנאה כלפי האויב, בעצם הוא די אדיש כלפי רוב העולם.
אם הייתי צריך לכסות את החלק החברתי הייתי אומר שיש לו סוג של בעיית תקשורת, הוא גדל להיות אדיש כחלק מנגנון ההגנה שנועד לשמור על שפיותו במלחמה.
זה לא שהוא לא יכול להחזיק בחברים והוא לא בכה עליהם כאשר הם מתו, אבל הוא לא יודע מסוגל ורוצה ליזום באופן פעיל קשר חברתי, כל החברים שהיו לו יזמו בעצמם את הקשר.

מה שדוחף אותו לפעול בצורה שהוא פועל זו העובדה שהוא טוב במה שהוא עושה ונהנה לעשות אותו, מעבר לזה הוא נולד וגדל במסגרת הצבא והפעם הראשונה בחייו שהוא באמת ובתמים היה מפוחד הייתה כאשר המלמה נגמרה, הוא די דומה למחושל קרב במובן הזה, הוא נולד וגדל וחיי מלחמה, ובשבילו המצב כרגע מאוד לא טבעי, ההצמדות שלו כרגע היא לצבא בעצם נסיון להסתתר בתוך הקונכייה שלו.
הדמות מעולם לא באמת פיתחה זהות עצמית מעבר לעובדה שהיא חיילת, ועכשיו כשאין מלחמה היא מפוחדת עד עמקי נשמתה ומנסה לא לחשוב על זה שהיא בעצם לא מכירה את עצמה.
 
YDS
ערכתי לתוך הרקע את הדבשי"ם, הם מופיעם תחת "עדכון 15/5/2020".

בכל מקרה אחרי הקריאה שהפנת אותי אליה, אני סגור על זה שהוא מהצבא של קרנאת, נשמע יותר הגיוני ששם יהיה משטרה צבאית יעילה ומתקפדת שצריכה חוקרים כמוהו, כמו כן זה יהפוך להרבה יותר הגיוני למה הוא "פה" וכו'.
 
דרגוניין
סבבה, כרגע אין לי שאלות נוספות - אני אחזור ביום-יומיים הבאים עם סבב חדש של שאלות לכולם
tkhag1
אוקיי, אז השלד הבסיסי די סבבה - כמה שאלות
1. למה הכוונה גדל יתום? מה קרה להורים שלו? אלפים גבוהים, מאארנל, חיים כמעט באופן אקסקלוסיבי על האי שלהם וסוגדים לחצר הלא-מתה - מה קרה עם הדמות שלך?
2. אני לא אגיד שאין כוחות כאלו, אבל מבחינתי לא צריך שהוא יהיה אחד במינו - אם הכישורים שלו התאימו לקומנדו, הוא נשלח לקומנדו.
3. חוץ מזה, אני אשמח לקצת יותר בשר ברקע שלו - אנשים משמעותיים בחייו, משימות שעשה, מקומות בהיה בהם, וכו'
ליאורגונן3
אוקיי, כרגע סבבה - אני אחזור בקרוב עם שאלות נוספות לכולם.
 
1 ההורים שלו והסיבה שהוא יתום לא מצויינים משתי סיבות פשוטות הוא לא יודע ולא ממש אכפת לו עקב החינוך שהוא גדל איתו, הנחה אפשרית שהוא בן של אריקים או פליטים שמותו או לחילופין הוא אחד מהילדים שההורים שלהם מתו במהלך כיבוש והוא התגלגל משם.
זו מלחמה ארוכה ובכל הבלאגן ילדים יכולים לעבור ממקום באמצעים חוקיים יותר ופחות. באותה מדיה סביר להניח שהוא פשוט עוד אזרח מהאוכלוסייה המאוד מצומצמת של האלפים במדינה שהתייתם בצורה זו או אחרת, אבל שוב הוא לא יודע ולא בדיוק אכפת לו.
2 הכוח שלו לא יחיד במינו אילה פשוט לא נפוץ (לפחות במדימה הזו אני מניח), יחידת הכבשה השחורה לוקחת אנשים עם יכולות לא נפוצות ובעלי פונטנצייל גבוהה, ביחידה הזו העבירה אותו מסכת אימונים ארוכה שהכשירה אותו להשתמש ביכולות שלו להגנה לקומנדו לסיירות ועוד משימות אחרות, הכבשה השחורה בעצם היא בנק קטן של אנשים עם יכולות יוצאות דופן וכישורים גבוהים שמשאילה את אנשי היחידה שלה לפי צורך. יחידת הכבשה השחורה לא יוצאת למשימות בפני עצמה עילה מצמידה את האנשים שלה באופן שמני ליחידת אחרות בשביל סיוע. נדיר ששתי אנשים מהכבשה השחורה יעזרו באותה יחידה והמשימות היחדיות שכוללות רק כבשים שחורות בשטח (ובדרך כלל רק אחת) נעשות בשיתוף פעולה הדוק אם לא בפיקוד של יחידה אחרת.
3 זה לא הרקע זה רק דף ההכנה, עד מחר אני מגיש לך רקע גמור בעזרת ה'
 
ריי
1
נעום מעלית:
ריי יושב לי בראש כדמות די יחודית, הוא חוגר מיומן בצבא שמתמחה במיומנות קומנדו והגנת עמדות, מדובר באלף גבוהה יתום שגודל בצבא של קרנאת'. אבל מה שבאמת מעניין בדמות הזו זה האופי היחודי שלה.
ריי אינו אוחז בקישורי רגשות לרוב המעשים, כלומר אם מישהו יתקוף אותו ויפצע אותה הוא יפעל לנטרל את האיום, אבל הוא לא ירגיש כעס פחד או עצב עקב כך, החינוך שהוא עבר (שהיה בכללי התעלמות ממנו) מנע ממנו באמת להתפתח, זה לא שהוא לא מבין רגשות ואין לו כאלה, והוא גם יודע מה התגובה של רוב האנשים לגרוי זה או אחר, אבל הוא לא מבין למה.
זה יוצר דמות שלרוב מנותקת רגשית מהקורה סביבה, היא תכנס לחדר שנעשה בו רצח מחריד ותחפש רמזים באופן קר, היא תשב במסיבה אחרי קרב מוצלח ולא תבין מה הטעם בחגיגה. מצד שני כאשר הוא כן יותר גשר רגשי עם הסביבה הוא לא באמת יודע איך להתמודד אם זה עקב חוסר הנסיון שלו בתחום הזה.
הדמות יוצרת קונספט מעניין שהוא לא "אני אגלה את הרגשות שלי ואת הקסם של החברות!" אילה "כאשר אתה מרגיש בפעם הראשונה עצב שמחה כעס, מה תהיה התגובה שלך? האם את בכלל רוצה להרגיש את זה?"
עוד משהו שמעניין בדמות שלו זו העובדה שהוא חושש מהחיים האזרחיים, הוא אינו מצליח להתברג בהם לאחר שהוא גדל כל החיים כחייל וסביר מאוד להניח שהוא עשוי למצוא קרקע משותפת עם מחושלי קרב

