עלו רשומות פרק 23 (חלק שני) בקמפיין דמדומי המערב - "רקוויאם לגבירה וחזיר"

הקרב על מערב גונדור נפתח.
לאחר חשיפת המזימה של משמר היונה ואנשי החזיר להפיל את הטירה השחורה של ארך באמצעות בגידה, הרוזנת הישישה אנגריס מורה על מהלומת נגד אכזרית.
החבורה מוצאת עת עצמה בחוד החנית של התקפת פתע מהירה על אחוזה קטנה במעלה הנהר, שהפכה ל'קן רוחש' של משמר היונה ובעלי בריתו. בעזרתה של הגבירה ואריסה, החבורה מנהלת קרב אחר קרב בתוך המסדרונות האפלים של מבצר האויב - במטרה לסגור סוף-סוף על מנהיגיהם של אנשי החזיר: שארולה וביגוסו.
החבורה נלחמת בשכירי חרב נוקשים, ביונאים עם רעמה ורודה ומסכות של חיה על פניהם; ובסוהרים ומענים סדיסטיים על סף הטירוף, הדמויות מוצאות את עצמן עדות לזוועות שהתחוללו 'בשם השלום והאהבה' במרתפים של האחוזה.
ואם לא די בזה, החבורה נאלצת לקחת איתה יורש צעיר ומיומן הרבה פחות ממה שהוא חושב שהוא, ולשמור עליו בחיים בכל מחיר כאשר החרבות מצלצלות, החיצים שורקים... ודברים גרועים יותר מחכים במעמקים האפלים של האחוזה.

לינק לרשומות ההרפתקאה האחרונה: http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/wdusk/chap23-2.html

לינק לאינדקס של קמפיין דמדומי המערב: http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/wdusk/index.html

תהנו

פרק טוב. אני חושב שהאמירה "פנייה לאופל" חריפה מדי בהקשר לבגידתו של ואלאנדיל. הכוחות של היונאים עדיין מייצגים את מלך גונדור שעד לפני זמן קצר ארך הכירה בסמכותו. גונדור כבר איננה בדיוק אוסף רופף של דומיניונים כבתקופתו של העוצר דנת'ור. לי הרושם שמדובר באידיוט שימושי אם הוא האמין למילה מפיו של אחד מבכירי היונאים. אני מניח מההשוואה שוואריסה היא, למעשה, מורדת במלכות ולא בדיוק האלופה האחרונה של כוחות האור בעולמה כפי שהיא הציגה את עצמה עד כה.

יחסית לשונאי רוהירים, אין ליונאים בעיה להשתמש במוטיבים של סוסים, אהא?

טלפריון המסכן.

תודה על התגובה.

ואלאנדיל לא ראה את עצמו כמי שפונה לאופל. הוא פעל מתוך אמונה שהתבוסה של משפחתו בלתי נמנעת, והוא מנסה להשתמש בהיכרות הישנה שלו עם 'הברבור האדום' כדי להציל מה שאפשר.
היונאים רואים ברוהירים אויב, אחד מרבים; זה לא אומר שהם מתעבים כל דבר שקשור בסוס. אם כבר, התיעוב העמוק לרוהירים והרצון להשמיד את רוהאן מגיע יותר מהתסבוכות והחשבונות האישיים של מלך גונדור עצמו, גם בגלל מאורעות מהילדות שלו (כפי שנרמז אפילו בפאנפיק הישן שהקדים את הקמפיין).

טלפריון - נו,
אכן מצב לא נעים.
מצד שני, קשה למצוא מתבגר שלא בטוח שאף אחד לא מבין את עומק יסורי הנפש שלו.

בן כמה טלפאריון אמור להיות? קיבלתי את הרושם שהוא צעיר אך לא עד כדי כך צעיר. הוא עבר לי כמישהו בשנות העשרה המאוחרות - שנות העשרים המוקדמות. הדבר שהכי בולט לי אצל מתבגרים הוא בדרך כלל האנרגיה שלהם. מצד שני, חלפו עשרים שנה ויותר מאז שהייתי מתבגר. הוא אומר הרבה פחות שטויות ממה שאני אמרתי כשאני הייתי בגילו. וגונדורים, בכלל, קצת יותר מופנמים מישראלים ככה שמתבגרים גונדורים לא ברי השוואה למתבגרים ישראליים.

הבגידה של ואלאנדיל מוצגת כ-"פנייה לאופל" ע"י הסובבים אותו.

לגבי רוח הרפאים, אני מאמין שבקמפיין אחר, היא יכלה לעבוד כדרך אחרת לבחון את המיתוס של אראגורן וצבא המתים שלו. אני, בפירוש, לא זוכר שלרוחות הרפאים ההן היו כאלה כוחות מרשימים (מצד שני, חלפו עשרים שנה מאז שקראתי את שר הטבעות.) למיטב זיכרוני, זה אמור להיות עונש...

כיף שהדמויות סוף סוף מחסלות את אנשי החזיר, הגם שזה הרגיש מעט קל מידי (לא במובן של פנים אל פנים, אלא של מספרים) ביחס לכמה הם היו חזקים בעבר.
מה שארולה וביגוסו עשו באחוזה נידחת כל כך רחוק מהקרבות הקודמים שח אנשים החזיר?

