נפתחה הגשת המשחקים לדרקוניקון 2020
עוד שלושה חודשים לדרקוניקון, ומערכת הרישום להגשת משחקים לכנס נפתחה! הריצו את משחקי התפקידים האהובים עליכם, ארגנו אירועי משחקי לוח, תגישו משחק תפקידים חי וכל משחק אחר. https://www.dragoncon.co.il/dm-login.aspx

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

פלטפורמה למשחק בהרפתקאות משחקי תפקידים באינטרנט. כאן תוכלו להצטרף ולשחק בהרפתקה עם שחקנים אחרים באמצעות האינטרנט וגם להנחות משחק משל עצמכם. בפורום גם ניתן לפרסם ולקרוא רשומות של הרפתקאות.
padron
הודעות: 1883
הצטרף: 21 אפריל 2016, 19:28

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי padron » 26 פברואר 2020, 08:19

הרן מרכין את ראשו כשעיני אדון הצייד ומלכת הקיץ עוברות על פניו. "והעלילה מסתבכת. אני מניח שהם באו לאסוף את הכתר ואת האחות - נראה שסירונה אוספת את בנותיה. על כל פנים אני מציע שלפחות תחלקו כבוד לשני אלה - אפילו עם ההגנה מהאדמירל לא כדאי לקחת סיכון ולעצבן אותם." הרן אומר בשקט לאחרים.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9482
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 26 פברואר 2020, 11:16

קירה וגווין יורדים במדרגות העולם, כל צעד שלהם מרגיש כאילו לוקח נצח, וכל צעד שלהם שולח עוד פעימה שרק גורם לכם לרצות להשתטח על הרצפה, קירה פיקדה בעצמה על כיבוש הצפון, והרבה אומרים שבלעדיה סירונה לא הייתה מסוגלת לקום לתחייה, היא הבכירה ב4 הבנות של סירונה, ומעשי הזוועה שהיא מסוגלת לעשות מסופרים בכל פינה של העולם.

קירה ממשיכה להתקדם, אבל אז עוצרת ומסמלת בידה, הדלתות הגדולות נפתחות שוב, הפעם בחטבה חזקה שמזעזעת את המבנה, ומבניהם צועד מה שנראה כמו אביר, השיריון שלו מכסה את כל גופו ומסתיר כל רמז למי הוא, הוא נושא על גבו חרב מתכת ארוכה ונטולת נדן, שיריונו הכסוף כמעט מבריק, והוא צועד בחרישות אחרי גבירתו. שקט כמו הרוח עצמה.

"ראזאן." קירה אומרת בקור, "אני כל כך שמחה לראות ששלומך טוב." היא מחייכת וצועדת לעבר אסטל והאדמירל, אין לכם בכלל מושג מתי ואיך זזתם הצידה, אבל אם קודם עמדתם חוצץ בינה לבין האדמירל ואסטל, עכשיו אתם עומדים מצדדי המעבר. "אמא שלי ביקשה שאמסור לך את ברכתה."

נראה שהאדמריל הוא הראשון לשבור את הקיפאון. "באיזה זכות אתם באים ומתפרצים לשטח שלי, ההסכם..." הוא צועק אבל קירה מרימה את ידה וקוטעת אותו. "ההסכם לא תקף עוד." היא מתקנת אותו, "ההסכם היה שתשמור על כתר העלים עד אשר סירונה תרצה אותה בחזרה," היא מסתכלת על אסטל, "ובאתי לקחת את כתר העלים." היא מחייכת וצועדת קדימה, אבל אז היא עוצרת לרגע, מבטה ננעל דווקא על נלסטרה, "מעניין." היא לוחשת לעצמה. אבל אז היא רואה את הרן ומסתכלת לעבר גווין, "אני חייבת להודות שצדקת, הבחור שלך באמת היה קרוב ללהביא לנו את הכתר." גווין משוך כתפיים, פעולה שגורמת לשיריון שלו לנקוש בקול חזק בחדר. "אתה מוזמן לקחת אותו בחזרה לצייד אם אתה רוצה. אין לי עוד שימוש בו." היא ממשיכה ללכת ונראה שאסטל היא זו שמוצאת את האומץ.

