• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

IN
אתם מתקדמים בדרך הארוכה, עוברים קדימה את המסלול הארוך יותר, לא בטוחים מה מצפה לכם. רק לא עוד מעבר לשוק תחתית, זה יכול להיות חוסר המזל הגדול ביותר שלכם. אתם מתקדמים, עוברים ולאט לאט מתרחקים מנקודת הקרקע, לא בטוחים לאן אתם מתקדמים. בסופו של דבר, אתם יוצאים בסיום, במה שנראה כמו מרתף יינות עתיק. אינכם מכירים את המקום, לאף אחד מכם אין ניסיון עם הרובע, אבל בבירור הגעתם לאיזשהו מבנה- איזה מבנה, ולמי הוא שייך, את זה תצטרכו לגלות כעת.
IN
הלחש המסוכן של צ'אהו מתפרס קדימה ומעורר הרס ומהומה ברחבי השורות של הליגה הזהובה. האנשים שואגים, מתמלאים בבהלה, והם מעוכבים, לאוני יש את הזמן להתחיל לטפס. אבל קבוצת הקוסמים הוונדרניים עדיין צריכים טיפול, הקיום שלהם עדיין גורם להרס רב. רעידות נוספות מורגשות באדמה, והנחילים המוזרים ממשיכים לעלות מלמעלה, גורמים לאוני להתמלא בכעס.
IN
“אינני מכיר דרך לשבור את הקסם בכזו קלות, נצטרך להיאבק באגודה הזו בשביל לשבור אותו" אומר ארסלן "אני בטוח שקסם שכזה לא ניתן לתחזק לנצח".
 
צ'אהו
הם חלשים, הם פיסות בשר שמקיפות עצם. אין בהם כוח, אין בהם יכולת, הם זקוקים אחד לשני על מנת להתקיים ותו לא. הם בוכים לאלות שלהם, אלו שלא מקשיבות. הם פונים לאור האפל שלהם, מבלי להבין שהוא לא קיים.
היא תראה להם מורה מהו, היא תראה להם פחד.
היא תראה להים אימה.

היא מצליפה בסוס הכוכבים שלה, רוכבת לעבר הבקע. רוכבת לעבר בניה של גוקה החופשית
אם הם לא הביאו פחד בזרים. היא תביא בהם.
סוסה מזנק מעל הבקע. ואז היא צועקת.
META
מטיל Eldritch Fever, יכול לבחור ב9 מטרות כל עוד אין יותר מ30 פיט האחת מהשנייה, אני מטיל את זה על הקוסמים. הם צריכים להציל קשיחות בד"ק 19. בכישלון הם סובלים מחסר 2 להתקפה, דרג"ש והצלות תגובה למשך 9 סיבובים. כמו כן הם צריכים להצליח ריכוז בד"'ק 19 כדי להצליח להטיל לחשים.
הם יכולים לבחור לבזבז פעולת תנועה בלצרוח בכוח החזק ביותר שהם יכולים. אם הם עושים זאת אין להם את המחסירם הנ"ל למשך שארית הסיבוב.
 
אשיגה
אשיגה שולף חץ וומניח אותו בקשתו, ברקים לבנים קטנים מתחילים לרצד על הקשת והחץ.
"אם כך, בוא נראה לנחשים האלה איך דרקונים נלחמים!" אשיגה צועק.
הוא מותוח את מיתר הקשת ומשחרר, ובאותו הרגע צליל הרעם המתמשך מהסערה מתחזק בפתאומיות כשהדרקון שואג בקול שמרעיד את האדמה.
OUT
מפעיל את הFrightful Presence של הדרקון (או המקבילה של היצור הספציפי הזה)
 
IN
הקוסמים מושפעים מהלחש, והפחדים שלהם חודרים אל תוך הלבבות שלהם, והפחד שלהם משתק את הלחש שלהם. הם זועקים בבהלה, הלחש שובר את הרוח שלהם ומרסק אותם, והאוני מנצלים זאת על מנת להסתער עליהם. מפלצות דמויות קיטסונה, ענקים, ושאר גזעים מעוותים שהאוני לקחו את המראה שלהם קורעים את הקוסמים הוונדרניים לגזרים.

