[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר
- מחבר/ת הנושא liorgonen3
- תאריך התחלה
עיר
"הוא תמיד מופיע וחוזר. כל הזמן. לבחור הזה יש בטח יותר סודות מלכל העיר הזו יחד" היא עונה.
בשעת ערב הקבוצה מתקבצת בחזרה בפונדק. מחר בלילה זה הנשף, וסביר להניח שהחל מצהרים תצטרכו להתכונן ולהגיע על מנת שתוכלו להיות ערוכים.
זה זמן טוב לחלוק את המידע שגילתם. ולהכין תוכנית בסיסית.
זה זמן טוב לחלוק את המידע שגילתם. ולהכין תוכנית בסיסית.
"ערב טוב" האקושין מברך את , בעודו לוגם מהמשקה שלו. "הגברת שמה עין על איזה אציל בשם תמריס, שבכל פעם שהוא חוזר לנמל מאיזו הפלגה מטעם עצמו הוא הורג מישהו בתאונה או בדו קרב... וגם על נוק."
זולג'ין מסתכל על נל, "אני יודע איפה הכתר ומי הוא האדמירל" הוא אומר בפשטות.
״אתם לא תבינו מי הוא האדמירל, אתם לא טרולים״ אומר זולג׳ין ואז נשען אחורה בכיסאו. ״אבל הוא יודע איפה הכתר. חוץ מזה אני משער שביתו של הים, או מלכת חצר החורף, זו ביתו של האדמירל. אבל זה מעבר לתפיסה שלי מאן״ זולג׳ין אומר את המידע שלו.
״מה שחשוב זה שלאדמירל ולסירונה יש עסקה לא ברורה בניהם, שמונעת ממנה לתקוף את נמל חירות בעוד הוא שומר על משהו בשבילה״.
״מה שחשוב זה שלאדמירל ולסירונה יש עסקה לא ברורה בניהם, שמונעת ממנה לתקוף את נמל חירות בעוד הוא שומר על משהו בשבילה״.
"אני די בטוח שמה שהוא שומר עליו זה הבת שלה. ולצורך הסבר ברור יותר - האדמירל הוא אחד מהלואה, האלים של הטרולים ומסתבר שכך גם נוק." הרן מוסיף, מנסה לפרש מעט יותר את דברי הטרול.
״מצאנו את הלואה משנה הצורות, גונק, אדון הציד. הוא היה האלף והוא גם נוק, זו הסיבה שהוא כל הזמן בא והולך מנמל חירות וככה הוא נכנס לפה מלכתחילה״ זולג׳ין מסביר מאיפה הם השיגו את המידע.
״הוא לא הסביר לנו מפורשות שביתו של הים היא אסטל, אבל הוא אמר לנו מה סירונה עשתה עם כל אחת מהבנות שלה. בת אחת היא שמרה בחיקה, בת אחת בחיק אביה, בת אחת היא שלחה מהזיכרון ואת הבת האחרונה היא שלחה מהעולם. אנחנו חושבים שהבת שנשמרת בחיק אביה היא פה, אבל זו השערה מאן, אין לדעת אם היא נכונה״.
״הוא לא הסביר לנו מפורשות שביתו של הים היא אסטל, אבל הוא אמר לנו מה סירונה עשתה עם כל אחת מהבנות שלה. בת אחת היא שמרה בחיקה, בת אחת בחיק אביה, בת אחת היא שלחה מהזיכרון ואת הבת האחרונה היא שלחה מהעולם. אנחנו חושבים שהבת שנשמרת בחיק אביה היא פה, אבל זו השערה מאן, אין לדעת אם היא נכונה״.
"נוק הוא הלואה משנה הצורות? אז איזה לואה הוא האדמירל? ואם הטרולים והפיות אויבים למה אחד מהלואה עובד עם סירונה?"
"הם סגרו עסקה, הוא שומר על משהו בשבילה ובתמורה היא לא כובשת את השטח שלו, שזה נמל חירות". זולג'ין נראה טיפה לא סגור על עצמו בתשובתו לשאלה השנייה, "דברים משתנים מאן, השם היחיד שאני בטוח שאני יכול להשתמש בו לגביו זה אל הציד. שאלות אחרות לגביו תצטרך לשאול אותו בעצמך, נראה שהוא משנה את תוארו אז כבר איני יודע את מה שידעתי בעבר".
