א
בכל שנותיו על הווקונג מוהנדס רמורת'י לא ראה התקהלות כזו גדולה בחדר המשותף של הספינה. מוהנדס היה איש ממוצע בממדיו – לא גבוה מדי, לא נמוך מדי ולא רחב מדי – עם שיער שחור שקפא בתספורת הקצרה של הצי ועור חום בהיר בצבע האדמה עצמה. הוא לבש את המדים הצהובים שהוקצו לנחתים שהעידו כמה אדוניהם ייחסו להם חשיבות.
נאמר שלצורך ההתקהלות, הספינה השביתה את מערכת החיישנים שלה ועתה היא הייתה מנותקת מהעולם. החדשות שהם צפו בהם עסקו בסופרנובה ההולכת ומתקרבת של אלפא אוריון שהשפיעה על מספר מושבות של הפדרציה וביניהן כוכב הלכת קוקיין – שממנו הגיע מהנדס הספינה אולג סבירסקי.
לא שהוא הבין למה העירו אותו. מוהנדס בא מטיטאן. מצד שני, הביורוקרטיה של הצי הייתה יצור מופלא באמת ובתמים. במקום להעביר אותו למחנה לחינוך מחדש, הם רק העבירו אותו לצוות עם המספר הכי דפוק מבין צוותי הנחתים של הווקונג – צוות ארבע. ייתכן שכאן טמונה התשובה. ראגון פליי, המפקד של צוות ארבע, נולד באחד העולמות שיושפעו מהסופרנובה באלפא אוריון. וכשמעירים את המפקד, מעירים גם את הצוות שלו.
אותו ראגון פליי עקב בנשימה עצורה אחרי המתרחש בחדשות הערוץ הראשון. בינתיים, מוהנדס הצטרף לנחתים שהעבירו את זמנם בפירוק ובהרכבת המחדרים שלהם. המחדרים היו כלי נשק, שבדומה לאינטלגנציות מלאכותיות, עבר כל כך הרבה הרבעות עם השנים עד שלא היה מחדר אחד שדמה לאחר. וחשוב מזה, המחדר עבר כל הזמן שינויים במבנהו. הנחתים היו צריכים ללמוד אותו בין גיחה לכוכב לכת לגיחה לכוכב לכת. את אותו הזמן שהם בילו בהשעיית חיים. כפי שמוהנדס אמר, הביורוקרטיה של הצי היא יצור מוזר נורא.
יצא למוהנדס רמורת'י לראות במהלך ההכשרה שלו הולוגרמות של חיילים מהעבר מפרקים ומרכיבים את הרובים המצחיקים שלהם. כיום הפירוק וההרכבה נעשו בעין, וליתר דיוק, במערכת החיישנים שסיפקה לו הפדרציה התיכונה. היא פרסה את המחדר לפרוסות ואז לתת-פרוסות עד שהוא יכל לראות את הקשרים שחיברו את המולקולות. לימדו אותו בהכשרה איך לבצע את התהליך. ואז התמונה בראש שלו השתבשה לרגע. כמה מהנחתים האחרים היטו את ראשם. אותם נחתים גם התעסקו עם המחדרים שלהם.
"קרינת צ'רניקוב." אמרה אחת מהם, ארמאיה סטאסקובה, "באמת? באמצע השומקום?"
אחת מהנחתים הרימה לעברה אצבע וסימנה לה להיות בשקט. היא הייתה אחת מאלה שמשפחותיהם היו במושבות ליד אלפא אוריון. ארמאיה הייתה מהצוות המקולל כמוהו. היא הייתה אישה לבנה נמוכת קומה ובלי גרם מיותר אחד של שומן. היו לה פנים ארוכות, רזות ומעט מחוטטות שהזכירו לרמורתי איכרה מהסדרות התקופתיות שראה בילדותו. שיערה היה צהוב וקצוץ כמעט כמו שלו בהתאם לתקנות הצי. היא לבשה את מדי הנחתים הצהובים שלא רק נראו בלויים עליה אלא שהיא ארגה לתוכם מילים גסות שונות לאורך השנים. רמורתי חשב בכל מקרה שמה שהיא חירטטה בכתב הקירילי היה מילים גסות.
בנסיבות רגילות הוא היה חושב שמדובר בכור הספינה. העניין שהחיישנים היו מחוברים למטריצה שפעלה במהירות העולה על מהירות האור שהעבירה את תוצאות העבודה שלהם לגורמים המתאימים באדמירליות. כן, הביורוקרטיה המשונה של הצי עוד פעם בפעולה. המטריצה הזו הייתה רגישה לקרינת צ'רניקוב. קרינת צ'רניקוב הייתה הבום שנוצר אחרי שמשהו עבר את מהירות האור בתווך שהיה בו. כך עקבו באדמירליות אחרי ספינות הצי.
"אנחנו לא לבד." אמר אחד הנחתים האחרים, איש לבן עם זקנקן חום שיגולח בקרוב מאד, "יש עוד ספינת צי באיזור."
---
הקפטן וובסטר ישב בכורסת הפיקוד האהובה עליו. הוא היה איש גבוה בעל שיער שחור ועצמות לחיים גבוהות שהעניקו לפניו החיוורות יופי לפי הנשים שבילה איתן בתקופה שהיה מובטל מאונס משירותו בצי. מדיו היו כסופים כאות להיותו קפטן הספינה ולא נחת. הוא היה צריך את המרחב הנוח שלו כדי להתקשר לאדמירל מיי בנוגע להופעתה הלא צפויה של ספינת צי בגלקסיית ענן מגלן הקטנה. לא שהייתה לו בעיה עם זה. הוא פשוט העדיף שיתאמו את זה איתו מראש והוא לא יגלה את העניין מלמטה – מנחת שעבד בזמן שהוא אמור לצפות בחדשות הפדרציה. עדיף לא להזכיר איך הוא גילה את זה. למרות שהוא תפס את האדמירל מיי כאדם נדיב, האנשים שניטרו את התקשורת עשויים לא להפגין את אותה האדיבות כלפי אותם נחתים.
"ספינת צי נוספת?" שאל האדמירל מיי, גבותיו השחורות מקומרות בתמיהה. אדמירל מיי היה בעל עור צהוב בהיר וצמה שחורה שהורשה לגדל עם הגיעו לדרגת האדמירל. מדיו היו אדומים – הצבע הממוזל ביותר לפי מה ששמע וובסטר. בתרבותו הוא זוהה עם סכנה.
כמובן שעל מנת להשיג את האדמירל, הקפטן מילא כמה טפסים כדי להסביר למה הוא מתקשר אליו. כשהאדמירל התקשר אליו, לא היו טפסים. כשהקפטן התקשר לאדמירל, היה צורך בהם.
הוא נהג לתפוס את מילוי הטפסים כדרך לעודד עצמאות פיקודית בקרב הקפטנים בשטח.
"לא שיש לי בעיה עם זה." הסביר הקפטן וובסטר בנימה מתנצלת "פשוט רציתי מידע."
"איך בדיוק גיליתם אותה? מערכת החיישנים של הווקונג, פרט לחיישנים החיוניים, הושבתה לפי מה שידוע לי." שאל האדמירל מיי וציפה לתשובה כנה וחסרת התחמקויות.
"הכור גיהק, אדוני." ענה הקפטן וובסטר, נשען על הכשרתו כאיש מחלקת ההנדסה, "החיישנים בכור דיווחו על קרינת צ'רניקוב שלא התאימה למדדים הרגילים בתוך הכור."
"אקבל את ההסבר הזה. הייתי פעם נחת כפי שידוע לך." אמר האדמירל מיי בפנים נוקשות "לגבי הספינה, יכול להיות שהאדמירל קאו שלח אותה. הוא לא מתאם איתי תמיד פעילות, כידוע לך."
"האם אין באפשרותך לברר את העניין?" שאל הקפטן וובסטר במלוא ההכנעה את מפקדו.
"האדמירליות דומה למחדר. היא בנויה משכבות על גבי שכבות. ולפעמים שכבה אחת לא יודעת מה השכבה האחרת עושה. וכרגע האדמירליות מתאמת את משבר אלפא אוריון, קברניט." השיב האדמירל מיי ביובש "אתם תצטרכו לפתור את הבעיה בכוחות עצמכם."
והקשר נותק. והקפטן הבין שבזה עתה האדמירל מיי נתן לו את ברכתו לברר את העניין.
---
במקום להשיב אותם להשעיית חיים עם הצוותים האחרים, הקפטן בחר להורות להם לבלות על כורסת דחף לשארית טיסת העל. רמורתי התיישב בין ווילינדר מהצד השני של הגאלאקסיה והשחור היחיד בצוות פרט לו ולראגון פליי בכבודו ובעצמו. מיילס קנאריס וברטרן גארל היו לבנים וארמאיה הייתה, ובכן, ארמאיה הייתה אישה לבנה מקוקיין.