"על מה את מדברת לעזזאל?" היא שואלת את קירה, ידה נעה בלא לשים לב לעבר הנשק שלה. "כתר העלים? הבת של סירונה?" היא פונה לאדמירל, "אבא, על מה היא מדברת?"

"אני מדברת על האמת הפשוטה." אומרת קירה, "כתר העלים, כתר הגחלים, כתר הפרצים וכתר הניצנים." היא אומרת כאילו הדבר אמור להיות ברור לכולנו, "ארבעת הבנות של סירונה." היא לרגע בודד פונה לכל הקהל. "אני היא קירה, גבירת חצר הקיץ, ביתה של הגבירה סירונה, כתר הניצנים." והיא מצביעה אל אסטל, "וזו היא אחותי אסטל, גיברת חצר החורף, ביתו של הים. וכתר העלים." היא שותקת לרגע, כמעט כאילו היא רוצה שהמילים שלה ישברו את רוחם של אנשי נמל חירות, "בעוד אתם חייתם לכם כאן בשקט והנהאה, עורכים מסיבות ומאמינים שאתם חופשיים, אנשי גלקוס ורעגיה נשחטים ומתים, אתם כל כך מלאים בעצמכם שאתם לא בוחנים אפילו את מצב הפליטים שאתם אוספים, ונותנים להם לסבול רק קצת פחות משהם היו סובלים אם היו ממשיכים להתנגד לנו בגלקוס." היא מנידה בראשה, "אבל זה לא בגלל שהאדמירל האוהב עליכם הגן עליכם, אין לו מספיק כוח להתנגד לי, קל וחומר להתנגד לאימי. למעשה." היא מחייכת לראשנה, "אסטל שלנו פה מסוגלת לחסל את כל החדר הזה במחשבה בודדת."

אסטל שותקת, ברור לה שהמצב הזה חדש לה והיא המומה. כל חייה היו שקר. והיא לא מוצאת זמן לפעול. "ולפני אלפי שנים." ממשיכה קירה, "האדמריל שלכם היה לו יותר מרוח פראית של צייד, צייד ומלוכה." היא מסבירה, "מלוכה של שבט ברברי חסר מעצורים שחושב שהוא מוסגל להתמודד מול יורשי הארץ הזו." היא מביטה בזולג'ין בחיוך זדוני. "אבל גם הם למדו לכרוע ברך, מלכם עשה זאת, וכך גם שאר השבטים." היא חוזרת לפנות לאדמריל, שכמעט ומתחנן שלא תמשיך. "ואדונם של הטרולים ביקש מאימי רחמים על השבטים, ואימי ברחמיה הרבים הסכימה, ודרשה ממנו משהו. היא דרשה ממנו לשמור על אחת מבנותיה. היא נתנה לו את האדמה הארורה הזו והבטיחה לו שכל עוד ימשיך וידאג לביתה, וישמור על הסוד שלה. הוא ואנשיו יזכו להגנה." היא חוזרת לדבר לקהל, "אתם יודעים מה האירוניה? הסיבה שבגללה אתם זוכים להגנה ולא הטרולים? כי השבטים הקדומים התכחשו למלך שלהם אחרי שהוא קרע ברך בפני אימי, ולא רק שהם לא סגדו יותר לרוח שלו, הם לא רצו בהגנה שלו. ראזן, אדון המלכים היה צריך לברוח בבושת פנים מהמאמנים שלו, ולחיות לבדו באי חסר האל הזה במשך אלפי שנים." קירה אומרת בקור, "אם אימי לא הייתה מביאה לפה את אסטל כשביאה, יחד עם סירואנים נוספים שנשלחו ליישב את המקום, האדמירל היקר שלנו היה עדיין היה חי לו לבד וגלמוד על האי הזה." היא מנידה בראשה. ואתם מרגישים את האחיזה שלה משתחררת, היא רוצה שתגיבו, היא רוצה שהקהל יפחד וידבר. היא רוצה שמישהו יעשה משהו. כל דבר.

