הי כולם!
למי שלא מכיר, הים השביעי הוא משחק תפקידים נחמד מאוד של עזי להב, פיראטים, תככים, וקסם.
המהדורה הראשונה והשניה של המשחק מתרחשות בשתי וריאציות שונות של העולם שנקרא ת'אה. בעולם יש מספר רב של מדינות, כל אחת מבוססת באופן חלקי על מדינה אחרת מאיזור אירואסיה (בעיר החלק הצפוני יותר) בעולם שלנו, עם היסטוריה ותרבות שחופפות מעט לאילו שלנו.
המוצא של ההרפתקן משנה הרבה במשחק הזה - הוא קובע חלק מהאופציות להן לשחקן יש גישה, אופי משוער של הדמות, סוגי הקסם השונים אליהם יש לו גישה, ועוד. לכן, כשניגשתי למשחק ותהיתי האם ניתן להריץ אותו במערכה אחרת, עמד בפני אתגר מעניין - הייתי צריך להמיר את העולם לסוג אחר של סיפור ות'מה, ועדיין לשמור על כך שתהיה מדינה אחת מכל "אבטיפוס", ושלחלק מאבות הטיפוס יהיה קסם משלהם שישאר זהה בין המדינות, כדי לאפשר שוויון בחירות לשחקן.
מה שכתוב כאן זו תחילת העבודה על עולם שכרגע נקרא "חולות השקיעה". כרגע כתובה היסטוריה כללית על העולם ובהמשך ארחיב על כל מדינה.
מתחת להיסטוריה הכללית כתוב תקציר של כל מדינה/עם, בסוגרים שם המדינה עליה הוא מבוסס בת'אה, והתרבות מהעולם שלנו עליה המדינה מבוססת.
אז ללא הקדמות נוספות הנה חולות השקיעה, גרסה אלטרנטיבית לת'אה, בים התיכון!
חולות השקיעה
דוקטורינת הבריאה המקובלת
הארצות הראשונות
הברית הדלפינית והשבטים הסקית'רים
גלות הבא'דלווינים
נפילת הצריח
עליית הפרז'ינים לשלטון
תחילתה של פניסיה החדשה, ונפילתפ של האיים הדלפיניים
הטארקינים, ילדי הנקמה
עידן הבדולח
עליית המאראקנים
צעדת הרוחות
העולם היום
הסברים בקצרה
עריכה - חילקתי את ההיסטוריה לתקופות ומאורעות לנוחות קריאה.
למי שלא מכיר, הים השביעי הוא משחק תפקידים נחמד מאוד של עזי להב, פיראטים, תככים, וקסם.
המהדורה הראשונה והשניה של המשחק מתרחשות בשתי וריאציות שונות של העולם שנקרא ת'אה. בעולם יש מספר רב של מדינות, כל אחת מבוססת באופן חלקי על מדינה אחרת מאיזור אירואסיה (בעיר החלק הצפוני יותר) בעולם שלנו, עם היסטוריה ותרבות שחופפות מעט לאילו שלנו.
המוצא של ההרפתקן משנה הרבה במשחק הזה - הוא קובע חלק מהאופציות להן לשחקן יש גישה, אופי משוער של הדמות, סוגי הקסם השונים אליהם יש לו גישה, ועוד. לכן, כשניגשתי למשחק ותהיתי האם ניתן להריץ אותו במערכה אחרת, עמד בפני אתגר מעניין - הייתי צריך להמיר את העולם לסוג אחר של סיפור ות'מה, ועדיין לשמור על כך שתהיה מדינה אחת מכל "אבטיפוס", ושלחלק מאבות הטיפוס יהיה קסם משלהם שישאר זהה בין המדינות, כדי לאפשר שוויון בחירות לשחקן.
מה שכתוב כאן זו תחילת העבודה על עולם שכרגע נקרא "חולות השקיעה". כרגע כתובה היסטוריה כללית על העולם ובהמשך ארחיב על כל מדינה.
מתחת להיסטוריה הכללית כתוב תקציר של כל מדינה/עם, בסוגרים שם המדינה עליה הוא מבוסס בת'אה, והתרבות מהעולם שלנו עליה המדינה מבוססת.
אז ללא הקדמות נוספות הנה חולות השקיעה, גרסה אלטרנטיבית לת'אה, בים התיכון!