ראגון פליי היה אחד מהאנשים שלקחו לקיצוניות את הנחיות הצי ולא היה לו ולו זקיק שיער אחד – לפי השמועה, הוא היה שחור כשהיה לו שיער – ולבש את מדיו הצהובים כאילו עטה על עצמו את אור השמש המזוינת של כדור הארץ בכבודה ובעצמה,
כמובן.
"בהזדמנות זו שאנחנו ערים," התחיל ראגון פליי לדבר בעוד קרינה רכה, תכלכלה, פשטה והשתלבה בתוך קירותיו הכחלחלים של האולם בעוד ספינת החלל מאיצה לטיסת על "הייתי רוצה לעבור על הנוהלים בצוות הזה."
ארמאיה נשענה לאחור, משלבת זרועות בחוסר רצון. האחרים חיכו למוצא פי המפקד.
"בלתי אפשרי כשאנשים צופים בחדשות, מישהו ממכם עוסקים בתרגולת מחדרים. בבקשה, כבוד לאחיכם עם משפחות ליד אלפא אוריון." הסביר ראגון פליי את תרעומתו. הוא רקע ברגלו כמידת יכולתו היות ורגלו, כשאר גופו, היה מרותקת לכורסת הדחף הזו. הוא שלח מבט לארמאיה כאילו הוא מבקש שתתמוך בו. היא הייתה יד ימינו בצוות עד כה.
"המפקד, אני חושב שאני מדבר בשם כולנו שמה שקורה ליד אלפא אוריון, נשאר שם." התבטא סג"מ ווילינדר שבא מהצד השני של הגאלאקסיה. לנחת ווילינדר היה עור שחור כהה כמו החלל עצמו, ולהבדיל ממפקדו, הוא התהדר בפלומה כהה קצוצה שהוסיפה לו חן. לפעמים עיניו הכחולות נראו לרמורתי כהות יותר מהרגיל כשהוא ניסה להתרכז ברעיון.
ראגון פליי נעץ מבט בשלושת הלבנים בצוות שלהם וציפה מהם לאזור אומץ ולענות לו. הנחת קנאריס היה לבן עם פלומה בצבע צהוב שלבש מדים צהובים והיה חסר לו רק עור צהוב. אם היה לו עור צהוב, הוא לא היה תקוע איתם מעבר לגבולות הגאלאקסיה הזו. הנחת גארל היה בעל שיער כהה עם שפם דק שלא הורשה לפי הנחיות הצי אך נסבל. לבסוף ארמאיה ענתה: "עם כל הכבוד, מדובר בבית שאול שהעניקו לנו אדונינו הצהובים."
אם הם לא היו מרותקים לכורסת הדחף, ראגון פליי היה עושה יותר, כך נראה למוהנדס, יותר מלומר: "ציפית ממך ליותר, סטאסקובה."
לקרוא למישהו צהוב הייתה הצורה המנומסת ביותר בפדרציה התיכונה לקרוא לו מחורבן.
"ובכן, פרט לקפטן גחלילית –" ומוהנדס חש את ראגון פליי עומד לומר שרק לו מותר לקרוא לוובסטר מאחוריו גבו קפטן גחלילית. היה איזה סיפור ביניהם שהוא עיוות את השם שלו למשהו שנשמע כמו 'גחלילית' בשפת האם שלו. " – איש מאיתנו לא ידרוך שם, בעולם האסור. איש מאיתנו לא יזכה לראות את גבעותיה הירוקות של הארץ במו עיניו."
ב
בעוד ספינת החלל האיטה מטיסת העל, הקברניט וובסטר צפה בחדשות הפדרציה התיכונה. היו מהומות בנאסום וחצי תריסר מושבות אחרות. המקומיים תבעו שבעלי הבית החייזריים ישקיעו בהגנה על המושבות האנושיות בעולמותיהם. הרי יש סיבה שמשלמים שכר דירה!
"ספינה, האם גחלילית צפה בזה?" שאל הקברניט שוקע בכורסת הדחף האדומה שלו. הוא ליטף את פלומתו השחורה. בקרוב הוא יוכל לקום כשהספינה תעבור למהירות רגילה. הספינה ענתה, ברוך משונה, "אני לא הייתי דואגת בגללו. ארמאיה סטאסקובה הזו יותר מדאיגה אותי. היא כופרת, ג'ון."
"אין לה לאן ללכת." אמר הקפטן בחיוך עצוב "הצי הוא המקום היחיד שהסכים לקבלה."
והספינה האחרת גדלה לאיטה על המרקע המרכזי שלפניו. הווקונג עצרה בתוך תחומיה המוגנים של מערכת שמש מקומית. ספינת הצי האחרת הייתה מעבר לגבולות המערכת- במקום בו נשבה מעט הרוח של גלקסיית ענן המגלן הקטן. הקפטן זכר את המערכת הזאת.
והוא מילא טופס בקשה לתקשורת עם האדמירל מיי. אם הוא צדק לגבי מטרת הספינה, הקפטן רצה שיהיה מאחוריו הגיבוי של אדמירל. בגלקסיה הייתה סבלנות מוגבלת להצפת שוק. והבנק הגלקטי ניהל את רשומות המטבע בקפדנות מזה מיליארדי שנים. אם צדק, הוא עמד על ספו של מבצע הצפה שעשוי לגרום לגירוש מיליארדים ממושבותיהם ברגע שהחייזרים יצטרכו לכבד את החרם שיטיל הבנק על אמצעי התשלום של האנושות בכלל.
---
בין מוהנדס לבין הרוסי הקשקשן שמונה להיות מהנדס הספינה לא היו יחסים סבירים גם לפני שהרים יד על הקפטן. הרוסי היה אדמוני עם פנים מנומשות וסמוקות שלבש את המדים הכסופים של קצין בכיר. היו הולוגרמות ארוגות בתוך מדיו הכסופים של המהנדס – עדות לתחביב שעסק בו בשעותיו הפנויות. הנחתים האחרים שהו בתאי השעיית החיים. כורסת הדחף שלהם הייתה מאחוריהם, מסריחה מזיעתם. החלל הכחול עם קוויו הישרים היה מקום שאמור להרגיע נחת שזה עתה התעורר מהשעיית חיים.
הוא חשד שהבחירה בצוות הנחתים עם המזל הרע ביותר בספינה – צוות ארבע – הייתה תוצאה ישירה של מעשיו. אנשים זוכרים את מי שכמעט הרג אותם. לא שהוא היה עצמו באותו הרגע. גם הקפטן לא היה בדיוק שפוי באותו הרגע.. אבל הוא היה הקפטן.
"אז מה דעתך על פינוי קוקיין?" שאלה ארמאיה לפני שמישהו מהנחתים הספיק לדבר. מהנדס הספינה, שסידר את המרקעים ההולוגרפיים על רקע הקירות הכחולים, לכסן מבט ארוך לעבר הנחתת הגבוהה ופשוט ירק לעברה בטרם שב לעבוד. לא הייתה שום תשובה טובה לשאלה שהיא שאלה. "באנו לקבל תדריך, ארמאיה." העיר מפקדם, ראגון פליי, "לא לדון בחדשות."
"זה היה על הפעם שהיא בעטה לי בביצים." סינן המהנדס "האדמירליות לא תפנה אותו."
ההערה של המהנדס הסיחה את דעת הצוות ממנו לארמאיה. אם מוהנדס היה אדם ציני, הוא היה חושד שזו הייתה כוונת המהנדס מכלתחילה. ארמאיה שילבה את זרועותיה. "בחיי, זה היה מזמן." העירה ארמאיה בנימה מתגוננת "כשאתה היית אחד המורים. בינתיים אתה נעשית מהנדס ראשי ואני עדיין – "
"סיימתי." אמר המהנדס הראשי, קוטע את דברי הנחתת "עכשיו שבו ולמדו תורה, רבותיי."
ארמאיה הרטיטה את שפתה כשרכנה לאחור על כורסת הדחף. המרקעים הזדהרו מעליו. על מרקע אחד הופיע עץ חלקיקים מהסוג שמופיע בדרך כלל על המרקעים של הנדסה. רמורתי חיכה לפרשנותו של המהנדס הראשי שאמר: "על שלושה דברים עומד היקום: משפחה, אדמה ו... –" וכאן הוא השהה את קולו כדי לתת את החשיבות למילה הבאה "וממון שבלעדיו שני הדברים הקודמים יהיו מאד קשים לקיום. כמה זכור לכם מכלכלה?"
מוהנדס רמורתי בהחלט זכר את השוטה ששאל את המורה לכלכלה למה הממון לא בוטל אם המהדרים יכולים למלא את כל מחסורם החומרי. ממה ששמע מאנשים אחרים, השאלה הזו כמעט חזרה על עצמה וכל אחד מהם שמע גרסאות שונות שלה במהלך השיעורים. כמובן שאדם שנעשה לנחת בצי הוא לא האדם שישאל את השאלה הזו. בכל מקרה, רמורתי הבין לאן המהנדס הזה חתר. הוא זיהה את העץ שהוצג שם משיעורי הכלכלה שלו.
