קריאת הארורים [פאת'פיינדר] (3/3)

לינה הולכת הלוך ושוב בין הילדים, מוודאת שכולם עומדים בקצב ולא נופלים מאחור, אבל משתדלת לעמוד יותר ליד הילד שהחל לצעוד בנתיב שהתוותה לו "אז...מה השם שלך?"

קוויס נכנס לפונדק, מקווה לא למשוך יותר מדי תשומת לב

"אתה חושב שאני יכולה ללכת עכשיו?" אייג'ווין שואלת את השומר שלה "אחת הנערות שלי חולה מאוד ואני צריכה ללוות אותה למקדש בהקדם האפשרי. אני מאמינה שאצליח להגיע למקדש בבטחה"
META
שכנוע - 31

השומר מניד בראשו "אני מצטער גבירתי אבל את תאלצי להמתין כד שהמפקד יחזור"

קוויס נכנס ומוצא את עצמו בחלק האחורי של המסבאה שמשמש כמטבח, בחור שמן וגדול ממדים אוחז בקופיז וחותך בשר על השולחן, הלטאה רץ במעלו גופו ומתישבת על כפתו "הבוס רוצה לדעת מה ארבעתכם עושים בעיירה הזו, אתם בהחלט לא אמורים להיות כאן" הוא אומר בלי לטרוח להרים את עיניו מהשולחן

הילד שהוא כבן תשע עם עיניים אדומות ושיער שחור יורק "ליאון" במבט עוין, הוא אומנם החליט להיות המתמחה שלי לינה, אך רק בגלל שהוא נחוש להרוג אותה.

הצריך הראשי שבחלקו עדיין עומד יכול לשמש למטרה הזו, אך הוא אינו גדול במיוחד, בנוסף המתחם של ה40 מטר נהיה צפוף כאשר הגופות נכנסות עליו, נראה שזה יהיה רעיון טוב להרחיב אותו המקום.

"טוב" עונה ארפנוס ובוחן את השטח. "שלב ראשון זה לנקות." הוא שולח את השלדים להזיז הצידה כל מה שמפריע, כאשר הזאב, היתושים והדרייק יעזרו להם בדברים הכבדים, הוא רוצה שיהיה לו יותר משטח עבודה, כל מה שלא בר שיקום- יפורק ויעשה בו שימוש ככל הניתן, מבנים ישנם, רהטיטים ישנים, מסמרים, מתכות, הוא רוצה שכל הפסולת תונח בצד אחד, וישאר לו משטח עבודה טובה.

כשזה יגמר הוא ישלח את השלדים להתחיל לכרות עצים במתחם.

"אין לי מושג מי אתה ומי הבוס שלך, אבל אם הוא רוצה לדעת דברים אספר לו. איפה הוא?"

אייג'ווין רוקעת בעצבנות ברגלה אך משתדל לא להראות יותר מדי חסרת סבלנות. היא מביטה בקוויס ולאן הוא הולך, משתדלת לזכור את הכיוון בעודה מחכה לגמד המעצבן.
OUT
מצידי אפשר להריץ

"ליאון.." לינה מגלגלת את השם שלו על השפתיים, בוחנת אותו, ואז מפנה אליו חיוך עוקצני מעט "תגיד לי, ליאון - מה הסיפור האהוב עליך? אני למדתי שאפשר ללמוד הרבה על אנשים אם שומעים מה הסיפור שהם הכי אוהבים שמספרים להם."

ליאון מביט בך בזעם "מה זה משנה? אני כאן כדי ללמוד את המשחק שלך לא כדי להיות חבר שלך"

כעבור כמה זמן ראש המשמר חוזר ומאחוריו ארבע חיילים (סך הכל שישה חיילים נכנסו לא כולל האחד שנשאר לשמור על אייג'ווין)
out
גלגל לי זיהוי מניע ויוזמה בבקשה.

הוא אפילו לא מרים את ראשו "הבוס הוא הבוס, וכל מה ש'תגיד לי אני העביר לו, אבל הוא ש'ואל ש'אלה ואתה צריך לענות לו" הקופיץ שלו חותך בתנועה חלקה ומיומנת את הנתח וגורף אותו הצידה.

הזומבים מתפרסים לעבודה ומתחילים לנקות, זה יקח זמן מה, מה אדונם עושה בנתיים?