חולות השקיעה
דוקטורינת הבריאה המקובלת
המלומדים של האימפריה הפרז'ינית מספרים שבהתחלה, העולם היה לא יותר מאשר שממה. מדבר אדיר מימדים שהשתרע בחשכת הלילה הנצחי לכל עבר, שכן הלילה הוא כל מה שהיה. החולות התערבלו, סבבו את העולם בחוסר מנוח, לא עוצרים לרגע. ואז, באה השמש וזרחה על החולות. אילו שהיו קרובים אליה ביותר הותכו תחת מבטה הלוהט, נהפכו לזכוכית. החולות הרחוקים נמלטו מהמבט הצורב, הסתתרו במערות ובצללים. עם הזמן, הזכוכית – חולות הבריאה, מוחזקים יחדיו בחוקיה של השמש – נהפכה לאנשים הראשונים.
אנשים אילו היו שבריריים כמו החומר ממנו נוצרו, אך בידיהם היה יתרון אחד- לא כל החול שלהם אבד. בני האדם השתשמשו בקשר שלהם לנשמת החול בכדי לבנות את הערים הראשונות, לחשל סדר מן הכאוס. הם צמחו מתוך האדמה, התפשטו לכל עבר. הם כבשו את האיים, את המישורים, ואת ההרים. הם היו בכל מקום. ואז ההיסטוריה התחילה, ונראה שכל צעד שעשינו רק לקח אותנו קרוב יותר אל חורבננו.
אנשים אילו היו שבריריים כמו החומר ממנו נוצרו, אך בידיהם היה יתרון אחד- לא כל החול שלהם אבד. בני האדם השתשמשו בקשר שלהם לנשמת החול בכדי לבנות את הערים הראשונות, לחשל סדר מן הכאוס. הם צמחו מתוך האדמה, התפשטו לכל עבר. הם כבשו את האיים, את המישורים, ואת ההרים. הם היו בכל מקום. ואז ההיסטוריה התחילה, ונראה שכל צעד שעשינו רק לקח אותנו קרוב יותר אל חורבננו.
הארצות הראשונות
לאחר היציאה מהקרקע, האנושות החלה להתפתח. מצפון לפירמידות הגביש של מז'רה, שם הגבולות בין הרוח לגוף נחקרו עד הקצה, קמה ממלכת בבילאן. ובעוד במז'רה חקרו דרכים לקשור את מדבר הזריחה עם מדבר החצות, צידו השני של המטבע, בבילאן התעניינו בשעון החול ששכן בנשמת האדם עצמו. הם הגיעו לפריצות מאגיות וטכנולוגיות מרשימות שהפכו אותםלמרכז של תרבות, מדע, ועוצמה, שכמוהו לא נראה מעולם.
מזרחית לבבילאן קמה ממלכת פרז'ינה, לעתיד האימפריה הפרז'ינית. הממלכה השתרעהלכל אורך הגבול היבשתי של בבילאן, והקיפה אותה גם מלמעלה. הפרז'ינים האמינו שיש לדחוק את הצד הכאוטי בנשמת האדם, לקבל את הסדר המוחלט. באותה עת, הם היו במיעוט.
מזרחית לבבילאן קמה ממלכת פרז'ינה, לעתיד האימפריה הפרז'ינית. הממלכה השתרעהלכל אורך הגבול היבשתי של בבילאן, והקיפה אותה גם מלמעלה. הפרז'ינים האמינו שיש לדחוק את הצד הכאוטי בנשמת האדם, לקבל את הסדר המוחלט. באותה עת, הם היו במיעוט.
הברית הדלפינית והשבטים הסקית'רים
בסופו של דבר, הילידים של ארצות הצפון, הסוחרים מפניסיה, נמשכו לעושר הבלתי נתפס של באבילן והקימו צי של ספינות כדי לעקוף את ממלכת פרז'ינה ולהקים ערי נמל על חופי באבילן.
בדרך לשם, הם החלו ליישב את האיים הפזורים בים הארגמן בקצב מסחרר. כדי להיאבק מול התפלצים שרדפו את האי מקדמת דנא, הפניסים בחרו מקרבם גיבורים, אנשי חיל שאליהם כוונה אמונתם של הרבים. אמונ העוצמתית זו חוללה בהם שינוי והפכה אותם לדמויות אגדתיות שהובילו את אנשיהם לניצחון. בתחילה על המפלצות, ואז על הפניסים עצמם.
לאחר מלחמת עצמאות אכזרית, יושבי האיים הכריזו על עצמם כקואליציה של ערי מדינה בשם הברית הדלפינית, כשכל עיר הונהגה על ידי אחד הגיבורים. וכאשר הגיבורים עברו מן העולם והפניסים ציפו לתפוס את השלטון מחדש, צפיתה להם הפתעה כאשר כוחם של הגיבורים סרב ללכת, במקום זאת עובר בין נשמות ומגלגל את העוצמה העתיקה לאורך הדורות.
