• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כבשן הכפור-עץ משחק [3/4][מו"ד 5]

נושא
עולם מערכה
בית מרחץ
"כולם מתים לבד, מהמלך בשדה הקרב ועד לאיכר במיטתו". דורזייר משפשף את ראשו המוארך במבוכה, נשאר עדיין בתוך המים. "מצטער, אני לעתים מפריז קצת בוויכוחים. עבר זמן מה מאז שפגשתי אנשים שיודעים יותר ממתי לשתול את החיטה, ונדיר שהם יודעים גם מתי להניף חרב... חברי אומרים שאני חסר כל חוש עידון, וכפי שראית, לפעמים זה גורם למקרים מביכים, כמו עם קסרהוקסן ידידנו".
דורזייר יוצא מהמים, לובש את בגדיו. "שנלך לפגישה המתוכננת?"
 
אדלוס מניד בידו בביטול.
"אה, לכולם יש תירוץ כזה או אחר למה הם יצאו לדרך. אבל אני יכול לזהות עיניים שרוצות לראות דברים חדשים ורגליים שרוצות ללכת במקומות שאיש לא הלך בהן, וזאת מספיק סיבה בשבילי."
 
רנה
רנה מהנהנת, לוקחת את הזמן להרהר בדבריו. "תודה לך על השיחה המלבבת, אסביורן. בהחלט עזרת לי להבין דברים רבים אודות אנשיך ותרבותכם. כעת אני מציעה שנשטוף ידיים ונמהר לסעודה - אלא אם איחור אופנתי הוא נהוג בגלנטייס." היא מחייכת, למרות שלא בטוחה שאסביורן יבין את המושג.
 
אדלוס חושב מספר רגעים על השאלה של מארה.
"אני הייתי מקשיב יותר לרנה מאשר לאדריק כאשר מחלטים כיצד לפעול. אני חושב שהוא היה מהילידם שרודפים אחרי ארנבות לתוך המחילה בלי לבדוק אם הם יכולים לצאת ממנה."
לאחר מכן אדלוס נפרד ממארה בנפנוף וחיוך לפני שהוא בודק האם התה מוכן.
OUT
אני הנחתי שסיימת, אם אתה רוצה להמשיך את השיחה עם אדלוס נעשה זאת במקביל לסצנת הסעודה עם כולם.
אסביורן צוחק. "בדרך כלל מי שמאחר לארוחה נשאר רעב, אבל אני לא חושב שאת צריכה לדאוג לזה הפעם."
הוא מסיים להתארגן ומוביל אותך במעלה הגבעה אל היכל השתייה.

לבד ובזוגות אתם עולים לעבר היכל השתייה. מבנה העץ הגדול ביותר בכפר בנוי צמוד אל המצוק המתנשא מעלה שתוחם את הכפר.
אור הלהבות שנראה מדלת הסגורה למחצה וקול הצחוק והשיחות של האנשים בפנים מבטיחים שינוי מבורך מהלילה הקר והשקט.
כאשר אתם נכנסים אל היכל השתייה אתם מוצאים את עצמכם בחדר מרכזי עם בור אש מלבני במרכזו ומספר שולחנו ארוכים מסודרים סביבו במעין ח . בשולחן המרכזי יושבת קלין שקוראת לכם לשבת לצידה כאשר אתם מגיעים. (כולל אסביורן אשר מתיישב לצידה).
בשולחנות הצדדיים יושבים בערך 20 אנשים ונשים מהכפר שמניפים כוס בברכה כאשר כל אחד מכם נכנס, נראה שהסיפור על הזרים שהגיעו לכפר והסתכנו במכרה כדי להציל את חבריהם ובני משפחתם התפשט מהר.

מארה היא האחרונה להגיע אל היכל השתייה וכשהיא מתיישבת בשולחן המרכזי קלין קמה על רגילה קולות השיחה משתתקים כשהריהל מדברת.
"היום איבדנו אנשים טובים" היא אומרת בקול מעשי. "עם החורף שלא נגמר והלוחמים שלנו שעדיין לא חזרו מארצות הנהר אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה. אבל אנחנו לא זרים לקושי. אנחנו ילדי הסערה ואנחנו נשרוד ונצליח, לא משנה איזה אתגרים יעמידו אותנו האלים.
היא מניפה את ספלה והאנשים מניפים את ספלם בתגובה, חלק בצעקה אך רובם בשתיקה.
קלין מורידה את זרועה ולפני שהיא מספיקה להתיישב או להמשיך לדבר אסביורן קופץ על רגליו "ולחיי הגיבורים שהגיעו לכפר!" הוא קורא ומניף את ספלו ושאר האנשים מניפים את ספלם שנית, הפעם בצורה נמרצת יותר ובקריאת שמחה ותודה.
אסיורן וקלין מתיישבים, אסביורן בחיוך וקלין עם הבעה קפואה על פניה.
קולות השיחה בחדר מתחילים מחדש ואחד האנשים היושבים בפינה בין השולחן הצדדי למרכזי הלובש נזר מעץ (סמלם של הבארדס של גלנטייס) מוציא כלי נגינה מוזר הנראה כמו זוג מגני מתכת צמודים זה לזה ולתופף עליו בעדינות, מפיק מוזיקה זרה אך לא צורמת שממלאת את ההיכל.

