• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ההתפרקות - עץ משחק [חופשיטה] (3/3) נסגר.

קנטינר
כמה שכירי חרב ומינדים נופלים מהחומה, בעוד אלו שנשארים עליה שוחטים את הלוחמים המעטים מבני הטירה. מהר מאוד הלוחמים במבצר מרימים ידיים ונכנעים. המבצר שלכם!
OUT
שבויים: 40 חיילים, חציים עם חרבות וחציים עם רמחים.
אבידות: 20 קשתים מינדיים, 8 נושאי חרב מינדיים, 5 אבירים.
ברנור
אמבו מהנהן ויוצא לקבוע מסלול לעבר האי הקרוב.
לאחר כמה שעות הספינה מגיעה אל אי קטן בשם טאן. היא עוגנת בנמל הקטן של האי, וברנור ואנשיו יורדים אל המזח.
"נוכל לנסות לשכור את שירותי הלורד המקומי, או היארל, בשפתם, או אולי לגייס לוחמים עצמאיים, אדוני" אומר גאווין.
OUT
כמה כסף יש לך? וכמה הכנסה?
 
קנטינר -
קנטינר מורה לכמה מהחיילים, כעשרים מהם, לבדוק את המבצר ולערוך רשימה של אוצרות וציוד. הוא בנוסף מורה לערוך משמרות לכל אורך הטריטוריה, במטרה לתפוס את הלורד הפושע. אחרי שהוא מארכן את הכל, הוא חוזר למינד, לקבור את המתים ולראות מה קורה עם ההחלטה האחרונה של מועצת הגילדה.
 
קונראד
קונראד, כהרגלו, קר רוח ולא מראה רגשות. ''רוכבים מזרחה, לסמידין. אנחנו נעבור את מטול חרב, נגייס לוחמים נוספים, ונרכב משם מזרחה. נבזוז, נתקיף, ניקח דמי כופר ובני ערובה, ונחזור הביתה. אני רוצה שכולכם תארגנו את אנשיכם לצעידה. ניקח איתנו חצי מלוחמינו - חוץ ממך, דאגמאר, קח את כל הדובריינים שלך. נצא בימים הקרובים. משוחררים''.
 
קנטינר
במצודה יש כמה עשרות חרבות ורמחים, כשלושים קשתות וכמה מאות חצים. יש בה אספקה שתספיק להאכיל כמאתיים לוחמים במשך חודש ואוצרות בשווי של 2000 מטבעות זהב (חפצים וכלים יקרים), המחולקים שווה בשווה בין שכירי החרב למינד. כמעט ואין מטבעות, ככל הנראה רובם נלקחו בידי הלורד.
שבוע של חיפושים אחר הלורד מגיע לקיצו, והלורד לא נמצא בכל רחבי הנחלה שלו. קנטינר יושב בחדר האוכל יחד עם אנשיו כשאחד מהלוחמים המינדיים ניגש אליו.
"הגיע שליח מדוכסות קסיר, אדוני. הוא דורש לראות את מי שאחראי על המצודה ומיד. שלחתי איש שייקרא למפקדים שלי, והשליח לווה לחדר הישיבות של המצודה" הוא לוחש באזנו.
קונראד
"סמידין יהיו מאורגנים יותר הפעם, לורד. אתה בטוח שעלינו לתקוף? אולי עדיף לחכות שהם יתקפו כמעשה נקמה על מטול חרב, ואז נוכל לבחור את שדה הקרב בקלות רבה יותר כך שהיתרון יהיה לטובתנו" אומר הונדריך.
"בוודאי שנתקוף! אם נחכה זה רק ייתן להם עוד זמן לארגן צבא, ועוד זמן לבזבז את מטבעותיהם! נבזוז עכשיו, ניקח שבויים ושלל ונחזור אחורה" אומר היארל בלהיטות.
"אדוני, יש שמועות שהארכידוכס מעוניין לקבץ מועצת מלחמה בקרוב. אולי כדאי לשמור את כוחותינו למה שיוחלט במועצה? או שאתה רוצה להגיע אליה מעמדת כוח חזקה יותר?" שואל אלווין.
 
קונראד
קונראד מקשיב, כובש את הדחף שלו להזכיר להם שלא ביקש עצות. לורד חכם שומע לבעלי ניסיון. ''נשמור את הכוח העיקרי כאן בקן העיטים, ונשלח את הדובריינים וחלק מהאבירים ומהקשתים. נבזוז את הכפרים, נהרוס את החקלאות של סמידין, נתגרה בלורדים לפעול בפזיזות. אם יחליטו לנסות להתקיף את הבוזזים, ננסה לטמון להם מארב. שאר הכוח יישאר כאן כעתודה. אני אפקד על הכוח, דאגמאר וסר ארצ'ר יבואו איתי. סר הונדריך וסר אלווין יפקדו על הכוח העיקרי, שיישאר כאן'', הוא מורה, מדבר באיטיות, חושב ומנתח תוך כדי דיבור. חשוב לו, מכל מקום, להפריד לזמן מה את האביר משכיר החרב. ''ארגנו את כוחותיכם. שירתתם את הלורד שלכם נאמנה בפגישה הזו'', הוא מודה להם בדרכו הזהירה והרשמית. ''משוחררים''.
 