במקום נותר כוח עתודה קטן של פניסים שהתבצר בעקשנות בהרים וסירב לעזוב. עם הזמן, יחידת לוחמים זו התרחבה לכדי קבוצת שבטים נודדים שנאבקו ביניהם על הזכות להוביל מתקפות נגד המורדים, בנאמנות עיקשת וחוצת זמנים לפקודה שקיבלו, כשכל תבוסה בקרב רק העניקה עוד כוח ליד שהנחיתה את מתקפתם הבאה. הקבוצה קיבלה מהדלפינים את כינוי הגנאי "סקית'רים", ובהמשך החלו לשאת אותו בגאווה.
בדרך לשם, הם החלו ליישב את האיים הפזורים בים הארגמן בקצב מסחרר. כדי להיאבק מול התפלצים שרדפו את האי מקדמת דנא, הפניסים בחרו מקרבם גיבורים, אנשי חיל שאליהם כוונה אמונתם של הרבים. אמונ העוצמתית זו חוללה בהם שינוי והפכה אותם לדמויות אגדתיות שהובילו את אנשיהם לניצחון. בתחילה על המפלצות, ואז על הפניסים עצמם.
לאחר מלחמת עצמאות אכזרית, יושבי האיים הכריזו על עצמם כקואליציה של ערי מדינה בשם הברית הדלפינית, כשכל עיר הונהגה על ידי אחד הגיבורים. וכאשר הגיבורים עברו מן העולם והפניסים ציפו לתפוס את השלטון מחדש, צפיתה להם הפתעה כאשר כוחם של הגיבורים סרב ללכת, במקום זאת עובר בין נשמות ומגלגל את העוצמה העתיקה לאורך הדורות.
במקום נותר כוח עתודה קטן של פניסים שהתבצר בעקשנות בהרים וסירב לעזוב. עם הזמן, יחידת לוחמים זו התרחבה לכדי קבוצת שבטים נודדים שנאבקו ביניהם על הזכות להוביל מתקפות נגד המורדים, בנאמנות עיקשת וחוצת זמנים לפקודה שקיבלו, כשכל תבוסה בקרב רק העניקה עוד כוח ליד שהנחיתה את מתקפתם הבאה. הקבוצה קיבלה מהדלפינים את כינוי הגנאי "סקית'רים", ובהמשך החלו לשאת אותו בגאווה.
גלות הבא'דלווינים
באבילן צפתה בכל ונהנתה מהמאבקים שהניבו לה רק עושר, כששני הצדדים בכל מלחמה פנו אליה לקניית נשק וטקסים. אולם העושר בא במחיר – בהחלטה שנודעה לימים בשם "השקיעה הבאבילנית", אחד מאדוני הממלכה המשגשגת החל בגירוש של כל מי שלא אחז בכוח קסום, בטענה שהם פוגעים בכוחה של הממלכה ומחלישים אותה. אילו שנמלטו לפני הגזרות נבלעו רובם בין חומות הזכוכית הבלתי שבירות שבין פרז'ינה לבאבילן, ואילו שאיחרו את המועד גורשו לחולות הנודדים שבין באבילן למז'רה.
רובם מתו ביסורים בידי התפלצים. אילו ששרדו הפכו לעם של בוזזים בשם הבדל'אווים, נודדים הלוך ושוב בין המדינות שלכדו אותם בטבעת החנק, נחושים לשרוד בכל מחיר. הבאבילנים שהספיקו להגיע לפרז'ינה נכנסו בעיקר לכוחות הגבול של הממלכה הקנאית, ותחת נס השמש השקופה הפכו ליחידת משמר מיוחדת שצאצאיה מפטרלים עד היום על החומה, יחידה בשם "שחורי הדם".
רובם מתו ביסורים בידי התפלצים. אילו ששרדו הפכו לעם של בוזזים בשם הבדל'אווים, נודדים הלוך ושוב בין המדינות שלכדו אותם בטבעת החנק, נחושים לשרוד בכל מחיר. הבאבילנים שהספיקו להגיע לפרז'ינה נכנסו בעיקר לכוחות הגבול של הממלכה הקנאית, ותחת נס השמש השקופה הפכו ליחידת משמר מיוחדת שצאצאיה מפטרלים עד היום על החומה, יחידה בשם "שחורי הדם".
נפילת הצריח
ואז, ביום גורלי אחד, בני האדם פסעו רחוק מדי. המגע עם נשמת החול השכיח מהם את שבריריותם, והם נעמדו מול אויב שלא יכלו לו –מלכת תפלצי האימים של מדבר החצות. מלך באבילן הכריז שיבתק את ראשה של המפלצת ובכך יסיים את האיום הממיד שמנע מכל מאג בעולם לחקור עמוק מדי את סודותיה של ממלכת הצללים.
