• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

"נל, אני לא יודע מעבר לחשדות שלי ומה שאני מאמין שהינם הספקות שלך. תנסי ללכת אחרי מה שמרגיש לך נכון - הידע שלי לא נוגע ממש לתחומים כאלה אבל לדעתי האינסטינקט יוביל אותך." הרן משיב לנל.
הרן
טוב, הנה לך נסיכת פיות בוונסאמדי - מאמין שהיא כתר הגחלים. תעשה איתה מה שאתה רוצה, רק מקווה שתזכור את הרן קשישה שדאג לדחוף אותה לכיוון הנכון. הרן שולח מנטלית תוספת לדבריו הקודמים
 
הצחוק של בונסמדי כמעט מערער את המערה. נראה שהוא מנסה לחזור לדבר אבל שוב קולו מתפקע מצחוק, "סירונה האורורה!" הוא צועק, "מילא לא לספר לאחת הבנות שלך מה היא, אבל לקחת מהשנייה את הזיכרון שלה?" הוא צוחק שוב בקול ונראה שהוא מתקשה לנשום מעט. עד כמה שישות ערטלאית מסוגלת לא לנשום. "אני יותר סקרן עם קירה הבחינה בכך מאשר כל דבר אחר כרגע." הוא מנסה להרגיע את הצחוק שלו, "אבל כרעו ברך בחורים." הוא אומר, "אתם בנוחכותה של לא פחות מנסיכת חצר האביב פה."
 
"הזיכרון שלי בסדר" נל ממלמלת במחאה "אני זוכרת את ההורים שלי, את אחי ואת בת דודה שלי..." קולה מתחזק והאשמה רבה ניכרת בקולה כשהיא נזכרת במשהו מפגישתם הראשונה, "אתה אפילו רצית את הנשמה שלי תמורה לכך שתספר לי איפה המשפחה שלי נמצאת!"
למרות מחאותיה, נל מתקרבת אל הלנה, רוכנת לצידה ואף מנסה להניח עליה את ידיה בתקווה שזה יעורר איזה אינסטינקט או משהו...
 
"כי יכולתי, אם היית נותנת לי את נשמתך הייתי מגלה באותו הרגע שהמשפחה שלך נמצאת בטיר-נא-נוג, ובצפון, ובנמל חירות." אומר בונסמדי, "ואולי היה לנו מזל כדי לגלות את זה בזמן ולטפל בסיטואציה, אבל במקום זאת, משום מה אמא שלך החליטה שעדיף לה שאת לא תדעי מי את." הוא מצחקק, "את שלחת כל כך הרבה חיים עלי, כל יער אלור-גאנה עבר אלי ביום אחד, זה היה מחזה מדהים." הוא אומר, "ואמא שלך מילאה לך את הראש בזכרונות של אחרים, או שאולי הבנת באותו היום שעשית משהו כל כך איום שלא יכולת להתמודד עם זה." הוא אומר, "רק סירונה תדע." הוא מסביר. "אבל אין לי ספק, לביתה השלישית של סירנוה קוראים נלתנרה." מכריז בונסמדי, כאילו הוא נהנה מחשיפת הסוד יותר מכל דבר.

ונל, נל מרגישה שאם היא תתמסר לרגש הנכון. בכוחה להצית מחדש את חייה של הלנה.
 
"אני ראיתי את אחי גם אחרי השריפה! הוא לא יכול להיות זיכרון של מישהו אחר!" נל ממשיכה, כשהיא עדיין מסרבת להאמין למה שבונסמדי אומר בטוחה שהוא מנסה להביא לה מידע מטעה כמו בפעם הראשונה, "אנחנו גם נפגשנו בצלקת וגם אתה ראית אותי מדממת!"

נל מנסה להתרכז ולהתמקד ברגשות חיוביים כדי שהיא תוכל לעזור להלנה, אך הדברים הבולטים שהיא מרגישה זה בלבול, בלבול וכעס. כעס על בונסמדי שהוא משקר לה או אומר לה את האמת. כעס על זה שהוא אומר לה שהמשפחה אותה היא זוכרת לא קיימת או לא קרובה אליה קרבת דם. כעס על זה שהוא מאשים אותה במשהו שהיא לא..
 
"אז את נסיכת הגחלים? לא נראה לי, אחרת הייתי הורג אותך במקום, אם הייתי מסוגל, וכנראה שלא הייתי יכול..." אומר האקושין בספק עוינות, "אבל בואי קודם נראה אם את יכולה להציל את הלנה ואז נחליט."
 
"מחשבה יוצרת מציאות ילדה." עונה בונסמדי, "הכוחות שלך כל כך חזקים והאמונה שלך שאת אלפית הייתה כל כך חזקה, שהפכת את עצמך לאחת. אני מפחד לדעת מה סירונה הייתה עושה לו ידעה שדבר כזה אפשרי, או שיש לך כוח כזה." הוא ממשיך, "כנראה שאם תאמיני מספיק במשהו, את תהי מסוגלת לעשות אותו."