OUT
למי שלא מכיר, מדבור בכלי Hang
בדיקת תבונה (היסטוריה) לגבי הכלי. למארה יש ייתרון בגלגול.
הכלי נקרא "מגן הזמר" או פשוט מגן, מקור הכלי הוא בגמדים של קזה-גרים ונדיר לראות אותו מכיוון שאין כמעט אנשים בגלנטייס עם הכישרון בנפחות כדי ליצור את הכלי והוא כמעט ולא מוכר בשאר העולם.
 
אדריק, מיד עם ההזמנה לשבת לשולחן, מקבל אותה בברכה.
מיד לאחר גל התרועות השני שאסביורן הביא, הוא קם וקורא בשאגה כמעט, "ולחייכם, אנשים אמיצים, ולקבלות הפנים שאתם יודעים לערוך!".
הוא שם לב לכלי הנגינה המוזר, ולאחר מכן הוא מתיישב ופונה לאסביורן, "אתה יודע, אתה ואחותך מאוד מזכירים לי את אחותי, תשמור עליה הליידי, ואותי".

META
היסטוריה:
1ק20 - 1 = 16
 
דורזייר מתיישב גם הוא לצד השולחן, ומתיישב בהבעת בחילה קלה. הרעש וההמולה לא עושים איתו חסד. הוא מרים כוס של שיכר בהבעת בחילה קלה, ולאחר התלבטות קצרה, מניח את הכוס בחזרה במקומה.
הוא כן משתדל להקשיב לשיחות שמסביבו, גם של בני החבורה וגם של המקומיים. בשהותו הקצרה בגלנטייס הוא לא הספיק ללמוד הרבה על האזור, וכל פיסת מידע עשויה לעזור.

Meta
תפיסה:
[dice:sf0o9b]734040:0[/dice:sf0o9b]
 
קסרהוקסן שנכנס קודר לאולם, מתעורר לחיים עם השבחים לחבורה.
הוא מניף את הספל שלו. "לחיי קסרהוקסן וחבורתו!'
ואז למרות הרעב, המוזיקה מושכת אותו. הוא שולף את החליל המוזר ומצטרף לנגנים, מלווה את נגינתם בכלי המוזר שמתאים רק למי שיש לו שש אצבעות.

---
תבונה
[dice:1jp58q]734041:0[/dice:1jp58q]

הופעה
[dice:1jp58q]734041:1[/dice:1jp58q]
 
רנה מתכווצת כשקסקהורן מתחיל לנגן בחליל, אבל משתדלת לשמור על ארשת פנים מחוייכת. היא מתיישבת ליד אחיה ומביטה מהוססת בסועדים האחרים, בבירור רגילה לסוג אחר של סעודות ולא ממש יודעת איך להתנהג כאן.

META
היסטוריה - 14+2=16
 
מארה מתכווצת לתוך הגלימה שלה כל פעם שמשהו מושך את תשומת לבם של האנשים אליה. הם אולי מריעים עכשיו, אבל זה לא בהכרח שהם יקבלו אותה לאחר שיראו את פניה.
"לא מצאתי נפחיה מספיק גדולה לתקן את הסיף שלי ועכשיו אני רואה שיש לכם פה מגן הזמר?" מארה משתדלת להביע מעט השתוממות בקולה לאחר שהברכות נגמרות.
META:
היסטוריה: 2 או 12 + 3=15 הצלחה.
 
קול הנגינה של קסרהוקסן נשמע זר כמו כל הנגינה של הבארד, אבל בעוד הנגינה של הבארד משתלבת עם האווירה ומוסיפה לה כמו תבלין אקזוטי המשדרג מאכל מוכר, הנגינה של קסרהוקסן דומה לחריפות לא צפויה במאכל שגורמת לאוכל להשתנק ולחפש את הספל הקרוב.
הבארד ממשיך זמן קצר אחרי שקסרהוקסן מצטרף אליו לפני שהוא מניח את הכלי בצד ומסמל לקסרהוקסן לעשות אותו דבר, להקלתם של אלה היושבים בקרבת השניים.
"זאת פעם ראשונה שאני רואה כלי שכזה חברי, האם הכנת אותו בעצמך"? הבארד שואל את קסרהוקסן בנימוס ועם קול עשיר שרומז לכך שהוא מוכשר בהופעה ביותר מאשר נגינה על כלים.

