(אזהרה מראש, מעט ארוך)
הי לכולם. עלה בראשי רעיון לפתרון מסויים לקשיים בתחום משחקי תפקידים שיש לי, ואשמח לחוות דעתכם. בעיקר שחקנים מבוגרים (30+), עם מצבי חיים דומים לשלי, אם כי כל חוות דעת תתקבל בברכה.
לפני כ 3.5 שנים בא ילדי הראשון לעולם. מאז הצטרפה לו אחות, ובנוסף לעבודה עמוסה ועוד, אני מאוד מתקשה למצוא זמן למשחק.
לפני כן בעיקר הייתי ה DM/GM בקבוצת המשחק שלי, ומאוד נהניתי מכך והשקעתי בכך.
בשל הולדת בני, הנחתי שלא יהיה לי עוד זמן מספיק, והחלטתי לנסות להיות שחקן. זה עבד... חלקית. אני מוצא הרבה פחות הנאה בלהיות שחקן, ולאחר דרך מסויימת הבנתי כי אני נהנה בעיקר בתפקיד ה GM.
ניסיתי לאחרונה לחזור לכך, אם קונספט יותר מוגבל וממוקד למערכה. משהוא שחשבתי שייקח ממני פחות זמן וצורך בהערכות בין המשחקים, וגם יותר לאלתר/לזרום עם המשחק.
אך... גם זה לא עבד. מצאתי שאני מנסה לחשוב על ההמשכיות של המערכה ולבנות קדימה, אך אין לי את הזמן להקדיש לכך את המחשבה הראוייה והעבודה הנדרשת... זה מאוד תסכל ולאחר מספר נסיונות להמשיך, נאלצנו לבטל. (בעבר יכולתי להמשיך מספר שנים כמנהל משחק). זה פשוט "לא היה זה"- השחקנים נהנו מאוד, אך אני הייתי מתוסכל ממה שראיתי כאיכות לא מספקת של המשחק, המשאבים שזה דרש ושלא יכלתי לעמוד בהם (בעיקר זמן).
אך המשחק חסר לי. וחשבתי על כך לא מעט, מנסה למצוא פשרה, מנסה למצוא פתרון ועוד... כפי שקראתי מזמן במאמר על תכנון משחקים "Sometimes you need to accept that you'll need to run the game you CAN run, instead of the game you DREAM of running"...
בעייה נוספת מגיעה גם מעצם מבחר השחקנים:
מרבית השחקנים האפשריים הם גם אנשים מבוגרים, עם משפחות ועבודות דורשניות. זה מקשה על קביעת מועדי מפגש, והתחייבות מספקת לטווח ארוך. (מדי פעם יש לחצי חיים יותר גדולים, ואחד או יותר צריכים להעדר או לקחת הפסקה). הקבוצה המקורית, ולאחר מכן עם שינויים שונים, לרב נפגשה כאחת ל 3-5 שבועות, למפגש בן כ 7-8 שעות.
לאחר הפתיח הארוך הזה. עלה בראשי פתרון אפשרי:
במקום מערכה ארוכה, עם צורך בהמשכיות, תמות (Themes) חוזרות, ובנייה המשכית הדורשת לא מעט מאמצים וארגון, אולי הפשרה היא קבוצה שמשחקים בה One-shots/ חד"פים? בוחרים עולם מוכר לשחקנים, חוקי בית ברורים, אך מכאן והלאה... כל פעם הרפתקאה קצרה (1-3 מפגשים לכל היותר) המכילה בתוכה סיפור מלא, ללא קשר נדרש להרפתקאות אחרות. כל הרפתקאה לפי הרעיון שהחלטתי עליו, אולי גם אם הצעות מהשחקנים, עם מיקומים משתנים, טווח דרגות משתנה, תמות משתנות, ולרב עם דמויות שונות.
אני מדמיין משהוא בסגנון הזה (כדוגמא):
- הרפתקאה בדרגות נמוכות של חקירת מקרי מוות מסתוריים בעיירה נידחת החושפת סוד אפל מתחת...
- הרפתקאה בדרגות בינוניות של מרוץ לאוצר פירטים חבוי מול 2-3 קבוצות NPC אחרות.
- הרפתקאה אחרת יותר הומוריסטית בה הדמויות נשאבות למימד פיות אגדתי מוזר, שעליהן לפענח ולפעול לפי חוקי המימד על מנת לחזור.