ונל? נל מרגישה מעט כוח זורם בה, כאילו מילות התוחכה של בונסמדי משפיעות עליה, אבל האם היא מחליטה לממש את מה שהוא אומר? האם היא נל האלפית, או שהיא נסיכת חצר האביב.
 
נל בוחרת להתעלם מדבריו של האקושין למרות שנראה שהיא נפגעת מכך שהוא כבר החליט שהוא מאמין לבונסמדי ולא לזיכרונות שלה.
"אז אתה אומר שאני יצרתי את אחי מכוח המחשבה!?" נל מופתעת, גם היא לא ידעה שדבר כזה אפשרי, והיא לא יודעת אם זה אומר שהיא יצרה את שאר המשפחה שהיא זוכרת וזאת במידה ובונסמדי לא משקר..

נל לא יודעת במה להאמין מצד אחד יש לה את הזיכרונות שלה ומצד שני כבר שלושה 'אנשים' שונים אמרו לה שהיא פיה ונראה שהם האמינו בזה. מצד שני, היא לא זוכרת דבר מהשרפה של סלה-קלה ויש את מה שהאנשים בספינה אמרו לה על תגובתה לזיכרונות אלו. אולם, הדבר הכי חשוב הוא שהיא לא יכולה לתת להלנה למות אם יש ביכולתה להציל אותה. לכן, היא מנסה להאמין לפחות זמנית שהיא באמת נסיכת חצר האביב כשהפקפוקים באמונה זו כל הזמן מנקרים במוחה. היא תאמין באמת רק אם היא תצליח להציל את הלנה.
 
"אמרתי לכם שאני לא פיה" נל אומרת כשהיא מביטה לעבר בונסמדי מצפה לראות אותו צוחק אחרי ששיקר להם שוב וגרם לה לפקפק בעצמה. כדי לסגור את העניין סופית, גם עבור עצמה וגם עבור האחרים, אחרי שהיא אומרת בקול "הנה תראו! דם!" היא מפעילה בתנועה זריזה את הנדן הקפיצי המוסתר בשרוולה, שולפת את הסכין ודוקרת את ידה השנייה שעדיין מונחת על הלנה חזק מספיק כדי לדמדם..
 
בונסמדי נוחר בקול בעוד נל דוקרת את עצמה, "את יכולה להכחיש את זה כמה שתרצי ילדה." הוא אומר, "אבל כל מה שאת עושה הוא להכחיש, אמרתי לך לפני רגע שהכוח שלך תלוי באמונה שלך בעצמך, כל עוד את ממשיכה להתחכש להיותך פיה, לא יהיה לך גישה לכוח שלך, ואת תהי בת אנוש לכל דבר. את לא מוכחיה פה שום דבר, חוץ מאת העקשנות שלך."
 
"מה זה משנה?" שואל זולג'ין את האמת, "את מחפשת עובדות באמונה, כל מה שאת צריכה לדעת זה שאת זו את. כמו שזולג'ין זה זולג'ין" אומר הטרול ומושיט לה יד בשביל לעזור לה לקום מהלנה. "את נל, חברה של זולג'ין המיועד למלוכה. זו שפגשנו בצלקת ועזרה לנו נגד הפיות מסיבה כזו או אחרת, אבל גם זו שמחפשת את העבר שלך. את רוצה את העבר שלך? הנה הוא פה מולך, אם תתכחשי אליו או לאץ אבל אל תתני לו לקבוע מי תהיי. תהיי כמו זולג'ין, תקבעי בעצמך לאן גורלך יגיע. ותתעלמי מהמילים של כסילים דרואידים, כי את חברתו של זולג'ין ותמיד אשמח לתקוע במישהו גרזן אם תבקשי בכך". הנאום של זולג'ין... מוזר בסטנדרטים אנושיים, אך נראה שרצונו הטוב לנל באמת שם. וכמו שהוא אמר, גם אם היא תחליט לקחת את העבר שלה, היא עדיין תהיה חברה שלו.
 
"טוב, אני לא מאמין למילה של לואה שרוצה לקנות מאיתנו את מה שהוא יכול לקבל בחינם, אבל בדוק ראינו פיה שלא ידעה שהיא הבת של סירנה, וזה משחק ישר לידיים שלה. אם את הבת של סירונה זה לא אומר שאת נאמנת לה, אבל העבר שלך הוא העבר שלך" רואים שהאקושין מנסה להסתיר את השנאה שלו ולא ממש מצליח. אם נל תבחר בעבר שבוסמנדי אמר לה, האקושין בהחלט לא יאהב את זה.
 