האוני עולים, התגברו לחלוטין על המלכודת הוונדרנית והם מסתערים קדימה, לכיוון הליגה הזהובה ישירות. הצבא של הליגה הזהובה עומד אל מול צבא השדים, ולמען האמת הם נלחמים בכוחות שווים. צבא האוני נלחם כבר ביריבים קודמים, אבל הליגה הזהובה מצוידים בציוד קסום משובח, בחפצים עוצמתיים, ובאנשים הטובים ביותר שלהם- בבירור הולך להיות אתגר לצבא האוני.
IN
הדרקון עובר מעל צבא הצפעים, והאנשים רועדים בבהלה, כאשר אתם מנצלים את המצב על מנת לירות על הצפעים מכה ניצחת. ועם זאת, ברגע שהדרקון חוזר למעלה, הצפעים ממשיכים לתקוף בזעם מחודש. הפחד של הדרקון אולי משפיע עליהם, אבל גם הם גם יודעים שאתם במלכודת, בעמדת נחיתות, ושאתם זקוקים ליותר מכך על מנת לנצח אותם.
 
נאגאטו:
כל עוד המספרים שלהם קטנים, זה לא היווה שינוי משמעותי ממה שהוא ציפה לו. הוא ממשיך לחסל עוד ועוד מהם, ואז פוקד על היאקוזה על מנת להשתמש בגופות של הוואי-לינג, שאלו אשר לא עסוקים בלחימה ישירה יערמו את הגופות שלהם למחסום בסמטאות ורחובות על מנת שלא יוכלו לעבור דרכם, והמחסומים יכריחו את הוואי-לינג להילחם נגד נאגאטו ולוחמי העילית של היאקוזה דרך צוואר-בקבוק.
גופות היו רכות בהרבה מאבן, ולטפס עליהן מבלי להפיל את כל המחסום על עצמך היה כמעט בלתי-אפשרי עבור בני-אדם ללא האקרובטיקה הטבעית של אנשי-העכברוש, והייתה להם אספקה בלתי-נגמרת של גופות לחזק את המחסומים ולמלא אותם מחדש. זו הייתה שאלה של זמן בלבד לפני שהוואי-לינג ימותו, ייכנעו או יאבדו מוראל.
 
צ'אהיו
צ'אהיו נושמת עמוק, היא מביטה בליגה מרחוק, אחרי שהיא הציתה את השמועות שלהם וגרמה לסבך הקוצים למנוע מהם להמשיך להילחם, היא קוראת לכוח אחר. היא עדיין לא ויתרה על לשבור אותם. להראות להם את הכוח האמיתי של גוקה.
היא קוראת לחשיכה.
היא קוראת לחשיכה לאחוז בהם
היא קוראת לחשיכה לאחוז בהם בזרועתיה.
זרועות עשויות צללים יוצאות מהאדמה, אחוזות בחיילי הליגה, נאבקות בהם, מצמידות אותם לרצפה. והופכות אותן ללא יותר מטרף לאוני\
META
מטיל black tentacles
 
אשיגה
"אנחנו צריכים לבטל את הקסם שמחזיק אותנו כאן, אנחנו נקנה זמן למטילי הלחשים בזמן שהם עובדים על זה."
אשיגה מושיט את זרועותיו לעבר כוחות הצפעים המתקרבים ושולח שוב ושוב ברקים מסנווים לעברם. הברקים אינם גורמים נזק אבל הם נתפסים על בגדיהם ובשרם, האור של הברקים מעוור אותם ומונע להם להסתתר.
OUT
אשיגה מטיל Glitterdust
 
חסר השם
ברור למתנקש כי אין לו זמן להסס - חיי האנשים תלויים בו. "התפזרו והצילו מי שניתן, שלום הדרקון נועד להגן על האנשים פה ועלינו למלא את חובתנו בכך שנציל אותם. אם מישהו זקוק לסיוע, הוציאו את הקריאה - התפזרו בין הבתים שבכל רגע נתון יהיו לפחות 2 לוחמים נוספים בטווח שמיעה כך שאם מישהו בבעיה, אחרים יוכלו לבוא לסייע. האויב אינו ידוע ולכן צריך להיות זהירים." הוא אומר לאנשיו.
 
