המלך נודד כל שבע שנים לעיר אחרת של הקונפדרציה. העיר הנוכחית שהוא שוכן בה, נהאווה (Nhava), היא נמל משגשג על גדות הנהר, ומאכלסת להערכת ג'אפהוזאי כאלף איש. היא מכותרת כולה בתעלות עמוקות, שמטרתן כפולה - הן מגינות על העיר מפולשים, ומונעות משיטפונות הנהר להציף אותה. גשרי עץ, מלאכה הנדסית של ממש, מקשרים את העיר ליבשה. העיר מסתמכת על התעלות להגנתה, ואינה מבוצרת, למעט מגדלי קשתים גבוהים, בנויים מלבנים ומעץ, שמגנים על הגשרים. העיר בנויה מבתים גדולים שדחוסים יחד בצפיפות, ושבנויים ברובם מלבני בוץ, קש ועץ. במרכז העיר יש רחוב שוק גדול, ובצפונה נמצא מתחם מוקף חומות לבנים, שמטרתן יותר להפריד מאשר להגן ממש, ובו צריחים גבוהים ובתי עץ גדולים, מעוטרים בתגליפים מפוארים - ארמון המלך. מתחמים קטנים יותר לצדי הארמון הם כנראה מקדשים או מגורי הנכבדים המקומיים.
המשלחת מתקבלת בשער העיר בידי משמר כבוד של שלושה טריצרטופסים, כל אחד מרכיב על גבו חמישה לוחמים. הם ממוגנים בקשקשי ברזל ומגני עץ גדולים, לבושים בגלימות ארוכות וטורבנים גדולים. בגדיהם בצבע כחול אחיד, והם חמושים בקשתות וברמחים ארוכים. המשמר מוביל את המשלחת דרך רחוב השוק הראשי אל אולם הכס שמתחם המלכותי. אולם עץ גדול, שבראשו נמצאת במת לבנים שגובהה מטר וחצי, ושעליו מונח כס עץ גדול, מכוסה בעורות יגואר ומעוטר בגילופים. המלך הוא גבר צעיר, שרירי ומרשים, לבוש גלימות ססגוניות, שעליהן תפורות נוצות מרהיבות. כל גופו מלא תכשיטי זהב ופנינה - החרוזים בזקנו ובשיערו, העגילים באוזניו, הצמידים שלזרועותיו ולרגליו, השרשראות שלצווארו והכתר הגדול שלראשו. טורבן כחול גדול מכסה את ראשו. עבדים, פילגשים, שומרי ראש, רקדנים ומוזיקאים ממלאים את האולם. ''קודו בפני אל השמש!'', מכריז כרוז שעומד לרגלי הכס.