האקושין נראה מבולבל. "אבל יכול להיות שבן פיה מתכנן לתקוף את הנשף, והלנה בצד של האדמירל שעם סירונה... אז הסירונאי שמתכוון לתקוף, אם ישנו, בוגד בסירונה ובהוראה שלה, או שאולי סירונה בוגדת באדמירל. אני חושב שלפני הנשף נלך לעקוב אחרי התמריס הזה, אבל בלי שהוא יראה אותנו ויחליט להתעצבן עלינו ולהזמין אותנו לדו קרב." הוא מציע, מחכך את ידיו בתסכול
״פיות לא משקרות מאן, סירונה עצמה לא יכולה לחזור בעצמה על העסקה, אפשרי שהיא עשתה זאת אחריי שהיא אמרה למישהו שזה ייקרה או שהיא ידעה מראש שמישהו לא יקשיב לה ויתקוף את הנמל. אם זה נגרר לדו קרב אני רוצה להילחם בו, זולג׳ין צריך לתת גרזן למישהו״.
"אפשרי מאן, אפשרי" זולג'ין אומר, הוא לא באת שקל את הרעיון בעצמו, אבל זה יכול להיות. "יש לכם כיוון כזה? זה כל מה שחקרנו".
"אולי הוא בעדה, אולי הוא נגדה. אני לא ממש בטוח. הוא רוצה להשיג את הכתר? או משהו אחר? אבל משהו בהלנה מחשיד אותי ואני לא יודע למה. אולי עדיף שנלך לברר קצת על התמריס הזה."
הערב יורד, ואתם מתלבשים ויוצאים לעבר העיר העילית, למקום בו יערך הנשף.
למרות העובדה שהשמש שקעה מזמן, העיר נראית חייה מתמיד, רוכלים עומדים ברוחובת ומוכרים כמעט כל דבר אפשרי, בין אם מדובר באוכל, תלשבות, מסיכות או אפילו תכישטים, מס' חייטים מציעים שירותי תיקון מהיר לבגדים וסייסים עם כיכרות מחפשים אנשים להסיע ממקום למקום, הנשף הזה הוא כנראה אירוע חשוב, ונראה שכמעט לכל אדם בעיר יש קשר אליו בדרך זו או אחרת.
בקצה העיר העילית ישנו שביל מרוצף באבנים חלקות, אשר מוביל עמוק יותר לתוך העיר, מתחילת השביל אתם מסוגלים לראות את האחוזה המרוקחת, ואת הצריך שלה המשקיף על כל העיר. אורות דולקים מכל החלונות שם, ואתם כמעט מסוגלים לשמוע את המוזיקה גם מהמרחק שאתם נמצאים בו.
לאחר שאתם מציגים הזמנות לשומרים, אתם יכולים לעבור בשביל לעבר האחוזה, זו הליכה לא קצרה אבל סבירה, רוב בני האצולה שוכרים כרכרות או סוסים כדי להגיע לשם, אבל יש עוד רבים כמוכם שצועדים ברגל.
לבסוף אחרי כמחצית השעה של הליכה קלה, אתם מגיעים לאיזור האחוזה, מבנבה גבווה רחב, אשר מגמד בקלות את בית האחוזה שראיתם בכפר בגלקוס, הבית עשוי אבן, ומוקף בגדר מתכת המעוטרת במה שנראה כמו צורות של חיות טרף אשר רוקעו בברזל לגדר. בין הגדר לבית עצמו ישנה חצר גדולה, אשר מחלקה האחורי בוקעים אורות ומוזיקה, מה שמרמז שחלק מהאירוע כולל גם את חצר הבית.
בצד הזה של החצר עומדים שומרים רבים, כל אחד מהם לבוש בשיריון מלא ונושא אקדח, מס' שומרים נושאים עליהם רובים ארוכים עם כידון בקצה, מפטרלים מסביב לבית, לא פעם מצליחים למצוא אדם המנסה להסתנן ולגרש אותו.
מבט כלפי מעלה חושף חלונות זכוכיות צבעוניים אשר אור הנרות משתקף דרכם, יוצר מייצג של אור וצבע אשר נוצר על ידי לא פחות מאמן, נראה שאפילו קסם לא היה מסוגל להגיע לרמות כאלה של מלאכה, ולא צריך להיות אדריכל כדי לדעת להעריך את ההשקעה ואת העבודה.