אבל למה?
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 1857
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51
תשובות: 1

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי ג'וני » 27 פברואר 2020, 01:27

נל מחווירה כאשר מבטה של קירה ננעל עליה ומחווירה אף יותר כאשר היא מזכירה שארבעת הכתרים הן בנותיה של סירונה כשבראשה רצות כמה מילים ששמעה מהאביר מהלהבה. היא מתאוששת מעט במחשבה שפיות לא יכולות להיכנס לצלקת, אבל עיניה עדיין סוקרות את החדר שוב ושוב כשמבטה משתהה על כל להבהב חוששת שהאביר יחשוב שזה זמן טוב להופיע..
"ואם היא לא רוצה לחזור איתך?" נל שואלת, עדיין מבולבלת וחוששת, אבל לא יכולה להימנע מלשאול אחרי שמבטה נתקל באסטל.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9482
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 27 פברואר 2020, 12:48

"זו לא בקשה." קובעת קירה, "כאשר יגיע הזמן של כל הכתרים להתאחד, הם יקראו לטיר-נא-נוג, כתר העלים נקרא להתייצב." היא אומרת, "יש עוד זמן עד לכתר הגחלים." היא מוסיפה.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
amitf0123
הודעות: 4134
הצטרף: 13 יוני 2012, 22:38
מיקום: The Burning Hells, Realm Of Hatred
יצירת קשר:

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי amitf0123 » 27 פברואר 2020, 23:17

״את קוראת לראזאן טיפש״ חוזר אחריה זולג׳ין, ״אבל הוא עשה כל שיכל, עשה מה שאף אחד לא יכל לעשות. ראזאן הוא לואה המלכים המהולל עד היום, תחתיו שלטנו בחוכמה באימפריה הטרולית״ זולג׳ין סוקר את החדר, סוקר את ראזאן. ״הם לא שלחו אותו לכאן כי לא רצינו את זה שכרע ברך. הוא כאן כי הטרולים ידעו שנשרוד, אנחנו עדיין שורדים בקרב מולכם, עוד לא הושמדנו!״ צועק זולג׳ין. ״ועכשיו גם פה יש אנשים שלא נגעתם בהם, עוד כוחות שיכולים להצטרף לשלנו! הסוד במלחמה הזו היא לצוד, לדעת מתי לחכות, לדעת מתי לשחור לטרף, וראזאן הוא אל הציד!״ קורא הטרול.
״וביתו של הים, היא לא מי שאת רוצה שהיא תהיה. היא ביתו של האדמירל, היא אסטל! אולי היא באמת תגיע לאחר-נא-נוג, אבל האם זה בהכרח אומר שהיא תהיה אתכם? אלו שקרעו אותה מחיק אביה בגלל המשחק שאתם משחקים?״
״את רוצה למלא אותנו בפחד? לעשות את המלחמה הזו יותר משעשעת? בהצלחה מאן, את תצטרכי את זה. כי על כל טיפת דם שהולכת ליפול על הקרקע, כל צעידה שהולכת להיות בשדה הקרב, כל נשק שיורם באוויר. פיה תחת סירונה תמות. פיה תחת סירונה תיפול. פיה תחת סירונה תושמד. ואני לא מדבר על החרא שאתן נשברות לזכוכית. אנחנו נדאג ליותר מזה, הרבה יותר מזה״.
“I am the righteous shield of Moradin and a sword
in his mighty hand! I fear no evil!”
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9482
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 28 פברואר 2020, 00:40