"טאכיונים." אמר ראגון פליי "הם הבסיס של הכלכלה שלנו. בלעדיהם אין למטבע ערך."
"מאה נקודות לראגון פליי!" קרא סבירסקי "כשהצטרפנו אל הכלכלה הגלקטית, קיבלנו, אם רצינו ואם לא רצינו, את הבסיס הטכיוני. על הבסיס הטכיוני מפקח הבנק הגאלאקטי."
עתה הוצגה ספינת הצי על שפת סופה גאלאקטית. רעמים התנפצו בחלל כשחלקיקים התנגשו בתוך הערפילית וכמה מהרעמים הללו היו כחלחלים – עדות לקיומם של טכיונים!
"המשימה שלכם היא לפשוט על ספינת הצי ולבדוק אם היא, לכל הרוחות והשדים, עושה את מה שאנחנו חושדים שהיא עושה שם." סיים המהנדס הראשי אולג סבירסקי להסביר. על המרקע האחרון הופיע תרשים הנדסי של ספינת הצי כפי שהוא היה במאגרי הנתונים. היא הייתה גדולה יותר מהווקונג – לא חוכמה, חשב מוהנדס רמורתי, גם ספינת ההאזנה שאני שירתתי בה פעם הייתה יותר גדולה – והתפרשה על פני שבע קומות לגובה. בחוכמתו, המהנדס צמצם את הספינה לקומה אחת בלבד ושם, לדעתו, מבוצע האיסוף. ולשם ישדרו אותם.
---
לבסוף האדמירל מיי שב אליו. הקפטן וובסטר היה במקלחת קרניים כשהאדמירל התקשר אליו. הקרניים סרקו אותו וטיהרו את גופו בעודן מענגות אותו. הוא הורה להשביתה. בעודו חוצה את המעבר שבין המקלחון לבין חדרו, המשדרים הלבישו אותו במדיו. הקפטן וובסטר יתגעגע לסידור הזה כשיפרוש מהשירות. לא למקלחת, למשדרים המלבישים אותך. זה היה טוב כמו האנדרואידים הללו שהלבישו את צמרת המפלגה באופרות הסבון. הוא התיישב בכורסת הדחף האדומה שלו ופניו של האדמירל מיי צפו על המרקע שמולו. החדר היה קטן, כמעט כוך לעומת הווקונג, מעין ספירה קטנה ועגולה שבקצה תא השעיית החיים האישי של הקפטן. הכורסה הייתה נוחה ומצוידת בכל העזרים הנחוצים לניהול ספינה. לא היה צורך בשולחן עבודה כמו שהראו באופרות סבון אם הייתה לך כורסה כזו. מרקעים אחרים הציגו מראות נבחרים מהווקונג שבחרה הספינה, ומפעם לפעם, נופים מהגאלאקסיה שנראו לווקונג מעניינים מספיק כדי שישברו את הצפייה החדגונית בספינה. הכל היה מרובד, כמובן, באדום מפלגתי חם ועשיר.
"האם כבר ביצעתם את הפשיטה על ספינת הצי שמצאתם?" שאל האדמירל מיי בנוקשות.
"לא." ענה הקפטן וובסטר "האם עליי לבטל אותה?"
"חס וחלילה," ענה האדמירל מיי, פניו מחייכות בעצבנות, "ביצעתי חקירה קלה בעצמי. מסתבר שבעיצומו של הבלגן שנבע ממשבר אלפא אוריון, אחת מספינות הצי נגנבה, קפטן."
"בסדר." אמר הקפטן וובסטר "האם ידוע מי גנב אותה? אצטרך לעדכן את צוות הנחתים."
"לא." הודה האדמירל מיי "עם זאת, יידענו את הבנק הגאלאקטי לגבי גניבת הספינה הזו."
הקפטן וובסטר ידע כבר מזמן שלאדמירל מיי היה קו ישיר לכמה גורמים שעזרו לו למממן את הפרויקט הזה. אז מסתבר שאחד מהם היה לא אחר מהבנק הגאלאקטי בכבודו ובעצמו. מה היה בגלקסית הענן המגלני הקטן שעניין את החייזרים הללו?
"בקיצור, יש לך אישור מכאן ועד מזכיר המפלגה לבצע את הפשיטה, הקפטן וובסטר." אמר האדמירל מיי וניתק. הקפטן וובסטר הבין שאם ייכשל, יש סיכוי שהוא ייאלץ לפרוש.
ג
רשמית הפשע הוכחד בפדרציה התיכונה. איך ייתכן פשע אם מגיל צעיר מתכנתים אותך עם טכנולוגיות ההתניה העצבית הטובות ביותר שעמדו לרשות האנושות? היו שמועות. וראגון פליי אישר שיצא לו להיתקל באנשים שההגדרה הכי טובה להם במילון היא... פושעים. ולא רק פושעים כי אם גנבים עלובים. לדבריו, היה להם פטרון באדמירליות. אחרת איך הוא יכל להסביר את הצבתו בצוות ארבע אחרי שעצר והעביר אותם למחבוש.
עתה הם שודרו לספינה גנובה. הייתה כניסה אחורית שנועדה למקרה ששודדי חלל חייזריים יגנבו את ספינת החלל. אף אחד לא חשב על בני אדם כשתכננו את הכניסה הזו. הקומה השלישית הייתה ריקה. מוהנדס הבחין בקצה הקומה בצבתות האנרגיה של מלכודת טאכיונים שהפיצו אנרגיה תכלכלה שהסבירה בלי הרבה מילים למה הקומה הייתה ריקה. שדות הכח, שהוקרנו מהשתלים הקיברנטיים שלהם, החזיקו עד כה מעמד. הם היו גרסה ממוזערת של שדות הכח שהגינו על הווקונג עצמה. ובקטנה, היו חזקים בהרבה מהגדולים.
המסדרון הראשי היה מעין תולעת כסופה מתפתלת. הם שודרו לחוליה הראשונה שלו, החוליה שהייתה קרובה למלכודת הטאכיונים שנראתה מבעד למנעל האוויר המחופה בשדה כח משלו.
"בסדר." אמרה ארמאיה "יש לנו שתי אפשרויות: אנחנו יכולים לירות במלכודת טאכיונים. ואנחנו יכולים להילחם עם הגנבים שגנבו את הספינה ולקוות שאין להם אח באדמירליות."
"הם יכולים לבנות מחדש את מלכודת הטאכיונים. היא לא חלק מהתכנון המקורי של הספינה הזאת." העיר ראגון בצער "עלינו להתעמת איתם. לגבי האח באדמירליות, ניקח את הסיכון הזה. אנחנו נחתים של הצי, לא חבורת עכברושי כוכבים מזורגגת!"
"אתה יודע," העיר הנחת גארל "אולי נתפצל. אני וקנאריס ננטרל את מלכודת הטאכיונים ואתם, הגיבורים, תתעמתו עם צוות הגנבים ותזכו לכל התהילה באדמירליות."
"אני מתקומם, הנחת גארל." סינן הנחת ווילנדר "האם טענת שאנשים מהצד שלי לא יכולים לפרק את מלכודת הטאכיונים המזורגגת הזו? מדובר רק בכמה יריות מחדר וחיסלנו את הממזר."
כן, ברור למה תקעו את השניים הללו בצוות ארבע. בטח רשומים להם בגיליון תקריות של פחדנות בעת ביצוע תפקידם. כשהוא הקשיב להם, רמורתי תהה למה הצי סלח לכולם. השלושה הללו היו חסרי תועלת כרגע.
"מדובר ברעיון מצוין, הנחת גארל." הסכים ראגון פליי להפתעתו "טפלו במלכודת טאכיונים, שלושתכם."
וכשהשלושה ברחו לעבר מלכודת הטאכיונים, הוא הצדיע להם בהצדעה הפוכה כאומר 'הצי מצדיע לאומץ לבכם, טפשים' ואז רמורתי קלט שאם הם יתזמנו את ההתקפה שלהם כמו שצריך, צוות הגנבים יתפצל ויהיו להם פחות אנשים להילחם בהם כשיעלו אל מרכז השליטה... שהיה מתחתיהם לפי המפה המפורטת של הספינה שהמהנדס הראשי הראה להם. כשהוא היה ילד בטיטאן, הוא נהג לצפות בסדרות שעסקו באחווה הנוצרת במהלך השירות בצי. הוא למד מזמן שגיבוש אחווה כזו דורש זמן שלא ניתן לנחתים מעולם. ראגון התמשק למערכת השידור של הספינה דרך הכניסה האחורית שהותקנה, כאמור, למקרה ושודדי חלל חייזריים ישתלטו על הספינה. הם קיוו שהגנבים לא יודעים על הדלת ההיא. "כאן הטאלוס חמש," שמע רמורתי את האינטלגנציה המלאכותית ששלטה בקומה ההיא, "מאשר הפעלה מחדש."