IN
אתם מתחילים לערום גופות, והטקטיקה עובדת, אבל הוואי-לינג פשוט ממשיכים לבוא. ולמרות הטקטיקה הייחודית, הוואי-לינג רבים מהיאקוזה, שהוא ארגון קטן יחסית בגוקה, גם אם ארגון של לוחמי עלית. ומה שלא משפיע עליהם, שגורם להם להילחם, מונע משבירת המורל לעבוד. משהו משפיע להם, מהו הדבר הזה, או אולי מיהו. נאגאטו יודע שמה שזה לא יהיה, זה נמצא מעבר לקווי היאקוזה הקדמיים.
IN
הזרועות השחורות אוחזות באנשי הליגה הזהובה בעוד האוני חותכים דרכם, ואז לין-צ'אהו רואה אותו. אחד מראשי הליגה הזהובה, נראה שהראייה המוזרה שלה של העולם לא מצליחה להבין מי מהם. זה עשוי להיות יי-סיאן, זה עשוי להיות אחד אחר, לין-צ'אהו לא יודעת. אבל הוא נמצא שם, הוא מוביל את הליגה הזהובה, הוא מפיל את החזקים באוני בכוח חפצי הקסם שלו. הוא בלב הצבא, אבל ללין-צ'אהו יש גישה אליו.
IN
שינה מחשבת את המיקום. אתם אמורים להיות באזור מרכז הרובע. היכן נמצא צבא האויב זה לא ידוע, אבל סיכוי גבוה שהוא נמצא ישירות מעליכם. המקום הזה, ספציפית, הוא אחת מהאחוזות הרבות של הלורד שגשוג, חבר בגילדת הסוחרים העוצמתית ביותר בעיר. הבית הזה הוא אחד מהנכסים שלו, שכמובן- הוא לא משתף למה כול נכס משמש. הסודיות שמטבעות פלטינה קונים.
IN
אתה מעוור את עיני חברי ליגת הצפעים, והאנשים מתחילים לפתוח את הרונות ההגנתיות. כרגע, מקום ששני אנשים יכולים לעבור בו במקביל נפתח, הקסם נוצח, אבל עם צוואר בקבוק כה קטן אתם עדיין בפועל כלואים. ראשיד נראה זועם.

"אשיגה, בוא והילחם איתי" היא אומר, ופוסע לתוך נקודה במעגל שלא עומדים בה מהאנשים שלכם, בגלל שהיא קרובה מידי לקו האש. הוא שולף חרב מעוקלת, שזוהרת עם נחש זהוב שבוהק עליה, "כבד אותי בריקוד. נראה אם אתה חזק כמו הדרקונים שמקועקעים עליך, או שנשיכת צפע אחת תשתק אותך לחלוטין".
IN
הנינג'ות מתפרסים קדימה, מתחילים להילחם. קרבות בצללים, אנשים נרצחים וניצלים בין רגע. שבט צל הדרקון מתקדם, ומתוך החלונות לעתים פרצים של אור מסמלים על "הנשיפות" של שבט צל הדרקון העוצמתי. חסר השם גם הוא מתקדם, כאשר לפתע חמישה שוריקנים נורים מאחוריו. הם במכוון מפספסים אותו, וכאשר הם פוגעים בקיר הם במרחק זהה זה מזה. קווים אדומים נוצרים בין מקומות הפגיעה, יוצרים את צורתו של פנטגרם.

אותם הנינג'ות שנלחמת בהם ביחד עם ארקאנה, הם רוצים נקמה. אתה מסתובב, אבל אתה לא רואה אותם. כמובן, זה יהיה קרב של נינג'ות, לא קרב פשוט.
 
לין צ'אהיו
צ'אהיו דוחפת את סוס הכוכבים שלה, רוכבת קדימה והלאה לתוך שדה הקרב, לתוך הלחימה.
היא מרגישה כיצד לאוני ולליגה אין ברירה אלא לסור הצידה, לא לעמוד בדרכה. לא לתקוף אותה.
הם מרגישים את כוחה, ואין להם אלא לפנות לה דרך. לסור בפני הלב החצוי.

ואז היא ניצבת מולו. והעולם שותק.
באותו הרגע רק שניהם שם. רק הוא והיא. היא שולחת את הקללה שלה קדימה הרבה לפני שהוא בכלל ידע. ובכינתה המתמשכת על גוקה, היא המשיכה אותה. המשיכה והמשיכה עד אשר לא יכול היה עוד.
ואז באותו הרגע, הרגע שבו העולם עצר מלכת. היא נזכרת ששאלה את מנהיג הליגה בזמנו מדוע הוא מפחד מנערה.