בלאחר מאבק קצר וברוטאלי, מגדל הכשף הבבילאני התרסק. אלפי המאגים שהחזיקו אותו מתו במקום, וכאשר נשמת החול שלהם נקרעה מגופם בכוח, זו הייתה תחילת הסוף. חולות הלילה חזרו לעולם, מניסים מגבולות בבילאן את הפניסים ודוחפים אותם לחיות על ספינותיהם. המוני באבילנים מתו במאבק, ואילו ששרדו החלו להתאגד בקבוצות קטנות, שומרים על מסורות עתיקות של קסם צללים בכדי להילחם באש עם עוד יותר אש.
בלאחר מאבק קצר וברוטאלי, מגדל הכשף הבבילאני התרסק. אלפי המאגים שהחזיקו אותו מתו במקום, וכאשר נשמת החול שלהם נקרעה מגופם בכוח, זו הייתה תחילת הסוף. חולות הלילה חזרו לעולם, מניסים מגבולות בבילאן את הפניסים ודוחפים אותם לחיות על ספינותיהם. המוני באבילנים מתו במאבק, ואילו ששרדו החלו להתאגד בקבוצות קטנות, שומרים על מסורות עתיקות של קסם צללים בכדי להילחם באש עם עוד יותר אש.
עליית הפרז'ינים לשלטון
הפרז'ינים עמדו בעוז והרחיקו את התפלצים לאחור, ואילו לא יכלו לעבור את המים מהעבר האחר בכמויות גדולות מבלי להתפורר לגרגירים. וכאשר הפרז'ינים חזרו על הצעותיהם לנתק את הקסם כולו, העולם היה מוכן להקשיב. הבא'דלווים השכירו את שירותיהם ובקלילות מפתיעה הדפו לאחור את הכוחות המז'ריים, נעזרים בתומכים מתוך הארמון עצמו שעזרו להם לסיים את הכיבוש תוך פחות מחודש.
במהרה, כל יסוד של קסם מורכב נעלם ממז'רה, משאיר רק את הצורות הבסיסיות ביותר מוסתרות, שכן הפרז'ינים לא יכלו לנתק אותו מבלי להרוג את כל האצילים. במקום זאת הם שמו שלטון מחמיר וקנאי במקום, מעניקים את תואר הפחה למטיף צעיר ונלהב שהסתמך על העם שמאס בהתעסקויות עם עולם הרוחות, והפך את המדינה לדיקטטורה צבאית ועוצמתית שמחתה מתוכה כל סימן גלוי לכוחות האפלים.
במהרה, כל יסוד של קסם מורכב נעלם ממז'רה, משאיר רק את הצורות הבסיסיות ביותר מוסתרות, שכן הפרז'ינים לא יכלו לנתק אותו מבלי להרוג את כל האצילים. במקום זאת הם שמו שלטון מחמיר וקנאי במקום, מעניקים את תואר הפחה למטיף צעיר ונלהב שהסתמך על העם שמאס בהתעסקויות עם עולם הרוחות, והפך את המדינה לדיקטטורה צבאית ועוצמתית שמחתה מתוכה כל סימן גלוי לכוחות האפלים.
תחילתה של פניסיה החדשה, ונפילתפ של האיים הדלפיניים
הפניסים ניצלו את המאבקים בדרום כדי להתאגד מחדש, אך זה היה מאוחר מדי – הפרז'ינים נעו מערבה ושרפו עד אפר את הנמלים הפניסים, מרחיבים את חומת הזכוכית שלהם כדי שתמנע מהסוחרים לחזור לעריהם. כדי למנוע התפרקות, הפניסים רצו למנוע התפרקות נוספת, ונשבעו שבועה מחייבת שלא יחזרו לקרקע ולא יתנתקו מהצי, עד שלא ימצאו מנהיג שיוביל אותם לשחרר את ארצם. לו רק ידעו שגם בעוד חמש מאות שנה שבועתם לא תושלם.
כאשר הפרז'ינים התקרבו, הסקית'רים נאלצו לאחד כוחות עם הדלפינים כדי להגן על ארצם ועל אלפי הפליטים שזרמו מפניסיה לכיוון האיים שלהם. אילו היו הקרבות הקשים ביותר בכיבוש הפרז'יני שלעולם לא הוכרעו עד הסוף. הפרז'ינים הסתפקו בשליחת המתנקשים הטובים ביותר שלהם כנגד הגיבורים שהגתגלגלו מחדש, שוב ושוב, בכדי למנוע מהערים לנהל את עצמן כראוי, ובהפגנת נוכחות צבאית בשטח כדי למנוע מרד גלוי.