האם לא הפרו עכשיו תקנות של צי כשהם התמשקו לאחת האינטלגנציות המלאכותיות? הם היו נחתים, אחרי הכל. ואז רמורתי קלט שאם הם נתנו להם את המידע על הדלת, האדמירליות לקחה בחשבון אפשרות זאת. ובכל זאת, האינטלגנציות המלאכותיות כובו. מה שאמר שצוות הגנבים עבד על תוכנה טיפשה ודעתם הייתה מרוכזת במבצע לפניהם.
"טאלוס חמש, שדר אותי למרכז השליטה." השיב ראגון פליי "הגענו להשיב רכוש גנוב." ובשלישית הבאה, הם כבר לא היו בקומה שלוש.
הם היו מעט מאוכזבים כשהם מצאו את מרכז השליטה נטוש. המקום צעק באדום מפלגתי פרט לכורסאות השחורות שעליהם ריחפו, קפואים, מבנים מתמטיים סבוכים שייצגו דפוסים תפקודיים של הספינה. פושעים או לא, הייתה להם בטח השכלה של מהנדסים. הם הוציאו את המחדרים בכל זאת למקרה שהגנבים אורבים להם. ארמאיה כמעט גנחה בעונג כשהיא שלפה את המחדר. לא בפעם הראשונה עברה במחשבתו של רמורתי איך חמומת המוח הזו בצי. ראגון הורה להם להתפזר ולחפש עוינים במרכז השליטה האדום.
מוהנדס רמורתי עצר כשהוא עמד מול האקווריום הגדול ביותר שראה מעודו ונראה כמעט כעולה על האקווריום העולמי של טיטאן שאליו הלך פעם אחת מבחינת אוסף המינים התת-ימיים שנאספו לתוכו. האור השתבר על פני קווי שדות הכח של האקווריום ורמז על הדרך בה הבעלים קיפל את זה. האקווריום ניצב על גבה המהודר של אחת הכורסאות, כורסת הקפטן בלי שמץ של ספק.
"אלה אותם גנבים שהתעמתתי איתם קודם." אמר ראגון פליי, צופה לצדו באקווריום, "ראש הכנופיה היה מיטלטל עם האקווריום הזה. הנה כמה מהדגים הקטנים כבר גדלו." ארמאיה בעטה במטאחומר וסיננה: "הם שידרו את כולם, הממזרים! רציתי להילחם קצת!"
לקח למוהנדס רגע לקלוט מה קרה פה. הייתה סיבה שהספינה הייתה על חומרה טיפשה. מרגע שהם הפעילו את אחת מהאינטלגנציות המלאכותיות, היא נפטרה מצוות הגנבים – אחרי הכל, הם לא היו חלק מצוות הספינה והיה מותר לה להיפטר מאורחים לא קרואים. נותר עוד דבר אחד לעשות לפני שהם חוזרים לווקונג.
"טאלוס חמש, רוק – " התחיל לומר ראגון פליי לפני ששדר חתך את דבריו ועל המרקע הופיע אדמירל, שפניו טושטשו כמובן, שאמר, בקול שקט ומאיים אם כי לא כזה שניתן לזהות אם מישהו יסרוק את זכרונותיהם בנושא הזה, "יש דברים גרועים יותר מהצבה זו, צוות ארבע. וברגע שהמשימה הזו תסתיים, אם תעשו את זה, אמליץ על כולכם אישית."
"תרגיע, אדמירל מושחת. יש לנו את הגיבוי של צמרת המפלגה." רשפה ארמאיה בבוז "הם מפחדים יותר מהבנק הגאלאקטי יותר משהם מפחדים ממך."
"ארמאיה סטאסקובה." אמר האדמירל המושחת, מחכך את שני סנטריו, "בעולם ישר, מעולם לא היית עוברת את דרישות הקבלה של הצי. האם סיפרת לחברייך שאת סאפית?"
"אין סאפיות בקוקיין." סיננה ארמאיה "זו המדיניות הרשמית. זה אתה מול המקומיים. בהצלחה."
"מה זה סאפית?" שאל מוהנדס, מגרד את מצחו הכהה. האם לא ארמאיה עצמה הזהירה אותם שהם יסתבכו בצרות צרורות אם היה לגנבים אח באדמירליות? מה היא מתגרה בו? "סאפית היא מילה ישנה לאישה שנמשכת לנשים." זמזמה הטאלוס חמש באוזני הנחת "הסעיף הזה מסומן בגיליון האישי של הנחתת סטאסקובה."
ובנימה רצינית יותר, ראגון פליי הרים את סנטרו ואמר: "טאלוס חמש, רוקני את המאגר."
"אתם עוד תתחרטו על זה." הבטיח האדמירל והתנתק.
---
"והאקווריום בדרכו להצטרף למשפחה המאושרת של אקווריום טבעת הנצח." סיכם הקפטן וובסטר את המשימה בנימה חיובית. הוא בכלל לא אהב את העובדה שעמד מאחורי זה אדמירל מושחת, שמן הסתם, עבד מתחת לסורקים של הצי במקרה הטוב ועם שותפים במקרה הרע. האדמירל מיי נע לאחור בצד שלו, פניו מביעות את שאט הנפש הראוי, ואמר: "לא יהיו לאיומים שלו השלכות. את זה אני יכול להבטיח לך, הקפטן וובסטר, אף על פי שאני לא יכול לעזור יותר לקריירות של הנחתים הללו מעבר לכך."
"ואם אנחנו מדברים, האם אני יכול לדעת מה העניין של הבנק הגאלאקטי בווקונג?" שאל הקפטן וובסטר, משתדל לא להצר את עיניו בעוינות של חיה המגנה על הטריטוריה שלה.
"לא, אתה לא יכול." ענה האדמירל מיי בנוקשות "זה עניין שביני לביניהם."
"האם פינו לבסוף את המושבות?" שאל הקפטן וובסטר, עובר לנושא הרבה פחות טעון, "בגלל המשימה הזו היינו מנותקים לכמה ימים."
"ככל הידוע לי, הפינוי בעיצומו. זה רק מוכיח שהגאלאקסיה היא מקום עוין וקר, קפטן. והדבר היחיד שמגן על האנושות היא, שבפשטות, לא משתלם כרגע לטורפים הגדולים של הגאלאקסיה לתקוף אותנו." ענה האדמירל מיי וגרם לקפטן וובסטר להרהורים קודרים. הוא שאל את עצמו מה יודעים הטורפים הגדולים של גאלאקסית שביל החלב על גאלאקסית ענן המגלן הקטן ולמה רק האנושות הייתה מוכנה לקחת על עצמה את הסקירה. אולי הוא יגלה את זה יום אחד.
---
ראגון פליי כבר שקע בתוך תא השעיית החיים כשמוהנדס וארמאיה החליפו מבטים חדים. הוא לטש לעברה מבט מבלי אומר כשהוא מצפה שהיא תגיב ראשונה. הוא יכל להרגיש שהוא נחוש לקרוע ממנה את הסחבה הצהובה שהיא קראה לה מדים ולשכב איתה במקום. הוא הזכיר לעצמו שהוא נחת בצי והוא חזק יותר מזה. ארמאיה השיבה: "כשהייתי קטנה, הייתי צופה אל הכוכבים בחור שבו המשפחה שלי גרה בו ותמיד דמיינתי את עצמי בצי. דמיינתי שאני חלק מהמשלחת הראשונה למועצת הענקים מעבר לצביר, נחת רמורתי."
"אני פשוט לא מבין איך שרדת בצי." התיז מוהנדס "בלי קשר למשיכתך לנשים, את חמומת מזג ואת מתחצפת למפקד הישיר שלך. על מעט מזה כבר היו שולחים לתכנות, ארמאיה."
"ואיפה אתה שירתת כשצמח לך מחדר כזה ארוך מהתחת?" שאלה ארמאיה בלי למצמץ. מוהנדס ניגב זיעה מעל פניו הכהות כשנזכר בשנים הארוכות ששירת בספינת ההאזנה. הוא וחבריו תמיד ציפו ליום בו ידידיהם לכאורה יגלו את ספינת ההאזנה והם יצטרכו להילחם. ההצבה הזו הייתה בגדר הקלה לעומת ההצבה המקוללת הזו. לא שהייתה לה זכות לדעת. הוא בירך את עצמו על שליטתו העצמית. היא לא ידעה עד כמה הוא היה קרוב לזיין אותה. "שירתתי תחת קפטן קאו." השיב רמורתי "ועכשיו עני לשאלתי."
"פעם אנשים הפנו את עיניהם לאדמה והאמינו שהאורות הנובעים ממנה באים מממלכת הפיות, הנחת רמורתי. היום אנחנו מסתכלים לעבר הצי וסומכים על היגיון האדמירליות." ענתה ארמאיה בחיוך "האם זה משנה לך בכלל? אני נחתת. כל עוד אני מסתערת בעוז, לאדמירליות לא אכפת ממני."
לצערו, זה נשמע לו נכון. היא לא חיכתה לתשובה ממנו לפני שנכנסה לתא השעיית החיים.