בלי הנגינה קולות האנשים ממלאים את החדר, וזהו קול נעים בפני עצמו עבור טיפוסים מסוימים, אנשי הכפר לא מנסים לשמור על קולם נמוך או לנהוג בצורה שתיחשב מנומסת בחלקים אחרים בעולם, קול האכילה והשתייה (שבעצמם חזקים בהרבה ממה שחלק מהחבורה רגילה) נשמע בקושי תחת קול אנשים שמדברים בלהט, צחוק וצעקות.
קשה לאסוף מידע של ממש מהשיחות שמתחילות ונגמרות במהירות, אך אלה שמנסים להקשיב דווקא לאנשים שמדברים בשקט וברצינות יותר יוכלו לשמוע את הדאגה ליבולים שלא צומחים בגלל החורף הארוך, מאגרי האספקה שמתחילים להצטמצם וחוסר האנשים לבצע את העבודות הנדרשות בכפר.

אסביורן מניד בראשו כשהמנהגינה נעצרת כאילו כדי להוציא את הצלילים האחרונים.
"הא!, אני אקח זאת כמחמאה." הוא עונה לאדריק וטופח על כתפו ביד כבדה לפני שהוא שומע את דברי מארה ופונה אליה.
"או, הבארד רק עובר כאן כחלק מהסיבוב שלו בגלנטייס, אני לא חושב שתוכלי למצוא מישהו עם המיומנות להכין לך מגן שכזה בחוץ לדונבאג, אם בכלל. אבל את מזכירה לי משהו שכמעט שחכתי לעשות." הוא אומר בקריצה לפני שהוא קם והולך לאחד החדרים הצדדיים.
 
אם מבטי האנשים הפריעו למארה הנגינה של קסרהוקסן ממש הכאיבה לאוזניה הרגישות ומי שישב לידה יכל לשמוע את אנחת הרווחה שלה כשהעינוי נפסק.
לאחר שאסביורן קם מארה מביטה לעבר הדלת בערגה, אך מאחר שהיא יודעת שזה יחשב כפגם אם היא תעזוב באמצע הארוחה היא נשארת במקומה, בקושי נוגעת באוכל, ומסדרת את ברדס גלימתה באופן קבוע כל פעם שהיא חושבת שמישהו מביט לעברה.
מאחר והיא יודעת מה המנטור שלה היה חושב על ההתנהגות האנטי חברתית שהיא מפגינה מארה עושה חצי ניסיון לפתוח בשיחת חולין חברתית, "מצטערת שלא יצא לי להצטרף אליכם בבית המרחץ הייתי עסוקה בלחפש אחר מישהו שיוכל לתקן את הסיף שלי." לפי המחסור בכתמי דם ואבק על גלימתה והיעדר ריחות זיעה ודם די ברור לכולם שהיא דאגה להתנקות אחרי הביקור במכרה...
 
קסרהוקסן עצמו רגע אחד מאוחר מדי, מבחין בכשלון שלו להכשל. הוא מתפתה להכנס להתקף זעם, לזרוק כסאות ולצרוח בתסכול.
אבל תגובה ידידותית... מרסנת אותו.
הוא מתנשף.
'...פחות או יותר.' קסרהוקסן מקרקר, בגאווה מעורבת במבוכה על ההופעה הגרועה.
'...כשנשמתי וליבי מצאו את השלווה שבתוהו, למרות גופי השבור... החליל..' הוא מנסה להסביר במילות דיבור פשוטות.
'הופיע. לעתים אני מרגיש שהוא מנגן בי, לא פחות משאני מנגן בו.'
 
"כן, כן, המנגינה היא מזון לנשמה". מחייך דורזייר. "אבל יותר מדי מזון יגרמו גם לבטן לכאוב ולראש לדאוב, אם אתה מבין למה אני מתכוון". ואכן, המבט החולני שהיה על פניו דמויות הלטאה של דורזייר הפך לחולני עוד יותר, אם הדבר אפשרי, וגם הוא נאנח בהקלה כשהמוזיקה הרועשת נגמרת, גם אם פניו נותרו חיוורות.
 