מגדל. ברנור, אל תטרח לקרוא, אתה כבר יודע את כל זה.
יש לי הכנסות של 3000 מ"ז לחודש, יחד עם בערך 25000 מטבעות זהב, מינוס הוצאות מסע, פלוס הרווח של המפעל שכרגע קניתי
 
קונראד
לאחר כמה ימים הכוחות מוכנים לצאת לדרך. אווה ומרגרטה באות להיפרד מקונראד, אם כי מרגרטה נכנסה למרה שחורה מאז הויכוח שלה עם בעלה. היא נושקת לו על לחיו ומנופפת לו לשלום בעוד הכוחות מתרחקים מהטירה.
לאחר כמה ימים של צעידה, מגיעים הכוחות למטול חרב, שם מארח אותם הלורד בטירתו.
הסעודה שארגן לכבוד שליטו מרהיבה, גם אם צנועה יחסית. מיטב המנות של מטול חרב מוגשות לשולחן, ויינות משובחים מהצפון נמזגים לגביעים יחד עם שיכר דרומי.
באמצע הסעודה, תוך כדי שהם אוכלים ומאזינים למשורר דוברייני ולהקת קרנות הנשיפה שלו, רוכן הלורד אל קונראד ושואל אותו בלחישה: "אז, אדוני, לאן פניך מועדות? אתה יוצא למסע כיבושים נוסף, אם יורשה לי לשאול?".
קנטינר
"גבוה, קירח, עם עור בהיר מאוד ושפם שחור מטופח, אדוני" אומר החייל.
תוך כדי שהם מדברים, קנטינר רואה את דלתות חדר הלורד, אליו הם נכנסים. החדר מרוהט בטוב טעם, עם כל מיניקישוטים מוגזמים המאפיינים את מי שהתעשר בפתאומיות - שטיחים עשויים מאריג זיקית*, משנים צבע מדי פעם, כיסאות בעלי רגליים משנהב לוויתן חד-שן ומהגוני ושולחן בעל פסי זהב.
ליד השולחן עומד איש גבוה וקירח, בעל שפם עבות כמובטח ועם מבט עצבני בעיניו.
כשהוא מבחין בנכנסים לחדר הוא מתנפל על קנטינר בלי שהיות, מתיז רוק מפיו: "מה זה אמור להיות, לכל הרוחות? מינד אף פעם לא התערבה במלחמה, והאדון שלי דורש שזה יישאר ככה! תוקפנות שכזו היא בלתי נסלחת, ואתם חייבים להתפנות מפה מיד לפני שיינקטו נגדכם ונגד הדוכסות שלכם צעדים משמעותיים, נבלות!".
ברנור
OUT
המפעל כרגע מניב לך 1000 מ"ז לחודש, אחרי הוצאות, והספינה עלתה לך 600 מ"ז יחד עם הוצאות מסע, והתחזוקה שלה היא 100 מ"ז לחודש.
סבבה, אז המאזן שלך הוא כרגע 24,400 מ"ז בקופה ו3900 בהכנסות. עכשיו תגיב על ההתרחשות, ללא קשר לזהב, זה פשוט היה בשביל שאני אדע כמה שכירים תוכל להחזיק.
 
הפעם השקעתי בתגובה ממש.
קונראד היה נוזף בווסאל שלו על החוצפה, אבל הוא מעדיף לא ליצור לעצמו שם של כפוי טובה אחרי הכנסת האורחים המפוארת. הוא לוגם באיטיות מהיין המשובח, מגלגל את טעמו על הלשון - הוא עוד לא סיים את הגביע הראשון שלו, כשרוב האבירים כבר רוקנו את השלישי. חמצמץ, משובח, מתוק, חזק, מעורר בקונראד זיכרונות נשכחים על אביב דרומי פורח ועל נערה אחת שאהב, עם הריח המתוק של שיערה... הוא עוצם עיניים בכוח, לבו הולם. התחושה המוכרת של כאב ישן חוזרת אליו, והוא ממקד בכוח את תשומת לבו בנתח השמן שעל צלחתו, מנסה לשכוח את התחושה. היא מתה, ואין שום דבר שהוא יכול לעשות עם זה. חוץ מזה, הוא נשוי, למען האלים, הוא לא אמור לחשוב ככה על נשים אחרות.