רקע: https://docs.google.com/document/d/1MvWIzm7IdR_P7hgXXdKt_8AgsJEAzr5vETNcpEjg6p8/edit?usp=sharing

באשר למכניקה יש לי שלושה בקשות (סליחה מראש) שלא חיוניות בשביל שהמקצוע יעבוד אבל יעשו אותו הרבה יותר נוח ומתאים פלפית.
המקצוע שאני לוקח הוא לוחם קשת מאגי עם הרקע חייל.
1
הייתי שמח לשנות את המיומנויות של החייל להשרדות והתגנבות במקום הפחדה ואתלטיקה (בדגש על הפחדה והתגנבות), התגנבות היא חלק מאוד חשוב בדמות וברעיון שלה בעוד הפחדה נראת לא במקום במיוחד.
2
הייתי שמח לאבד את השליטה של הלוחם בשריונות כבדים ומגנים (ואם צריך גם שריונות בינוניים) עבור אחת מהיכולות הבאות:
א. מיומנות אחת או שתיים.
ב. הסגנון הקרבי Mariner הוא UA שנותן מהירות טיפוס ושחיה השווה למהירות ההליכה שלך ו+1 לתוסף השריון שלך (אני אשמח גם לקבל גרסה מוחלשת ללא התוסף לדרג"ש)
ג. Natural Explorer של הסייר או גרסה מוחלשת של זה.
3
רוב החלקים של הכישרון Crossbow Expert פחות הולכים עם הבילד שאני מכוון עליו, הכישרון נועד יותר למי שרוצה לעמוד בחזית עם אקדח קשת וחרב או שתי אקדחי קשת.
החלק הראשון של הכשרון שמאפשר לי להטעלת מתכונת הטעינה הוא חיוני עבור מה שאני בונה, החלק השני (לא לקבל חיסרון על גילגולי טווח כאשר יש לידך יריב) נחמד אבל פחות רלוונטי למה שאני בונה בעוד החלק השלישי של לחימה בשתי ידיים פחות או יותר חסר תועלת עבור הבילד הזה.
הייתי שמח לוותר על היכולת של הלחימה בשתי ידיים עבור שיפור בטווח של הנשק או לוותר על החלק השני והשלישי עבור +1 לזריזות.
 
כולם: היום-מחר אני אתחיל לשלוח שאלות עוקבות על הדמויות, אבקש פירוט על דברים כאלו ואחרים, וכו'.
בנוסף לכך, אם למישהו יש בקשות מכאניות ספציפיות, כמה שיותר מוקדם יותר טוב - ככל שתבקשו מוקדם יותר, יהיה לי יותר זמן לחשוב ולאשר


Tkhag1
אוקיי, אז ככה. דבר ראשון, אני אתמקד במה שאתה מציג כנקודת המפתח של השמות שלך - חוסר רגשות.
איך זה קרה בדיוק? ניתוק רגשי כזה בד''כ יקרה כתוצאה מטראומה, אימונים מאוד קשים (וכנראה טראומטיים בפני עצמם), או איזושהי בעיה מנטלית (ע''ע פסיכופטים).

בנוסף לכך, שתי הערות בנוגע לגזע
1. האלפים הגבוהים באברון הם נקרומנטיים בעיקרם, אז אם אתה מחפש מקור לכוח הקסום היחודי שלך - משהו מהגזע זו לא הדרך
2. האלפים הגבוהים באברון הם גזע מאוד ייחודי. מבחינה תרבותית, היסטורית, אסתטית, וכו' - אבל מרגיש לי שאתה מחפש לשחק דווקא אלף גבוה ומוותר על כל מה שמגניב בגזע הזה. מה מושך אותך ספציפית בלשחק את הגזע הזה, אם אתה מוותר על הפלאף שלו?

לבסוף, הדבר העיקרי שחסר לי ברקע הוא אנשים. גם אם אין לו רגשות והוא היה חייל, ריי לא חי בבור. הוא חי סביב אנשים שעבדו איתו, לימדו אותו, שנאו אותו, אהבו אותו...אני רוצה לשמוע על אנשים ורגעים חשובים בחיים של ריי.

בנוגע למכאניקה
1-אני אשקול לאשר רקע חלופי של ''חייל קומנדו'', במקביל ל''מרגל'' שנמצא כחלופה לרקע הפושע. אני אבקש שתכתוב לי ציוד התחלתי, הכשרות התחלתיות, יתרון רקע שאתה מקבל, ואני אעבוד איתך על זה.
2-אתה יכול לקחת מארינר בלי קשר, לא לשניים האחרים, ואתה לא כול לאבד את ההכשרה בשריון כבד ומגן
אבל שמע, אתה בטוח שאתה רוצה קשת מאגי? מכל מה שביקשת עד עכשיו, משתמע שאולי דמות של סייר תתאים לך הרבה יותר
3-אני לא הולך לעשות מודיפיקציות לכשרונות, אז הבקשה נדחית - 2/3 יתרונות מועילים זה לא רע בכלל.


עריכה - וגם, אני צריך שתאשר לי גישה לקובץ, שכחתי לכתוב
 
הניתוק הרגשי של הדמות נובע בעיקר מחוסר יכולץ התקשורת שלה בנוסף לסביבה בו היא גדלה.

