"אם אני לא טועה, אני מוכן לנחש שהאל מתים נעלמו אחרי שאבד הקשר שלהם לעולמנו." כריסטוף מסביר לליילאני. "בואו, נוכל להחליט מה לעשות עם הגופה מחוץ למקום המקולל הזה."
ואכן, אתם מוצאים את דרככם אל מחוץ לאחוזת ווייקראסט, ונראה שמהאל מתים שהסתובבו כאן נשאר רק אבק. בעוד אתם הולכים לכיוון דרך הגישה חזרה לעיירה, אייבל מבחין בעורב מוזר אשר יושב על אחד הענפים ומסתכל עליכם בדממה. לפתע, העורב מזנק ונוחת על האדמה מולכם. מערבולת של אנרגיה מאגית סגולה מופיעה, ובמקום בו עמד העורב עומדת כעת דמות, שפניה מכוסות בברדס וגופה מוסתר תחת גלימות שחורות, שנראות כמורכבות מנוצותיו של עורב.
"אז, ילדים, נראה שהבסתם כבר שתיים מהסגניות הכי חזקות שלי" מלחששת הדמות בקול ארסי כמעט, "מהנאגה המכשפה לא ציפיתי להרבה, אך דווקא את הנקרומנסרית תפסתי כבעלת תושייה ויכולת. כמה חבל. כך או כך, לא עשיתם דבר מלבד לעכב את תוכניותיי במקצת. עבור כל משרת שנופל אני אמצא שניים אחרים. אמרו לי, ילדים, מדוע אתם מתעקשים להיות מכשול בדרכי? מדוע אתם מנסים למנוע ממני להביא את בשורת האנרכיה אל הממלכה העלובה הזאת? האין איש לא לימד אתכם שלא מומלץ לשחק באש?" הוא מעביר את מבטו על כולכם, ועוצר לרגע כשמביט בזוהאן, אך אתם לא רואים את הבעת פניו. נראה שהוא ממתין לתשובה, לא ממש מבוהל מהעובדה שהוא עומד אחד מול שישה.