ארפנוס מתחיל לחזות, להבין, לראות. הוא בוחן את השטח ומצליח לראות כיצד לעבד אותו, כיצד לתחזק אותו. הוא שולף קלף נייר ומתחיל לסרטט תוכניות עבודה.
META

31 באריכטרקטורה

"אם כך אני הייתי מלך בעיר ירושלים, עד שבא השד אשמדאי, תפס אותי ואת שלושת יועציי הנאמנים והשליך אותנו לכאן, ולקח את מקומי בתור המלך. אם הבוס שלך יהיה מוכן לעזור לנו להחזיר אותי לכס מלכותי אגמול לו כראוי למלך."

אייג'ווין נדרכת, מחכה לראות מה השומרים מתכוונים לעשות
META
זיהוי מניע - 15
יוזמה - 25

"אתה לומד את המשחק ביום, ילד. אתה חי אותו כל החיים שלך. עכשיו, אני אתן לך את החוק הראשון של המשחק" היא מחווה בראוותנות בידיה על כל האיזור "רוב מי שתראה בעולם, הוא לא חלק מהמשחק. הוא לא רוצה להיות חלק, זה לא מעניין אותו, וזה בסדר - זו הבחירה שלו. אבל אם מישהו כן במשחק? כמוני, כמוך? אנחנו חייבים להכיר את כל השחקנים האחרים. לדעת עליהם. אני לא מלומדת גדולה, אני לא יודעת להוציא אש מקצות האצבעות, אבל גם לבריונית כמוני ברור - ידע הוא כוח. ככל שתדע יותר על השחקנים האחרים, ככה יהיה לך יותר סיכוי לנצח אותם. עכשיו, למה שלא נעשה עסקה? אתה תספר לי את הסיפור האהוב עליך, ואני אספר לך את הסיפור האהוב עלי"

הילד מהסס לרגע ואז אומר "אביר המעמקים הכחול", לינה נזכרת בסיפור הזה, מסופר על אביר בשריון כחול שנפל לים ובמקום לנסות לשחות למעלה שחה עמוק יותר למטה, הסיפור כולל הרבה מאוד דמויות משנה אבל בסופו של דבר זה מסתכם בזה שהוא שחה כל כך עמוק למטה עד שהוא נפל מהשמים חזרה לביתו.

out
בהתאם לדיון שלנן אין צורך בתפיסה ויוזמה
in
ראש המשמר יוצא "לא מצאנו כלום, אני ממליץ לך להישאר בבית לעת אתה, אם תרצי אני יכול להצמיד לך את אחד השומרים שלי"

out
זרוק לי תפיסה בבקשה
in
קוויס מרגיש את הקופיץ משתפשף על עורו לפני שהוא נתקע בקיר מתנדנד, חצי סנטימטר ימינה והוא היה ננאץ בראשו, הבחור שעדיין לא הרים את עניו שולף בשלווה קופיץ אחר וממשיך לחתוך את הבשר בשלווה "למה אתה כאן? תענה או תלך, למרות שכדי לך לענות"

ארפנוס יושב ומצייר את הבלופרינט ומסיים במהירות מרשימה, מה הלאה?

ארפנוס מחכה, בגרע שהאלמתים יסיימו להכין את השטח הם יתחילו לבנות. זה יקח זמן, אולי אפילו ימים, אבל הוא יחכה. בנתיים הוא טייל קצת בשטח, יכיר טוב יותר את הבית החדש שלהם.

"אופס." אומר קוויס. "אבל אתה מבין שאם אני מת אתה לא מקבל תשובות ממני? אז בוא נפתור את זה כמו בני אדם וקח אותי אל הבוס שלך. אני יכול להילחם גם אם אתה רוצה"

תפיסה 18
מכין פעולה להטיל boneshaker אם הוא תוקף.

לחשים מוכנים:
דרג 1: עירנות מוגברת, מגן, קליע קסם, ריפוי שטני, הגדלת אדם, תחפושת אישית
דרג 2: ראיית הנעלם, Boneshaker, התנגדות ליסודות, זימון מפלצת 2.
דרג 3: Clairaudience/Clairvoyance, האצה, האטה.