''נבזוז, נחריב, ניקח שבויים ונחזור. אם הלורדים של סמידין ינסו להילחם בפושטים, נטמון להם מארב. אם יבואו עם כוח חזק יותר, נברח. מוקדם מדי למערכה כוללת'', קונראד עונה בזהירות. ''אני רוצה שתיקח את כל הלוחמים שאתה יכול להביא, בדגש על לוחמים שיודעים לרכב. לא צריך שידעו להילחם כפרשים, רק שיתניידו במהירות ממקום למקום''. הוא מניח את גביע היין, חושש ללגום ממנו שוב. הוא עוצם עיניים, מנסה להירגע עם צלילי קרנות הנשיפה. יצא לו לשמוע כבר כמה פעמים מוזיקה דובריינית. גסה ולוחמנית, אבל בעלת יופי גברי כלשהו.

''בנך מחונך להפליא ובעל טעם ספרותי'', הוא מחליף נושא, מתחמק מדיבורים מיותרים על תוכניותיו לעתיד. ''הענקנו לו מגורים הולמים, ספריית הטירה עומדת לרשותו והוא חופשי להתאמן ברכיבה ולחימה עם שאר הנערים''. פניו לא מביעות רמז לחיוך, והמשך המשפט מרחף באוויר - אבל אני עדיין אהרוג אותו אם תהיה טיפש מספיק לתת לי סיבה.
 
ברנור
"אני חושב שהאופציה הטובה ביותר תהיה לשכור את החיילים באופן עצמאי. זה יהיה זול יותר, ולמרות שזה ייקח יותר זמן לגיוס חיילים, זה יקטין את הסיכוי לסכסוך בין הפיקוד הגבוה, ויאפשר לנו לגבש את הצבא ליחידה צבאית אחת. גאווין, תלך לפונדקים ולבתי המרזח. תפרסם שהגעתי, שנשאר באי יומיים, ושנשכור כל שכיר חרב שיסכים להתגייס"
Out
הערכה, כמה יעלה לי לשכור שכיר חרב בודד.
 
קונראד
הלורד מהנהן ומהרהר לכמה רגעים.
"אוכל להביא את כל נושאי החרב שלי, את האבירים וחצי מנושאי הרומח, אבל אין לי מספיק סוסים לכולם. הקשתים שלי לא יודעים להילחם מגב סוס, אבל אם זו לא בעיה אוכל להביא גם את מחציתם" הוא אומר. כמה דקות לאחר שקונראד חוזר לצלחתו הוא שוב פותח את פיו: "אם אוכל להציע לך, לורד, במחילה מכבודך, לבנות מתחם מבוצר בקצה המזרחי של נחלתי. הלורדים של סמידין יפלשו לנחלה הזו ברגע שיבינו שהבוזזים הגיעו מכאן, ולא אוכל להילחם נגדם אם יפלשו ויכבשו את כפריי. אם תבנה מבנה מבוצר, שיגן על הגבול המזרחי בעזרת חייליך וחיילי, אוכל להדוף פלישה ביתר קלות".
קנטינר
"תוריד את הידיים המלוכלכות שלך ממני, שכיר חרב מתועב! מה זאת אומרת מי אני? אני שליחו של המלך מילראז השלישי, מלך קסיר ושש הדוכסויות, ואני דורש, בשמו של מלכי, שתסבירו מה פשר ההתקפה הזו ותפנו את האזור מיד! אם לא, קסיר תנקוט בצעדים תקיפים כלפי מינד" הוא אומר.
ברנור
"אבל מנגד תקבל משמעת צבאית נמוכה. בכל מקרה, אדוני, אלך לפרסם את דבר הגעתך לאי" אומר גאווין והולך.
OUT
בין 18 ל20 מטבעות זהב לאחד לחודש. רוצה לעשות משהו או שאתה מחכה להגעת שכירי החרב?
 
קנטינר-
"אם יש לך טענות, אל תפנה אלי. בינתיים אתה מוזמן להרגע. אני מתכוון לשוט למינד עוד כמה ימים, אתה מוזמן לבוא איתי." קנטינר פונה לצאת אבל אז מסתובב לאחור. "ואפשר לראות ב'תקיפה' הזאת סוג של עונש."
 
קונראד
''חכה עם זה לאחרי הביזה. אולי אצליח להשיג את נאמנותם של הלורדים השכנים שלך, והם יהיו המגן שלך. ואל תיקח איתך יותר לוחמים משתוכל לספק להם סוסים. אני רוצה צבא מהיר ונייד'', קונראד אומר. ''עדיין לא סיפרת לי על אשתך, לורד. מי היא היתה?''.