בקשר לתת הגזע הזה בעיקר הסטטים של האלף הגבוהה והרצון לקחת אלף (יצור שחי הרבה זמן ועובר התפתחות גופנית לפני התפתחות נפשית, שזה דרך אגב אחת הסיבות לניתוק הרגשי שלו, יציאה לעולם ולבגרות לפני שהוא בשל מוחית ונפשית).
הכוחות שלו מגיעים מכישרון טבעי למאגיה (גרסה קצת יותר קיצונית למשיכה לקסם מאגי מבוסס תבונה של האלפים הגבוהים) שמחפה על ההכשרה החלקית שלו.
והסיבה שכיוונתי לקשת מאגי היא שזה המקצוע המתאים ביותר לצלף קסום עבור הרקע שלו, ומעולם לא חיבבתי את הסייר.
באשר לאנשים, הניתוק החברתי שלו גרם לו להיפתח וליצור מערכות יחסים אמיתיות מעטות מאוד, וגם אז החלטתי לכלול רק את אילו שהיו בעלות חשיבות גבוהה עבורו, המוות של גלוי די סגר את הדמות במדך הרבה זמן מבחינה חברתית.
אני יכול לנסות לדחוף פנימה עוד כמה אנשים אבל אני חושש שזה יהיה מאולץ.
אם הדמות הזו לא ממש מתאימה עבור מה שאתה מתכנן אני יכול לבנות משהו אחר, בכנות אני די חושב שכתבתי את עצמי לפינה אם הדמות הזו ואין לי מושג איך לפתח אותה מכאן.
רעיון אחר שיושב לי בראש הוא של ילד שהתגלגל אל ילדי החורף ולמד שם בדרך הקשה השרדות ודרואידיות עד שהתעורר אצלו סימן של אחד מהבתים והוא הוא ברח משם וגוייס על ידי הבית, אני צריך בשביל זה לבדוק איפו ילדי החורף נמצאים על המפה.
 
נעום מעלית: רייק הוא דמות שעזבה את הפרא ונטשה את האדם היחיד שהוא ראה בו "להקה" מאחור בחיפוש אחר משמעות לחיים וכרגע הוא במסע של גילו עצמי, מנסה להבין מה בדיוק העולם סביבו מציע.
הדמות סקרנית מאוד ומנסה למצוא את מקומה ולנער מעצמה את הרעיון של רק החזק שורד, כרגע היא מחפשת מקום להשתייך עליו ולהרגיש שלמה עם עצמה.

https://docs.google.com/document/d/1H5NIKlgPkNz2kObGdvTc44a9OYR0qdixyWbPJHfclZs/edit?usp=sharing

פרטים טכניים: בן אנוש סימן דרקון הנדלינג דרואיד מעגל ירח Outlander.

מראה חיצוני: שזוף בעל גוף אתלטי שיער שחור ועיניים כחולות, יש לו קעקוע גדול על גבו העליון והתחתון של חצי זאב (נחלק השמאלי) בצבע כחול כפור, בנוסף יש לו צלקת טפרים על אינו מהמעקב באחותו.


אני שוקל לקחת את הכישרונות Tavern Brawler וGrappler
 
YDS
אחד הרעיונות היותר מוקדמים שהיו ללוסיאן היה לייצר ברית של סיוע הדדי עם כתב או עורךשל הקורנברג כרוניקל. לבית אוריין יש קשר חזק יחסית עם העיתון בתור מפיציו העיקריים וכך היו לו מספר הזדמנויות עוד כשליח לבוא במגע עם אנשי העיתון. התיאוריה היתה שכתב יוכל לסייע בהפצת הרעיונות הנכונים ברגע שיגיע הזמן, ובתמורה הכתב יקבל מידע מלוסיאן. לוסיאן היה בשליחות אל קורנברג זמן קצר לאחר המלחמה כאשר הוא פגש את דמיאן אוריול, כתב העיתון. השניים נפגשו במקרה, כאשר לוסיאן היה בכלל בפגישה עם אחד מאנשי בית סיביס בנושא הולכת דואר על גבי מסילת הברק - דמיאן היה הפגישה הבאה של הננס של סיביס וכאשר נסגרה העסקה הוא הוזמן פנימה לסקר אותה. לוסיאן ודמיאן הסתדרו כבר מהרגע הראשון - כל אחד מהשניים זיהה בשני זריזות מחשבה ולשון שתואמת לשלו - ולאחר שהעניין עם בית סיביס נסגר, הם החליטו להיפגש לשתות משהו יחד באותו הערב. כך התחילה ידידות במסגרתה השניים החליפו רעיונות ומידע לאורך תקופה לא קצרה. דרכי השניים הצטלבו מספר פעמים לאורך החודשים לאחר מכן, וכל פעם לוסיאן התקרב יותר ויותר להעלאת החזון הגדול שלו. לאחר בערך שנה של היכרות, לוסיאן הרגיש נוח מספיק להציע את סחר החליפין לדמיאן. דמיאן לא אהב את זה בלשון המעטה - הוא אמנם אמר כי לדעתו יש משהו ברעיון הכללי אולם הוא מבין עתה כי כל המטרה של לוסיאן היתה לנסות להתקרב אליו מספיק כדי לנצל אותו. זה הוביל לדברים קשים יותר ויותר עד שהשניים נפרדו בזעם. מספר ימים לאחר מכן לוסיאן נתקל בכתבה הראשונה נגדו כנציג בית אוריין - הכתבה הציגה אותו בצורה רעה ככל האפשר ופגעה קשות במשא ומתן הרגיש שהוא ניהל עם סוחר עשיר לגבי הולכת סחורות ותרומה לפרויקט הגדול. למרות שהוא הצליח להוכיח כי מדובר בשמועות ותו לא, לוסיאן לא מצליח לברוח לחלוטין מדמיאן שהפך ליריב - מדי תקופה מפורסמת כתבה שנועדה להביך אותו, ודמיאן עושה ככל שביכולתו כדי למצוא פרשיות שיוציאו את לוסיאן רע.
אולם לא רק צרות הגיעו מהקשר שהשתבש - דרך דמיאן לוסיאן הצליח לשמוע על אנשים שונים שהוא לא היה חושב לפנות אליהם. אדם שכזה (או ליתר דיוק בן מחצית) הוא השף פיין ד'גאלאנדה. פיין הינו חבר בבית גאלאנדה והינו בעל מסעדה בשארן - פונדק אשר על אף גודלה הצנוע יחסית המסעדה הינה מקום מפגש לסוכנים של דמויות רבות השפעה שונות. דמיאן תיאר פעם ללוסיאן כיצד פיין הינו בן מחצית שיודע המון ולו רק בגלל רסיסי המידע שהוא קולט מהסועדים אצלו. פיין ידוע כטיפוס חביב ולאנשים יש נטיה לדבר איתו. לוסיאן ידע כי פיין יהיה מקרה קשה - השף מקושר בדרגים שונים, יודע לשמור על פה סגור ואין כל סיבה בעולם שהוא יתמוך בלוסיאן ומטרתו. לוסיאן תיכנן את הגישה שלו בזהירות - בן המחצית ידוע כאחד שמוכן לשוחח פעם אחת בלבד עם כל אחד לפני שהוא מקבל החלטה האם מדובר בקשר ששווה את ההשקעה. לוסיאן הבין כי מתנות יקרות ערך לא יסייעו פה, ועל כן הוא בא עם משהו פשוט אולם שיעביר את המסר - לפני שהוא קבע אפילו את הפגישה עם פיין הוא עמל במשך תקופה ארוכה כדי לייצר (או ליתר דיוק לדאוג שייצרו עבורו) שרשרת ייחודית במינה - השרשרת עשויה כך שכל חוליה בה הינה מחומר אחר אשר מייצג פלג כלשהו (בית, אומה וכו') ברחבי חמש האומות. השרשרת נועדה לייצג את העובדה שכדי לשגשג הפלגים צריכים לעבוד יחדיו. באמצעות הענקת השרשרת והסבר מעומק ליבו על משמעותה וחזונו, הוא הצליח להתיידד עם פיין - למעשה, כנושא אות ההארחה פיין האמין מלכתחילה ברעיונות דומים לאלו של לוסיאן וניסה לקרב בין אנשים באמצעות המסעדה שלו. לאחר מפגש ראשון פורה הגיעו מספר מפגשים נוספים - בכל פעם שלוסיאן נמצא בשארן הוא קופץ לבקר את פיין, מביא לו מרכיבים נדירים שונים ממסעותיו ושומע ממנו על הנעשה בעיר. אחד הדברים העיקריים שפיין עושה עבור לוסיאן הוא חיפוש בני ברית פוטנציאלים עתידיים למטרה - לוסיאן מתכתב עם פיין במהלך מסעותיו ופיין מכווין אותו לאנשים מעניינים עליהם הוא שמע שייתכן שיתעניינו במטרה הגדולה.
 