קירה מחייכת, "ראזן, נראה שאחד המאמינים האחרונים שלך בא לתת כבוד." היא מנידה בראשה. מתקרבת לאדמירל, "פעם הוא היה לואה המלכים, לואה הצייד. היום?" היא מושכת כתפיים. "אתה בכלל זוכר איך נראית? איך רוחו של מלכם של הלואה נראה?" היא מצביעה על גווין, "ככה נראה צייד," היא מוסיפה "ואני שמחה לראות שאתה מסכים איתי בניסיון העלוב שלך לחכות אותו." היא מציירת את הדמיון הקל בין גווין לאדמירל. "לא אכפת לי מה ראזאן וגנוק ניסו לעשות, זה נגמר." היא אומרת, "עכשיו ראזן," היא מוסיפה ומתעלמת מזולג'ין, "אני רוצה להראות למאמין הקטן שלך שכאשר אתה דוקר פיה היא מדממת, אבל כאשר פיה דוקרת אותך." היא נוקשת באצבע והאביר מאחוריה שולף את החרב. "היבשת שלך תובעת בדם."

האביר צועד לעבר הקהל, וראזן שואג בזעם על קירה, "את הבטחת, אמרת שאף פייה לא תרים יד על מי שאני לוקח תחת חסותי, זו ההבטחה של סירונה, ואת חייבת לעמוד בה." הוא אומר בזעם שלא ראיתם בו קודם, וכמעט נראה שהוא גדל. "את כבולה, אסור לך לשקר." הוא מוסיף וקירה רק מחייכת.

"שיעור ראשון בסירואנים ראזן," היא מוסיפה, "ושיעור שבן מחצית מעצבן טרח לציין בפני יותר מידי פעמים בחיים הארוכים שלו, פיות אולי לא יכולות לשקר אבל מומחיות בלומר את האמת באופן שכל אחד ממבין ממנה מה שהוא רוצה." אף רם-דם לא יכול להרים ידו על מי שתחת כנפיו של ראזן." היא אומרת, "זו אכן השבועה. אבל לצערך, אביר הדמעות שלי לא רם דם." היא נקשת באצבעותיה והאביר מזנק לעבר הקהל, חרבו קוצרת באנשים אשר מתחילים לרוץ בבהלה, חלק מהשומרים ממהרים לנוע לעברו, חלקם אף יורים בו. אבל לא נראה שזה משפיע או מתקרב להשפיע.

"מספיק" צועקת אסטל, אבל קירה מתעלמת מתחינות שלה, במקום זאת היא פונה שוב לזולג'ין, "אתם בנחיתות מספרית, ונחיתות איכותית, האיומים שלך כל כך חסרים מתוכן, שאני אפילו לא מרגישה צורך להעניש אותך." היא מפנה את גבה לטרול, "ועכשיו אסטל, אם את רוצה שההרג הזה יפסק, כל מה שאת צריכה לעשות זה להיות אחות טובה ולחזור הבייתה." היא נוקשת שוב באצבע והאביר קופא במקומו, מוקף גופות. אין טיפת דם אחת על חרבו.

חמתו של ראזן מלאה, אבל נראה שהוא מנוע לפעול מסיבה מסוימת, קירה מצאה לה פרצה נוחה בהסכם שלהם, אבל היא לא לוקחת חלק בלחימה, ברור שהיא מסוגלת למחוק את האי אם תרצה.

אסטל קופאת, מבטה פוגש בכל אחד ואחד מכם, ואז היא נראית בבהלה גדולה יותר, נראה שהיא מחפשת דמות באולם הגדול, אבל ללא הועיל.
מבטה מצטלב לרגע עם נל, שמרגישה חיבור לא ברור לסירונאית באותו הרגע. נראה שהיא מחפשת עצות, וכרגע האלפית היא הגורם שאליו היא פונה.