היא אמרה זאת כדי לשבור את רוחו, כדי להקטין אותו בפני האחרים.
היום היא הולכת להסביר לו מדוע עליו לפחד ממנה.
"נשקלת, נמדדת, ונמצאת פגום" היא קוראת לו. "עשה את הדבר הנכון ואמור לאנשיך להיכנע." היא אומרת לו, והוא שומע הכל. מילה אחר מילה. "אני מציעה לך לשרת את גוקה האמיתית." היא פורצת בקול. "לנטוש את היורש חסר הכוח, ולשרת את הכוחות הנכונים." היא מיד אומרת. "אני מציעה לך לשרת אותי."

META
מהרגע שאני רואה אותו אני משתמש בעין רעה כדי לתת לו מחסר 4 להצלות. (שוב יש לו הצלה אבל אם מצליח ההשפעה עדיין עובדת), משתמש בCackle כדי להאריך את ההשפעה. וכשאני בטווח קרוב מטיל עליו הצעה. ד"ק 20 לרצון.
 
נאגאטו:
עם מבט אחד פשוט, הוא מבהיר ליאקוזה שעליהם להמשיך להחזיק מעמד בלעדיו, בעוד הוא מסתער קדימה לבדו. נשקי הוואי-לינג ניתזים מהשריון שלו בעוד החרב שלו ממשיכה לבתר ולשבור גפיים ועצמות. במספר זינוקים אדירים, אשר לא נראה שהיו מושפעים כלל ממשקל השריון, נאגאטו עולה על גגות הבניינים, ומתחיל להתקדם דרכם על מנת להימנע מהאטה משמעותית מהוואי-לינג, מחפש אחר מקור ההשפעה המוזרה עליהם.
 
IN
"יצירת התופת, אני מרגיש את המבט שלך עליי" אומר האיש, אפילו הקול שלו מבולבל בראשה של צ'אהו, והיא לא מצליחה לזהות את זהותו. הוא במידה מסוימת ייצוג, של כול מה שרע בליגה הזהובה, בארגון האכזרי והחונק הזה.

"אלו רגעיך האחרונים על פני האדמה הקדושה הזו, אמליץ לך לפעול בהתאם, ולהתחנן על חייך" הוא אומר, ומוציא קשת. ירייה נורית לכיוון צ'אהו, מפלחת את האוויר במהירות ואכזריות, ופוגעת היישר בבטן שלה לפני שהיא מסוגלת להתחמק. היא מרגישה עוצמה מוזרה, קסומה, בתוך החץ הזה, שמתפשטת בה ומשתקת אותה, כמו רעל אכזרי, כמו ארסו של נחש.
IN
אתה רואה קבוצה של דמויות מתקרבות מרחוק, הם עומדים בצללים, כך שאתה לא רואה אותם היטב, אבל אתה יכול לראות את הרמזים לצבע אדום. ואז הם מתפצלים, מחפשים נקודת ייתרון עליך ועל הנינג'ות שלצידך, מחפשים לאגף אתכם מכול הכיוונים. התנועות שלהם מהירות, כמו ברקים, אבל עוד לא התקפיות. הם מודעים לעוצמה של שבט צל הדרקון, הם לא יזלזלו בכם כך.
IN
אתה חותך דרכם, ממשיך קדימה, כאשר לפתע נזרקת עליך רשת ועוטפת אותך. אתה מרגיש את חבלי הרשת כאילו כול אחד מהם מצופה חומצה, שורף דרך העור שלך. "למה אתה עובד כנגדנו" שואל אחד מהוואי לינג "אתה בן אדם, הצטרף אלינו" אומר אחר "בואו ונשמיד את הפגע הזה על העולם, הצטרף ונחסל את כול הגזעים האחרים".
 
לין צ'אהיו

היא הגבירה האפלה, מכשפת צללים, יורשת החטא.
היא בלתי מנוצחת, היא הרצון של גוקה האמיתית, היא החישכה שעורבת במקומות האפלים ביותר, מזכיר לאנשים את החטאים ואת הפחד שלהם, מזכירה להם להיות חלק מהם.
היא תוביל את צבא האוני ותחסל את הליגה הזהובה, היא תשמיד את כל מי שעומד בדרכה, כל מי שהיה חסר מחשבה מספיק בשיבל לסור הצידה, כל מי שלא מבין מספיק מה טוב בשבילו.