ראת' הוא בן מחצית טאלנטלי, סייר חיות (revised) הרכוב על החיה המלווה שלו. הוא שכיר חרב שנלחם במלחמה האחרונה. הוא נלחם בהרבה קרבות חשובים, דיבר עם הרבה אנשים חשובים, ויש לו הרבה סיפורים. סיפורים מעודדים, סיפורים מפיחי השראה, והוא שמח לספר אותם. זו אחת הדרכים שלו להתגבר על הכשלון המוחץ שהפלוגה שלו ספגה בקרב, ועל הפחד העצום שלו מטיטאנים מחושלי קרב כמו האחד שגרם לתבוסה הזו.

ראת' טופר-פרא הוא בן מחצית ממישורי טאלנטה, אם כי הוא מתורבת מהרבה משאר בני השבט שלו. הוא עזב אותם כבר לפני הרבה מאוד זמן, כמעט שלושה עשורים- גם אם הוא בהחלט לא מרגיש ככה- שלושה עשורים שהוא בילה כחרב להשכיר במלחמה האחרונה. רכוב על הרפטור קל הטופר שלו דאש, נלחם בקרבות, סייר בשטח, הקים מארבים והזהיר מפניהם. הוא נלחם כחלק מפלוגה, קבוצת שכירי חרב שיצרה לעצמה שם- "השועלים האפורים" הם קראו לעצמם. ונלחמו בין השאר לצד הגובלינים כאשר הם השתלטו על הארץ שלהם בחזרה, והצטרפו אליהם גם לקרב בגבעת קאירן.
שבוע לאחר מכן, הם כבר נלחמו בקרב אחר. על בקעת באראן. ראת' זוכר את הקרב הזה טוב, טוב מדי אפילו. הוא זוכר את חומות הטירה מתפרקות תחת ידיו של טיטאן המתכת שעמד נגדם, סלעים עפו לכל עבר- מרסקים חיילים. הוא זוכר את האויבים מסתערים מבעד לפרצים החדשים בחומות, משספים לימין ולשמאל. אם לא דאש, הוא היה מת גם הוא- הוא כבר היה בחצי הדרך לשם- שריונו היה קרוע משיסופי להב, חרבו שבורה, מסיכת הדינוזאור שלו מרוסקת, וסלע הצמיד אותו לאדמה.
ראת' זוכר את דאש נע לאחור ושועט קדימה, מטיל את משקל גופו ומעיף את הסלע מגופו. הוא זוכר את דאש אוחז בו וגורר אותו למרחק בטוח, מוסתר בכאוס של הקרב. מראהו של הטיטאן מחושל הקרב נצרב במוחו של ראת' כשהוא איבד הכרה.

הוא התעורר, מכורבל עם דאש במערה לא רחוק משם. ראשו דואב וגופו כואב. כאבים שלא עזבו אותו לשבוע, אבל הוא התגבר בסופו של דבר. גם אם הוא לא התגבר על הסיוטים שממשיכים להגיע. לאחר שנתיים של נדודים, ראת' החליט שהגיע הזמן לחזור הביתה. לנוח. להתרפא. בדרכו, הוא עבר בווליאר, ושם הצרות התחילו.

מבחינה מכאנית, אני מתכוון להשתמש בנתונים של פנתר כחיה מלווה, כיוון שהנתונים של clawfoot raptor בהחלט לא מתאימים לזה, ופנתר הוא החיה עם הנתונים הדומים ביותר (למעשה, אותם נתונים כמעט רק חלשים יותר).

הרעיון הוא לקחת את הכשרון של לחימה רכובה, אבל ארצה לשנות אותו קצת כדי שאקבל יתרון נגד יצורים לא-רכובים בגודל בינוני ומטה במקום יצורים קטנים מהחיה שאני רוכב עליה. אחרי הכל, אחרת אין לדמות קטנה סיבה טובה לקחת את הכשרון הזה.
הכשרון השני שאקח הוא inspiring leader, בשביל סיפורים מפיחי השראה.

עוד בקשה מכאנית היא לקבל את רשימת הלחשים המורחבת של הסייר שמופיעה כמאפיין מקצוע חלופי בUA, רשימת הלחשים הבסיסית של הסייר בונה יותר מדי עליו כלוחם טווח, ואין בה מספיק לחשים שמחזקים התקפות קפא"פ.

כמו כן, אני מתכוון להשתמש בנתונים של בן מחצית מלוטוסדן, שמופיע בספר של אברון. תוסף חוכמה, הלחשון druidcraft, הלחש entangle פעם ביום, והלחש spike growth פעם ביום, כמו גם אנשים שמנסים לעקוב אחריו מקבלים חסרון. אני מרגיש שזה מתאים בהרבה לבן מחצית משבט ילידי מאשר תתי-הגזע הגנריים יותר.