"אני מכיר את התחושות עליהם אתה מדבר." הבארד אומר ומניח בעדינות יד על קסרהוקסן.
"המוזיקה הגיעה אלי בצעירותי ושמעתי אותה בכל פעימת לב, אבל לקח לי שנים להבין את האמת, שנים שאני אנסה לחסוך לך עם השיעור הזה-המנגינה שלך באה מתוכך, וככל שאתה מכיר ושלם יותר עם מי שאתה, כך המנגינה שלך תהיה תהיה שלמה יותר."
יש מבט מועדד על פניו הזקנות של הבארד בהכרה על משהו שמחבר שני בני תמותה מעבר לגזע, מראה או מקום לידה.

"משיגים את מה שהכפר צריך כדי לשרוד עד האביב. זה היה עוד כשחשבתי שהחורף יעבור לבד."
היא עוצרת לרגע לפני שהיא קוראת לכולכם לשים לב לדבריה.
"מאז התגלו דברים שגרמו לי לפקפק בכך. קיבלתי דיוחים על כך שאם מתרחקים מספיק מהכפר דרומה או צפונה מזג האוויר משתנה לכזה שמתאים לעונה. ממה שהאנשים ששלחתי לנסות ולבדוק את התחום של החורף אומרים, נראה שהמרכז של מה שגורם לחורף הזה נמצא בתוך היער המזרחי. וכאן אתם נכנסים לעניין."
היא מניחה שק קטן על השולחן שממנו נשמעים קולות מטבעות מתנגשים, ולצידו היא מניחה 8 מטילי מתכת בצבע ירוק-שחור, במבט קרוב יותר אתכם יכולים לזהות את סמל שרשרת ההרים של קזה-גרים שמוטבעים בכל אחד מהם.
"הרווחתם את השכר הזה, ואני מציעה לכם הזדמנות להרוויח עוד.
יש סוחר שהיה אמור להגיע לכאן דרך הדרך מהזרחית שעוברת דרך היער. הוא מאחר כבר בחמישה ימים, ואני חושבת שזה קשור במה שגורם לחורף הארור הזה."
היא משלבת ידיים ומדברת בקול קודר.
"אני מציעה לכם 250 מטבעות זהב אם תמצאו את הסוחר והעגלה שלו ותביאו אותם לכאן, עם 50 מטבעות זהב נוספים לכל אחד מכם אם הסחורות יגיעו לכאן ללא פגע.
בנוסף לכך, אם תמצאו ביער את הגורם לקור ותביאו הוכחה לכך שטיפלתם בבעיה, אני אשלם לכם כ1000 מטבעות זהב נוספים."

OUT
מטילי המתכת הינם מטילי אדמנטיט, כל אחד מהם בערך בגודל של חבילת שוקולד, שוקל פי שתיים מברזל ושווה כ50 מ"ז. זה לא מטבע נפוץ מכיוון שהגמדים לא אוהבים להוציא את המתכת מחוץ לממלכה שלהם, וכל גמד בעל אמצעים יעדיף לקבל אדמנטיט ולהביא זהב עבורם, אבל הם ניידים בהרבה משקי הזהב הם שווים והם נחשבים מטבע כשיר בכל רחבי אנלמה.
 
אדריק משתתק לפתע. הוא מעיף מבט זהיר לכיוון רנה רנה, וללא מילים היא יכולה לקרוא את מחשבותיו. סיפור תהילה כזה הוא עוד צעד לקראת הגאולה הנכספת.
מבטו משתנה, הופך נחוש לצאת למשימה, אך הוא עדיין צריך לחכות לתשובתה של אחותו, בת הברית - ברית דמים - הטובה ביותר שיכל לקוות לה.
 
קסרהוקסן מקרקר בכעס ללעגו של דרוזייר, אבל מרפה, מתעודד מהאמפטיה של הבארד הזקן.
"מה השם שלך?' הוא שואל בקרקור, ולאחר מכן מקשיב להצעה.

"הזהב נשמע לא רע, אבל הוא כאין וכאפס לתהילה שאצבור כאן! אני מסכים ללא היסוס!'
 
דורזייר מביט מבט תמה בקסרהוקסן, שוב מבהיר שהוא לא מבין את כעסו של דם הדרקון. "כמובן. כמובן. למרות שאני חייב להגיד שהזהב נשמע לי הרבה יותר טוב מאיזה פייטן חסר שיניים שיספר על הרפתקאותינו בעוד מאה שנים".
דם הדרקון החסון מגרד בראשו, מפנה את המבט התמה אל קורין. "תגידי, קור-, אה, כבוד הריהל, תוכלי לספר לנו כמה פרטים נוספים על ה-, אה, שליחות הזו?" הוא שואל, בהיעדר מילה נוספת. "נניח, מה הסוחר העביר? אילו סכנות אורבים ביער הזה, ולמה את חושבת שמקור החורף מקפיא הקשקשים הזה בא דווקא מהיער?"
 
חזרה
Top