נל מקשיבה לתשובות שקיבלה בשקט ומסיטה את פניה מהאחד אל השני כשהיא מבינה שכולם מאמינים שהיא נסיכת חצר האביב, הרן עוד אמר אמר את זה מההתחלה, האקושין שמכיר אותה ימים בודדים מאמין בזאת למרות שפיות לא יכולות לדמם וזולג'ין שאותו היא פגשה בערב הגיעה ליבשת למרות הצהרת התמיכה שלו מאמין לבונסמדי.
אם הם כולם יכולים להאמין גם היא יכולה נל משכנעת את עצמה לנסות שנית והפעם כל פעם שאחד מספקותיה נכנס למוחה היא מביטה לעבר זולג'ין ומחזקת את אמונתה בזכות תמיכתו.
 

פרץ אדיר של אור ואש בוקע במערה החשוכה בה אתם עומדים, בו זמנית מסנוור ומגרש את החשיכה. הקור של מתחת לאדמה מתחלף ברגע לחום אדיר שכמעט מאיים לכלות אתכם, אבל אז אתם מרגישים כיצד הוא מתאפס מחדש, כמעט מתכוונן בחזרה לטמפרטרה רגילה.
ואז האש מקיפה אתכם, אתם שומעים וראים אותה מכל עבר, אפילו בונסמדי נאלץ להתרחק ולחפש לעצמו צללים להיעלם בהם, נדירים ככל שיהיו בפרץ האור הזה.

ואתם שומעים שאגה, שאגה שרק שילוב בין אש לפניקס יכול לייצר.
ואת הנסיכה נלתנרה בוערת בעוצמה. האש שלה כמעט מצליחה לגרום לסלעים מסביב להינמס מרוב חום.
ולצידה, הלנה עומדת. בריאה ושלמה. נשימתה חזרה אליה, החור בחזה נמחק קליל. והיא יותר מופתעת מכולכם כרגע.

קול רח נשמע על הרוח, קולו של איש זקן אשר פוגש חבר ותיק מילו? נשמע הקול, לא. לא מילו, אחרת. אותו דם.

ואז הלהבות מתקבצות סביב נל, קטנות ומתחלשות עד שהן מתאספות סביב ראשה, יוצרת כתר בוער של גחלים, אבל לא נראה שהאש מסוגלת לפגוע בה. זו האש שלה.


נל
META
נל זוכה בנתיב הדם "הפניקס"
https://www.d20pfsrd.com/classes/co...dlines-from-paizo/phoenix-sorcerer-bloodline/

היא משתמשת בדרגה הכוללת שלה כאילו הייתה דרגות מכשף לצורך קביעת היכולות שהיא מקבלת.
היא לא מקבלת גישה ללחשים ולכשרונות שנתיב הדם מספק, אבל ניתן להפעיל כל יכולת שנתיב הדם מעניק באמצעות פצצות הלאכימאי שלה.
 
הטרול מתגונן מן האש, לא בטוח אם נל שולטת בה מספיק בשביל לא לפגוע בהם, הוא מסתכל על הריפוי ונדהם מהכוח שהיא מפגינה, מדובר בנס, נס בעל עוצמה מרובה מאוד.
זולג'ין נראה מרוצה מכך שנל עשתה את הבחירה שלה, הוא אוחז בגרזן שלו ומסובב אותו בתנועת מפרק. "עכשיו, שנעלה למעלה להילחם בקצת פיות? בואו נראה להם מה קורה שמתעסקים באש" הוא אומר, מנסה לקרוא לכוח האוויר והרוח שיישא אותם למעלה.
 
"רגע בוסמנדי, אתה זה שרצה תשלום על החיים של הלנה, אבל אתה גם סיפרת לנו בחינם שנל היא נסיכת הגחלים ובזה עזרת לנו להחזיר אותה בעצמנו, כל זה לגמרי בחינם. אז מה האינטרס שלך בסיפור הזה?" שואל האקושין, לא מצפה מבוסמנדי לענות לו, בזמן שגם הוא מחכה לרוח האוויר שתישא אותו מעלה יחד עם כל החבורה.
זיהוי מניע 15+8=23
 
"הא, ידעתי שאני צודק. אני רק מקווה שהכוח המרוכז של שלוש מהבנות במקום אחד לא יביא לאסון חמור יותר ממה שכבר יש - או שסירונה לא תחליט להראות את עצמה כדי לאסוף את שתי בנותיה הסוררות." הרן חצי אומר, חצי ממלמל לעצמו. "בוונסמדי, נראה כי המוות של רזאן אינו אופציה בעיני האחרים פה. האם יש קורבן אחר שמעניין אותך בנקודת זמן זו?" הרן שואל בקול, מניח שלואה המוות עדיין שורץ בסביבה - ולו רק כי הוא נהנה מהמתרחש.
 
חזרה
Top