האם אסטל צריכה לתת לאנשים למות בשבילה.
או שהיא צריכה ללכת עם קירה.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
ג'וני
הודעות: 1857
הצטרף: 14 יוני 2016, 18:51
תשובות: 1

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי ג'וני » 28 פברואר 2020, 15:47

נל עדיין חשה אי נוחות ובלבול למשמע תשובתה של קירה שגברה בעקבות מה שבא לאחר מכן. אולם, כשעיניה של אסטל נשארות עליה היא משתדלת להתמקד ולחשוב בהיגיון, אך מהלחץ אותו היא חשה היא עושה זאת בקול "אם את תצטרפי אליהם את תוותרי על הגנתו של אביך ורמי הדם יוכלו לפגוע בך, אבל אם את לא תצטרפי אליהם הדרך היחידה למנוע מאביר הדמעות להרוג את כולם היא שאת תלחמי בו... ואת לא נראית כאילו את יכולה להילחם כרגע.."
נל עוצרת רגע כדי לשקול את מה שהיא אמרה ואומרת בקול חזק שמיועד לאסטל "אם את לא יכולה להילחם באביר הדמעות תלכי איתם, תני לכולם הזדמנות לחיות ולהילחם כשהם יהיו מוכנים לכך."
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9482
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 28 פברואר 2020, 16:28

אסטל שותקת, ואז פוסעת לעבר קירה. "ניצחת." היא אומרת לה, "רק שהוא יפסיק." היא מוסיפה. דמעת זכוכית זולגת מעיינה בעודה צועדת לעבר אחותה.

קירה בתגובה נוקשת שוב באצבעות שלה והאביר קופא במקומו, מחזיר את חרבו למקום בתנועה חלקה. הוא הספיק להרוג הרבה מהאורחים באולם, ובמבט נוסף אתם מבינים שהוא הרג רק את בני התמותה, ולא אף אחד מהסירונאים. "אני מניחה שזה יהיה מסר הולם" אומרת קירה, "שידעו שגם נמל חירות לא מוגן, שאלה אשר בגדו באימי לא יזכו להגנה מאיש, לא מהאלים, לא מהרוחות, ובטח לא ממלכים לשעבר."

מבטה של אסטל ממשיך להביט לעומק בחדר, היא מחפשת משהו, או מישהו. קירה מבחינה באחותה ומחייכת, "מישהו שאת רוצה להיפרד ממנו אחות?" היא שואלת בעודה שולחת יד למשוך אותה אליה, "אין פה אף אחד שראוי לזכור אותך." היא מסבירה, "לפחות בנתיים." היא יורקת.

ואז לרגע הרן רואה את זה, את התזוזה הזו בשטח המת של קירה, את גווין שבכלל לא טורח לשים לב לזה. אף אחד פרט אליו לא מבחין בהלנה נעה בשקט בצד החדר, הרחק מנתיב ההרג של אביר הדמעות, היא זולחת בשקט מחוץ לטווח הראייה של הנוחכים בשיחה.
ואז, לפני שהוא היה מספיק להגיב לזה, הוא רואה אותה רצה קדימה, היא שולפת חרב ברזל מגופה של אחד השומרים ורצה לעבר קירה, בחרישות שכמעט לא מתאימה לבת אנוש, היא מנסה לדקור את נסיכת הפיות בגבה.

וזה דווקא האדמריל שמנסה להגיב לאירוע, כנראה כדי למנוע מקירה לחזור להרג, "לא!" הוא שואג בקול לעבר הלנה, אבל זו נעה להציל את אסטל ולסיים עם הסיפור הזה, עיינה אדומות מזעם בעודה מזנקת, ובועד קירה רק מפנה את מבטה קלות לעבר בת התמותה.

הלנה מזנקת, מנסה לגמוע את שארית המרחק שנשאר לה בתקווה שקירה לא תספיק להגיב. חרבה בהוקת באוויר, תקווה חמה ממלאת לרגע את גופה, מחשבה על זה שהיא תוכל לסיים את זה, לסיים את המלחמה הזו, לפגוע בסירונה במקום הכי כואב, ולהציל את אסטל. היא רק צריכה מכה אחת נקייה.