אחרי בדיקת הזמנות נוספת אתם נכנסים לתוך האחוזה, חדר הכניסה גדול כמעט כמו הפונדק בו אתם מתגוררים, וזוג שומרים עומד בפני מס' דלתות אשר נמצאות בו, מתפקידים כנראה למנוע כניסה לחדרים הפרטיים של האדמירל, ואלה מכוונים אתכם לעבר מסדרון נוסף אשר מוביל לזוג דלתות עץ גדולות, בשלב הזה אתם כבר מסוגלים לשמוע את המוזיקה שלא רק בהדהוד.
משרתים עומדים במסדרון ומווסתים את התנועה, מכניסים מבעד לדלתות קבוצות קבוצות, חלקם מוודאים שאיש לא נכנס בלבוש לא ראוי ולא מתאים. בן אנוש גבווה מתקרב אל הקבוצה שלכם ומבקש את ההזמנות, הוא בוחן אתכם לרגע, בודק את הלבוש ואת השמות הרשומים על ההזמנות, מהנהן לו בשקט בעודו מסמל לכם בראשו לעקוב אחריו.
או אז כשאתם עומדים מול הדלתות, המשרת פותח אותם ומחכה שתיכנסו פנימה לפני שהוא סוגר את הדלת אחריכם, גרם מדרגות פתוח מובל לאולם נשפים גדול ורחב ידיים מקבל את פניכם, גדול כמעט כמו כיכר השוק עצמה. שלל מנרות ונברשות מכסים את הרקיע, ובמה גדולה הניצבת בצד השני של החדר מכילה אוסף של לפחות 30 נגנים, מנגנים בשלל כלי נגינה בעוד קהל גדול של בני תמותה ופיות מתהלכים ברחבה הגדולה, חלקם רוקדים, חלקם רק נעמדים בצד, חלק יושבים מסביב לשולחנות ענק עגולים המלאים בכל טוב.
ובמרכז הבמה אתם רואים אותם, אסטל לבושה בשמלה ירוקה כים, ושיערה האסוף בצמה ארוכה שזור באבני חן. לצידה נמצא אביה. גבוהה בראש מהגובהים ביותר בחדר, האדמריל לבוש במדי צבא כחולים ועל חזהו אוסף מדליות ואתות מתכת, עיניו כסופות וזקנו מגולח מלבד שפם שחור. אנשים עוברים לצידם אחד אחד, קדים קידה בפני האדמריל בעודו מברך אותם לשלום.
"כיצד להכריז עליך?" שואל המשרת את נל, אבל נראה שבחר לשאול אותה ראשנה רק כצירוף מקרים ותו לא, הוא מעוניין לדעת את שמותכים המלאים, וכיצד עליו להכריז עליכם בפני שאר האורחים.
OUT
אני אשמח אם תגיבו איך הדמוית שלכם לבושות (קיבלתם בגדים כרצונכם) וכיצד אתם רוצים שהמשרת יציג אתכם.
למרות העובדה שהשמש שקעה מזמן, העיר נראית חייה מתמיד, רוכלים עומדים ברוחובת ומוכרים כמעט כל דבר אפשרי, בין אם מדובר באוכל, תלשבות, מסיכות או אפילו תכישטים, מס' חייטים מציעים שירותי תיקון מהיר לבגדים וסייסים עם כיכרות מחפשים אנשים להסיע ממקום למקום, הנשף הזה הוא כנראה אירוע חשוב, ונראה שכמעט לכל אדם בעיר יש קשר אליו בדרך זו או אחרת.
בקצה העיר העילית ישנו שביל מרוצף באבנים חלקות, אשר מוביל עמוק יותר לתוך העיר, מתחילת השביל אתם מסוגלים לראות את האחוזה המרוקחת, ואת הצריך שלה המשקיף על כל העיר. אורות דולקים מכל החלונות שם, ואתם כמעט מסוגלים לשמוע את המוזיקה גם מהמרחק שאתם נמצאים בו.
לאחר שאתם מציגים הזמנות לשומרים, אתם יכולים לעבור בשביל לעבר האחוזה, זו הליכה לא קצרה אבל סבירה, רוב בני האצולה שוכרים כרכרות או סוסים כדי להגיע לשם, אבל יש עוד רבים כמוכם שצועדים ברגל.
לבסוף אחרי כמחצית השעה של הליכה קלה, אתם מגיעים לאיזור האחוזה, מבנבה גבווה רחב, אשר מגמד בקלות את בית האחוזה שראיתם בכפר בגלקוס, הבית עשוי אבן, ומוקף בגדר מתכת המעוטרת במה שנראה כמו צורות של חיות טרף אשר רוקעו בברזל לגדר. בין הגדר לבית עצמו ישנה חצר גדולה, אשר מחלקה האחורי בוקעים אורות ומוזיקה, מה שמרמז שחלק מהאירוע כולל גם את חצר הבית.