אני כן רוצה גישה ללחשון של booming blade או green flame blade, אז אשמח לקבל אחד מהם במקום החפצ"ק, אבל זה גשר שנעבור כשנגיע אליו. (בהתחשב בכך שיש את helm of telepathy שהיא חפצ"ק uncommon שמאפשר להטיל לחש דרג 1 כפעולה בנוסף לעוד משהו, נראה לי הגיוני שחרב עם קנטריפ שפועל עליה תהיה לא יותר נדירה מuncommon.)
 
)וגם ערכתי קצת את הרקע)
שאלה חדשה
יש אפשרות לנשק טווח לא קטלני? נגיד קליעי גומי, או חצים עם ראש כהה? משהו כזה? מטעמי פציפיזם וכאלה.
(לא פציפיזם קיצוני, אבל העדפה להמנע מנטילת חיים)

תכנון מכאני כללי
בגדול אני רוצה לעשות שרלוק הולמס (בעיקר בהשראה מהסרטים החדשים) אובססיבי לציד חליפאים. הסדר עדיפות שלי, היא היכולת לאתר.
אז חשבתי על
דרגה אחת כסייר, בעיקר בשביל האויב מועדף
דרגה אחת כנזיר בשביל הגנה בלי שריון
3 דרגות כנוכל Inquisitive

אני בונה אותו בלש קודם כל, ולהלחם זה מקום שני בעדיפות.
לגבי רקע, אני לא ממש בטוח מה מתאים. פושע בטוויסט?
יתום? משהו בכיוון אני מניח.

נאום מעלית
לוקשייר האנסט- החליפאי הכנה. הוא סולד מכל מה שחליפאי, ומסרב להסתיר את מה שהוא. גם מסרב ללבוש בגדים שחורים שהם כל כך מזוהים בסטריאוטיפ עם חליפאים, אם כי לצורך חשיפת שקרים- בעיקר עיקר של חליפאים, הוא משתמש בכוחותיו, מתמרן ואפילו לובש שחור.
פציפיסט כמידת האפשר-מאמין שהוא לא ראוי להרוג אף אחד, מלבד אולי חליפאים.
יש לו שלל מיומנות איתור, הוא זריז מחשבה ונחוש לחשוף את כל השקרים.

רקע
לוקשייר האנסט כמו רוב החליפאים לא ידע שהוא כזה בהתחלה. הוא גדל כאדם מהשורה, קצת שובב אבל בסך הכול ילד שגרתי. אמו חזרה ואמרה שיושר וכנות הם המפתח לעולם וחיים טובים.
אבל בנעוריו, צורתו האמיתית החלה "להבהב'. לוקשייר הבין מה הוא באמת. אמו, שיילה האנסט היתה אנושית, אבל אביו.. לא.
זה היה משהו מזעזע אישיות וזהות, ובנוסף נתקל בחליפאי אחר, בוגר ממנו רק במעט שקרא לעצמו "ראנדום". ראנדום דוקא גדל בתור חליפאי, ואחד שגאה במי שהוא. חש עליונות על ה'צרי זהות'
ראנדום נהנה להיות חליפאי והיתה לו כריזמה שמשכה את לוקשייר ללכתב בעקבותיו, למרות אזהורתיה של אמו.
הם הלכו רחוק מדי, והרגיזו כנסיה מקומית של שלהבת הכסף וחיללו ושדדו אותה.
אבל לוקשייר לא היה מספיק בתוך הדמות ונחשף. הם האשימו את אמו שהיא חליפאית, בגלל בנה ויחסיה עם חליפאי והיא נתפסה ואז לראשונה בחייה משקרת שהיא זאת ששדדה את הכנסיה, בעידוד הכוהן טורפיין הקהל הזועם היכה בה עד שהפכה לנכה לפני ששומרים התערבו.
ראנדום נעלם מחייו של לוקשייר, והוא נותר להתמודד עם השלכות מעשיו.
אשם ונגעל מעצמו הוא טיפל בשיילה, מבטיח להיות כן וישר. מבודד מהקהילה שלו, הוא הושפל באופן יומיומי, אבל עבד בעבודות זמניות, למד מה שיכל והושיט יד לעזרה, גם אם ידו שוב ושוב חטפה סטירה.
כועס על אנשי הדת, אבל בסוף הכי כועס על עצמו.
הוא הסתובב, מפתח עין להבחין בחליפאים, קודר, מניח לאנשים להכות אותו והתחיל להדרדר לשתיה. שיילה אמרה שהיא מסרבת שיטפל בה, אם לא יטפל בעצמו, הוא הלך אבוד עד שנזיר זקן בשם שאו מאו, מצא אותו והושיט לו יד.
רק ממבט חטוף בעיניו הבין מה עובר על לוקשייר. שאו מאו הציע לו להצטרף אליו למדיטציה ולתרגילים. לוקשייר מצא שלווה מסוימת באימונים, מדיטציות, מחזיק את עצמו ורגשותיו בשליטה ואיזון כלשהם, אך הוא לא הצליח להתמסר לחלוטין לאומנות הלחימה, אבל הוא ביסס את תורת החיים שלו על תורתו של שאו מאו.
לכאורה שגרה קשה אבל פשוטה- עבודות מזדמנות להרוויח כמה פיסות נחושת, טיפול באמו ואימונים סדירים במנזר.
אבל באחת העבודות, הוא לא הצליח להתעלם מהמוזרות של ההתנהגות של אחד משותפיו לעבודה, ורמזים התחברו- חשף עובד אחר כחליפאי שהתחזה כדי לגנוב את הכסף של הבעלים. ההצלחה הזאת הובילה עוד אנשים לבקש את עזרתו ומכאן הוא התחיל לעבוד כבלש וצייד חליפאים,את הכסף משקיע במטפלת שתטפל באמו, שעמה יש לו משהו שקרוב לידידות. לוקשייר מקווה לטווח הארוך לחסוך מספיק כסף לשלם לכוהן בדרגה גבוהה לרפא את אמו.
הוא עדיין מתאמן מדי פעם עם שאו מאו, אבל יותר ויותר עסוק בפתירת פשעים, מסוגים שונים, מבין את הדפוס של בני אדם ושאיפותיהם, כפי שצייד בטבע לומד את מסלולו וחייו של הצבי. אבל התשוקה האמיתית שלו היא בציד חליפאים, כשהוא תופס אותל, הוא חש שהוא מכפר קצת על מה שקרה לאמו. שהוא מכפר קצת על כך שנולד.
בראנדום הוא נתקל כמה פעמים כיריב שהצליח להפריע לו, אבל מעולם לא לעצור.
על ראנדום למד עוד ועוד, ראנדום רק הלך והתבוסס בחליפאות שלה, עונד אותה בשמחה וגאווה.
הוא ראה בעצמו מעין סופר על, מפעיל בובות באינספור סיפורים מרגשים שהוא יוצר. נהנה מהתוהו שהוא מותיר אחריו. ראנדום מעוניין בכסף, אבל רק כאמצעי לשכלל את המשחקים שלו.
לקח ללוקשייר זמן להבין את זה. לכן, כשראנדום התחזה לנער שהוא חטף מפונדק הספינקס המבולבל לוקשייר לא הצליח להבין את המניע. הוא חיכה לגלות את המניע, בעוד ראנדום סכסך בין הוריו של הנער עד שהתגרשו, התגרה בלקוח שהבעיר את הפונדק, ועד שלוקשייר הבין מה קורה ורדף אחריו, הוא נעלם משאיר פתק עם רמז להיכן הנער נמצא.
הנער היה כפות בפני המשמר, ונזרק לכלא, לוקשייר לא היה יכול להוכיח שזה היה ראנדום שגם גרם לכל התוהו ובוהו להראות כעבודתו של הנער.
היתה הרפתקה שאיתגרה את הערכים של לוקשייר- כפר שהיו בו שמועות על מכת אנשי זאב. מעגל לפידי הכסף, היו ברוטאלים ורצו לטהר את הכפר בלי היסוס.
לוקשייר למד, שמשפחה קטנה של אנשי זאב('טבעיים") אכן מסתירים את הזהות שלהם, אבל מתוך פחד. הם בדרך כלל מתנהגים בזהירות וסודיות, אבל הבת שלהם יצאה בירח מלא, והרגה ידיד תוך כדי מה שעורר את החשדות.
היא מרגישה אשמה ומפוחדת.
לוקשייר עודד אותה לחשוף את האמת, אבל דאג לה לדרך מילוט.
מולאנשי הכפר, המשפחה חשפו את האמת, ולוקשייר סיפק את כל הראיות למאמציהם להשתלב ולזהירות.
מעגל לפידי הכסף תבעו להשמיד אותם, לוקשייר עמד מולם- סופג מכות שהוא יכול ורוב אנשי הכפר החליטו שהם רואים באנשי הזאב שכנים וחברים והצטרפו ללוקשייר.
לפידי הכסף לא העזו לפגוע בכל כך הרבה חפים מפשע. הם תבעו לכל הפחות להעניש את אשת הזאב הצעירה-
היא ניסתה להסגיר את עצמה, אבל בידיעה שלפידי הכסף יהרגו אותה, לוקשייר תפס אותה והביא אותה שתתאמן אצל מאו שאו- להתאמן כנזירה.
לפידי הכסף רואים בלוקשייר 'פרלקיטו של השטן' שהוא בעצמו שטן בחליפה.
לוקשייר רואה בהם פנאטים מסוכנים
במקרה אחר, ראנדום רצה לגנוב עתק שמעצים כוחות שינוי צורה, והצליח להתחזות לבן זוג של האשפית ששמרה על העתק, אחרי מחקר של כמה חודשים.
השוליה של האשפית שם לב שיש משהו חשוד, וקרא ללוקשייר. כדי להתקרב, לוקשייר התחזה לשוליה, הוא הבין שזה ראנדום אבל לא הצליח להוכיח, אז כשהבין מה ראנדום מחפש, לוקשייר גנב את העתק כדי שלא יפול לידיו, והביא אותו לידי אשף עוצמתי קרוב משפחה של האשפית
כשראנדום הבין שלא יגיע לעתק, הוא רצח את האשפית.
כעת הוא מצא רמזים שמקשרים את ראנדום למאורע הרכבת.
יותר נכון, הוא קיבל. בעיתון שבה קרא על הרכבת, היה פתק קטן כתוב מגזירי עיתון-
"בוא נשחק".
ככל הידוע לו, היחיד שיאתגר אותו למשהו כזה הוא ראנדום