נראה שהגבירה של ארך זכתה בניצחון קטן, אבל לא ברור האם זה משפר את מצבה להתחשב בצבא הגדול שצועד אליה. עד כמה היו מסדר הסוס הורוד כוח משמעותי בצבא הגונדורי?

האם יש מי שילחם לצד ארך? מלבד הדוכס ממורדור, ישנם עוד מחוזות בגונדור שהכריזו על מרד גלוי?

תודה על התגובה

אנשי החזיר איבדו את רוב הכוח שלהם בהרים הלבנים. הם ספגו אבדות כבדות בקרב תאנגאלוס, ולאחר מכן הרבה ממה שנשאר הושמד כאשר השאמאנים האורקים שעבדו איתם איבדו את השליטה במפלצת שהם ניסו לזמן מתוך הריק.
הכוח שלהם שנשאר והגיע למערב גונדור היה קטן מאד מלכתחילה, והיה צריך להסתמך על בני-ברית מקומיים.
שארולה הסתתרה באחוזה של בעלי ברית של משמר היונה במרחק קצר מארך, משם היא רקמה את המזימה האחרונה שלה - הפלת טירת ארך באמצעות התחזות והגנבה של אבקה שחורה וחומרים רעילים פנימה; כאשר החבורה הכשילה את התוכנית הזו (אגב ששנים מהקצינים החזקים שנשארו לה - ארדוש ובאאטון - מוכים ונופלים בשברי), כבר לא היה לה הרבה להיכן לברוח.

כאן - לשם שינוי, הרוזנת פעלה נכון: הורתה על מכת מחץ על ה"קן" של האויבים שלה, לפני שהם יספיקו להתעשת ולהפנים את המשמעות של חשיפת המזימה שלהם כנגד טירת ארך.

בטווח הארוך, לעומת זאת, זה אכן נצחון קטן מאד.
אנשי החזיר חוסלו, לורד לות'גובל שעבר לתמוך במשמר היונה איבד חלק מהכוח שלו, אבל יש לו עדיין אנשים בטירה ובנחלות שלו עצמו בצפון לאמאדון.
מסדר הסוס הורוד זה כוח מובחר - אבל קטן מאד.
לגנרל גרודון יש עדיין אלפי לוחמים תחת הפיקוד שלו, וגם את שתי מכונות המלחמה הענקיות. לכל היותר, המהלכים האחרונים הקשו עליו לקבל תגבורת מלות'גובל.

ומלבד ארך - אין כרגע מחוזות משמעותיים שנמצאים במרד גלוי.
בוודאי לא כאשר צבא גדול מהאראד נמצא בדרכו כדי לתגבר את המלך של מינאס טירית.

לשאלות שהעלה הלדין:

רוחות הרפאים שתחת הפיקוד של אראגורן השמידו בתוך דקות קצרות צבא עצום של אומבארים והראדרים בפרלגיר. לא הייתי קורא לזה העדר כוחות - אראגורן ידע יפה למה הוא רוצה לגייס אותן לשירותו.

וההתיחסות של הסובבים לואלאנדיל היא סובייקטיבית. אפשר בהחלט להתווכח עד כמה היא נכונה.
אחרי הכל, בניתי את זה במכוון לא כ "מואהאהאהאהא, אני יונאי נאור ורשע עכשיו!!!!" אלא כסיפור מורכב. בסופו של דבר, ואלאנדיל רצה שהמשפחה שלו תשרוד (וגם שהספרים האהובים עליו ישרדו), והגיע לכלל יאוש מוחלט.

לגבי עניין המתים, הלכתי ובדקתי ב-"שיבת המלך" (ותודה למפתח בסוף) ולגולס טוען שכוחם הגדול ביותר של המתים הוא הפחד מהם. מעבר לכך, לחימה באחד מהם די דומה ללחימה במתנקש מ-'אמונת המתנקש'- הם יכולים לנוע במהירות על אנושית, ומבחינתם, כבידה היא המלצה בלבד. אם להוסיף לזה את הפחד הבריא שמרבית בני האדם רוחשים ליצורים הללו, קל להבין איך הם חיסלו צי שלם. ואאז"נ, מה שנעשה להם הוא שהכריחו אותם להילחם נגד האל שלהם. הם סירבו לעשות זאת כאנשים חיים. צריך יותר משנאה טהורה ונאמנות לעין הגדולה כדי להתנגד לכוחו של נצר לבית איסילדור. העובדה שהמלך שלהם בא לעזרת אראגורן והוא, פחות או יותר, עשה את זה ביודעין שהוא מבצע מעשה נורא - בעיניו לפחות - במטרה להמשיך הלאה. (וניתן לפרש את המהירות בה נחפז צבא המתים אל שדה הקרב כרצון לגמור כמה שיותר מהר את החלק שלהם בסיפור הזה.)
בסופו של דבר, חזרתי עם שאלה אחת: איך הדמויות, לכל הרוחות, האטו אותו מספיק כדי לפגוע בו? האם הדמויות לא נתקלו ביצורי ריק, שלעומתם, רוחות רפאים פחות מפחידות?

לגבי ואלאנדיל, הרושם שאני קיבלתי היה של אידיוט שימושי. האמירה של הסובבים של "פנה לאופל" בהחלט הצטיירה לי כמוגזמת מעט.