- הרפתקאה בדרגות גבוהות מול דרקון ליץ' וצבאו העומדים להכחיד מטרופוליס.
- הרפתקאה בדרגות ביניים בהן הדמויות מתחרות על ידה של אצילה מבוקשת.
וכו'.
כמובן אצטרך להריץ זאת מול השחקנים, אך אני מנסה לחשוב על השלכות אפשריות.
יתרונות:
- התמקדות רק בהרפתקאה הנוכחית. סיפור מתחיל ונגמר. יותר קל לתכנן.
- אפשרות לחקור ולשחק מגוון הרבה יותר רחב של רעיונות, כולל רעיונות מוזרים שלא יכלו אולי להתאים למשחק מובנה יותר.
- אפשרות לשחק ולחקור יותר דמויות
- מצד השחקנים- פחות צורך בהתחייבות ארוכת טווח- אתה יכול להגיע ל 1-3 מפגשים הקשורים להרפתקאה הזו? נהדר! אתה לא יכול? נתראה בהרפתקאה הבאה!
- המשחק יכול להיות פחות מאוזן, ויותר "ללכת עד הקצה". במרבית המשחקים הארוכים יותר, אפילו אם כשלון אפשרי, לרב המשחק מסתמך על ההמשכיות, ויש רצון לשמר את הדמויות ולהמשיך בעלילה. זהשיכול לגרום לעידון/ הפחתת סכנות ואתגרים. אך במשחק One shot- מקסימום ייכשלו! זה גם סיום מעניין, ועוד רגע מתחיל סיפור נוסף. אפשר להיות יותר פרוע, יותר מעז, יותר פנטסטי!
- בדומה לכך, שחקנים יכולים יותר להעז, שכן הדמות לא "תתקיים" זמן רב. כשהסיפור נגמר, הוא נגמר. יותר קל להעז כשיש פחות על כף המאזניים.
חסרונות:
- חוסר ההמשכיות יכול לגרום להנאה מופחתת ואלי אף לתסכול. בעיקר לשחקנים המעוניינים בפיתוח הדמות (בין אם מכנית, ובין אם התפתחות נרטיבית).
- צריך הרבה רעיונות להרפתקאות (אם כי לכך אני מוכן). יש לי מחברת של רעיונות שונים שניתן בקלות להפוך להרפקתאות מרובות. בנוסף- ניתן לרכוש די הרבה חומר להרפתקאות ברשת, במחירים מאוד סבירים, ולשנות מעט.
- צורך מופחת במחוייבות השחקנים, והידיעה שהדמות לא "תתקיים" זמן רב כפי שרשמתי, יכול גם להוביל למשחקיות או התנהגות הפוגעת בחווית המשחק (שחקן שפחות אכפת לו...), אם כי החברה שאיתם שיחקתי לרב בוגרים וסבבה, וגם אם זה קורה, הרי עוד מעט המשחק נגמר. אך זה בעייתי אם זו הופכת להיות הגישה...
- התפיסה הבסיסית כי "סיפור מתחיל ונגמר" יכולה להיות בעייתית אם במהלך המשחק קרה משהוא שהשאיר קצוות פתוחים שהשחקנים רוצים לחקור. אמנם זה יכול מיידית ליצור הרפתקאה נוספת, אך משם למערכה המשכית המרחק שוב קצר. ואז- מה הטעם?
מראש אגיב לאופציות אחרות לפתרון הבעייה שאינני מעוניין לדון בהן כעת:
- לנסות שוב להיות שחקן (פחות מעוניין)
- תחביב אחר, כגון משחקי לוח (אני נהנה מכך, אך אם צליח לפנות זמן, אעדיף לתכלס משחקי RPG שולחניים)
- דרך הרשת- אני לא מאוד מתחבר... ניסיתי מספר דרכים, אך מאוד חסרה לי האינטראקציה הישירה עם השחקנים שמסביב לשולחן, פיזית מסביב לו. זה לחלוטין אחרת.
אני מעוניין לתגובות ספציפית לרעיון שהצעתי, אם אפשרי.
זה היה ארוך מספיק (יש לי מעט מדי זמן לכתוב, אך כעת במקרה כן).
מחשבות בנושא? הערות? הארות?
תודה מראש, גם על קריאת כל מה שלמעלה.