דב'שים-
שיילה-
אמו של לוקשייר. נכה בעקבות לינצ' שנגרם בידי המון זועם שלוקשייר הרגיז בתעלוליו כחליפאי צעיר. היא לא מאשימה את לוקשייר, תומכת בו ומקווה שיסלח לעצמו- כי היא סלחה מזמן. הוא מאמינה ביושר וכנות,ולכך מחנכת ומובילה את לוקשייר.
היא כן כועסת על אביו של לוקשייר ששיקר וניצל, כעס שעבר והתעצם אצל בנה.

האב טורפן-מנהיג הכנסיה המקומית של שלהבת הכסף. קנאי,מעודד מאחורי הקלעים הקצנה, אבל מספיק בעדינות כדי לא לקחת אחראיות כשעניינים משתבשים. הוא גם המנטור של חבורת הרפתקנים דתית,שמכנים את עצמם "מעגל לפידי הכסף'. הוא ולוקשייר ביחסים מתוחים מאוד, ומעגל לפידי הכסף ישמחו להזדמנות שבה לוקשייר ינהג שלא במקום ויקבלו תירוץ להעניש אותו.

טאיימרי- חצי אלפית והמטפלת של אמו. עברה קצת דומה לשל לוקשייר. אביה השתמש בקסם כדי להתחזות לאלף ועזב לפני שנולדה. היא שקטה, ממושמעת ובעיקר מקשיבה. חייה לימדו אותה לעבוד בשקט ובחריצות. לפעמים היא ולוקשייר שותים תה ביחד.

שאו מאו- נזיר בגיל העמידה, לשעבר היה חבר בחבורה הרפתקנית, כעת חי במנזר שהקים בפינת רחוב. מתרכז בהארה פנימית והדרכת אנשים שנראים לו אבודים, או מתנדב בקהילה. מורה רוחני ללוקשייר ואולי משהו קרוב לדמות אב.

וולאקיה- הנערה הליקונתרפית שלוקשייר הציל וכעת תלמידה של מאו שאו

ראנדום- חליפאי, היריב המושבע של לוקשייר. רואה בזהויות ובפשעים שלו מעין משחק תאטרון מעוות.

פיניגן פנקס- הנער מפונדק הספינקס המבולבל שראנדום הפליל ולוקשייר לא הצליח לטהר את שמו. לוקשייר מקפיד לבקר אותו לתמוך בו במידת יכולתו. הוריו הם פיטר ופרתה.