כאשר הפרז'ינים התקרבו, הסקית'רים נאלצו לאחד כוחות עם הדלפינים כדי להגן על ארצם ועל אלפי הפליטים שזרמו מפניסיה לכיוון האיים שלהם. אילו היו הקרבות הקשים ביותר בכיבוש הפרז'יני שלעולם לא הוכרעו עד הסוף. הפרז'ינים הסתפקו בשליחת המתנקשים הטובים ביותר שלהם כנגד הגיבורים שהגתגלגלו מחדש, שוב ושוב, בכדי למנוע מהערים לנהל את עצמן כראוי, ובהפגנת נוכחות צבאית בשטח כדי למנוע מרד גלוי.
הטארקינים, ילדי הנקמה
אך לא כל הקסם אבד מהעולם. קבוצה של מגים ששרדה את האסון הבבילאני התאגדה על גבולות חומת הזכוכית ודרשה הסכם שלום עם מלך הבדולח. מלך הבדולח הסכים, המגים נכנסו לעיר הבירה הפרז'ינית, והיכלות הגביש היפיפיים התמלאו בדם באותו לילה.
איש לא יודע מה קרה, כל צד מאשים את רעהו בבגידה. כל מה שידוע הוא שמלך הבדולח וכל משפחתו נרצחו באותו הלילה, ביחד עם יותר מחצי מהמגים, שברחו עוד יותר מזרחה עד שהגיעו להרים האינסופיים שנמצאו בגבול פרז'ינה. שם, הם הקימו שבטים, כל אחד הונהג על ידי מג אחר, שנתן לאנשיו מתנות אחרות שסייעו להם. הם קראו לעצמם בשמות שהתבססו על השפה בה נכתב הקסם, השפה הקדמונית המשותפת לכל בני האדם – טארקינים, ילדי הנקמה השקטה.
איש לא יודע מה קרה, כל צד מאשים את רעהו בבגידה. כל מה שידוע הוא שמלך הבדולח וכל משפחתו נרצחו באותו הלילה, ביחד עם יותר מחצי מהמגים, שברחו עוד יותר מזרחה עד שהגיעו להרים האינסופיים שנמצאו בגבול פרז'ינה. שם, הם הקימו שבטים, כל אחד הונהג על ידי מג אחר, שנתן לאנשיו מתנות אחרות שסייעו להם. הם קראו לעצמם בשמות שהתבססו על השפה בה נכתב הקסם, השפה הקדמונית המשותפת לכל בני האדם – טארקינים, ילדי הנקמה השקטה.
עידן הבדולח
השנים חלפו ונראה היה שהשלטון הפרז'יני רק התחזק. המגים במערב פרז'יניה סבלו ממסע חיסול אכזרי כל כמה עשורים, השלטון הפרז'יני הקנאי במז'רה התחזק מיום ליום, הפניסים המשיכו בוויכוחיהם הקטנוניים ובניסיון להרוויח כסף וכבוד בעודם נודדים ברחבי האוקיינוס ללא מנוח. הדלפינים והסקית'רים כאחד גנחו תחת עול גזרותיו של השלטון. מישהו היה חייב לעשות משהו.
עליית המאראקנים
ומישהו אכן עשה משהו. מלומד צעיר בשם מאראקאן העלה תיאוריה, שלפיה הסיבה שהקסם השחית את נפשותיהם של המשתמשים הייתה שהוא קשר את הכוח ישירות לנשמת החול שלהם. ואם, כך שיער המלומד, תימצא דרך לתעל קסם מבלי לקשור אותו לנשמת החול, ניתן יהיה לנצל את הקסם של ימים עברו ללא הסכנות.
הוא נשרף לעיני הרבים בכיכר העיר, למרגלות ארמון הגביש, שלושה ימים לאחר שספרו התפרסם. אבל תוך שבוע, קם מאראקאן נוסף. שטען דברים דומים. גם הוא נשרף, אבל הפרז'ינים שכחו שברגע שמתחילים להבה, קשה לכבות אותה.
באימפריה החלה תנועה. אנשים שלבשו בגדים אפורים כאפר ואדומים כדם, עם מסכות סובלות וכואבות על פניהם, שדיברו על שינוי בדרכי האימפריה. כולם קראו לעצמם מאראקאן, והם עמדו להביא את הסדק הגדול הראשון בכוחה של האימפריה. מטאפורית, ומילולית.
הוא נשרף לעיני הרבים בכיכר העיר, למרגלות ארמון הגביש, שלושה ימים לאחר שספרו התפרסם. אבל תוך שבוע, קם מאראקאן נוסף. שטען דברים דומים. גם הוא נשרף, אבל הפרז'ינים שכחו שברגע שמתחילים להבה, קשה לכבות אותה.