והסיבה שהיא לקחה את הכוח הזה היה כי היא הייתה חלשה מידי, לא יעילה, משקל עודף. סתם עוד ילדה חסרת ביטחון, שחשבה שהיא יודעת יותר טוב מכולם, כזו אשר ניסתה תמיד להיות מעל האחרים, לטעון שהיא טובה מהם, שהערכים שהיא מקדשת חשובים יותר.
והיא ראתה לאן זה הוביל אותה, לשום מקום. היא הייתה צריכה להתחנן בשביל לקבל כוח, היא הייתה צריכה להתרחק מכול מי שהיה יקר לה בשביל שאלה לא יעמדו לה בדרך.

תחילה זה היה המשפחה שלה, ברגע שהיא מצאה תירוץ לברוח, תירוץ לעזוב. היא עשתה זאת, היא עזבה את כל המחויבות שהייתה לה ופשוט עזבה, עזבה מאותה סיבה שהיא עשתה כל דבר, היא לא רצתה לעשות את מה שאמרו לה לעשות, היא תוהה האם המשפחה שלה עוד בחיים בכלל, אחותה לבטח כבר מתה מהמחלה, ה"הורים" שלה לבטח איבדו הכל. וכל זה היה בגלל שהיא החליטה לעזוב ולברוח.

בשביל יוקו, היא ידעה מה קרה לו, זה לא היה קשה להבין שכל עוד הוא נשאר בצד הלא נכון הוא ימצא את סופו בדרך הלא נכונה. היא לא יודעת איך הוא מת, אבל היא יודעת שהוא מת, היא תההתה לעומק האם הייתה שם במחשבות האחרונות שלו, כאשר הוא הקריב הכל בשביל להיות איתה, והיא בתורה דחתה אותו, רק כי סירבה להאמין באידאל שלו, ורק כי סירבה להציע לו לעבור לצד הנכון.

והחברים שלה. ברגע שיכולה הייתה לעזוב אותם היא עשתה זאת, כל פגישה מקרית עם אחד מהם נועדה להתסיים מהר, היא אמרה לעצמה שזה כדי להוכיח שהיא יכולה להסתדר לבד, אבל בפועל. זה היה כי היא לא רצתה לשתף אותם עם אור הזרקורים, היא רצתה לעשות משהו, ונמאס לה שאנשים אחרים עושים את העבודה, נמאס לה לעמוד מהצד ולתת לאחרים לפלס את הדרך. אז היא חיפשה דרך לבד.

וזה הוביל אותה לחשיכה העמוקה ביותר, למקמות בהם כף רגלה לא הייתה צריכה לדרוך, ונתן לה בדיוק מה שהיא רצתה, לעשות משהו לבד, לפעול בעצמה, ולקבל את הכוח לשנות. לעשות משהו. כל מה שהיא הייתה צריכה לשלם- היה הכל, נשמתה, הטוהר שלה. היא נתנה לפרפר הלבן להישרף, ובמקמו עלה הפרפר השחור. יצור שהיה מוכן לשחוט את אנשי גוקה כדי לשחוט את אנשי הליגה.
יצור שהיה מוכן שהעיר תישרף כדי להראות כמה הוא צודק.

ולאן זה הוביל אותה? לעמוד כאן, הר גופות מאחרויה, הר גופות מלפניה. כל פעולה וצעד שעשתה גרם למוות של חפים מפשע, של אנשים שהגנו על ביתם מפני אויב שהם לא יכלו להתמודד מולו, רק בשביל שהיא תוביל צבא אויב אחר לחסל אותם.
זה מצחיק, מלאך מרומים נתגלתה בפניה ונצמדה אליה. ובמקום לקבל אותה ולמצוא בעזרתה את היכולת לעשות את הדבר הנוכן, היא דחתה אותה. ורק בשביל לשתות מבקבוק החטא ההוא. שהחטים אותה.

ואז השנאה שלה גרמה לה לעשות את הטעות הזו, להסתער בחוסר מחשבה לעבר מישהו שהיא לא ידעה מיהו, לשתות את הזעם שהדמות שלו העניקה לה כאילו הייתה הסאקה האפל ששתה לילה קודם. אם היא תסתכל לאחור היא תראה את שובל המתים שהשאירה, את האוני הורגים בני אדם - ולא לשם ההגנה על העיר. אלא לשם השעשוע של אותו שחור משחור שהחטיא אותה.