בכל שנותיו על הווקונג מוהנדס רמורת'י לא ראה התקהלות כזו גדולה בחדר המשותף של הספינה. מוהנדס היה איש ממוצע בממדיו – לא גבוה מדי, לא נמוך מדי ולא רחב מדי – עם שיער שחור שקפא בתספורת הקצרה של הצי ועור חום בהיר בצבע האדמה עצמה. הוא לבש את המדים הצהובים שהוקצו לנחתים שהעידו כמה אדוניהם ייחסו להם חשיבות.
נאמר שלצורך ההתקהלות, הספינה השביתה את מערכת החיישנים שלה ועתה היא הייתה מנותקת מהעולם. החדשות שהם צפו בהם עסקו בסופרנובה ההולכת ומתקרבת של אלפא אוריון שהשפיעה על מספר מושבות של הפדרציה וביניהן כוכב הלכת קוקיין – שממנו הגיע מהנדס הספינה אולג סבירסקי.
לא שהוא הבין למה העירו אותו. מוהנדס בא מטיטאן. מצד שני, הביורוקרטיה של הצי הייתה יצור מופלא באמת ובתמים. במקום להעביר אותו למחנה לחינוך מחדש, הם רק העבירו אותו לצוות עם המספר הכי דפוק מבין צוותי הנחתים של הווקונג – צוות ארבע. ייתכן שכאן טמונה התשובה. ראגון פליי, המפקד של צוות ארבע, נולד באחד העולמות שיושפעו מהסופרנובה באלפא אוריון. וכשמעירים את המפקד, מעירים גם את הצוות שלו.
אותו ראגון פליי עקב בנשימה עצורה אחרי המתרחש בחדשות הערוץ הראשון. בינתיים, מוהנדס הצטרף לנחתים שהעבירו את זמנם בפירוק ובהרכבת המחדרים שלהם. המחדרים היו כלי נשק, שבדומה לאינטלגנציות מלאכותיות, עבר כל כך הרבה הרבעות עם השנים עד שלא היה מחדר אחד שדמה לאחר. וחשוב מזה, המחדר עבר כל הזמן שינויים במבנהו. הנחתים היו צריכים ללמוד אותו בין גיחה לכוכב לכת לגיחה לכוכב לכת. את אותו הזמן שהם בילו בהשעיית חיים. כפי שמוהנדס אמר, הביורוקרטיה של הצי היא יצור מוזר נורא.
יצא למוהנדס רמורת'י לראות במהלך ההכשרה שלו הולוגרמות של חיילים מהעבר מפרקים ומרכיבים את הרובים המצחיקים שלהם. כיום הפירוק וההרכבה נעשו בעין, וליתר דיוק, במערכת החיישנים שסיפקה לו הפדרציה התיכונה. היא פרסה את המחדר לפרוסות ואז לתת-פרוסות עד שהוא יכל לראות את הקשרים שחיברו את המולקולות. לימדו אותו בהכשרה איך לבצע את התהליך. ואז התמונה בראש שלו השתבשה לרגע. כמה מהנחתים האחרים היטו את ראשם. אותם נחתים גם התעסקו עם המחדרים שלהם.
"קרינת צ'רניקוב." אמרה אחת מהם, ארמאיה סטאסקובה, "באמת? באמצע השומקום?"
אחת מהנחתים הרימה לעברה אצבע וסימנה לה להיות בשקט. היא הייתה אחת מאלה שמשפחותיהם היו במושבות ליד אלפא אוריון. ארמאיה הייתה מהצוות המקולל כמוהו. היא הייתה אישה לבנה נמוכת קומה ובלי גרם מיותר אחד של שומן. היו לה פנים ארוכות, רזות ומעט מחוטטות שהזכירו לרמורתי איכרה מהסדרות התקופתיות שראה בילדותו. שיערה היה צהוב וקצוץ כמעט כמו שלו בהתאם לתקנות הצי. היא לבשה את מדי הנחתים הצהובים שלא רק נראו בלויים עליה אלא שהיא ארגה לתוכם מילים גסות שונות לאורך השנים. רמורתי חשב בכל מקרה שמה שהיא חירטטה בכתב הקירילי היה מילים גסות.
בנסיבות רגילות הוא היה חושב שמדובר בכור הספינה. העניין שהחיישנים היו מחוברים למטריצה שפעלה במהירות העולה על מהירות האור שהעבירה את תוצאות העבודה שלהם לגורמים המתאימים באדמירליות. כן, הביורוקרטיה המשונה של הצי עוד פעם בפעולה. המטריצה הזו הייתה רגישה לקרינת צ'רניקוב. קרינת צ'רניקוב הייתה הבום שנוצר אחרי שמשהו עבר את מהירות האור בתווך שהיה בו. כך עקבו באדמירליות אחרי ספינות הצי.
"אנחנו לא לבד." אמר אחד הנחתים האחרים, איש לבן עם זקנקן חום שיגולח בקרוב מאד, "יש עוד ספינת צי באיזור."
---
הקפטן וובסטר ישב בכורסת הפיקוד האהובה עליו. הוא היה איש גבוה בעל שיער שחור ועצמות לחיים גבוהות שהעניקו לפניו החיוורות יופי לפי הנשים שבילה איתן בתקופה שהיה מובטל מאונס משירותו בצי. מדיו היו כסופים כאות להיותו קפטן הספינה ולא נחת. הוא היה צריך את המרחב הנוח שלו כדי להתקשר לאדמירל מיי בנוגע להופעתה הלא צפויה של ספינת צי בגלקסיית ענן מגלן הקטנה. לא שהייתה לו בעיה עם זה. הוא פשוט העדיף שיתאמו את זה איתו מראש והוא לא יגלה את העניין מלמטה – מנחת שעבד בזמן שהוא אמור לצפות בחדשות הפדרציה. עדיף לא להזכיר איך הוא גילה את זה. למרות שהוא תפס את האדמירל מיי כאדם נדיב, האנשים שניטרו את התקשורת עשויים לא להפגין את אותה האדיבות כלפי אותם נחתים.
"ספינת צי נוספת?" שאל האדמירל מיי, גבותיו השחורות מקומרות בתמיהה. אדמירל מיי היה בעל עור צהוב בהיר וצמה שחורה שהורשה לגדל עם הגיעו לדרגת האדמירל. מדיו היו אדומים – הצבע הממוזל ביותר לפי מה ששמע וובסטר. בתרבותו הוא זוהה עם סכנה.
כמובן שעל מנת להשיג את האדמירל, הקפטן מילא כמה טפסים כדי להסביר למה הוא מתקשר אליו. כשהאדמירל התקשר אליו, לא היו טפסים. כשהקפטן התקשר לאדמירל, היה צורך בהם.
הוא נהג לתפוס את מילוי הטפסים כדרך לעודד עצמאות פיקודית בקרב הקפטנים בשטח.
"לא שיש לי בעיה עם זה." הסביר הקפטן וובסטר בנימה מתנצלת "פשוט רציתי מידע."
"איך בדיוק גיליתם אותה? מערכת החיישנים של הווקונג, פרט לחיישנים החיוניים, הושבתה לפי מה שידוע לי." שאל האדמירל מיי וציפה לתשובה כנה וחסרת התחמקויות.
"הכור גיהק, אדוני." ענה הקפטן וובסטר, נשען על הכשרתו כאיש מחלקת ההנדסה, "החיישנים בכור דיווחו על קרינת צ'רניקוב שלא התאימה למדדים הרגילים בתוך הכור."
"אקבל את ההסבר הזה. הייתי פעם נחת כפי שידוע לך." אמר האדמירל מיי בפנים נוקשות "לגבי הספינה, יכול להיות שהאדמירל קאו שלח אותה. הוא לא מתאם איתי תמיד פעילות, כידוע לך."
"האם אין באפשרותך לברר את העניין?" שאל הקפטן וובסטר במלוא ההכנעה את מפקדו.
"האדמירליות דומה למחדר. היא בנויה משכבות על גבי שכבות. ולפעמים שכבה אחת לא יודעת מה השכבה האחרת עושה. וכרגע האדמירליות מתאמת את משבר אלפא אוריון, קברניט." השיב האדמירל מיי ביובש "אתם תצטרכו לפתור את הבעיה בכוחות עצמכם."
והקשר נותק. והקפטן הבין שבזה עתה האדמירל מיי נתן לו את ברכתו לברר את העניין.
---
במקום להשיב אותם להשעיית חיים עם הצוותים האחרים, הקפטן בחר להורות להם לבלות על כורסת דחף לשארית טיסת העל. רמורתי התיישב בין ווילינדר מהצד השני של הגאלאקסיה והשחור היחיד בצוות פרט לו ולראגון פליי בכבודו ובעצמו. מיילס קנאריס וברטרן גארל היו לבנים וארמאיה הייתה, ובכן, ארמאיה הייתה אישה לבנה מקוקיין.