באימפריה החלה תנועה. אנשים שלבשו בגדים אפורים כאפר ואדומים כדם, עם מסכות סובלות וכואבות על פניהם, שדיברו על שינוי בדרכי האימפריה. כולם קראו לעצמם מאראקאן, והם עמדו להביא את הסדק הגדול הראשון בכוחה של האימפריה. מטאפורית, ומילולית.
צעדת הרוחות
המורדים המאראקנים החלו להתנסות בקסם שלהם. חמושים בכוחות מאגיים שהעולם לא ידע שנים רבות, הם צעדו דרך לב האימפריה, עד שהגיעו לחומה שהפרידה בין באבילן הישנה לבין האימפריה. המצעד נודע לבסוף בתור "צעדת הרוחות", שכן נאמר שעל כל אדם אחד שצעד שם, תשע רוחות צעדו עימו.
הם דרשו חופש, וזכות דיבור, וכניסה כרצונם לבאבילן הישנה, בכדי שיוכלו לגלות מחדש את הסודות הטמונים בה. שחורי הדם שעל החומה סירבו, והקרב שהתחולל אחר כך היה מושא לאגדות. בסופו, סדק נוצר בחומה הבלתי שבירה. מצד אחד המגים המאראקנים התפרצו החוצה, ולתוך האימפריה התפרצו יצורי החצות.
בפעם הראשונה מזה שנים הפרז'ינים נאלצו להתמודד עם מפלצות אמיתיות בשטחם, והתגובה העלובה שלהם גבלה בחוסר אונים גמור. המאראקנים קראו לכל מי שרצה להצטרף אליהם, ובכך החלה צעדת הרוחות השניה. מוגנים תחת כוחן של הרוחות צעדו עשרות אלפים למשך חודשים, חוצים את באבילן ופונים דרומה, חותכים דרך כל מי שעמד דרכם במז'רה ומעוררים מחדש את רוח המרד שהייתה רדומה בהם מאז הכיבוש.
המאראקנים התיישבו בארץ מערבית למז'רה, וקראו לה מאראקאן על שם המייסד שלהם. הם החלו לנהל מערכת מורכבת של חוקים וכללים , ביורוקרטיה שהבטיחה תנאים אידאליים בין הרוחות לבין בני האדם ויכולת ליצור קסם ביניהם. דכן הרוחות לא יכלו לפעול בלי גוף, והמאראקנים שמחו שהקסם ישמש אותם במקום שיכנס בחולות הלילה ויהפוך למפלצות.
הם דרשו חופש, וזכות דיבור, וכניסה כרצונם לבאבילן הישנה, בכדי שיוכלו לגלות מחדש את הסודות הטמונים בה. שחורי הדם שעל החומה סירבו, והקרב שהתחולל אחר כך היה מושא לאגדות. בסופו, סדק נוצר בחומה הבלתי שבירה. מצד אחד המגים המאראקנים התפרצו החוצה, ולתוך האימפריה התפרצו יצורי החצות.
בפעם הראשונה מזה שנים הפרז'ינים נאלצו להתמודד עם מפלצות אמיתיות בשטחם, והתגובה העלובה שלהם גבלה בחוסר אונים גמור. המאראקנים קראו לכל מי שרצה להצטרף אליהם, ובכך החלה צעדת הרוחות השניה. מוגנים תחת כוחן של הרוחות צעדו עשרות אלפים למשך חודשים, חוצים את באבילן ופונים דרומה, חותכים דרך כל מי שעמד דרכם במז'רה ומעוררים מחדש את רוח המרד שהייתה רדומה בהם מאז הכיבוש.
המאראקנים התיישבו בארץ מערבית למז'רה, וקראו לה מאראקאן על שם המייסד שלהם. הם החלו לנהל מערכת מורכבת של חוקים וכללים , ביורוקרטיה שהבטיחה תנאים אידאליים בין הרוחות לבין בני האדם ויכולת ליצור קסם ביניהם. דכן הרוחות לא יכלו לפעול בלי גוף, והמאראקנים שמחו שהקסם ישמש אותם במקום שיכנס בחולות הלילה ויהפוך למפלצות.
העולם היום
ובעוד המאראקנים התיישבו, המאבק רק החל. גלי המרד התפשטו דרך האימפריה, מעודדים את הדלפינים ויריביהם משכבר הימים להתאחד בשנית ולהשליך מעליהם את עולו של השלטון הפרז'ני. מלחמת אזרחים עקובה מדם התפתחה במז'רה, ובפעם הראשונה מזה שנים הבא'דלווים הותקפו בגלוי לאחר שטינה של מאות שנים הותרה מכלאה בין לילה.