חרבה פוגעת בכתפה של קירה, ומתנפצת לרסיסים.
"לא קר מספיק." אומרת קירה בחיוך כמעט מרושע, ואוחזת את הלנה ההמומה בגרון, מרימה אתה לאוויר.
"לא!" צועקת אסטל.
"אני מניחה שעכשיו ההסכם נשבר." אומרת קירה ומרימה את הלנה גבוה, קולות חנק נשמעים מבת האנוש.
"לא!" זועקת אסטל, "אל תפגעי בה."
קירה מביטה לרגע באחותה במבט מלא חמלה. "מצטערת אחות."
חרב בדולח מופיה בידה השנייה ומפלחת את ליבה של הלנה.
"אני צריכה לעמוד במילים שלי."



נראה שבאותו רגע העולם נשבר,גלי מיים אדירים פוגעים בחלונות האולם ומציפים את החדר פנימה, מים ממלאים את החדר במהירות לא טבעית, מטיחים רהיטים, גופות ואנשים חיים אחת בשני בעוצמה, זרמי המים כולם פונים לעבר קירה.
הדבר האחרון שאתם רואים לפני שהכל מחשיך זה את קירה רוקעת ברגלה, והאדמה נפרעת מתחת לרגלים שלכם, בניסיון להדוף את המים ממנה.
ואתם? נופלים לחשיכה.


אין לכם מושג כמה זמן עבר כשאתם מתעוררים, חשיכה מקיפה אתכם ורעשי פכפוך מים נשמע בכל עבר. בדרך נס שרדתם את זה. ולא בדיוק ברור לכם איפה אתם. האדמה נענקת מעליכם, כאילו מישהו מזיז אותה בכוח.

ואז אתם שומעים שיעול, הלנה נמצאת איתכם, מדממת למוות. אבל בהכרה.
"אסטל..." היא לוחשת.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
amitf0123
הודעות: 4134
הצטרף: 13 יוני 2012, 22:38
מיקום: The Burning Hells, Realm Of Hatred
יצירת קשר:

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי amitf0123 » 28 פברואר 2020, 17:56

זולג׳ין עצבני, עצבני כמו שלא ראיתם אותו בחייו. על הפיות, על ראזאן, על כל מי שהיה בנשף חרא הזה, על עצמו.
הוא מתקדם להלנה, לא רוכן להחזיק את ידה במוות או לנסות לעזור. ורק צעקה אחת נשמעת בכל ריאותיו. ״בונסמנדי!!!!!!!!!!!!!״ הוא קורא לחלל הריק.
“I am the righteous shield of Moradin and a sword
in his mighty hand! I fear no evil!”
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9482
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 29 פברואר 2020, 18:19

הצחקוק נשמע בעוד האפלה מתגבשת לרגע, ואדון העצמות מופיע מתוך החישכה. "תראה מה זה מאן" הוא אומר, "יש פה כל כך הרבה מוות שאתם מסוגלים לראות אותי שוב." הוא מצחקחק. עורו האפור כמעט וזוהר בחשיכה, עיניו בורקות להבות כחולות מפיקות עשן, והעצמות שהוא לובש על גופו מקרקשות בעודו נע באוויר. "מה אתה רוצה מבונסמדי קשישה?" הוא שואל.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
amitf0123
הודעות: 4134
הצטרף: 13 יוני 2012, 22:38
מיקום: The Burning Hells, Realm Of Hatred
יצירת קשר:

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי amitf0123 » 01 מרץ 2020, 18:29

״תן לה לחיות!״ הוא מצביע על הלנה, זו לא דרישה, אבל קולו העצבני של זולג׳ין גורם לזה להישמע כך. ״אנחנו זקוקים לה בשביל לסיים את הפיות, קבע את מחירך ונעשה את העסקה!״.
“I am the righteous shield of Moradin and a sword
in his mighty hand! I fear no evil!”
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9482
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 01 מרץ 2020, 18:43

