רין זוכרת את הכיוון הכללי של השבט של ואשו. אבל זה לא הכיוון אליו אתם הולכים. העקבות ברורות באדמה הרטובה מדם, והכיוון שלהם החלטי וחד. מדי פעם הן עוצרות ליד שיח או גופה של חיית בר, אבל וואף לא ברח לכיוון אקראי. הוא יודע טוב מאוד לאן הוא הולך.
איפה שהעקבות נעלמות, גורן מוצא את עקבות האנרגיה שלו. איפה שהעקבות מוסתרות על ידי אנרגיה אפלה יותר, העקבות של וואף מופיעות מחדש. לאחר הליכה ארוכה של חמישה ימים ארוכים, במהלכם (באורח פלא) לא הותקפתם כלל, אתם מגיעים לעמק רחב ידיים. הרים שנראים כמו טפרים של אבן, חדים, גבוהים ותלולים, עולים מהקרקע סביבכם, והעמק שומם, חסר צמחייה או בעלי חיים. הוא עמק עצום, חורש רעות - אבל אין ספק שהעקבות של וואף הובילו בדיוק לכאן. הוא לא הלך למקום הזה סתם - הוא ידע לאן הוא הולך. הוא ידע למה הוא מגיע לכאן.
מצד שני, כאן גם נפסקות העקבות שלו. כאילו הוא פשוט... נעלם.
ובנוסף... משהו מתקרב אליכם ממזרח (העמק נמצא ממערב אליכם). משהו גדול, מסיבי ואפל מאוד.