האימפריה הפרז'ינית עדיין אוחזת במושכות, בקושי. השמועות מדברות על תכנון לסדק נוסף בחומה, בגבול עם פניסיה העתיקה. על גיבורים שקמים מחדש לתחיה בעוד המתנקשים האימפריאליים נכשלים בעבודתם שוב ושוב. על כך שהטארקינים מופיעים יותר ויותר בתכיפותברחבי העולם, מפיצים את הקסם העתיק ונופחים בו רוח חיים שאבדה לו מזמן.
המאבק במפלצות קרע מבפנים את הפרז'ינים, ודחף אותם לבקש עזרה מאויביהם השנואים ביותר, הבאבילנים, שבילו את המאות האחרונות במלחמה לחיים ולמוות נגד המפלצות של מדבר החצות.
העולם מבעבע כמו קדרתו של מג שהולכת להתפוצץ. זעם, טינה, פחד, ודם מכתימים את החולות של מז'רה, את הסלעים של דלפיני, ואת האלמוגים בים הארגמן. ואפילו הבורים ביותר יודעים שטורפים נמשכים לפחד. השאלה על שובה של מלכת המפלצות לא נעשתה שאלה של האם, אלא מתי. אילו הם חולות השקיעה, בהצלחה עם לצאת מכאן בחיים.
האימפריה הפרז'ינית עדיין אוחזת במושכות, בקושי. השמועות מדברות על תכנון לסדק נוסף בחומה, בגבול עם פניסיה העתיקה. על גיבורים שקמים מחדש לתחיה בעוד המתנקשים האימפריאליים נכשלים בעבודתם שוב ושוב. על כך שהטארקינים מופיעים יותר ויותר בתכיפותברחבי העולם, מפיצים את הקסם העתיק ונופחים בו רוח חיים שאבדה לו מזמן.
המאבק במפלצות קרע מבפנים את הפרז'ינים, ודחף אותם לבקש עזרה מאויביהם השנואים ביותר, הבאבילנים, שבילו את המאות האחרונות במלחמה לחיים ולמוות נגד המפלצות של מדבר החצות.
העולם מבעבע כמו קדרתו של מג שהולכת להתפוצץ. זעם, טינה, פחד, ודם מכתימים את החולות של מז'רה, את הסלעים של דלפיני, ואת האלמוגים בים הארגמן. ואפילו הבורים ביותר יודעים שטורפים נמשכים לפחד. השאלה על שובה של מלכת המפלצות לא נעשתה שאלה של האם, אלא מתי. אילו הם חולות השקיעה, בהצלחה עם לצאת מכאן בחיים.
הסברים בקצרה
הנשמה : לפי המיסטיקה הקלאסית הנשמה מורכבת מהחול, שהוא הכאוס, והזכוכית שהיא הסדר המוסרי. הסמליות בעולם היא בהתאם, כשזכוכית מזוהה עם שמש ואור וחול מזוהה עם חושך ולילה. (עדיין לא חשבתי על סימבוליזם לירח, מוזמן להמציא לבד).
מדבר חצות – ממלכת המפלצות שעומדת במקביל לעולם שלנו, המקום אליו נעלם כל החול כאשר השמש שלחה את קרניה לעולם.
רוחות – יצירי ביניים – הם עשויים מחול, אבל עדיין קיבלו מספיק מקרני השמש כדי להתעצב לכדי רעיונות ברי תפישה, לא הזוועות שרודפות את מדבר החצות בעצמו. הן המקור לכוח הקסם המאראקני.
העמים (ביחד עם סוג קסם, אם יש, והעם עליו הם מבוססים בת'אה)
פרז'ינים (קאסטיל) – אימפריה סופר קנאית ושונאת קסם שמאמינה שהוא חולשה של הנשמה עקב הקשר לחול האפל. מבוססים על האימפריה הפרסית.
דלפינים (אבאלון) – ארכיפלג של ערי מדינה שמונהגות על ידי גיבורי העבר שהתגלגלו מחדש, מבוססים על יוון הקלאסית
פניסים (וודאק) – קבוצה של ספינות סוחרים שנודדות בים ואוספות קשרים, מונהגות במערכת פוליטית סופר סבוכה שמחכה למנהיג מספיק חזק וחכם כדי שינהיג אותם. בין הספינות הגדולות יש פלטפורמות וגשרים שמאפשרות להם ליצור מעין "מדינה ניידת" על המים.
סקית'רים (היילנדרז) – מבוססים על הסקיתים, קבוצה של חיילים פניסיים שהפכו לעם בפני עצמו כשנשבעו להביס את הדלפינים
בדלא'ווים (וונדל) – חסרי קסם שגורשו מבאבילן הישנה, בוזזים שהפכו לעם של סוחרים ושכירי חרב מועדפים תחת השלטון הפרז'יני.