מאגיסטרדוס- אשף, אביה של האשפית שלוקשייר גרם להירצחה בכשלון שלו. הוא מריר, לא תוקף ישירות, אבל אם מישהו מפיץ שמועות על הכשלון הזה, זה הוא.

שון- נער רחוב שלפעמים מחלק עיתונים וממש מתעניין בתעלומות של לוקשייר.
 
כהקדמה קצרה, אני אכיר כאן משהו מהפוסט הראשון, לקחת להמשך כשכותבים את הדמויות -
הדבר הראשון שאני מסתכל עליו בדמויות, לפני מכאניקה או מורכבות – הוא תיאום לעולם ולאווירה

טוב, אז הנה השאלות שהובטחו לכולם!


לונוולף
מהרקע של אסטריו נשמע שהוא עבר כמה חוויות מכוננות עם קבוצת החברים שלו - מיהם? מה מצבם כיום? ומה היה כל כך מיוחד בלילה עם החיות הטרף שהם "לא ישכחו אותו לעולם?"
בנוסף - איך אנשי העיירה שהוא היה בה זוכרים אותו? לטובה, לרעה? ואמרת שהוא הסתובב הרבה בעולם - תוכל לתת לי מקום או שניים שהוא ביקר בהם, ואת המשימה שהוא עשה שם?
גרגויל
גם אם טרביס (לא ממש שם מתאים לאלף ואלנאר - אלא אם הוא החליף אותו?) לא הסכים עם הערכים של ואלנאר, הוא גדל סביבם - כיצד החיים בקרבת אלפי ואלנאר משפיעים עליו כיום? מנהגים, אופי לבוש, צורת דיבור, יחס לזרים, וכו'?
ליזי
אני אחכה לעריכה של התשובות לדף שלך, ואם תוכל להויף מעט פרטים על תחביבים/דרכי התנהגות/הרגלים מינוריים, זה יהיה מעולה
ליאורגונן3
שתי שאלות בנוגע לשירות הצבאי - מי המפקד/האיש בחלונות הגבוהים של אמו של ניקולא, האם הוא מכיר אותו? אפם כן, איך הוא התייחס לניקולא? בנוגע למעמד הישן שלו - נכון שהוא בסופו של דבר מחק מעצמו את הזהות שלו כקאנית', אבל כיצד ההסתגלות עברה עליו? איך הוא התמודד עם המעבר לתנאי צבא מתנאי אצולה חלקיים?
בכללי, מעט שאלות על ניקולא - האם הקליע השפיע על המוח שלו באיזושהי צורה? הרגלים מוזרים/טיקים/וכו', דברים שהגיוני שיקרו בעקבות פציעת ראש? ובאופן כללי, איך ניקולא מעביר את הזמן? יש לו משהו שמעסיק אותו? תיקים ישנים שהוא מנסה לפתור, וכו'?
tkhag1
אני צריך שתאפשר לי גישה לרקע כדי לקרוא, כרגע מעט מדי בשביל שאוכל להגיב על הרקע
פדרון
אוקיי, כתוב ממש טוב ומעניין, אהבתי. בתור שאלה נוספת, בשלב הזה פשוט כדי להעמיק/לעשות את הדמות מעניינת וחיה יותר - מה הם שני-שלושת המורים ההזוים/אזוטריים ביותר שלוסיאן למד מהם?. בנוסף, האם מבחינה פוליטית/בתוך הבית, יש לו תכניות או יעדים אישיים מעבר לתכנית הגדולה?
לבסוף, כיצד לוסיאן מעביר את הזמן במסעות ארוכים? האם יש לו תחביב מסוים/משחק שהוא נהנה לשחק בו/רומנים קלילים מז'אנר שהוא נהנה לקרוא וכו'?
נקסטורל
אחלה דמות, אהבתי את התיאור והרקע - דבר אחד שלא הבנתי הוא מה מניע את ראת' לעזור במקרה של הרכבת?
בנימה כללית יותר,כבר באלבייטור פיץ' יש רושם של "הבחור שהיה שם", בן מחצית שראה והזדמן למקומות, מאורעות, ואנשים מוכרים - אשמח אם תוכל לפרט על כמה מהם. לבסוף, מה הניע את ראת' לעזוב את הבית? ללכת להיות "מתורבת"? ואיך מה שהניע אותו לעזוב אז מתקשר עם איך שהוא מרגיש כלפי הבית שלו היום, אחרי כל כך הרבה שנים?
מבחינה מכאנית - רשימת לחשים, כשרון, בני מחצית של אברון - מאושרים. החפצק - כמו שאמרת, נחצה את הגשר כשנגיע אליו, אבל אני לא רואה יותר מדי בעיה בלתת את זה כחפצק אנקומון,

בנוגע לדמות השניה שהוגשה:
כמו במקרה של ראת', אשמח אם תוכל לספר לי טיפה על דבשי"ם חשובם - אם הוא מפקח של אוריין, הוא כנראה מכיר אנשים. מבחינת העבר שלו, אני אשמח לשמוע על מקרה שבו העבודה שלו כמפקח רוממה/הפחיתה בצורה משמעותית את הסטטוס והחשיבות שלו בעיני הבית.

לבסוף, בנוגע לתכניותיו לעתיד -זה ידוע שבעלי סימן דרקון הם מועדפים בקידומים בבית - האם הוא מתכנן לנסות לשבור את תקרת הזכוכית הזו? אם כן, כיצד?
דרגוניין
אוקיי, נתחיל מהשאלה המכאנית - "נזק לא קטלני" זה לא משהו שממש קיים ב5 - זה לגמרי עניין של תיאורים - אבל כאשר אתה מביא יריב למצב שבו הוא היה מת, אתה יכול לבחור לעלף אותו במקום - באיזור עמוד 200 במדריך לשחקן. ממליץ לעבור על הספר, או לפחות לתת גוגל מהיר, אם שאלה כזו מעסיקה אותך בבניית דמות - זה יחסוך הסתבכות אחר כך, וכנראה שתקבל תשובה יותר מהר :)

בנוגע ללוקשייר עצמו - איפה הוא גר? האם הוא מקומי לווליאר, או שהוא זר? אם כן, מאיפה הוא הגיע לווליאר?
בנוגע למורה הרוחני שלו - האם הוא קשור לדרך המוארת? אם לא, מהי הפילוסופיה שהוא מלמד-אמנות הלחימה שהוא מעביר?
לבסוף, ספר לי על התקלות אחת של לוקשייר עם מעגל לפידי הכסף, ואיך היא השפיעה על היחסים שלהם.