Kol.
הי לכולם. עלה בראשי רעיון לפתרון מסויים לקשיים בתחום משחקי תפקידים שיש לי, ואשמח לחוות דעתכם. בעיקר שחקנים מבוגרים (30+), עם מצבי חיים דומים לשלי, אם כי כל חוות דעת תתקבל בברכה.
לפני כ 3.5 שנים בא ילדי הראשון לעולם. מאז הצטרפה לו אחות, ובנוסף לעבודה עמוסה ועוד, אני מאוד מתקשה למצוא זמן למשחק.
לפני כן בעיקר הייתי ה DM/GM בקבוצת המשחק שלי, ומאוד נהניתי מכך והשקעתי בכך.
בשל הולדת בני, הנחתי שלא יהיה לי עוד זמן מספיק, והחלטתי לנסות להיות שחקן. זה עבד... חלקית. אני מוצא הרבה פחות הנאה בלהיות שחקן, ולאחר דרך מסויימת הבנתי כי אני נהנה בעיקר בתפקיד ה GM.
ניסיתי לאחרונה לחזור לכך, אם קונספט יותר מוגבל וממוקד למערכה. משהוא שחשבתי שייקח ממני פחות זמן וצורך בהערכות בין המשחקים, וגם יותר לאלתר/לזרום עם המשחק.
אך... גם זה לא עבד. מצאתי שאני מנסה לחשוב על ההמשכיות של המערכה ולבנות קדימה, אך אין לי את הזמן להקדיש לכך את המחשבה הראוייה והעבודה הנדרשת... זה מאוד תסכל ולאחר מספר נסיונות להמשיך, נאלצנו לבטל. (בעבר יכולתי להמשיך מספר שנים כמנהל משחק). זה פשוט "לא היה זה"- השחקנים נהנו מאוד, אך אני הייתי מתוסכל ממה שראיתי כאיכות לא מספקת של המשחק, המשאבים שזה דרש ושלא יכלתי לעמוד בהם (בעיקר זמן).
אך המשחק חסר לי. וחשבתי על כך לא מעט, מנסה למצוא פשרה, מנסה למצוא פתרון ועוד... כפי שקראתי מזמן במאמר על תכנון משחקים "Sometimes you need to accept that you'll need to run the game you CAN run, instead of the game you DREAM of running"...
בעייה נוספת מגיעה גם מעצם מבחר השחקנים:
מרבית השחקנים האפשריים הם גם אנשים מבוגרים, עם משפחות ועבודות דורשניות. זה מקשה על קביעת מועדי מפגש, והתחייבות מספקת לטווח ארוך. (מדי פעם יש לחצי חיים יותר גדולים, ואחד או יותר צריכים להעדר או לקחת הפסקה). הקבוצה המקורית, ולאחר מכן עם שינויים שונים, לרב נפגשה כאחת ל 3-5 שבועות, למפגש בן כ 7-8 שעות.
לאחר הפתיח הארוך הזה. עלה בראשי פתרון אפשרי:
במקום מערכה ארוכה, עם צורך בהמשכיות, תמות (Themes) חוזרות, ובנייה המשכית הדורשת לא מעט מאמצים וארגון, אולי הפשרה היא קבוצה שמשחקים בה One-shots/ חד"פים? בוחרים עולם מוכר לשחקנים, חוקי בית ברורים, אך מכאן והלאה... כל פעם הרפתקאה קצרה (1-3 מפגשים לכל היותר) המכילה בתוכה סיפור מלא, ללא קשר נדרש להרפתקאות אחרות. כל הרפתקאה לפי הרעיון שהחלטתי עליו, אולי גם אם הצעות מהשחקנים, עם מיקומים משתנים, טווח דרגות משתנה, תמות משתנות, ולרב עם דמויות שונות.
אני מדמיין משהוא בסגנון הזה (כדוגמא):
- הרפתקאה בדרגות נמוכות של חקירת מקרי מוות מסתוריים בעיירה נידחת החושפת סוד אפל מתחת...
- הרפתקאה בדרגות בינוניות של מרוץ לאוצר פירטים חבוי מול 2-3 קבוצות NPC אחרות.
- הרפתקאה אחרת יותר הומוריסטית בה הדמויות נשאבות למימד פיות אגדתי מוזר, שעליהן לפענח ולפעול לפי חוקי המימד על מנת לחזור.