היא עוצמת את עייניה, מרגישה את הארס רץ בגופה, היא מרגישה אותו בדמה, היא מרגישה אותו בכוחה. נוגס בה בקצב שגם הלחש החזק ביותר שלה לא ירפא, היא יודעת שהיא תיפול בעוד רגע, ואיתה האוני יעבדו שליטה. הקרב הזה לא יגמר לטובת אף צד, לא הליגה ולא היורש יזכו בעיר. רק האוני יזכו להגדיל את תאוות הדם האין סופית שלהם, ולהרוג עוד ועוד בשביל האופל.
והיא הובילה אותם.

סבסטיאן היה צוחק עליה, הוא משתמש במילים החדות שלו כדי לנווט אותה להודות בכך שהיא טיפשה, הוא היה שואל אותה מה המטרה שלה וכיצד היא מנסה להגשים אותה. ואז הוא היה שואל "האם לוהביל צבא שדים אפלים בלב העיר הגדולה בטיאן-שיה יעזור לך להביא צדק לעולם ולהגן על החפים מפשע?"
והיא הייתה עונה שלא.

היא רוצה ליפול, מזמזמת בראשה שיר, אחד מהאחרונים של סבסטיאן, הוא מעולם לא אמר לה מאיפה למד אותו. או על מי הוא מדובר, הוא רק אמר שהוא נכון.

אני שוב כאן, בכל מקום ובכל זמן
נסתרת מהעולם, במעשי.
אותו סיפור, אותה איבה לגדל, אותו אויב לחסל.
מה ההבדל?

ימן ושמאל נעה מטוטלת הדם, גורלות היא חורצת
כי תם עידן בני האדם, עת מלחמה כאן פורצת
מרחוק הזאב קורא, "קומי אורי ציידת" כי בא אורך זוהי שעתך
עת מלחמה כאן פורצת

רוחות המלחמה, גודעות כל סיכוי לתקווה
עוצמה אפלה
מאבדת שליטה
רוחות מלחמה, גודעות כל תקווה לתחושה
עם שחר נכריז מתקפה.

הייתי כאן,
הצלתי אלף ממלכות, חיסלתי אלף מפלצות.
במו ידי
ריקוד משחית, מיום אתמול לחזור, לשוב רק לאחור
ממעשי.

ימן ושמאל נעה מטוטלת הדם, גורלות היא חורצת
כי תם עידן בני האדם, עת מלחמה כאן פורצת
"האר את הזאב בזעקה רמה" כך קבעה הציידת
זוהי שעתו שוב לצאת לקרב, עת מלחמה כאן פורצת

רוחות המלחמה, גודעות כל סיכוי לתקווה
עוצמה אפלה
מאבדת שליטה
רוחות מלחמה, גודעות כל תקווה לתחושה
עם שחר נכריז מתקפה.

סיפור אגדה, מספר על תקופה
ובה קללה נוראה, תפיל גיבורה
ובשעת המלחמה, תשוב לה תקווה חדשה.
בקור האור.
.
רוחות המלחמה, גודעות כל סיכוי לתקווה
עוצמה אפלה
מאבדת שליטה
רוחות מלחמה, גודעות כל תקווה לתחושה
עם שחר נכריז מתקפה.

ימין ושמאל נעה מטוטלת הזמן, גורלות היא חורצת
כי אדנה את כולם הוא דן, עת מלחמה כאן פורצת
ימין ושמאל נעה מטוטלת הזמן, גורלות היא חורצת
כי אדנה את כולם כבר דן, עת מלחמה כאן פורצת


באי צ'אהיו

הוא מנגן, ידו נעה על הכינור כמעשה אומן. "זה השיר שלך" הוא אומר לה תוך כדי.
"הוא נועד להזכיר לך משהו" הוא מייד מוסיף. "אני לא יודע מה. אבל אני יודע שהוא שלך."


קשה, היא הדרך, בשביל המתפצל
קללת, האלמוות מסתתרת בתוך הצל
והשחור, הוא מדריך בחשיכת ימים
כשהלב, מתפלל, לאורות המרומים

לב חצוי
מצאי לך דרך
כבוד בזוי
זה חובתך
לב חצוי
מצאי כבר דרך
עמוק בתוך עצמך

מסביב להר של שחור
האש תמשיך לבעור
מתוך תחכי החושך
יעוף פרפר צחור

רעם, הצלמוות, מכה בשמשות
כנפי, הפרפר, בקור נשברות
והכאב, הוא קשה וכבד מנשוא
של אלו אשר נלחמים תקווה למצוא