ג'וני
1.יכול להיות שלבורומאר או לדאאסק יהיה עניין ברכבת, מאחר שהיא משמשת גם כרכבת משא, יכול להיות שיהיו שם סחורות שיעניינו אותם - אולי איזשהו מוזר של סמים וסימביוטים, ולכן הם שלחו דרואיד-סמים (באופן מסוים) לטפל בכך?
2. בנוגע לאירועים - לא חושב על משהו ספציפי, שווה להעיף מבט בפלאף של ילדי החורף, ובפרק על שארן בספר יש המון כיוונים מעניינים - אין לי כיוון ספציפי כרגע
3. תיכנס לפרטים כמה שבא לך, אם זה מושקע ועשוי טוב אני אקרא גם שמונה עמודי רקע או יותר - אבל אין צורך לירוק דיו כדי להגיע למכסה מסוימת, אני מעדיף חצי פסקה איכותית מאוד על פני עשרים עמודים בינוניים מינוס.

אני אשאל יותר בפירוט כשתשלח רקע, סליחה על העיכוב!
 
YDS

yds אמר/ה:
מי המפקד/האיש בחלונות הגבוהים של אמו של ניקולא, האם הוא מכיר אותו?
לא ברור לניקולא, הוא לא בדיוק היה שם כדי לדעת, מבחינתו ה"אמא" דאגה לכל הדברים באותו לילה מבלי לשתף אותו ביותר מידי מידע, הוא רק יודע שיש איזה מישהו שכנראה עוזר לה למשוך בחוטים, או עזר לה.
yds אמר/ה:
הוא בסופו של דבר מחק מעצמו את הזהות שלו כקאנית'
קצת רטקון שנראה לי היגוני יותר, וקצת הבהרה- ניקולא יודע מי הוא ומה הוא, זה לא שמחקו לו את הזיכרון, מחקו לו את הזהות, אין שום דרך להוכיח שהוא באמת היה מי שהוא היה. אף אחד לא יעיד על כך, אין שום מסמכים שמעידים על כך, ולאף אחד לא אכפת מספיק כדי לחקור את זה, לרבות ניקולא. משם והלאה זה כבר להיות חייל. כאילו הוא עבר טירונות ונלחם בשדה הקרב מספיק כדי למחוק ממנו את הלהיות מפונק שהוא יכול היה להיות, ברור שזה היה מתסכל וקשה ולא נעים במיוחד, אבל כן עבר מספיק זמן כדי להתרגל, הוא כן ידע להעריך אוכל טוב או מיטה רכה -אבל כנראה כל חייל ירגיש ככה, יש לו מעט טעם טוב במוזיקה קלאסית וכן... הוא ילך לדברים של חברה גבוה (הצגות, נשפים , משחקי שחמט') אם הוא יצליח להשתחל פנימה, והוא מסתובב תמיד במדים נקיים ומגוהצים עם כל הסיכות והדרגות שלו עליהן, הוא סוג של חייל "צהוב" בסגנון של להקשיב לפיקוד, להצדיע וכו', הוא יכול להיות קצת קוץ כשהוא בסביבה צבאית כי הוא לא מאלה שמחפפים דברים/מהמרים/שותים יותר מידי. אבל זה יותר מהמסרות של הממלכה ופחות משהו שקשור להיותו סוגשל אציל לשעבר.
yds אמר/ה:
אם הקליע השפיע על המוח שלו באיזושהי צורה?
יש לו הרבה הומור שחור על זה, אם נטייה להתייחס לצלף שעשה לו את זה הרבה פעמים, זו כן הייתה פגיעה טרואמית אבל אני לא רואה את זה משהו חמור כמו פגיעה במוח שגרמה להפרעות, הוא כן איבד עין ויש לו עין מזכזוכית שם לצד צלקות לא מחמיאות במיוחד. אם היה איזה אפקטים שהיו דורשים טיפול הוא כבר התגבר עליהם, לפעמים הוא כנראה ירגיש יותר בנוח להסתובב עם רטייה במקום העין מזכוכית, היה לו הרגל מגונה בעבר של לשחק בעין הזו מידי פעם, להוציא אותה ולנקות אותה בעודו מדבר עם אנשים, לאחרונה זה קצת חזר, אבל הוא בעיקר משתמש בזה כדי לגרום לאנשים להרגיש לא נוח בזמן חקירות. כל השפעה אחרת כבר עברה דרך השיקום של מריה ומאוחר יותר גילדת המרפאים. (מתנה שהוא קיבל מהצבא על הפעילות שלו)


yds אמר/ה:
איך ניקולא מעביר את הזמן?

לניקולא אין באמת זמן פנוי בתקופה האחרונה, הוא חייל והוא משרת עד שהוא נרדם, אבל במסעות וברגעים שבו הוא כן יכול לנוח, הוא כנראה עובד על "עין שמאל" (שומר הפלדה שלו), כותב מכתבים (הוא מנסה לאתר את מריה או את אתנ'ון לפעמים) או קורא דוחות שהוא צריך לדעת, אם יהיה לו זמן הוא כנראה ישחק שח-מט או ישמע מוזיקה טובה, ואם באמת יהיה לו זמן הוא כנראה ישכלל עוד יותר את מיומנות הכתיבה שלו, שכבר עכשיו נחשבת למאוד מוצלחת, הוא לעיתים משתמש ביכולת הזו בשביל דברים שהוא היה שמח אם היה לו, כמו אישורים שהוא מזייף כדי לחדור למקומות, ולחדש את התועודת שלו כשהן נראות לא מספיק טוב. למעשה ניקולא כבר הצליח להרוויח כסף טוב משירותי קליגרפיה, מדהים כמה אנשים מוכנים לשלם על מסמך שנראה טוב שרשום עליו משהו חסר תועלת.

yds אמר/ה:
תיקים ישנים שהוא מנסה לפתור

הוא כן סקרן לנסות לגלות מה בדיוק נסגר שם עם אבא שלו, הוא יודע שהוא מת וכו', אבל הוא לא יודע בדיוק מה היה שם, הוא מנסה לגלות קצת יותר על הסיפור, למצוא חברים של אבא שלו משדה הקרב, לגלות איך הוא בדיק נפל, מה בדיוק קרה שם. זה לא שהוא חושב שהיה משהו מסריח בסיפור, אבל הוא כן חושב שאין לו את כל המידע חוץ מאותו מכתב שהגיע והודיעה שהלורד מת.
 
חזרה
Top