ראגון פליי היה אחד מהאנשים שלקחו לקיצוניות את הנחיות הצי ולא היה לו ולו זקיק שיער אחד – לפי השמועה, הוא היה שחור כשהיה לו שיער – ולבש את מדיו הצהובים כאילו עטה על עצמו את אור השמש המזוינת של כדור הארץ בכבודה ובעצמה,
כמובן.
"בהזדמנות זו שאנחנו ערים," התחיל ראגון פליי לדבר בעוד קרינה רכה, תכלכלה, פשטה והשתלבה בתוך קירותיו הכחלחלים של האולם בעוד ספינת החלל מאיצה לטיסת על "הייתי רוצה לעבור על הנוהלים בצוות הזה."
ארמאיה נשענה לאחור, משלבת זרועות בחוסר רצון. האחרים חיכו למוצא פי המפקד.
"בלתי אפשרי כשאנשים צופים בחדשות, מישהו ממכם עוסקים בתרגולת מחדרים. בבקשה, כבוד לאחיכם עם משפחות ליד אלפא אוריון." הסביר ראגון פליי את תרעומתו. הוא רקע ברגלו כמידת יכולתו היות ורגלו, כשאר גופו, היה מרותקת לכורסת הדחף הזו. הוא שלח מבט לארמאיה כאילו הוא מבקש שתתמוך בו. היא הייתה יד ימינו בצוות עד כה.
"המפקד, אני חושב שאני מדבר בשם כולנו שמה שקורה ליד אלפא אוריון, נשאר שם." התבטא סג"מ ווילינדר שבא מהצד השני של הגאלאקסיה. לנחת ווילינדר היה עור שחור כהה כמו החלל עצמו, ולהבדיל ממפקדו, הוא התהדר בפלומה כהה קצוצה שהוסיפה לו חן. לפעמים עיניו הכחולות נראו לרמורתי כהות יותר מהרגיל כשהוא ניסה להתרכז ברעיון.
ראגון פליי נעץ מבט בשלושת הלבנים בצוות שלהם וציפה מהם לאזור אומץ ולענות לו. הנחת קנאריס היה לבן עם פלומה בצבע צהוב שלבש מדים צהובים והיה חסר לו רק עור צהוב. אם היה לו עור צהוב, הוא לא היה תקוע איתם מעבר לגבולות הגאלאקסיה הזו. הנחת גארל היה בעל שיער כהה עם שפם דק שלא הורשה לפי הנחיות הצי אך נסבל. לבסוף ארמאיה ענתה: "עם כל הכבוד, מדובר בבית שאול שהעניקו לנו אדונינו הצהובים."
אם הם לא היו מרותקים לכורסת הדחף, ראגון פליי היה עושה יותר, כך נראה למוהנדס, יותר מלומר: "ציפית ממך ליותר, סטאסקובה."
לקרוא למישהו צהוב הייתה הצורה המנומסת ביותר בפדרציה התיכונה לקרוא לו מחורבן.
"ובכן, פרט לקפטן גחלילית –" ומוהנדס חש את ראגון פליי עומד לומר שרק לו מותר לקרוא לוובסטר מאחוריו גבו קפטן גחלילית. היה איזה סיפור ביניהם שהוא עיוות את השם שלו למשהו שנשמע כמו 'גחלילית' בשפת האם שלו. " – איש מאיתנו לא ידרוך שם, בעולם האסור. איש מאיתנו לא יזכה לראות את גבעותיה הירוקות של הארץ במו עיניו."
ב
בעוד ספינת החלל האיטה מטיסת העל, הקברניט וובסטר צפה בחדשות הפדרציה התיכונה. היו מהומות בנאסום וחצי תריסר מושבות אחרות. המקומיים תבעו שבעלי הבית החייזריים ישקיעו בהגנה על המושבות האנושיות בעולמותיהם. הרי יש סיבה שמשלמים שכר דירה!
"ספינה, האם גחלילית צפה בזה?" שאל הקברניט שוקע בכורסת הדחף האדומה שלו. הוא ליטף את פלומתו השחורה. בקרוב הוא יוכל לקום כשהספינה תעבור למהירות רגילה. הספינה ענתה, ברוך משונה, "אני לא הייתי דואגת בגללו. ארמאיה סטאסקובה הזו יותר מדאיגה אותי. היא כופרת, ג'ון."
"אין לה לאן ללכת." אמר הקפטן בחיוך עצוב "הצי הוא המקום היחיד שהסכים לקבלה."
והספינה האחרת גדלה לאיטה על המרקע המרכזי שלפניו. הווקונג עצרה בתוך תחומיה המוגנים של מערכת שמש מקומית. ספינת הצי האחרת הייתה מעבר לגבולות המערכת- במקום בו נשבה מעט הרוח של גלקסיית ענן המגלן הקטן. הקפטן זכר את המערכת הזאת.
והוא מילא טופס בקשה לתקשורת עם האדמירל מיי. אם הוא צדק לגבי מטרת הספינה, הקפטן רצה שיהיה מאחוריו הגיבוי של אדמירל. בגלקסיה הייתה סבלנות מוגבלת להצפת שוק. והבנק הגלקטי ניהל את רשומות המטבע בקפדנות מזה מיליארדי שנים. אם צדק, הוא עמד על ספו של מבצע הצפה שעשוי לגרום לגירוש מיליארדים ממושבותיהם ברגע שהחייזרים יצטרכו לכבד את החרם שיטיל הבנק על אמצעי התשלום של האנושות בכלל.
---
בין מוהנדס לבין הרוסי הקשקשן שמונה להיות מהנדס הספינה לא היו יחסים סבירים גם לפני שהרים יד על הקפטן. הרוסי היה אדמוני עם פנים מנומשות וסמוקות שלבש את המדים הכסופים של קצין בכיר. היו הולוגרמות ארוגות בתוך מדיו הכסופים של המהנדס – עדות לתחביב שעסק בו בשעותיו הפנויות. הנחתים האחרים שהו בתאי השעיית החיים. כורסת הדחף שלהם הייתה מאחוריהם, מסריחה מזיעתם. החלל הכחול עם קוויו הישרים היה מקום שאמור להרגיע נחת שזה עתה התעורר מהשעיית חיים.
הוא חשד שהבחירה בצוות הנחתים עם המזל הרע ביותר בספינה – צוות ארבע – הייתה תוצאה ישירה של מעשיו. אנשים זוכרים את מי שכמעט הרג אותם. לא שהוא היה עצמו באותו הרגע. גם הקפטן לא היה בדיוק שפוי באותו הרגע.. אבל הוא היה הקפטן.
"אז מה דעתך על פינוי קוקיין?" שאלה ארמאיה לפני שמישהו מהנחתים הספיק לדבר. מהנדס הספינה, שסידר את המרקעים ההולוגרפיים על רקע הקירות הכחולים, לכסן מבט ארוך לעבר הנחתת הגבוהה ופשוט ירק לעברה בטרם שב לעבוד. לא הייתה שום תשובה טובה לשאלה שהיא שאלה. "באנו לקבל תדריך, ארמאיה." העיר מפקדם, ראגון פליי, "לא לדון בחדשות."
"זה היה על הפעם שהיא בעטה לי בביצים." סינן המהנדס "האדמירליות לא תפנה אותו."
ההערה של המהנדס הסיחה את דעת הצוות ממנו לארמאיה. אם מוהנדס היה אדם ציני, הוא היה חושד שזו הייתה כוונת המהנדס מכלתחילה. ארמאיה שילבה את זרועותיה. "בחיי, זה היה מזמן." העירה ארמאיה בנימה מתגוננת "כשאתה היית אחד המורים. בינתיים אתה נעשית מהנדס ראשי ואני עדיין – "
"סיימתי." אמר המהנדס הראשי, קוטע את דברי הנחתת "עכשיו שבו ולמדו תורה, רבותיי."
ארמאיה הרטיטה את שפתה כשרכנה לאחור על כורסת הדחף. המרקעים הזדהרו מעליו. על מרקע אחד הופיע עץ חלקיקים מהסוג שמופיע בדרך כלל על המרקעים של הנדסה. רמורתי חיכה לפרשנותו של המהנדס הראשי שאמר: "על שלושה דברים עומד היקום: משפחה, אדמה ו... –" וכאן הוא השהה את קולו כדי לתת את החשיבות למילה הבאה "וממון שבלעדיו שני הדברים הקודמים יהיו מאד קשים לקיום. כמה זכור לכם מכלכלה?"
מוהנדס רמורתי בהחלט זכר את השוטה ששאל את המורה לכלכלה למה הממון לא בוטל אם המהדרים יכולים למלא את כל מחסורם החומרי. ממה ששמע מאנשים אחרים, השאלה הזו כמעט חזרה על עצמה וכל אחד מהם שמע גרסאות שונות שלה במהלך השיעורים. כמובן שאדם שנעשה לנחת בצי הוא לא האדם שישאל את השאלה הזו. בכל מקרה, רמורתי הבין לאן המהנדס הזה חתר. הוא זיהה את העץ שהוצג שם משיעורי הכלכלה שלו.