לב חצוי
מצאי לך דרך
כבוד בזוי
זה חובתך
לב חצוי
מצאי לך דרך
עמוק בתוך עצמך

פרפר צחור
צל שחור

מסביב להר של שחור
האש תמשיך לבעור
מתוך תחכי החושך
יקום מושיע האור


לב חצוי
מצאי כבר דרך
כבוד בזוי
זה חובתך
לב חצוי
מצאי לך דרך
עמוק בתוך עצמך

לב חצוי
מצאי לך דרך
כבוד בזוי
זה חובתך
לב חצוי
מצאי לך דרך
עמוק בתוך עצמך




והיא פוקחת את עיינה באחת, מריגשה את הארס מאכל בגופה, עובר בתוך דמה, נע אחרי כל רסיס קסם אפל שדמה השחור ספג, מאכל אותו, משמיד אותו. לו הייתה אחת האוני היא הייתה נמוגה לאבק באותו הרגע.
אבל היא לא.
היא אמרה שלא תיתן לאף אחד לקבוע מה היא.
היא אמרה שהיא לא תיתן לקסם שלה לבלוע אותה.
היא תילחם למען העיר.
היא תילחם למען מי שלא יכול להילחם בשביל עצמו.
שילכו לעזזאל האוני.
שתלך לעזזאל גוקה האמיתית.

היא לא מגינה על האוני. והיא לא מגינה על אלף הפיתויים של העיר.
היא מגינה על האנשים שלה.
ליגה זהבוה, יאקוזה, עיר תחתית, העשירים והעניים, הזרים ואלה שנולדו בה.
עוד לא מאוחר להתעורר.

וכשהיא רואה את זה שעומד מולה, האחד שקרא לה לפני רגע בודד יצור גהנום. היא לא יכולה אלא להודות לו. "הייתי צריכה את זה" היא אומרת ושבורת את החץ לפני שהיא תולשת אותו מבשרה. "אני באמת הייתי צריכה את זריקת ההתערורות הזו." היא מייד אומרת, ומפנה לו את הגב, שיערה הלבן והצחור מפריד בינהם לרגע. בעוד היא בוחנת את צבא האוני. "עוד לא מאוחר." היא אומרת לו, "אפשר עוד להציל את גוקה." היא מייד מוסיפה. "את האנשים של גוקה." היא מתקנת. ופונה אליו בחזרה, צחורה כפרפר הלבן שהיא תמיד הייתה. "אנחנו יכולים לעשות את זה." היא מושיטה לו את היד. "ביחד.".
 
חסר השם
"אל תתנו להם את היתרון. מרדף אחריהם רק יסבך אותנו - מניסיון העבר שלי איתם הם מהירים ובעלי כוחות משונים. מי שיכול להתעטף בצללים כאן ועכשיו - שיעשה זאת וינסה למצוא הזדמנות לתקוף חזרה. אני עולה לאוויר להעיף מבט משם." חסר השם אומר ומרכז את הצ'י שלו. גופו מתכווץ ומשתנה, מצמיח נוצות ומקור עד שבמקומו עומד עיט אשר נוסק לאוויר ומתבונן בנעשה מלמעלה.
Meta
מנצל צ'י כדי לשנות צורה כBeast Shape 1 ועולה לאוויר.
 
IN
שני כוחות, נלחמים בתוך גופה של הילדה המכשפה. אחד שייך לאפלה, לחשכה, ל'גוקה האמתית' שנמצאת בצללים. השני, שייך לכוחות היום, שייך אל הילדה שרצתה להציל את העולם, המורה שלה סבסטיאן, הרצון שלה לא להיכבל. חטא כנגד תשועה. צ'אהו מרגישה את הגוף שלה נלחם בעצמו, היא מרגישה את הנפש שלה רוצה להישבר לשניים. והיא בוערת, עולה מעלה. מתוך הכוחות שלה, שתי כנפיים בוערות, השייכות לפרפר, נראות משני הכיוונים שלה, כנף אחת שחורה כמו הלילה, כנף שנייה לבנה וצחורה. האוני עסוקים מידי במלחמה בשביל לראות זאת, כך גם הליגה, אבל היריב שלך עומד מולך, לא בטוח מה לעשות, לא בטוח אם תצליחי להתנגד לכוח. הוא מותח פעם נוספת את הקשת, לירייה שהפעם מטרתה היא לחסל את צ'אהו, להינעץ בלב שלה.

