[סטארפיינדר] מכונות אבודות- עץ משחק [4\4]- תם ונשלם.

פריסק ושס לוקחות את חלקי הרובוטים ואת פפירוס וניגשות אל הספינה שלהן, זו שפריסק החניתה לצד אחד ההאנגרים. אף אחד לא נגע בה בשעות שחלפו מאז, שעות שמרגישות כמו ימים. מספר לחיצות על מכשירי התקשות שלכן גורמות לדלת הספינה להפתח, ואור פלורצסנט כחול מאיר מבפנים- ניגוד לאור החם של הזרקורים הפזורים ברחבי תחנת הכרייה.
אתן ניגשות היישר אל שטח העבודה שלכן, המלא בכל כלי העבודה והחומרים הדרושים לכן לתקן ציוד, לשדרג אותו או ליצור מכשירים טכנולוגיים פשוטים. הכל באדיבותם של מאראקס אבטחה. תארו לי, כיצד שטח העבודה שלכן נראה?

בינתיים, קאשאנג מוביל את שאר חברי הקבוצה אל המרפאה. מותיר את הרכב השבור מאחור. הוא הולך בצעדים מהירים, מוודא כל כמה דקות שאתם מצליחים לעמוד בקצב שלו ושולח מבט אל עבר הבאראת'ו הפצוע. לאחר כמה דקות של הליכה אתם נכנסים אל חדר לבן, מואר בנורות פלורצסנט קרות. הוא איננו גדול במיוחד, וכולל שלושה תאי שינה הכוללים מספר רב של חיישנים המנטרים את מצבם הרפואי של היצורים שבתאים.
בצידו השני של החדר, מיטה פשוטה נמצאת. מכוסה בבד לבן. גם היא, כמו התאים, ריקה כרגע. אך לצידה נמצאת יסוקית בעלת פרווה ירקרקה וזוג משקפיים קטנים על קצה חוטמה שלא ברור כיצד הם מוחזקים במקומם. היא לבושה בחלוק רופאים לבן, ומדברת עם הווסק המגודל. הוא לובש חליפה אחרת מזו שהוא קיבל את פניכם בה, אך בדומה לה- גם החליפה הזו מרופטת ומוכתמת בכתמי בוץ ואדמה.
למשמע הדלת הנפתחת, הם עוצרים את השיחה שלהם ומביטים בכם. קריאת בהלה נפלטת מפיה של היסוקית והיא הולכת במהירות לעברכם, לוקחת את הבאראת'ו הצעיר מידכם ומניחה אותו בעדינות באחד התאים. נותנת לחיישנים לעשות את עבודתם ולסרוק אותו.
"לידיה, מה מצבו?" ריידוקאמאריז שלוש-עיניים שואל, לא מפנה את ראשו מכם.
"הוא חי, ויציב." קולה הצפצפני של היסוקית נישא בחדר, מוציא הנהון חד מהווסק למוד הקרבות.
"אני מניח שאתם מצפים להסבר. ובכן, גם אני. מה מצאתם למטה?" הוא שואל, ידיו מאחורי גבו.

tkhag1 אמר/ה:

החדר של פריסק נראה מחולק לשלושה חלקים.
החלק הראשון שבקושי נחשב חלק, הוא מיטה לצד תא איכסון.
שאר החדר (בערך 2 שליש ממנו) הוא המוסך האישי של פריסק, פיסות מתכת התקנים מודלים ושאר שטויות מפוזרות בצורה שנראת אקראית אבל לטענת פריסק יש לה "שיטה" (שאין לכם שמץ של מושג מה היא), שארית החדר מופרדת על ידי ווילון שקוף ומשמשת את הרובוט שלה, פאפירוס כ... סדנת אומנות? אתם לא יודעים מה נסגר עם הרובוט הזה אבל מתברר שהוא מעביר את זמנו ביצירת סמלים בתבניות מורכבות בדומה לסמלים המצוירים על גופו.
מעבר לחדרה היא פחות או יותר השטלתה על מושב הטייס (שכן היא הטייסת של הצוות) והדביקה לצד מסכי הנתונים שתי תמונות, הראשונה היא שלה ושל משפחתה בגיל צעיר, על רקע ביתה, השניה נלקחה כנראה בשנות הלימודים שלה ומציגה אותה צוחקת לצד נער בעל שיער לבן ועיניים ירוקות צוחק גם הוא, פאפירוס נמצא ביניהם והשלישיה מכוסה בצבע, בעיקר פאפירוס שנראה ששפך על עצמו דלי שלם של צבע.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אם אין התנגדות שנעשה את זה בחדר שלי, מה אנחנו מוצאים על הרובוטים?

"המון דברים שמוזר למצוא. מצאנו מכונות שפותחות שערים למישור האש, מצאנו רובוטים כדוריים שתקפו אותנו יחד עם מבנה עגול גדול ומצאנו ילד בארת'ו שהיה עליו קולר חשמלי. זה השלב שבו אתה מסביר, לפי דברייך לפחות" ויסקוראלון נותן את המידע ומפנה את השאלה חזרה. תמיד צריך לדעת לבחור מילים, ויסקוראלון לא הכי טוב בזה, אבל הוא יודע שלבחירות יש השלכות.