"טאכיונים." אמר ראגון פליי "הם הבסיס של הכלכלה שלנו. בלעדיהם אין למטבע ערך."
"מאה נקודות לראגון פליי!" קרא סבירסקי "כשהצטרפנו אל הכלכלה הגלקטית, קיבלנו, אם רצינו ואם לא רצינו, את הבסיס הטכיוני. על הבסיס הטכיוני מפקח הבנק הגאלאקטי."
עתה הוצגה ספינת הצי על שפת סופה גאלאקטית. רעמים התנפצו בחלל כשחלקיקים התנגשו בתוך הערפילית וכמה מהרעמים הללו היו כחלחלים – עדות לקיומם של טכיונים!
"המשימה שלכם היא לפשוט על ספינת הצי ולבדוק אם היא, לכל הרוחות והשדים, עושה את מה שאנחנו חושדים שהיא עושה שם." סיים המהנדס הראשי אולג סבירסקי להסביר. על המרקע האחרון הופיע תרשים הנדסי של ספינת הצי כפי שהוא היה במאגרי הנתונים. היא הייתה גדולה יותר מהווקונג – לא חוכמה, חשב מוהנדס רמורתי, גם ספינת ההאזנה שאני שירתתי בה פעם הייתה יותר גדולה – והתפרשה על פני שבע קומות לגובה. בחוכמתו, המהנדס צמצם את הספינה לקומה אחת בלבד ושם, לדעתו, מבוצע האיסוף. ולשם ישדרו אותם.
---
לבסוף האדמירל מיי שב אליו. הקפטן וובסטר היה במקלחת קרניים כשהאדמירל התקשר אליו. הקרניים סרקו אותו וטיהרו את גופו בעודן מענגות אותו. הוא הורה להשביתה. בעודו חוצה את המעבר שבין המקלחון לבין חדרו, המשדרים הלבישו אותו במדיו. הקפטן וובסטר יתגעגע לסידור הזה כשיפרוש מהשירות. לא למקלחת, למשדרים המלבישים אותך. זה היה טוב כמו האנדרואידים הללו שהלבישו את צמרת המפלגה באופרות הסבון. הוא התיישב בכורסת הדחף האדומה שלו ופניו של האדמירל מיי צפו על המרקע שמולו. החדר היה קטן, כמעט כוך לעומת הווקונג, מעין ספירה קטנה ועגולה שבקצה תא השעיית החיים האישי של הקפטן. הכורסה הייתה נוחה ומצוידת בכל העזרים הנחוצים לניהול ספינה. לא היה צורך בשולחן עבודה כמו שהראו באופרות סבון אם הייתה לך כורסה כזו. מרקעים אחרים הציגו מראות נבחרים מהווקונג שבחרה הספינה, ומפעם לפעם, נופים מהגאלאקסיה שנראו לווקונג מעניינים מספיק כדי שישברו את הצפייה החדגונית בספינה. הכל היה מרובד, כמובן, באדום מפלגתי חם ועשיר.
"האם כבר ביצעתם את הפשיטה על ספינת הצי שמצאתם?" שאל האדמירל מיי בנוקשות.
"לא." ענה הקפטן וובסטר "האם עליי לבטל אותה?"
"חס וחלילה," ענה האדמירל מיי, פניו מחייכות בעצבנות, "ביצעתי חקירה קלה בעצמי. מסתבר שבעיצומו של הבלגן שנבע ממשבר אלפא אוריון, אחת מספינות הצי נגנבה, קפטן."
"בסדר." אמר הקפטן וובסטר "האם ידוע מי גנב אותה? אצטרך לעדכן את צוות הנחתים."
"לא." הודה האדמירל מיי "עם זאת, יידענו את הבנק הגאלאקטי לגבי גניבת הספינה הזו."
הקפטן וובסטר ידע כבר מזמן שלאדמירל מיי היה קו ישיר לכמה גורמים שעזרו לו למממן את הפרויקט הזה. אז מסתבר שאחד מהם היה לא אחר מהבנק הגאלאקטי בכבודו ובעצמו. מה היה בגלקסית הענן המגלני הקטן שעניין את החייזרים הללו?
"בקיצור, יש לך אישור מכאן ועד מזכיר המפלגה לבצע את הפשיטה, הקפטן וובסטר." אמר האדמירל מיי וניתק. הקפטן וובסטר הבין שאם ייכשל, יש סיכוי שהוא ייאלץ לפרוש.
ג
רשמית הפשע הוכחד בפדרציה התיכונה. איך ייתכן פשע אם מגיל צעיר מתכנתים אותך עם טכנולוגיות ההתניה העצבית הטובות ביותר שעמדו לרשות האנושות? היו שמועות. וראגון פליי אישר שיצא לו להיתקל באנשים שההגדרה הכי טובה להם במילון היא... פושעים. ולא רק פושעים כי אם גנבים עלובים. לדבריו, היה להם פטרון באדמירליות. אחרת איך הוא יכל להסביר את הצבתו בצוות ארבע אחרי שעצר והעביר אותם למחבוש.
עתה הם שודרו לספינה גנובה. הייתה כניסה אחורית שנועדה למקרה ששודדי חלל חייזריים יגנבו את ספינת החלל. אף אחד לא חשב על בני אדם כשתכננו את הכניסה הזו. הקומה השלישית הייתה ריקה. מוהנדס הבחין בקצה הקומה בצבתות האנרגיה של מלכודת טאכיונים שהפיצו אנרגיה תכלכלה שהסבירה בלי הרבה מילים למה הקומה הייתה ריקה. שדות הכח, שהוקרנו מהשתלים הקיברנטיים שלהם, החזיקו עד כה מעמד. הם היו גרסה ממוזערת של שדות הכח שהגינו על הווקונג עצמה. ובקטנה, היו חזקים בהרבה מהגדולים.
המסדרון הראשי היה מעין תולעת כסופה מתפתלת. הם שודרו לחוליה הראשונה שלו, החוליה שהייתה קרובה למלכודת הטאכיונים שנראתה מבעד למנעל האוויר המחופה בשדה כח משלו.
"בסדר." אמרה ארמאיה "יש לנו שתי אפשרויות: אנחנו יכולים לירות במלכודת טאכיונים. ואנחנו יכולים להילחם עם הגנבים שגנבו את הספינה ולקוות שאין להם אח באדמירליות."
"הם יכולים לבנות מחדש את מלכודת הטאכיונים. היא לא חלק מהתכנון המקורי של הספינה הזאת." העיר ראגון בצער "עלינו להתעמת איתם. לגבי האח באדמירליות, ניקח את הסיכון הזה. אנחנו נחתים של הצי, לא חבורת עכברושי כוכבים מזורגגת!"
"אתה יודע," העיר הנחת גארל "אולי נתפצל. אני וקנאריס ננטרל את מלכודת הטאכיונים ואתם, הגיבורים, תתעמתו עם צוות הגנבים ותזכו לכל התהילה באדמירליות."
"אני מתקומם, הנחת גארל." סינן הנחת ווילנדר "האם טענת שאנשים מהצד שלי לא יכולים לפרק את מלכודת הטאכיונים המזורגגת הזו? מדובר רק בכמה יריות מחדר וחיסלנו את הממזר."
כן, ברור למה תקעו את השניים הללו בצוות ארבע. בטח רשומים להם בגיליון תקריות של פחדנות בעת ביצוע תפקידם. כשהוא הקשיב להם, רמורתי תהה למה הצי סלח לכולם. השלושה הללו היו חסרי תועלת כרגע.
"מדובר ברעיון מצוין, הנחת גארל." הסכים ראגון פליי להפתעתו "טפלו במלכודת טאכיונים, שלושתכם."
וכשהשלושה ברחו לעבר מלכודת הטאכיונים, הוא הצדיע להם בהצדעה הפוכה כאומר 'הצי מצדיע לאומץ לבכם, טפשים' ואז רמורתי קלט שאם הם יתזמנו את ההתקפה שלהם כמו שצריך, צוות הגנבים יתפצל ויהיו להם פחות אנשים להילחם בהם כשיעלו אל מרכז השליטה... שהיה מתחתיהם לפי המפה המפורטת של הספינה שהמהנדס הראשי הראה להם. כשהוא היה ילד בטיטאן, הוא נהג לצפות בסדרות שעסקו באחווה הנוצרת במהלך השירות בצי. הוא למד מזמן שגיבוש אחווה כזו דורש זמן שלא ניתן לנחתים מעולם. ראגון התמשק למערכת השידור של הספינה דרך הכניסה האחורית שהותקנה, כאמור, למקרה ושודדי חלל חייזריים ישתלטו על הספינה. הם קיוו שהגנבים לא יודעים על הדלת ההיא. "כאן הטאלוס חמש," שמע רמורתי את האינטלגנציה המלאכותית ששלטה בקומה ההיא, "מאשר הפעלה מחדש."