בצד הזה של החצר עומדים שומרים רבים, כל אחד מהם לבוש בשיריון מלא ונושא אקדח, מס' שומרים נושאים עליהם רובים ארוכים עם כידון בקצה, מפטרלים מסביב לבית, לא פעם מצליחים למצוא אדם המנסה להסתנן ולגרש אותו.
מבט כלפי מעלה חושף חלונות זכוכיות צבעוניים אשר אור הנרות משתקף דרכם, יוצר מייצג של אור וצבע אשר נוצר על ידי לא פחות מאמן, נראה שאפילו קסם לא היה מסוגל להגיע לרמות כאלה של מלאכה, ולא צריך להיות אדריכל כדי לדעת להעריך את ההשקעה ואת העבודה.
אחרי בדיקת הזמנות נוספת אתם נכנסים לתוך האחוזה, חדר הכניסה גדול כמעט כמו הפונדק בו אתם מתגוררים, וזוג שומרים עומד בפני מס' דלתות אשר נמצאות בו, מתפקידים כנראה למנוע כניסה לחדרים הפרטיים של האדמירל, ואלה מכוונים אתכם לעבר מסדרון נוסף אשר מוביל לזוג דלתות עץ גדולות, בשלב הזה אתם כבר מסוגלים לשמוע את המוזיקה שלא רק בהדהוד.
משרתים עומדים במסדרון ומווסתים את התנועה, מכניסים מבעד לדלתות קבוצות קבוצות, חלקם מוודאים שאיש לא נכנס בלבוש לא ראוי ולא מתאים. בן אנוש גבווה מתקרב אל הקבוצה שלכם ומבקש את ההזמנות, הוא בוחן אתכם לרגע, בודק את הלבוש ואת השמות הרשומים על ההזמנות, מהנהן לו בשקט בעודו מסמל לכם בראשו לעקוב אחריו.
או אז כשאתם עומדים מול הדלתות, המשרת פותח אותם ומחכה שתיכנסו פנימה לפני שהוא סוגר את הדלת אחריכם, גרם מדרגות פתוח מובל לאולם נשפים גדול ורחב ידיים מקבל את פניכם, גדול כמעט כמו כיכר השוק עצמה. שלל מנרות ונברשות מכסים את הרקיע, ובמה גדולה הניצבת בצד השני של החדר מכילה אוסף של לפחות 30 נגנים, מנגנים בשלל כלי נגינה בעוד קהל גדול של בני תמותה ופיות מתהלכים ברחבה הגדולה, חלקם רוקדים, חלקם רק נעמדים בצד, חלק יושבים מסביב לשולחנות ענק עגולים המלאים בכל טוב.
ובמרכז הבמה אתם רואים אותם, אסטל לבושה בשמלה ירוקה כים, ושיערה האסוף בצמה ארוכה שזור באבני חן. לצידה נמצא אביה. גבוהה בראש מהגובהים ביותר בחדר, האדמריל לבוש במדי צבא כחולים ועל חזהו אוסף מדליות ואתות מתכת, עיניו כסופות וזקנו מגולח מלבד שפם שחור. אנשים עוברים לצידם אחד אחד, קדים קידה בפני האדמריל בעודו מברך אותם לשלום.
"כיצד להכריז עליך?" שואל המשרת את נל, אבל נראה שבחר לשאול אותה ראשנה רק כצירוף מקרים ותו לא, הוא מעוניין לדעת את שמותכים המלאים, וכיצד עליו להכריז עליכם בפני שאר האורחים.
OUT
אני אשמח אם תגיבו איך הדמוית שלכם לבושות (קיבלתם בגדים כרצונכם) וכיצד אתם רוצים שהמשרת יציג אתכם.
הרן עומד לצד האחרים, לבוש בחליפה אלגנטית שחורה. כיסוי הבד הפשוט שלו הוחלף ברטיית קטיפה שחורה תואמת לבגדיו, ולמותניו יש להב דק טקסי אשר בניצבו אבן ירוקה נוצצת. "הכרז עלי כאביר הדמים, סיר הרן אשר מהצלקת." הוא אומר לכרוז בחיוך חינני - נראה כי הוא משועשע מהרעיון.