OUT
איך מקובל שלורד יפנה ללורד הכפוף לו? ''לורד''? ''ווסאל''? ''סר''?
 
קנטינר
"לא לפנות אליך? אתה מפקד הכוח! תוציא מפה את החיילים שלך, או שקסיר תוציא אותם מכאן. החלטה שלך" הוא אומר.
שני הקצינים המינדיים נכנסים לחדר לאחר כמה רגעים, ומיד השליח מתנפל עליהם: "אתם גם שותפים בהנהגת הצבא הזה? תסלקו את הלוחמים שלכם, או שקסיר תנקוט בצעדים! אתם לא רוצים להביא עליכם את זעמו של המלך!".
שני הקצינים מחליפים מבטים, וסרן ליר אומר: "הפעולה הזו נעשתה כענישה כלפי הלורד ששלט בטירה הזו, שהפר את הריבונות של מינד וגם אחרי אזהרות חוזרות ונשנות לא הפסיק זאת. אתה מוזמן למסור לו שהוא יוכל לקבל את הטירה שלו וכל האדמות שלו, פרט למכרות היהלומים, בתמורה לכופר".
קונראד
OUT
מניח שלורד או סר.
IN
"אני מתקשה להאמין שהם יצטרפו אליך. הנחלה שלי הייתה כמעט מובלעת בציקרה, והנחלות האחרות הרבה יותר מוגנות" הוא אומר.
כשהוא שומע את השאלה, הוא נאלם דום. לאחר כמה דקות של שתיקה הוא עונה בשקט: "איך היא הייתה? מאלורי הייתה ביתו של אציל ממזרח סמידין, והייתה האדם הכי שקט ועדין שהכרתי. היא כמעט ולא הייתה מדברת, וגם כשכן היא הייתה מלאה בדברי חוכמה ונעם, שקט וצניעות. התחתנו כשהיינו בני עשרים ושש, גיל מאוחר לכל הדעות, אבל לא היה אכפת לנו. כשנפגשנו, פתאום מצאנו את מי שהיינו מיועדים לנו, ועד אז זה פשוט לא היה זה. מאלורי אהבה לקרוא, והורישה את האהבה הזו לבנה. היא הייתה חוקרת בלתי נלאית, וחלק מהספרים המפורסמים ביותר שיש בספריה שלנו הם פרי קולמוסה.
מאלורי הייתה השמש של חיי, עד שהמחלה הארורה הזו לקחה אותה. אבעבועות הדם לקחו אותה, אחרי שנאבקה קשה על חייה. את ספרה האחרון היא סיימה ממש בסוף המחלה, אבל היו לה עוד כל כך הרבה תכנונים, כל כך הרבה דברים לעשות. הילדים שלע לקחו קשה את מותה, כמוני, ונהיו מסוגרים. מאלורי השאירה לי בצוואתה לדאוג לילדים, בגלל שמותו של בויארין היה קשה לה יותר מכולם.
אשתי הייתה יחידה במינה, ונלקחה בטרם עת, אדוני. העולם אכזר, והגלגל הקדוש לא מרחם על אף אדם".
ברנור
OUT
לא הבנתי איך הגעת ל2000. אתה מרוויח מספיק כדי להחזיק בערך 200...
IN
 
ברנור
אתה צודק, עשיתי חשבון מנטלי גרוע.
בנוסף, אני מרגיש כאילו המשחק נתקע (לפחות בכל מה שנוגע אלי), אני אשמח להריץ את החלק הזה קדימה.
In
ברנור שוכר 400 חיילים באיים, כשהוא עוצר בכל אי שני לגיוס חיילים.
כשהוא מגיע ל400 חיילים הוא פונה חזרה לשרותארד. בהנחה שהכל הולך חלק, כשהוא מגיע לשרותארד הוא פונה להית'קוך ומבקש ממנו עדכון על מה שקרה בזמן המסע.
(כן, אני יודע ש400 חיילחם זה יותר ממה שאני יכול להחזיק לטווח הרחוק, אבל אני רוצה לשכור סכום כזה בכל מקרה.)
 
טוב, אחרי הרבה מאוד זמן שהייתי עסוק ולא יכולתי להגיב, אני נאלץ להודיע הודעה מצערת.
הח'אן פרש ממשחקי תפקידים, כך שבמשחק נשארו רק שני שחקנים. אני לא יכול לקדם את המשחק במתכונת של שני שחקנים בלבד, כך שיש מקום לעוד שחקן או שניים, תלוי מי ירצה לשחק.
עד שאמצא שחקן חדש המשחק יהיה קפוא, אלא אם כן יעברו שבועיים בלי אף דפ"ד. אם יעברו שבועיים בלי דפ"ד, אני אאלץ לסגור את המשחק לאלתר.
 
חזרה
Top