OUT
אפשר, אבל החדרים שלכם לא גדולים במיוחד- ועל כן משטח העבודה האישי של כל אחת מכן מספיק כדי לעבוד על פרויקטים אישיים, אבל יש משטח עבודה ראשי בספינה בו יש מקום לשניכן לעבוד יחד ביתר נוחות.

"משונה מאוד." ריידוקאמאריז שלוש-עיניים אומר, בוחן את ויסקוראלון- כאילו מנסה להבין אם הוא משקר או דובר אמת. "אולי המהנדס הראשי יידע יותר על המכונות, אבל אני בספק. הן לא נשמעות כמו משהו ששייך לנו."

שס חושבת לקגע ואז מנידה את ראשה ''אם לא אכפת לך, אני מעדיפה שנעבוד בחלל המרכזי, ככה נוכל לפרוש יותר את הדברים''
שס פוסעת לכיוון השטח האישי שלה בחלל המייקינג הגדול, מתעודדת מהמחשבה להיות ליד כלי העבודה שלה שוב.
שולחן העבודה של שס נראה כמו סוג הבלגן המאורגן להפליא דימצא במוחו של גאון. האמת היא שהסיבה לדרך המבולגנת לכאורה אך המדויקת להפליא שבה הדברים מסודרים, היא שהשתל של שס בנוי על זיהוי תבניות, והצורות הגיאומטריות בהן שס אורזת את הכלים שלהעוזרות לשתל לעבד ולנתח את המידע, לשלוח לה עצות בנוגע לכלי המתאים ביותר לסיטואציה, במהירות הבזק.

זה לא משנה את העובדה שעקב כך, משטח העבודה נראה כמו ארגז המשחקים של ילד מחונן. מלא בכלי עבודה מעוצבים בצורות מורכבות. השולחן שלה מעט מוםרד מהשולחן המרכזיס מה שמאפשר לה ללכת הלוך ושוב סביבו בעוד היא עובדת על פרויקט כה או אחר.

שס פורתש הת החפצים ומרימה מעליהם את המסך ההולוגרפי שלה נשראה בשלב זה כשמיכת טלאים של שרבוטים והערות אחרי חודשים של עבודה, מה שנהיה כמעט מופצץ מדי כדי להבין את הכתוב בהתחדב בכך ששס כמעט לעולם לא מוחקת שום דבר שכתבה.

בצידו של השולחן ממוקד שקע הטענה יחודי, שאליו שס יכולה להוריד את הכפפה המכאנית הגדולה שלה כדי לתת לעצמה יותר ניידות באצבעות, בתמורה לפחות כוח ישיר,ועדיין לנצל את מגוון כלי העבודה ההנדסיים שארוגים בתוך הכפפה בתור מכשיר נייח ורב שימושי.

הסמל של מאראקס נמצא אי שם מתחת לערמות המכאניות, אבל הוא נקבר בתוך האנרכיה המתכתית ששוררת על השולחן. במקום זאת, שס החליטה לעצב רחפן זעיר שנע רק בדחיפה, מעוצב בצורת הסמל של מאראקס, ומהווה מעין כלי שחרור לחצים ששס יכולה להתעסק איתו ולדחוף אותו ממקום למקום באוויר כשהיא צריכה להתרכז או פשוט להפיג מתחים

"גם אם הן לא שייכות לכם, כיצד הן היו יכולות להגיע למטה? הכניסה היחידה היא דרך המעלית, שאתם שולטים עליה כל הזמן, לא?" נולין שואל את המנהל.
לאחר רגע קצר של מחשבה הוא מוסיף " נראה שלא מדובר כאן בתקלה פשוטה במכונות אלא בהפרעה מכוונת. האם יש לך כיוונים לגבי מי יכול להפריע לפעולת המכרה ושיש לו אמצעים להכניס את הדברים שתארנו לעומק האדמה?
בכל מקרה, נראה לי שלא צריך להמתין למהנדס הראשי כדי לקבל תשובות" הוא אומר ופונה אל הבארת'ו הפצוע.
"מה מצבו, גברתי, והאם אפשר להעיר אותו? נראה לי שכולנו רוצים לדעת איך הוא הגיע אל הירח הזה, וספציפית, לעומק המכרה"

האיזור של פריסק מזכיר פחות משטח עבודה, חדרה משמש עבור מטרה זו, הוא מזכיר יותר מוסך, כלים תלויים על הקירות ומיספר כלים כבדים נמצאים באיזור, ניכר שניתן להרכיב שם אופנוע דחף או כלי בגודל דומה, על אף שהכלים במצב טוב ניכר שהם לא משומשים לאיתים קרובות עקב העדפתהשל פריסק לפרטיות.