- הרפתקאה בדרגות גבוהות מול דרקון ליץ' וצבאו העומדים להכחיד מטרופוליס.
- הרפתקאה בדרגות ביניים בהן הדמויות מתחרות על ידה של אצילה מבוקשת.
וכו'.
כמובן אצטרך להריץ זאת מול השחקנים, אך אני מנסה לחשוב על השלכות אפשריות.
יתרונות:
- התמקדות רק בהרפתקאה הנוכחית. סיפור מתחיל ונגמר. יותר קל לתכנן.
- אפשרות לחקור ולשחק מגוון הרבה יותר רחב של רעיונות, כולל רעיונות מוזרים שלא יכלו אולי להתאים למשחק מובנה יותר.
- אפשרות לשחק ולחקור יותר דמויות
- מצד השחקנים- פחות צורך בהתחייבות ארוכת טווח- אתה יכול להגיע ל 1-3 מפגשים הקשורים להרפתקאה הזו? נהדר! אתה לא יכול? נתראה בהרפתקאה הבאה!
- המשחק יכול להיות פחות מאוזן, ויותר "ללכת עד הקצה". במרבית המשחקים הארוכים יותר, אפילו אם כשלון אפשרי, לרב המשחק מסתמך על ההמשכיות, ויש רצון לשמר את הדמויות ולהמשיך בעלילה. זהשיכול לגרום לעידון/ הפחתת סכנות ואתגרים. אך במשחק One shot- מקסימום ייכשלו! זה גם סיום מעניין, ועוד רגע מתחיל סיפור נוסף. אפשר להיות יותר פרוע, יותר מעז, יותר פנטסטי!
- בדומה לכך, שחקנים יכולים יותר להעז, שכן הדמות לא "תתקיים" זמן רב. כשהסיפור נגמר, הוא נגמר. יותר קל להעז כשיש פחות על כף המאזניים.
חסרונות:
- חוסר ההמשכיות יכול לגרום להנאה מופחתת ואלי אף לתסכול. בעיקר לשחקנים המעוניינים בפיתוח הדמות (בין אם מכנית, ובין אם התפתחות נרטיבית).
- צריך הרבה רעיונות להרפתקאות (אם כי לכך אני מוכן). יש לי מחברת של רעיונות שונים שניתן בקלות להפוך להרפקתאות מרובות. בנוסף- ניתן לרכוש די הרבה חומר להרפתקאות ברשת, במחירים מאוד סבירים, ולשנות מעט.
- צורך מופחת במחוייבות השחקנים, והידיעה שהדמות לא "תתקיים" זמן רב כפי שרשמתי, יכול גם להוביל למשחקיות או התנהגות הפוגעת בחווית המשחק (שחקן שפחות אכפת לו...), אם כי החברה שאיתם שיחקתי לרב בוגרים וסבבה, וגם אם זה קורה, הרי עוד מעט המשחק נגמר. אך זה בעייתי אם זו הופכת להיות הגישה...
- התפיסה הבסיסית כי "סיפור מתחיל ונגמר" יכולה להיות בעייתית אם במהלך המשחק קרה משהוא שהשאיר קצוות פתוחים שהשחקנים רוצים לחקור. אמנם זה יכול מיידית ליצור הרפתקאה נוספת, אך משם למערכה המשכית המרחק שוב קצר. ואז- מה הטעם?
מראש אגיב לאופציות אחרות לפתרון הבעייה שאינני מעוניין לדון בהן כעת:
- לנסות שוב להיות שחקן (פחות מעוניין)
- תחביב אחר, כגון משחקי לוח (אני נהנה מכך, אך אם צליח לפנות זמן, אעדיף לתכלס משחקי RPG שולחניים)
- דרך הרשת- אני לא מאוד מתחבר... ניסיתי מספר דרכים, אך מאוד חסרה לי האינטראקציה הישירה עם השחקנים שמסביב לשולחן, פיזית מסביב לו. זה לחלוטין אחרת.
אני מעוניין לתגובות ספציפית לרעיון שהצעתי, אם אפשרי.
זה היה ארוך מספיק (יש לי מעט מדי זמן לכתוב, אך כעת במקרה כן).
מחשבות בנושא? הערות? הארות?
תודה מראש, גם על קריאת כל מה שלמעלה.
Kol.