האם לא הפרו עכשיו תקנות של צי כשהם התמשקו לאחת האינטלגנציות המלאכותיות? הם היו נחתים, אחרי הכל. ואז רמורתי קלט שאם הם נתנו להם את המידע על הדלת, האדמירליות לקחה בחשבון אפשרות זאת. ובכל זאת, האינטלגנציות המלאכותיות כובו. מה שאמר שצוות הגנבים עבד על תוכנה טיפשה ודעתם הייתה מרוכזת במבצע לפניהם.
"טאלוס חמש, שדר אותי למרכז השליטה." השיב ראגון פליי "הגענו להשיב רכוש גנוב." ובשלישית הבאה, הם כבר לא היו בקומה שלוש.
הם היו מעט מאוכזבים כשהם מצאו את מרכז השליטה נטוש. המקום צעק באדום מפלגתי פרט לכורסאות השחורות שעליהם ריחפו, קפואים, מבנים מתמטיים סבוכים שייצגו דפוסים תפקודיים של הספינה. פושעים או לא, הייתה להם בטח השכלה של מהנדסים. הם הוציאו את המחדרים בכל זאת למקרה שהגנבים אורבים להם. ארמאיה כמעט גנחה בעונג כשהיא שלפה את המחדר. לא בפעם הראשונה עברה במחשבתו של רמורתי איך חמומת המוח הזו בצי. ראגון הורה להם להתפזר ולחפש עוינים במרכז השליטה האדום.
מוהנדס רמורתי עצר כשהוא עמד מול האקווריום הגדול ביותר שראה מעודו ונראה כמעט כעולה על האקווריום העולמי של טיטאן שאליו הלך פעם אחת מבחינת אוסף המינים התת-ימיים שנאספו לתוכו. האור השתבר על פני קווי שדות הכח של האקווריום ורמז על הדרך בה הבעלים קיפל את זה. האקווריום ניצב על גבה המהודר של אחת הכורסאות, כורסת הקפטן בלי שמץ של ספק.
"אלה אותם גנבים שהתעמתתי איתם קודם." אמר ראגון פליי, צופה לצדו באקווריום, "ראש הכנופיה היה מיטלטל עם האקווריום הזה. הנה כמה מהדגים הקטנים כבר גדלו." ארמאיה בעטה במטאחומר וסיננה: "הם שידרו את כולם, הממזרים! רציתי להילחם קצת!"
לקח למוהנדס רגע לקלוט מה קרה פה. הייתה סיבה שהספינה הייתה על חומרה טיפשה. מרגע שהם הפעילו את אחת מהאינטלגנציות המלאכותיות, היא נפטרה מצוות הגנבים – אחרי הכל, הם לא היו חלק מצוות הספינה והיה מותר לה להיפטר מאורחים לא קרואים. נותר עוד דבר אחד לעשות לפני שהם חוזרים לווקונג.
"טאלוס חמש, רוק – " התחיל לומר ראגון פליי לפני ששדר חתך את דבריו ועל המרקע הופיע אדמירל, שפניו טושטשו כמובן, שאמר, בקול שקט ומאיים אם כי לא כזה שניתן לזהות אם מישהו יסרוק את זכרונותיהם בנושא הזה, "יש דברים גרועים יותר מהצבה זו, צוות ארבע. וברגע שהמשימה הזו תסתיים, אם תעשו את זה, אמליץ על כולכם אישית."
"תרגיע, אדמירל מושחת. יש לנו את הגיבוי של צמרת המפלגה." רשפה ארמאיה בבוז "הם מפחדים יותר מהבנק הגאלאקטי יותר משהם מפחדים ממך."
"ארמאיה סטאסקובה." אמר האדמירל המושחת, מחכך את שני סנטריו, "בעולם ישר, מעולם לא היית עוברת את דרישות הקבלה של הצי. האם סיפרת לחברייך שאת סאפית?"
"אין סאפיות בקוקיין." סיננה ארמאיה "זו המדיניות הרשמית. זה אתה מול המקומיים. בהצלחה."
"מה זה סאפית?" שאל מוהנדס, מגרד את מצחו הכהה. האם לא ארמאיה עצמה הזהירה אותם שהם יסתבכו בצרות צרורות אם היה לגנבים אח באדמירליות? מה היא מתגרה בו? "סאפית היא מילה ישנה לאישה שנמשכת לנשים." זמזמה הטאלוס חמש באוזני הנחת "הסעיף הזה מסומן בגיליון האישי של הנחתת סטאסקובה."
ובנימה רצינית יותר, ראגון פליי הרים את סנטרו ואמר: "טאלוס חמש, רוקני את המאגר."
"אתם עוד תתחרטו על זה." הבטיח האדמירל והתנתק.
---
"והאקווריום בדרכו להצטרף למשפחה המאושרת של אקווריום טבעת הנצח." סיכם הקפטן וובסטר את המשימה בנימה חיובית. הוא בכלל לא אהב את העובדה שעמד מאחורי זה אדמירל מושחת, שמן הסתם, עבד מתחת לסורקים של הצי במקרה הטוב ועם שותפים במקרה הרע. האדמירל מיי נע לאחור בצד שלו, פניו מביעות את שאט הנפש הראוי, ואמר: "לא יהיו לאיומים שלו השלכות. את זה אני יכול להבטיח לך, הקפטן וובסטר, אף על פי שאני לא יכול לעזור יותר לקריירות של הנחתים הללו מעבר לכך."
"ואם אנחנו מדברים, האם אני יכול לדעת מה העניין של הבנק הגאלאקטי בווקונג?" שאל הקפטן וובסטר, משתדל לא להצר את עיניו בעוינות של חיה המגנה על הטריטוריה שלה.
"לא, אתה לא יכול." ענה האדמירל מיי בנוקשות "זה עניין שביני לביניהם."
"האם פינו לבסוף את המושבות?" שאל הקפטן וובסטר, עובר לנושא הרבה פחות טעון, "בגלל המשימה הזו היינו מנותקים לכמה ימים."
"ככל הידוע לי, הפינוי בעיצומו. זה רק מוכיח שהגאלאקסיה היא מקום עוין וקר, קפטן. והדבר היחיד שמגן על האנושות היא, שבפשטות, לא משתלם כרגע לטורפים הגדולים של הגאלאקסיה לתקוף אותנו." ענה האדמירל מיי וגרם לקפטן וובסטר להרהורים קודרים. הוא שאל את עצמו מה יודעים הטורפים הגדולים של גאלאקסית שביל החלב על גאלאקסית ענן המגלן הקטן ולמה רק האנושות הייתה מוכנה לקחת על עצמה את הסקירה. אולי הוא יגלה את זה יום אחד.
---
ראגון פליי כבר שקע בתוך תא השעיית החיים כשמוהנדס וארמאיה החליפו מבטים חדים. הוא לטש לעברה מבט מבלי אומר כשהוא מצפה שהיא תגיב ראשונה. הוא יכל להרגיש שהוא נחוש לקרוע ממנה את הסחבה הצהובה שהיא קראה לה מדים ולשכב איתה במקום. הוא הזכיר לעצמו שהוא נחת בצי והוא חזק יותר מזה. ארמאיה השיבה: "כשהייתי קטנה, הייתי צופה אל הכוכבים בחור שבו המשפחה שלי גרה בו ותמיד דמיינתי את עצמי בצי. דמיינתי שאני חלק מהמשלחת הראשונה למועצת הענקים מעבר לצביר, נחת רמורתי."
"אני פשוט לא מבין איך שרדת בצי." התיז מוהנדס "בלי קשר למשיכתך לנשים, את חמומת מזג ואת מתחצפת למפקד הישיר שלך. על מעט מזה כבר היו שולחים לתכנות, ארמאיה."
"ואיפה אתה שירתת כשצמח לך מחדר כזה ארוך מהתחת?" שאלה ארמאיה בלי למצמץ. מוהנדס ניגב זיעה מעל פניו הכהות כשנזכר בשנים הארוכות ששירת בספינת ההאזנה. הוא וחבריו תמיד ציפו ליום בו ידידיהם לכאורה יגלו את ספינת ההאזנה והם יצטרכו להילחם. ההצבה הזו הייתה בגדר הקלה לעומת ההצבה המקוללת הזו. לא שהייתה לה זכות לדעת. הוא בירך את עצמו על שליטתו העצמית. היא לא ידעה עד כמה הוא היה קרוב לזיין אותה. "שירתתי תחת קפטן קאו." השיב רמורתי "ועכשיו עני לשאלתי."
"פעם אנשים הפנו את עיניהם לאדמה והאמינו שהאורות הנובעים ממנה באים מממלכת הפיות, הנחת רמורתי. היום אנחנו מסתכלים לעבר הצי וסומכים על היגיון האדמירליות." ענתה ארמאיה בחיוך "האם זה משנה לך בכלל? אני נחתת. כל עוד אני מסתערת בעוז, לאדמירליות לא אכפת ממני."
לצערו, זה נשמע לו נכון. היא לא חיכתה לתשובה ממנו לפני שנכנסה לתא השעיית החיים.