"אני לא חושב שיהיו לו את התשובות. הוא ילד והוא כנראה נחטף כנגד רצונו. אני כן מציע שננסה לאתר את הוריו דרך האינטרנט. בכל מקרה, ישנם דברים מוזרים במיוחד במכרה ואנחנו אפילו לא התקדמנו כל כך עמוק בגלל שצף ההתקלויות המשונות. אני מציע שתבצעו בידוק בית מסוים או לפחות שתבדקו אם אין עוד כניסות למכרה".

שס עובדת בדממה למשך זמן מה, ואז כשהיא ניגשת לשאול משהו מהצד לש פריסק באיזור המייקינג היא עוצרת לרגע ובוחנת את הכלים בהתפעלות קלה ''מאיפה השגת כאלו? בבית לא הרשו לי להשתמש במשהו שלא הייתי מסוגלת להחזיק עם הכפפה!"

פריסק מגכחת קלות "אני לא חושבת שברוב הבתים ירשו לך להחזיק ציוד כבד... זה נשמע כמו רעין ממש רע" היא מסתכלת על משטח הרמה חזק וכבד שנועד להחזיק את המנוע בשביל תחזוקת חירום "ועקרונית אני המכונאית של הצוות... אני חושבת, לא בדיוק נתנו תפקידים מעבר למרפא למפקד והטייס" היא מניחה את שאריות הרובוטים על משטח עבודה ומתחילה למיין אותם

שס מביטה לרגע במבט מהורהר בפריסק. ברור שה''טאקט'' הזה שסיפרו לה עליו זו המצאה, הגיע הזמן לסקרנות ישירה יותר. היא מרגישה את עצמה נרגעת בעוד הדקרנות חושרת להציף את מוחה, לדחוק את החששות שלה
'

'אז, איך את בעצם הגעת לכאן? כאילו, אם לא הגעת דרך התפקידים הדרושים הרגילים אז בטח היה משהו מיוחד. אני לא רוצה לחטט יותר מדי אבל בספר הדרכת הצוותים אמרו שגיבוש קבוצתי עוזר לעבודת צוות יעילה יותר ובגלל שהחלפת סיפורים תעזור בזה ואנחנו ממילא צריכים לשפר את עבודת הצוות שלנו אז חשבתי ש...''


הקול שלה גווע על שפתיה כשהיא מבינה למה 'טאקט' זה לא עניין חסר תועלת לחלוטין, והיא מרכינה את ראשה וחוזרת לעבוד על השאריות, חוששת מתגובתה של פריסק

פריסק מחייכת במרירות קלה ואז נאנחת "שס... אני מניחה ששמעת את השמועות עלי, אני לא יודעת מה מהם שמעת והאמנת... ולכן אני רוצה לדעת לפני שאני עונה לך, מה את יודעת עלי? מה השמועה שלה האמנת?" פריסק מביטה בה, ההיסוס הרגיל שלה פינה את מקומו לסקרנות "עד כמה שאני יודעת את מעולם לא היססת לומר את מה שאת חושבת..."

אתן מדברות בזמן שאתן עובדות, ולפני ששס מספיקה לענות על השאלה- קול צפצוף נשמע מהשולחן שמתחתיכן. פפירוס מרים את ראשו מהשולחן, מביט במטה אל גופו- ומיד מרכין את ראשו בעצב כשהוא רואה את כתמי החריכה הרבים שעליו. כתמים שמכסים את כתמי הצבע שעליו.

"למיטב ידיעתנו, כן. המעלית היא הכניסה היחידה." אומר ריידוקאמאריז שלוש עיניים, "אולי באמת מדובר בחבלה מכוונת. ייתכן שזו חברת כרייה מתחרה שמקנאת בחוזה הבלעדיות שלנו עם ברת'דה, או... ארגון אחר. הייתי מנחש שהשערים למישור האש הם הסחה, ניסיון לגרום לכם להאמין שמדובר רק ביסודנים מזדמנים."
META
גלגלו לי זיהוי מניע בבקשה.

"זה עדיין לא הגיוני...
אם גורם אחר ינסה לחפור מפני השטח ולהתחבר למכרה שלכם אתה בטוח תזהו את זה, לא?" נולין אומר למנהל.

"אני עדיין חושב שהדבר הכי טוב יהיה להעיר את הבארת'ו הילד ולתשאל אותו, כמובן, אם הדבר לא יהווה לו סכנה.
ובכן, גברת לידיה, מה מצבו והאם אפשר להעיר אותו" נולין שואל את הרופאה, בעודו מסתכל בעצמו על המדדים ומנסה להבין מהם מה שהוא יכול

מטא:

פריסק מחייכת חיוך מנחם אל פאפירוס ותופחת על ראשו בחיבה "אל תדאג, ברגע שנגמור את המשימה תוכל לבקר את עזריאל שוב... אולי אני אפילו אבוא איתך..." מבטה נודד לרגע ומתמלאה בנוסטלגיה

שס מצחקקת כשהיא רואה את היחס של פרידק לרובוט שלה, ומבלי משים מניחה יד על השתל שמוצמד לרקתה, ואז היא מרצינה כשהיא רואה שפריסק גם עושה את זה

''אני שמעתי את הסיפור על...על החטיפה.''