אדון העצמות מביט בהלנה. "היא?" הוא מצקצק. "לב שבור. וזה עוד לפני שמדברים על החרב שפילחה אותו" הוא צוחק בקולי קולות כמו משוגע, כאילו הבדיחה הזו הייתה מוצלחת וכולם היו צריכים לצחוק ממנה. "והיא עוד בת אנוש חסרת תועלת. " הוא חוזר לרחף לפניכם. "אבל אם היא חשובה לכך כל כך." הוא בוחן אתכם, ידו מגרד בסנטרו בעודו חושב. "אני יודע!" הוא אומר ומרחף קרוב לזולג'ין, עובר קרוב מידי ליד כל אחד ואחד מכם. "אני רוצה את ראזן מאן." הוא צוחק, "אני רוצה שראזן ימות." הוא אומר, "אני אציל אותה, אבל אם ראזן ישאר בחיים עד סוף היום, החיים שלה. ושלך." הוא מוסיף לזולג'ין. "שלי."
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
אביעד
הודעות: 3048
הצטרף: 02 מרץ 2014, 11:21
תשובות: 46

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי אביעד » 01 מרץ 2020, 20:56

"אני לא אוהב את העסק הזה." אומר האקושין, משלב ידיים. "למה אתה רוצה את ראזן? מה הוא עשה לך? הבן אדם השאיר את המעוז האחרון של חופש מהפיות, מאיזו סיבה אנחנו אמורים להרוג אותו בכלל?"
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9482
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי liorgonen3 » 01 מרץ 2020, 21:02

"הבן אדם?" שואל בונסמדי, מרחף לעבר האקושין במהירות שכמעט מפחידה אותו, "ראזן הוא רוח!" הוא צועק, "לואה!" הוא מוסיף בקולו הכעוס, "והוא גירש אותי, הוא לקח את הטרולים לעצמו, וגירש אותי. גירש את בונסמדי קשישה כאילו הוא היה אבק ועפר." הוא אומר בעכס גלוי. "ואז הוא ברח לעבר האי הזה והשאיר את כולנו לכודים מחוץ לו. בנה לו עיר חדשה של זהב"
בונסמדי כועס, ובאופן גלוי. "כשהוא מלך אתה חושב שמישהו התייחס לאדון המוות? מישהו הקריב מנחה בפני? לא, הם הלכו ללואה המלכים שלהם, או ללואה הצורות, או קרנף הרעמים או לציפורי השמיים אבל בונסדמי? מי רוצה להקריב מנחה לאדון המתים?" הוא מניד בראשו בזלזול. "רק הבזויים והחלשים, רק אלה שאין להם כלום." הוא מרחף מעל הלנה. "ולזו אין כלום. היא מתחננת כבר זמן רב שיקרה משהו. אז אני אגיד לך ככה מאן." בונסמדי נעלם ומפויע מחדש לפניכם. "אם אתם לא תיקחו איתי את העסקה, אני עלול להציע לה עסקה. אתם בטוחים שאתם רוצים לשמוע מה אני אציע לה?" הוא שואל, מקרב את ראשו קרוב להאקושין ומטה אותו קלות, כמעט כמו אדם סקרן.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
אביעד
הודעות: 3048
הצטרף: 02 מרץ 2014, 11:21
תשובות: 46

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 5/5

שליחה על ידי אביעד » 01 מרץ 2020, 21:35

"מה תציע לה?" שואל האקושין. "כולנו כאן נגד הפיות, לא? לי אין כוונה להרוג חפים מפשע, במיוחד אם הם נגד הפיות. ראזן גם הוא לא אוהב את סירונה, במיוחד אחרי מה שפית הקיץ עשתה לו. את הנקמה בראזן נשאיר לאחר כך, כרגע אנחנו צריכים להילחם בפיות האלה, לא? למה אתה רוצה להרוג את בן הברית של היום במקום את האויב האמיתי? מה המחיר שלך? שנינו באותו הצד, ואני רוצה להוריד את הסירונאים האלה מגלקוס בדיוק כמוך. תן לי את השם ואת הכתובת של סירונאי שאני יכול לתת לך ואתה תקבל אותו."
שלח תגובה