עדכון 8.5.20 באתר: פרק שני בקמפיין של בירזגראן ("כשזמיר שר בתל זאגליל")

החץ הגיע משום מקום.
רגע אחד, בירזגראן ניצבה לבד בחושך, ממש מול החלון אליו רצתה להתגנב, וברגע הבא, היה תקוע חץ קטלני, עם הנוצה והכל, בתור הקיר - ממש אינץ' מראש שלה.
הגבר בעל השפם הצהוב הענק חייך, ודרך חץ נוסף על המיתר.
"רגוע, דודה. רגוע".

עוד בתפריט: עכברי צל, שוליות מתוסכלות, צרעות רוצחות, נערה מאוהבת (מדי) והופעה מבישה אחת שהפונדק המקומי לא ישכח במשך ימים רבים...

http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/melestra/birzgren/birz2.html

תהנו

עדכון מהנה. הקטע עם הצרעות מעורר את שאלת הביצה והתרנגולת - האם הצרעות נבחרו על ידי מאמינות הצד האפל של האם בגלל שהן אויבות טבעיות של דבורי הדבש או שהצרעות במלסטרה נעשו לאויבות הטבעיות של דבורי הדבש משום שהן יצורים של הצד האפל של האם?

אני מניח שאם ידידה הפייטן של אלנור היה מגיע לאנ'מירלור, הוא היה מסיים את חייו כרכיב בנזיד לעניים. שערה של כוהנת השחר היה צהוב (לפחות זה מה שכתבת). זה מתבקש על סמך הבורות הכללית שלו אבל עדיין נשמע מטריד כמה מהר עובדות משתנות. עוד מעט יטענו ששערה היה בכלל כחול. בכל מקרה, אני מניח שבירז חושבת שיש לפייטן כוחות קסם משום שהיא שמעה עליהם מחברתה אלנור או שלכל הפייטנים במלסטרה יש כוחות קסם?

הקטע עם אורגי הערפל היה מוזר. אורג הערפל עורר בי את אותה התחושה שעורר בי לאנ'גליר למרות האישיות השונה שלהם.

מתי בירז הרגה בן אדם לראשונה? היריבים שלה בפרק הקודם היו לא אנושיים, למיטב זכרוני.

כל סיפור המסגרת של הפרק היה מעניין. מעין טוויסט אפל על סיפורו של ביליבו באגינס. כל הסיטואציה אצל לאנ'גליר מעניינת.

תודה על התגובה

סיפורים ופיוטים על דמויות היסטוריות נוטים לא פעם להשתנות או לקבל כל מיני גרסאות ואי-דיוקים. מה שקרה עם השיר על כוהנת השחר לא היה חריג.

גם עבור בירז זו היתה הפעם הראשונה שבה היא הרגה בת-אדם, אבל האופי שלה שונה לגמרי משל אלאנור, ולמצער הרבה פחות רגשני והרבה יותר מתייחס (כנראה - זו דמות שחקן) לחיים ולמוות כחלק טבעי וברור בהרבה של הטבע.

אחלה פרק. נראה שבירז מתקדמת בשאיפה שלה לצאת לעולם הגדול - גם אם כרגע זה רק לכפר הקרוב. אני נהנה מחשיפת המידע ההדרגתית על העולם, חלק מזה כי לא עקבתי אחרי מלסטרה לעומק, וזו הזדמנות לגלות אותו ביחד עם העלילה. הבורות הכללית והרמזים על ידע נשכח מעניינים, מרגיש אותנטי יותר מהידע המקיף שיש לרוב לד"שים.

שמח לשמוע שזה יצא מוצלח
בהחלט מנסה לחשוף דברים בהדרגה, ובהתאמה לידע שיש לדמות.
וכן - מסכים איתך שהנטיה לתת לדמויות שחקן ידע מקיף מדי הורס לפעמים משהו ונראה לא אמין.

נ.ב: השחקנית של בירזגראן מוסרת שהיא מוחמאת מאד מכך שאוהבים את הקמפיין ואת הדרך בה היא משתלבת בו.

מצטרף לאדראן, מאוד מהנה לקרוא ככה על העולם ולחקור אותו מהזווית של פשוטת עם מוטיבציונית.

הקונספט של משימת העכברים חמוד, אם כי נראה שאלאנור ובירזרגאן זלזלו בכמה חשבו שזה יהיה קל.
אהבתי את החשיבה הכלכלית של בירזרגאן. הזמיר נשמע אומלל מאוד, במקביל להיות די מניאק.

למזלן, הן לא הבעירו את השיקוי באורח המהיר והאלים ביותר, מה שהיה עלול להעמיד אותן מול יריבה (מנהיגת להקה מקוללת) חזקה בהרבה מהכוחות שלהן. וכן, יש משהו במשימה שאולי יכולה להיות קטלנית, אבל היא בסך הכל משימה פשוטה ששום דבר הרה גורל לעתיד העולם לא תלוי בה

וההגדרה שלך לזמיר די מדוייקת.