משאבי דמות:
נק"פ 41/41
מאגר מאגי 4/10
לחשים:
דרג 1: 0/6
דרג 2: 6/6
דרג 3: 4/5

קוויס שם לב שהלטאה עוזבת את כתפו של האיש ומזתחלת על הקיר שמאחורי, ממשיכה לנעוץ עיניים גדולות בקוויס
"הבוס ש'אל ש'אלה , תענה או לך ותיש'ן עם עין אחת פתוחה"

לינה מחייכת לעצמה, וחושבת מה זה אומר עליו "הסיפור האהוב עלי...זה הסיפור על ילדו הצעיר של ראש השבט - שמעת אותו? אני מנחשת שלא" היא נאנחת "זה סיפור של אורקים, האומנת שלי סיפרה לי אותו לפני הרבה שנים..." עיניה מתערפלות כשהיא מביטה למרחק, ומספרת, כאילו לעצמה
"לפני הרבה שנים, במרחק של הרבה מדינות, חי ראש שבט חזק ועוצמתי. הוא הגיע לגיל מבוגר, היה לו זהב רב, חיילים רבים, כולם כיבדו אותו - ויום אחד הבן הצעיר שלו הגיע אליו ושאל אותו "אבא, איך הצלחת להיות כל כך חזק?" אביו הביט בו ואמר "Vסתכל מסביב ילדי, הסתכל באנשי. מי אתה חושב שמביא לי אתהכוח הרב ביותר?"

הילד הביט מסביב, ראה את החרב של שר המלחמה מוטלת על הקרקע, וחייך בשמחה "החיילים, אבי! בלי חיילים, לא היית מנצח בכל המלחמות שלך!"
אבל שר המלחמה נד בראשו לשלילה "לא ולא. ומה יקרה כשיבוא החורף? האם אנשי יכולים להתקיים על חרבות ומגנים? האם עם רעב הוא עם חזק?"

הילד הביט שוב סביב, וראה כמה מהאיכרים ועובדי האדמה נכנסים להיכלו של שר המלחמה, להגיש את המס שלהם למלך הגדול, וחייך בשמחה "האיכרים, אבי! האיכרים מספקים מזון ובגדים וכלי עבודה עבור כולנו, ומאפשרים לנו לבנות את העם שלנו!"
אבל שר המלחמה שוב נד בראשו לשלילה "לא ולא. ומה יקרה כשתגיע הבצורת? האם אז האיכרים יוכלו לעבוד את האדמה? האם עם ללא צידה וציוד הוא עם חזק?"

הילד הביט שוב סביב, וראה את השאמאן של השבט, מצייר סמלי כוח על הקרקע בתפילה לאלים העתיקים, וחייך בשמחה "השאמאנים, אבי! קסמינהם יכולים להאכיל אותנו בשעת חורף, לסיים את הבצורת, ולהגן עלינו מאויבינו!"
אבל שר המלחמה שוב נד בראשו לשלילה "לא ולא. האם אדם חכם שם את כל כוחו בידיהם של המעטים? ומה יקרה אם אחד מאותם מעטים ימות או יחלה? מי אז ידאג לממלכה?"
הילד הביט שוב, וראה..."

לינה שותקת ובולעת רוק, חיוך שובב עולה על פני וחושף את השיניים הגדולות
"במשך שנים, הסיפור נגמר כאן. האומנת הייתה אומרת שעד כאן היא שמעה את הסיפור, ושהוא נשאר כחידה לשומע, לנסות להחליט בעצמו מה התשובה הנכונה" היא משרבבת ספתיים בבוז "מעין חידה לקורא, או משל - אני לא האמנתי בזה. אחרי הרבה שנים, מנהל הזירה שלי, חצי אורק בעצמו, סיפר לי מה קרה - הסיפור היה כתוב על מגילות הנבואה של האורקים, שנשרפו כאשר הפלדינים נכנסו לצריח הסקאלדים וחרכו אותו באש קדושה, והחלק של סוף הסיפור נשרף מהקלף" החיוך מתרחב "אבל אני חושבת, שזה סוף בפני עצמו"

וכך היא ממשיכה להלך, המתאגרפת והשוליה שרוצה להרוג אותה, וחושבת על אנשים, ועל ממלכות, ועל צבאות, ויותר מהכל - היא חושבת על משחקים. היא ביצעה את המהלך הראשון, הגיע הזמן לראות איך העולם יגיב.

out
אני שוקל להתחיל קרב.
תאר לי את המקום ואת האנשים בבקשה.

חדר לא גדול ורכב יותר מארוך, 8 על 10 משבצות, יש את השולחן של הקצב יחסית במרכז החדר ויש ציוד טבחים שאתה מצפה שתמצא בפונדק (שיש תנור וכולי) צמודים לקיר) יש דלת מאחורי הבחור, כנראה מובילה לעבר מרכז המסבאה ולפי הקולות משם המקום בהחלט מלאה