זהו חץ שנועד ללין-צ'אהו.
אך לא לבאי-צ'אהו.

ואיזה צד של הבערה שבליבה של צ'אהו ינצח? האם זוהי האפלה, או האור? היא שומעת ממש את צחוקה של אונמיוזה באחורי ראשה, הדאמיו ששלחה את צבאה אל עבר גוקה ברשעות שלא תשווה לה. היא שומעת את שירו של סבסטיאן, והיא מרגישה שראשה עומד להתנפץ מהניגוד הנורא.
IN
אתה עולה אל האוויר, וטס בין המבנים. הם לא רבים, יש כאן מעט מעל תריסר, אבל הם עוצמתיים- והם מייצגים רק חלק קטן מכוח גדול יותר. ועם זאת, אתה מזהה כמה נקודות שהם חושפים את עצמם. הם רודפים אחרי האנשים שלך, במשחק ארוך של חתול ועכבר. אתה יכול להורות לאנשים שלך לתקוף אותם ולנצל את היתרון מיד, או למשוך אותו, להתנקש בהם אחד אחרי השני.
 
לין צ'אהו/באי צ'אהו



אין אור ואין חושך.
יש רק קסם
אני אלחם בשביל לשמור על האיזון
האיזון שנותן לי את הכוח להילחם
אין טוב ללא רוע, אבל אסור לתת לרוע לזרוח
זו לא תאבה, אלא רגש
שלווה, ועדיין שלום
כאוס, אבל בתוכו סדר
אני הלפיד בתוך הלילה, משיגחה על האיזון
אני האור שבתוך החושך, מאירה להם את הדרך
אני שומרת הלבה, החיילת של המאזניים
אני שומרת על האיזון.

"אני מכשפה" היא צועקת. מסרבת לקבל צד אחד מבלי הצד השני, מסרבת להיות הפרפר הלבן או הפרפר השחור. מסרבת לבחור. ובתוך כך בוחרת באפשרות הנכונה ביותר.
"כאשר את עומדת בפני 2 סיטואציות בלי ניתנות לבחירה. תמיד תבחרי בשלישית." הוא אמר לה.
והיא עושה את זה.
מסרבת לבחור, מסרבת להיכנע. מסרבת לתת לצד אחד להכתיב את דרכה.
היא תכתיב את הדרך שלה.
היא לא לין, ולא באי.
היא יורשת החטא, אבל גם הפרפר הצחור.
בכנף שחורה ובכנף לבנה היא דורשת שלום וסדר.
ביד אחת היא מחזיקה את האוני וביד השנייה את אנשי גוקה.
ובליבה היא מאחדת אותם.
היא האלפא והאומגה.
היא צ'אהיו
 
"תהיו מוכנים." שינה אומרת לחיילים שלצידה, "ייתכן שהאויב מעלינו." היא מוציאה מספר מבחנות מהכיס שלה, מחלקת אותן בין החיילים ומסמלת להם לשתות את הנוזל שבתוכן לפני שהם יוצאים אל הרחוב, מוכנים לרע מכל.
META
מחלק לכולם heightened awareness
 
אשיגה
"היו מוכנים לזוז ברגע שהרונות יפלו" אשיגה אומר בקול נמוך לאנשים שסביבו ומתחיל לפסוע לכיוון ראשיד.
הוא הולך לאיטו ונעצר במרחק מכובד ממנו, עם חץ מתוח ומכוון הישר לעברו.
"אתה מוזמן לנסות לבדוק זאת, אבל אתה תצטרך להרוויח זאת."
ברגע שהוא מסיים את דבריו, יד שלדית בוערת פורצת מהקרקע ותופסת את רגלו של ראשיד, ואז השלד השלם, לבוש בשאריות של שריון עתיק ועטוף בלהבות לבנות מתנפל מהקרקע עליו.

OUT
אשיגה הולך עד מקום שהוא חושב שראשיד לא יגיע אליו לפני שהוא יספיק לעוף. (כלומר תנועה כפולה של דמוי אנוש ממוצע) ומשתמש בזמן ההליכה כדי להשתמש בMind Over Gravity על עצמו (מעניק מהירות תעופה 60 פיט) ואם יש לו זמן הוא גם ייתן לנשק שלו תוסף bane כנגד דמוי אנוש ורועם.
אשיגה משתמש בNecromantic Servant כדי לזמן שלד עם התבנית "בוער"
 
חזרה
Top