באבילן (אייסן) – בעבר מרכז כוח אדיר לקסם. כעת שממה רדופה שבה שוכנות המפלצות של מדבר חצות לאחר שהן שחררו אותן בטעות, מי שנותר הם בני הקהילות הקטנות ששורדים בקושי, נאבקים שנים נגד אויב בלתי ניתן להבסה.
טארקיניה (אוסורה) – המקום שאליו נמלטו המגים, הקימו צבא קשוח שמשתמשים בכלי נשק חמים מונעים בקסם, והם מנותקים מכל שאר העולם, מבוססת על טורקיה העותמאנית. לאחרונה הם התחילו להתערב מחדש בעולם
מאראקאן (הקומונוולת') – הארץ החדשה והדמוקרטית של המאראקינים, שילוב בין דמוקרטיה ישירה נוסח אתונה לבין ארץ דמויית לילות ערב מלאה בבירורקרטיה ותככים של בני אדם ורוחות, מרכז תרבות וסחר מפותח.
מז'רה – הארץ הראשונה, ארץ שבה הקשר בין העולמות נחקר והפך לסוג חדש ומסתורי של קסם ממנו נותרו רק שרידים. שרויה במלחמת אזרחים קשה בין תומכי הפרז'ינים והמתנגדים אליהם, מבוססת על מצרים הפרעונית רק בלי הפרעה (כי הם נרצחו ממזמן, עכשיו יש נסיונות להעלות אחד חדש לכתר).
מדבר חצות – ממלכת המפלצות שעומדת במקביל לעולם שלנו, המקום אליו נעלם כל החול כאשר השמש שלחה את קרניה לעולם.
רוחות – יצירי ביניים – הם עשויים מחול, אבל עדיין קיבלו מספיק מקרני השמש כדי להתעצב לכדי רעיונות ברי תפישה, לא הזוועות שרודפות את מדבר החצות בעצמו. הן המקור לכוח הקסם המאראקני.
העמים (ביחד עם סוג קסם, אם יש, והעם עליו הם מבוססים בת'אה)
פרז'ינים (קאסטיל) – אימפריה סופר קנאית ושונאת קסם שמאמינה שהוא חולשה של הנשמה עקב הקשר לחול האפל. מבוססים על האימפריה הפרסית.
דלפינים (אבאלון) – ארכיפלג של ערי מדינה שמונהגות על ידי גיבורי העבר שהתגלגלו מחדש, מבוססים על יוון הקלאסית
פניסים (וודאק) – קבוצה של ספינות סוחרים שנודדות בים ואוספות קשרים, מונהגות במערכת פוליטית סופר סבוכה שמחכה למנהיג מספיק חזק וחכם כדי שינהיג אותם. בין הספינות הגדולות יש פלטפורמות וגשרים שמאפשרות להם ליצור מעין "מדינה ניידת" על המים.
סקית'רים (היילנדרז) – מבוססים על הסקיתים, קבוצה של חיילים פניסיים שהפכו לעם בפני עצמו כשנשבעו להביס את הדלפינים
בדלא'ווים (וונדל) – חסרי קסם שגורשו מבאבילן הישנה, בוזזים שהפכו לעם של סוחרים ושכירי חרב מועדפים תחת השלטון הפרז'יני.
באבילן (אייסן) – בעבר מרכז כוח אדיר לקסם. כעת שממה רדופה שבה שוכנות המפלצות של מדבר חצות לאחר שהן שחררו אותן בטעות, מי שנותר הם בני הקהילות הקטנות ששורדים בקושי, נאבקים שנים נגד אויב בלתי ניתן להבסה.
טארקיניה (אוסורה) – המקום שאליו נמלטו המגים, הקימו צבא קשוח שמשתמשים בכלי נשק חמים מונעים בקסם, והם מנותקים מכל שאר העולם, מבוססת על טורקיה העותמאנית. לאחרונה הם התחילו להתערב מחדש בעולם
מאראקאן (הקומונוולת') – הארץ החדשה והדמוקרטית של המאראקינים, שילוב בין דמוקרטיה ישירה נוסח אתונה לבין ארץ דמויית לילות ערב מלאה בבירורקרטיה ותככים של בני אדם ורוחות, מרכז תרבות וסחר מפותח.
מז'רה – הארץ הראשונה, ארץ שבה הקשר בין העולמות נחקר והפך לסוג חדש ומסתורי של קסם ממנו נותרו רק שרידים. שרויה במלחמת אזרחים קשה בין תומכי הפרז'ינים והמתנגדים אליהם, מבוססת על מצרים הפרעונית רק בלי הפרעה (כי הם נרצחו ממזמן, עכשיו יש נסיונות להעלות אחד חדש לכתר).
עריכה - חילקתי את ההיסטוריה לתקופות ומאורעות לנוחות קריאה.